ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/פסח שני

מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות בפסח שני.

פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש בי"ד בניסן. קורבן פסח הוא אחד משתי מצוות עשה בכל התורה שעבירה עליהן דינה כרת ולכן חשיבותו הגדולה של יום זה.

מקור המצווה

הרב הרשל שכטר מוביל תפילה בחג השבועות לאסירי מחנה בוכנוולד זמן קצר לאחר השחרור. מספר שבועות לפני כן חגגו את פסח שני מכיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.

בספר במדבר מתואר מאורע שבו בשנה השנית ליציאת מצרים, באה קבוצת אנשים שהיו טמאים באותו זמן, והתלוננו לפני משה שברצונם להקריב את קורבן הפסח גם הם.

וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו: אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

— ספר במדבר, פרק ט', פסוקים ו'–ז'

משה, שלא ידע מה לענות להם, פנה בענוותנותו לה', אשר ענה לו בציווי חדש - אנשים שהיו טמאים או בדרך רחוקה בזמן הפסח הראשון, יכולים להקריב בחודש הבא - בי"ד באייר:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ, כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.

— ספר במדבר, פרק ט', פסוקים ט'–י"ב

באותו מעמד נוספה גם אזהרה, שאנשים שלא היו טמאים או רחוקים באותו זמן ולא עשו את הפסח, ייענשו בידי שמים בכרת.

הקרבת קרבן פסח

הקרבת הקרבן בפסח שני, זהה היא להקרבה שבפסח ראשון: אומרים הלל בעת ההקרבה, והוא נאכל צלי על מצות ומרורים, ודוחה את השבת. את המרורים יש לטבול בחרוסת, כמו בפסח ראשון.

אכילת פסח שני ודיניו

מלבד מצוות הקרבת קורבן הפסח, ישנה עוד מצווה באכילת קורבן הפסח על מצות ומרורים כבפסח ראשון, וכן עוד מצוות נלוות התקפות בו כמו בפסח ראשון:

• איסור בל ייראה ובל יימצא - אינו נוהג.
• אין אומרים הלל בעת אכילת קרבן פסח בפסח שני.
• איסור הוצאת בשר הקרבן מחוץ לחבורה - מחוץ לבית אכילתו - אינו נוהג.
• אין מביאים עמו קרבן חגיגה.
• הקרבתו בטומאה - מחלוקת תנאים, ולהלכה נפסק ברמב"ם שאינו קרב בטומאה.
• אסור להותיר מהקרבן.
• אסור לשבור עצם מהקרבן.

לעומת זאת דינים אחרים שאינם בגוף הקרבן עצמו, ואינם אלא זכר לגאולה, כתבו אחרונים שאינם נוהגים בו, לרוב הדעות:

• אין חייבים בו בשתיית ארבע כוסות.
• אין אומרים בו הגדה של פסח ומצוות סיפור יציאת מצרים.
• אין בו חיוב הסבה.
• הסתפקו אחרונים אם צריך לומר בו "פסח, מצה ומרור".

מנהגים מאוחרים בפסח שני

בימינו, נחשב יום זה מעין "יום טוב" גם לכל עם ישראל: נהגו בהרבה מקומות שלא לומר בו תחנון בתפילה, והיו אף שנהגו לאכול בו מצות. לגבי המנהג שלא להגיד בו תחנון, יש שכתבו להגיד תחנון בערב פסח שני (דהיינו ביום י"ג באייר) בתפילת מנחה (למרות שבדרך כלל כל יום שאין אומרים בו תחנון, לא אומרים תחנון גם בתפילת המנחה של היום שלפניו) מכיוון שכל עיקרו של היום הוא הקרבת קרבן פסח שני בזמן בית המקדש, והרי קרבן פסח שני, בדומה לקרבן פסח, היה קרב רק אחרי חצות היום של יום י"ד עצמו (ונאכל בליל ט"ו באייר) ולכן אין משמעות מיוחדת לליל י"ד וממילא אין להימנע מאמירת תחנון ביום שלפניו (זה אינו 'ערב חג').

בהיות שבליל ט"ו היה נאכל קרבן הפסח השני, יש שכתבו שעדיף לאכול בו את המצות ולא ביום י"ד שבו רק הוקרב הקרבן. כמו כן נהגו שלא לאכול גדי מקולס (צלוי כולו בשלמותו, ללא חלוקה לאברים) בליל ט"ו באייר, כדי שלא ייראה הדבר כהקרבת קורבן פסח מחוץ לבית המקדש.

יש שנהגו שלא לאכול בו מצות (לפי שלדעתם אין אוכלים מצות אלא בפסח ולשם מצווה).

בחסידויות מסוימות (כגון חסידות קרעטשניף וחסידות נדבורנה) נהוג שהאדמו"ר עורך טיש מיוחד לכבוד פסח שני, במהלכו הוא מקיים את סימני ליל הסדר (כולל ארבע כוסות, כרפס, מצה ומרור) והחסידים שרים שירי פסח. אירוע זה מתקיים מדי שנה, במוצאי פסח שני (ליל ט"ו באייר).

בקרב יהודי עיראק, נהוג מנהג "הסנתךּ ח'אדרה" (شنتك خادرة - שנה ירוקה בערבית). על פי מנהג זה כיוון שניסן הוא החודש הראשון בלוח השנה המקראי, נהגו יהודי בבל להתיז מים על בני המשפחה בעזרת פטרוזיליה ולאחל שנה טובה (ירוקה).

בשנת 2009 החלו מספר ארגונים דתיים העוסקים בקידום סובלנות ופלורליזם חברתי לציין את פסח שני כיום הסובלנות הדתית, וזאת על פי המסר הטמון ביום זה, לשיטתם.

קברי צדיקים

במקורות שונים נזכר פסח שני כמועד עלייה לרגל למירון. כך עולה מן החיבור "אלה המסעות" שמן המאה השלוש עשרה, לפיו היו מתקבצים יהודים ומוסלמים במערת הלל ושמאי בפסח שני. תאריך זה נזכר כמועד עליה לרגל למירון גם בתעודה מגניזת קהיר, "לוח קברות צדיקי ארץ ישראל", שנכתבה במאה הארבע עשרה. ר' משה באסולה מספר על השתתפותו בשיירה של יותר מאלף איש שעלו לקברי הצדיקים במירון בפסח שני בשנת רפ"ב (1522). זהו האזכור האחרון של פסח שני כמועד עלייה לרגל למירון. מאותה תקופה, בהשפעת מקובלי צפת, השתנה מועד העלייה לרגל למירון לל"ג בעומר.

לפי מסורת מאוחרת, יום זה הוא יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, ויהודים רבים נוהגים לעלות לקברו או לערוך לכבודו הילולא הכוללת לימוד תורה, הדלקת נרות ותרומת כספים ללומדי תורה ולבתי כנסת. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז (1867), אז הוקם בניין על קברו. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".

קישורים חיצוניים

• שוב פעם פסח? על פסח שני בקבלה וחסידות - בבלוג 'דעת'
• תבנית:אתר ישיבה
• פסח שני, באתר בית חב"ד
• מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/פסח שני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אתר פסח שני - יום הסובלנות הדתית
• הרב ברוך שלום הלוי אשלג, מהו, מי שהיה בדרך רחוקה, הוא נדחה לפסח שני, אתר קבלה לעם.

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קטגוריה:תרי"ג מצוות קטגוריה:פסח קטגוריה:קורבנות ביהדות: חגים קטגוריה:אייר קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו קטגוריה:פרשת בהעלותך