הר גובינד קוראנה

הר גובינד קוראנה
Har Gobind Khorana
לידה	9 בינואר 1922; ראיפור, פקיסטן
פטירה	9 בנובמבר 2011 (בגיל 89); קונקורד, ארצות הברית
ענף מדעי	ביולוגיה מולקולרית
מקום מגורים	הודו הבריטית
מקום לימודים	אוניברסיטת פנג'אב; אוניברסיטת קיימברידג'; אוניברסיטת ליברפול; אוניברסיטת המכללה הממשלתית ;
מנחה לדוקטורט	ולדימיר פרלוג
מוסדות	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; אוניברסיטת קיימברידג'; אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון; אוניברסיטת קולומביה הבריטית; המכון הטכנולוגי של ציריך ;
פרסים והוקרה	פרס המהגרים הגדול (2010); המדליה הלאומית למדעים (1987); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1980); חבר זר של החברה המלכותית (20 באפריל 1978); פרס וילארד גיבס (1974); פרס החברה האמריקנית לכימיה למחקר בכימיה אורגנית סינתטית (1969); Padma Vibhushan in science & engineering (1969); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1968); פרס לואיזה גרוס הורביץ (1968); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1968); פרס רמסן (1968); פרס דני היינמן (1967) ;

הר גובינד קוראנה (באנגלית: Har Gobind Khorana;‏ 9 בינואר 1922 – 9 בנובמבר 2011) היה מדען אמריקאי, ממוצא הודי, שנמנה עם מפצחי הקוד הגנטי. הוא חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1968, יחד עם מרשל וורן נירנברג ורוברט הולי, על תיאור הקוד הגנטי ותפקודו בסינתזת החלבון.^[1]

ילדות ונעורים

קוראנה נולד בראיפור, כפר עני בחבל פנג'אב, הודו (בפקיסטן המודרנית) כבן זקונים למשפחה בת חמישה אחים.^[2] למרות העוני דאגו הוריו לחינוך ילדיהם. לדבריו של קוראנה, משפחתו הייתה "אחת המשפחות הבודדות, בכפר המיושב על ידי 100 תושבים, שידעה קרוא וכתוב". כישרונו למדעים ניכר כבר בעת לימודיו בבית-הספר התיכון, והוא אף זכה למלגה ללימודי כימיה באוניברסיטת פג'נאב.^[3]

קריירה מחקרית

את התואר הראשון והתואר השני קיבל קוראנה בעת לימודיו מאוניברסיטת פג'נאב.

ב-1945 החל, בעזרת מלגה שהעניקה לו ממשלת הודו, בלימודי דוקטורט באוניברסיטת ליברפול שבאנגליה, בהנחייתו של אלכסנדר טוד, חתן פרס נובל לכימיה.^[4] את מחקר הפוסט-דוקטורט ביצע קוראנה במכון הטכנולוגי של ציריך שבשווייץ (1949-1948), ולאחר מכן קיבל מלגת מחקר באוניברסיטת קיימברידג'. השהות בקיימברידג' (1952-1950) הייתה בעלת ערך מכריע לקוראנה, שכן בין החוקרים שם היו חוקרי חלבונים וחומצות גרעין רבים. שורשי התעניינותו בנושאים הללו נעוצים באותה התקופה.^[2]

ב-1952 גויס קוראנה על ידי מועצת המחקר של קולומביה הבריטית בוונקובר, קנדה, שם הצטרף לקבוצת חוקרים בתחום חומצות הגרעין, וזכה להכרה בינלאומית על סינתזת הקואנזים A.

ב-1960, עבר קוראנה למכון לחקר האנזימים שבאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון בארצות הברית, שם עסק במחקר שהוביל לזכייתו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1968), וב-1970 הצטרף למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.^[3]

משפחתו

בשנת 1952, במקביל למעבר לקנדה, נישא קוראנה לאסתר סיבלר, שווייצרית במקור. נולדו להם שלושה ילדים. ב-1979, נפטרה בתם אמילי אן. אסתר נפטרה בשנת 2001.^[3]

תרומתו לחינוך

בנוסף לעבודתו המחקרית קוראנה התמקד גם בחניכה ובהנחיה של מדענים צעירים. בתו, ג'וליה קוראנה, העידה כי "אפילו כשהיה עסוק בביצוע מחקריו הוא תמיד התעניין בחינוך, בסטודנטים, ובצעירים".^[5] לאחר פרישתו של קוראנה לגמלאות נוסדה תוכנית על שמו, המעניקה מלגות לסטודנטים צעירים מהודו, ומאפשרת להם מחקר באוניברסיטאות עילית בארצות הברית.^[6]

פענוח הקוד הגנטי

פענוח המבנה הכימי המדויק של ה-DNA– "הסליל הכפול" (1953) –היה תגלית מפתח שציינה את ראשית הביולוגיה המולקולרית והמריצה את חקר ה-DNA.^[7] ב- 1966 קוראנה, מרשל נירנברג ורוברט הולי, שעבדו בנפרד, התבוננו בחומצות הגרעין שנמצאו ב-RNA, וגילו שארבעת הבסיסים הכימיים מהם הוא מורכב מתאחדים ליצירת "מילים" בנות שלוש אותיות, המייצגות את חומצות האמינו, שמהן החלבונים בנויים.

עבודתו של קוראנה הוכיחה כי הקוד הגנטי מורכב מ-64 "מילים" כאלו, וביחד עם נירנברג הוא גילה כי חלק מהמילים משדרות לתא מתי להתחיל ולהפסיק את קריאת הקוד. ב-1972 דיווח קוראנה על פריצת דרך שנייה –היכולת לייצר גן מלאכותי.^[3]

לקריאה נוספת

Prabhat, Nandini. Hargobind Khorana. Prakashan Children books, Biography, 2014
RajBhandary, Uttam L Har Gobind Khorana - Early Years in Science and Transition from Chemistry to Chemical Biology. Resonance. December 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הר גובינד קוראנה בוויקישיתוף

הר גובינד קוראנה, באתר פרס נובל (באנגלית)
הר גובינד קוראנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הר גובינד קוראנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ אנציקלופדיית בריטניקה – קורות חייו של קוראנה, באתר Encyclopedia Britannica
^ ¹ ² "H. Gobind Khorana - Biographical". Nobel Lectures, Physiology or Medicine 1963-1970. Elsevier Publishing Company, Amsterdam, 1972
^ ¹ ² ³ ⁴ DENISE GELLENE, H. Gobind Khorana, 89, Nobel-Winning Scientist, Dies, אתר עיתון הNY Times, ‏NOV. 14, 2011
^ H. Gobind Khorana, אתר NNDB
^ Gobind Khorana, MIT professor emeritus, dies at 89, MIT News
^ Emily Finn. "Gobind Khorana, MIT professor emeritus, dies at 89". MIT News Office. November 10, 2011
^ פרופ' אבינעם אדם, "מיזמי גנום האדם : גנטיקה וגנאתיקה", בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2014

[1] אנציקלופדיית בריטניקה – קורות חייו של קוראנה, באתר Encyclopedia Britannica

[נובל-2] ¹ ² "H. Gobind Khorana - Biographical". Nobel Lectures, Physiology or Medicine 1963-1970. Elsevier Publishing Company, Amsterdam, 1972

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ DENISE GELLENE, H. Gobind Khorana, 89, Nobel-Winning Scientist, Dies, אתר עיתון הNY Times, ‏NOV. 14, 2011

[4] H. Gobind Khorana, אתר NNDB

[5] Gobind Khorana, MIT professor emeritus, dies at 89, MIT News

[6] Emily Finn. "Gobind Khorana, MIT professor emeritus, dies at 89". MIT News Office. November 10, 2011

[7] פרופ' אבינעם אדם, "מיזמי גנום האדם : גנטיקה וגנאתיקה", בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)