המלכה קנדקה ממרואה
המלכה קנדקה (או בפרסית: قیدافه; QAYDĀFA) הוא שמה של מלכה אפריקאית אגדית המוזכרת בסיפורי מסעותיו של אלכסנדר מוקדון. מקור השם (אנ') נגזר מהשפה המרואיטית: "מלכה" או "מלכה-אם". המלכה קנדקה שלטה בממלכת כוש, עם בירתה מרואה, הממוקמת בחבל ארץ אפריקאי עשיר ומצליח שהתפרסם ברחבי העולם כולו. האגדה מספרת כי ניצחה את אלכסנדר הגדול כשניסה לכבוש שטחים מדרום למצרים, אם כי העדויות מעידות כי אלכסנדר מעולם לא ניסה לפלוש לתחומי ממלכתה. אזכורים למלכה זו נמצאים בכתבים מוקדמים של בקאנטאקס הנובים.
לפי הסיפור כשניסה אלכסנדר לכבוש את צבאותיה ב-332 לפני הספירה, פגש בה האחרון לראשונה כשהיא רכובה על פיל מלחמה בראש צבאה.[1][1][2] אגדה אחרת מספרת כי קנדקה לא אפשרה לאלכסנדר להיכנס לממלכתה והזהירה אותו שלא יבוז לה או לבני ממלכתה על היותם שחורים, משום ש”אנו לבנים ובהירים יותר בנפשנו מהלבן ביותר שלך.[3]”
באגדות אלכסנדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שכבש אלכסנדר את פרין, מחליט אלכסנדר לכבוש גם את ממלכתה של קנדקה, יועציו ממליצים לו להימנע מכך שכן קנדקה מחזיקה בצבא חזק והוא עלול להפסיד. אז לפי "רומן אלכסנדר" היווני שולח אלכסנדר לקנדקה מכתב בבקשה להיפגש עמה לשם העלאת קורבן משותף לאל עמון שבגבול ממלכתה. כמו כן מבקש אלכסנדר מקנדקה שתשלח לו מיסים, לפי מה שנראה לה לנכון, בהתאם לכך שהייתה השליטה הקודמת על מצרים שנכבשה לא מכבר על ידו. קנדקה מסרבת להיפגש עם אלכסנדר בטענה כי האל עמון הורה לה בעבר על כיבוש מצרים, אך כעת הוא מורה לה שלא לצאת למלחמה. וכן מציינת כי האל עמון הורה לה שלא להכניס לממלכתה איש שכן אם מישהו יגיע לממלכתה כזר, יתייחסו אליו כאל אויב. עם זאת שולחת קנדקה לאלכסנדר מתנות רבות בדמות מיסים, לשם מניעת מלחמה. לפי השאהנאמה לאחר ששולח אלכסנדר את המכתב בבקשה למיסים בטיעון כי אין לקנדקה את הכח לסרב לבקשה שכן אחרת יצא אלכסנדר למלחמה נגדה, קנדקה מסרבת ומבקשת מאלכסנדר לא להשוות בינה לבין המלכים הגדולים אותם כבש, שכן אין היא נרתעת מאיומים בנוסף לכך שהיא מחזיקה בצבא גדול, נתינים נאמנים, קצינים ושרים רבים ובנוסף גם באוצרות רבים. אז אלכסנדר מעלה תוכנית להתחזות לשליח ובכך להיכנס ולראות את ממלכתה של קנדקה.
באותו זמן, אשתו של קנדלוס (בפרסית: קידרוש), בנה של קנדקה, נחטפה על ידי מלך באבריקס (בפרסית: שהגיר) לאחר שהאחרון תקף את משלחת קנדלוס. קנדלוס הצליח לברוח מהמתקפה אך בדרכו חזרה (במטרה לאסוף צבא לשם החזרת אשתו) נתפס בידי מחנה אלכסנדר, שם הובל לתשאול אצל פתולמי. לאחר שעדכן פתולמי את אלכסנדר בסיפור, האחרון החליט בלבו להתחזות לשליח. אלכסנדר מעביר את כתרו לפתולמי, מתחזה לאנטיגונוס כשליח, מעמיד הצגה בה הוא יוצא נגד אלכסנדר (פתולמי המחופש לו) ומציל את קנדלוס ממוות. אז יוצא אלכסנדר לסייע בחילוץ אשת קנדלוס ומצליח. קנדלוס בתמורה מבקש לגמול לאלכסנדר בכך שיגיע לביקור בממלכת אמו והאחרונה תגמול לו במתנות רבות.
תיאור קנדקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב"השאה-נאמה" של פרדוסי מתוארת קנדקה כדמות אם חמה ואוהבת, אצה לקבל את פני בנה קידרוש ממסעו, כשהיא אף מחזירה אותו לאוכף הסוס ומוליכה את הסוס לאורך כל הדרך עד לכניסת הארמון. היא גם מתוארת כזורחת כשמש, בעלת גוון עור כהה, זוהרת, בעלת פאר והדר, טהורה, בעלת עוצמה וחכמה. כשאלכסנדר נכנס לארמונה של קנדקה הוא מתפלא מארמונה ואוצרותיה (ביניהם שנהב, פנינים ואבני תכלת). כמו כן מתפלא אלכסנדר מהאבנים השקופות, שהשמש עוברת בהן (זכוכית), שנמצאות בארמונה של קנדקה ומתפלא כיצד אין אותן בארצו או בשום מקום אחר בו היה עד כה.
לפי "רומן אלכסנדר" היווני כשמגיע אלכסנדר לראשונה לארמון וכשבנה הבכור של קנדקה, טואס (בפרסית: טינוש), רואה אותו כשליח אלכסנדר, מבקש טואס להוציאו להורג, שכן הוא שליחו של אלכסנדר האחראי למות חותנו. קנדלוס יוצא להגנתו של אלכסנדר (שעזר להציל את אשתו) בבקשתו להילחם מול טואס על חיו של אלכסנדר המוצג כשליח. אז אלכסנדר מבקש מיסים מקנדקה מטעם אלכסנדר, ונפתח דיון בנושא הצלחתו של אלכסנדר בכיבושים; לפי "רומן אלכסנדר" קנדקה טוענת כי הסיבה להצלחת אלכסנדר היא בחוכמתו הרבה שהביאה להצלחת כיבושיו; ואילו ב"שאהנאמה" הסיבה להצלחת אלכסנדר היא בזאת שעבר זמנם של המלכים הגדולים.
דיוקן אלכסנדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדקה הייתה הראשונה בהיסטוריה המתועדת להשתמש בדיוקנות לצורך זיהוי ואיתור אויבים. לאחר שקנדקה שמעה על הצלחת הבסתו של אלכסנדר את המלכים האדירים, והחלה לראות בו יריב ראוי, ביקשה קנדקה מאיש חצרה, צייר יווני, להתלוות למשלחת תשלום המס לאלכסנדר ולצייר את דיוקנו עבורה מבלי שיבחין בכך (לפי ה"אסכנדר-נאמה" הדיוקן צויר עוד בעת שהייתו של אלכסנדר במצרים). לאחר שהדיוקן הושלם היא טמנה והסתירה את הדיוקן. קיימים מספר סברות היכן הוחבא הדיוקן, כשהסברה הרווחת היא במחסן אוצרות הארמון. הדיוקן מתואר ב"שאהנאמה" כדיוקן של צלם שובה לב אשר הוכן על גיליון משי, כדומה לאלכסנדר וכתמונה משמחת לבב.
השפלת אלכסנדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אז אלכסנדר כשליח בארמונה של קנדקה מעביר בשנית את בקשתו למיסים והאחרונה כועסת אך שותקת ומבקשת לתת את תשובתה למחרת. קנדקה מזמינה את אלכסנדר לסיור בארמון שבמהלכו היא קוראת לאלכסנדר בשמו, אלכסנדר מתנגד ואומר שהוא אינו אלכסנדר, למרות שזהו לו לכבוד להיקרא כך. קנדקה מובילה את אלכסנדר לחדר בו היא מראה לו את הדיוקן שהכינה וחושפת את זהותו. לאחר שקנדקה מקניטה את אלכסנדר על כך שאישה יחידה הביסה אותו. אלכסנדר מצטער שלא הביא עמו לארמון פגיון להחזיק בו, שכן בלעדיו האדם אבוד וכי אילו החזיק בפגיון היה מציל את עצמו. לאחר שקנדקה טוענת שבשום דרך אלכסנדר לא היה מצליח להציל עצמו, טוען אלכסנדר כי אילו היה עם פגיון ולא הייתה לו דרך להיחלץ היה הורג את קנדקה ולאחר מכן את עצמו. אלכסנדר נכנס למצוקה ורעד, קנדקה מקניטה אותו על רעידותיו ועל כך שלמרות שהביס את כל המלכים הגדולים, כעת נפל בידייה של אישה אחת ללא קרב. אז קדר על אלכסנדר היום, ותקף מילולית את קנדקה כליש שנדחק לפינה, בניסיון להראות שהוא שולט במצב, אך כשלמעשה קרה בדיוק ההפך.
צידוד והבטחת שמירת זהותו של אלכסנדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנדקה מבטיחה לאלכסנדר שלא תחשוף את זהותו לאור זאת שסייע לבנה בהצלת אשתו (לפי ה"שאהנאמה" הסיבה הייתה כדי לגרום לאלכסנדר לראות בה כשווה לו ועל-מנת לגרום לו להבטיח שלא ירע לממלכתה או לצאצאיה), ואלכסנדר מנקודה זו החל לראות בה כחכמה וכאם, והפך לשבע רצון ושמח על ההגנה שקנדקה סיפקה לו. לא דאג וישן טוב מבלי שהעלה קמט בעניין.
אלכסנדר ממשיך בבקשתו בפעם השלישית למיסים או מלחמה. אז טואס כועס על התנהגותו של אלכסנדר מול המלכה, קורא לו כסיל, לא ילוד אישה ומבקש ממנו להתבייש. עוד הוא טוען כי אילו אימו לא הייתה לצידו היה כורת את ראשו של אלכסנדר. קנדקה אז נחלצת להגנתו של אלכסנדר בכך שאומרת שהאחרון אינו אלא שליח ושדבריו אינם שלו ושולחת את טואס החוצה לשדה ומזהירה את אלכסנדר להישמר לחיו מפני טואס. בעקבות רצון אלכסנדר להציל את נפשו ממזימת טואס, מבקש האחרון לקרוא לטואס בחזרה לא רמון ומציע להסגיר לידי טואס את אלכסנדר. בתמורה להצעה מבקש טואס לתת לאלכסנדר המחופש לשליח מתנות ולמנותו לשליט, יועץ וגזבר. קנדקה צופה בזאת כמשועשעת מחייכת ומסתירה את פניה מאחורי צעיפה. אלכסנדר אז מטעם עצמו ניגש לקנדקה ומבטיח לה שלא יאונה כל רעה לבנה, שלא יצא נגדה למלחמה או ירקום נגדה מזימות ושישמור לה אמונים.
הפרידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי ה"שאהנאמה" קנדקה מחייכת כמבודרת בעוד נפשו של אלכסנדר סוערת. קנקדה מבקשת לשלם לאלכסנדר מיסים רק לאחר שהאחרונה משתכנעת בתום ליבו של אלכסנדר, כשביקש לבטל את בקשתו למיסים והתנהג אל קנדקה כאל שווה. במהלך שנראה כאילו במטרה ללמד את אלכסנדר לקח והוא שהדברים החומריים אינם החשובים בחיים, אלא מניעת מלחמות ושפיכות דמים. בין המתנות שהיא מעניקה לאלכסנדר: צמיד ענק זהב וכתר שאין שני לו בערכו, ששמרה לבנה הבכור. כשמעניקה קנקדה את הכתר לאלכסנדר היא אומרת שמצאה את הקיסר המתאים לכתר, שהוא בן כבנה בכורה. הכתר הוא כמעין סימן לקבלתו של אלכסנדר כמתאים למלוכה וכבנה. ב"שאהנאמה" נראה שקנדקה היא זו שנפרדת מאלכסנדר כשידיה על העליונה, היא זו שעשתה עם אלכסנדר חסד בכך שלא חשפה את זהותו ועשתה חסד כפול לאחר ששילמה לו גם מיסים שלא הייתה מחויבת להם.
לפי "רומן אלכסנדר" היווני, הסיבה להענקת המתנות לאלכסנדר היא בשל חוכמתו וכגמול על כך שמנע את הדו-קרב בין בניה, לאור דאגתה של קנדקה ובקשתה לסיוע מאלכסנדר. ובכך יוצא אלכסנדר כשווה בין שווים עם קנדקה על הטובה שהעניקה לו באי-חשיפת זהותו.
עדכון הסיפור בהתאם לתקופה ולמקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרסאות שונות של הסיפור מתארות את סיפורם המשותף של קנדקה ואלכסנדר או אלמנטים ממנו בצורה שונה.
בתרבות האירופאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלכה קנדקה מתוארת כמלכה אירופאית לבנה לכל דבר, כשגם תיאורי ארמונה וממלכתה מתוארים כאירופאים.
בתרבות הפרסית-אסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הרומן "אסכנדר-נאמה" אלכסנדר מתייעץ עם אשתו, בתו השנייה של מלך מצרים ומקבל את ברכתה לתוכנית ההתחזות לשליח, לשם כניסה לממלכתה של קנדקה. בפגישתו הראשונה של אלכסנדר את קנדקה מתוארת קנדקה כאישה בגיל העמידה, בעלת יופי יוצא מהכלל, כשליטה הקודמת של מצרים ובכך גם מתוארת כשליטה וכובשת חזקה, כבעלת גוון עור כהה, גבוהה, כמעט אלוהית במראה. בנוסף, אלכסנדר רואה בה דמיון לאמו, אולימפיאס, כשקנדקה בסיטואציה זו מכסה את פניה ברעלה. כמו כן היא מתוארת בעיני אלכסנדר כמפחידה, נשית, ובעלת חסד. קנדקה חושפת את זהותו של אלכסנדר בפניו בהצגת הדיוקן בסיטואציה בה היא מתחזה לשפחה ומבקרת את אלכסנדר באמצע הלילה. אלכסנדר לאחר מכן רואה בה כאישה הטובה מ-1,000 גברים והתמלא פחד מקנדקה וזעם על חשיפת זהותו. לאחר שקנדקה מבטיחה שלא לחשוף את זהותו כדי שלא תואשם במותו של אלכסנדר (אדם גדול ודגול) בשטחה, אלכסנדר חש הקלה אך לא נרגע. אלכסנדר חושש לחייו לכן ישן עם נר דולק לצד מיטתו והרגיש כי כל אשר השיג בעולם באמצעות גבריותו הוקטן לעומת מעשיה של קנדקה שהגדילה לעשות באמצעות נשיותה. אלכסנדר גם מצטער על החסד שעשתה עמו קנדקה ומצטער על שלא הרגה אותו, שכן בכך שלא הרגה אותו הוא חב לה כעת את חייו. קנדקה מאוחר יותר מבקשת להצטרף לאלכסנדר לכשישוב ליוון לחיות עמו כאשתו. אז אלכסנדר מתחתן עם קנדקה ומבטיח לשלוח אנשים לאסוף אותה לאחר שישתכן בשלום. כמו כן, מבטיח אלכסנדר לא לקחת ממנה או מצאצאיה מיסים.
בעקבות רצונו של טואס בנקמה על מות אבי אשתו בלחימה מול אלכסנדר, מציע אלכסנדר המתחזה לשליח להסגיר בידי טואס את אלכסנדר. אז טואס נופל על ברכיו ואומר שאם אלכסנדר המתחזה לשליח יעשה זאת יחשיב טואס לעבדו. קנדקה בתגובה מתמלאת פחד על בנה ושואלת את אלכסנדר על עתידו, אלכסנדר מרגיע את קנדקה ומבטיח כי רק טוב יקרה לבנה. אלכסנדר וקנדקה בילו את לילם האחרון יחדיו, ולמחרת קנדקה סייעה לאלכסנדר בהעמסת הפרדות והגמלים במתנות הנדירות. התירוץ הרשמי לתשלום המיסים הוא הרצון להימנע ממלחמה, אולם נראה כי תשלום המיסים נובע גם מרצונה של קנדקה לפצות את אלכסנדר על חשיפתו על-ידה. שכן כל פעם שקנדקה ניגשת לאלכסנדר לאחר החשיפה היא מגישה לו מתנות ומצטערת. בעת הפרידה קנדקה טומנת בידו של אלכסנדר את יד בנה, טואס, ובכך הפגינה את ביטחונה בשמירתו של אלכסנדר על בנה. אלכסנדר אז מבטיח לקנדקה שישים את יד בנה ביד אלכסנדר כפי שהיא טמנה את יד בנה בידו. לאחר שחושף אלכסנדר את זהותו בפני טואס, טומן אלכסנדר את ידו ביד טואס ומקיים את הבטחתו תוך כדי הענקת גלימת כבוד, כתר וחגורה לטואס ושליחתו חזרה לעירו.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרדוסי. 2010. שאה נאמה. בתרגום כגן אליעזר. ירושלים: מוסד ביאליק.
- Ira M. Lapidus. 1984. Muslim Cities in the Later Middle Ages. USA: University of Cambridge.
- Southgate, M.S. 1977. Portrait of Alexander in Persian Alexander-Romances of the Islamic Era. Journal of the American Oriental Society 97(3).
- Steven. 2011. Novel: An Alternative History: Beginnings to 1600, New-York: Continuum.
- R. Stoneman, trans. 1991. The Greek Alexander Romance. London: Penguin, Book III, 18-23.
- Moore, Steven. 2011. Novel: An Alternative History: Beginnings to 1600, New-York: Continuum.
- Netto I. Richard, Erickson, Kyle. 2012. The Alexander Romance in Persia and the East. Groningen: Barkhuis Publishing & Groningen University Library.
- M.S. Southgate, trans. 1978. Iskandarnamah - A Persian Medieval Alexander Romance. New York: Columbia University Press. (Persian Heritage Series, No. 31).
- Wolohojian M. Albert. 1969. The Romance of Alexander The Great By Pseudo-callisthenes. New-York: Columbia University Press.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המלכה קנדקה ממרואה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Gutenberg, David M. (2003). The Curse of Ham: Race and Slavery in Early Judaism, Christianity, and Islam. Princeton: Princeton University Press. ISBN 0-691-11465-X.(קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים"
)
- ^ Morgan, J.R. and Stoneman, Richard (1994). Greek Fiction: The Greek Novel in Context. Routledge. pp. 117–118. ISBN 0-415-08507-1.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Candace of Meroe (3rd century BCE-2nd Century CE), black history pages
