לדלג לתוכן

ממשלת ישראל השלושים ושלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השלושים ושלוש
ממשלת ישראל ה-33 בראשות בנימין נתניהו בבית נשיא המדינה שמעון פרס. יושבים מימין לשמאל: שמעון פרס ובנימין נתניהו. עומדים בשורה הראשונה, מימין לשמאל: מזכיר הממשלה צבי האוזר, אורי אריאל, גדעון סער, משה יעלון, אורי אורבך, עמיר פרץ ועוזי לנדאו.
עומדים בשורה השנייה, מימין לשמאל: שי פירון, יעקב פרי, ציפי לבני, מאיר כהן, יובל שטייניץ, ישראל כ"ץ, יאיר לפיד, יצחק אהרונוביץ', יאיר שמיר, נפתלי בנט, סילבן שלום, גלעד ארדן, סופה לנדבר, לימור לבנת ויעל גרמן.
מידע כללי
18 במרץ 201314 במאי 2015 (שנתיים)
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
ראש ממשלה בנימין נתניהו
מפלגה שולטת

הליכוד - ישראל ביתנו (עד-2014)

הליכוד (מ-2014)
סיעות הקבינט הליכוד
יש עתיד (2013–2014)
ישראל ביתנו (2013–2015)
הבית היהודי
התנועה (2013–2014)
מספר שרים 23
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השלושים ושתיים
הקבינט הבא ממשלת ישראל השלושים וארבע
אתר רשמי

ממשלת ישראל השלושים ושלוש, המכונה גם "ממשלת נתניהו השלישית", הייתה ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והושבעה ב-18 במרץ 2013.

הקואליציה הורכבה על ידי הליכוד - ישראל ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה. לראשונה מאז ממשלת ישראל העשרים ושש אף לא אחת מסיעות החרדים (ש"ס או יהדות התורה) לא הייתה חברה בקואליציה וכן לא מונו סגנים לראש הממשלה. לראשונה מאז ממשלת ישראל הראשונה (שכיהנה בשנים 19491950), כל שרי הממשלה היו גם חברי הכנסת (עד פתיחת הכנסת העשרים).

הממשלה הוחלפה בממשלה הבאה ב-14 במאי 2015.

תוצאות הבחירות לכנסת התשע עשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לכנסת התשע עשרה
תוצאות הבחירות לכנסת התשע עשרה – מפלגות הקואליציה (בסקלה כחולה) והאופוזיציה (בסקלה אדומה) לפי סדר מנדטים. בכיוון השעון: קואליציה – הליכוד ישראל ביתנו 31, יש עתיד 19, הבית היהודי 12, התנועה 6. אופוזיציה – העבודה 15, ש"ס 11, יהדות התורה 7, מרצ 6, רע"מ-תע"ל-מד"ע 4, חד"ש 4, בל"ד 3, קדימה 2
מנדטים מספר קולות רשימה סימן מושב יו"ר הרשימה השוואה לכנסת היוצאת אחוז מכלל הקולות
31 885,163 הליכוד - ישראל ביתנו מחל קואליציה (ישראל ביתנו פרשה לאופוזיציה עם פתיחת הכנסת העשרים) בנימין נתניהו -11[א]
23.34
19 543,458 יש עתיד פה קואליציה (עד להקדמת הבחירות) יאיר לפיד +19[ב]
14.33
15 432,118 העבודה אמת אופוזיציה שלי יחימוביץ' +7[ג]
11.39
12 345,985 הבית היהודי טב קואליציה נפתלי בנט +7[ד]
9.12
11 331,868 ש"ס שס אופוזיציה אלי ישי +1[ה]
8.75
7 195,892 יהדות התורה ג אופוזיציה יעקב ליצמן +2
5.16
6 189,167 התנועה צפ קואליציה (עד להקדמת הבחירות) ציפי לבני -1[ו]
4.99
6 172,403 מרצ מרצ אופוזיציה זהבה גלאון +3
4.55
4 138,450 רע"מ-תע"ל-מד"ע עם אופוזיציה אבראהים צרצור 0
3.65
4 113,439 חד"ש ו אופוזיציה מוחמד ברכה 0
2.99
3 97,030 בל"ד ד אופוזיציה ג'מאל זחאלקה 0
2.56
2 78,974 קדימה כן אופוזיציה שאול מופז -19[ז]
2.08

הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בפברואר 2013 הטיל נשיא המדינה שמעון פרס את הרכבת הממשלה על ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, מנהיג סיעת הליכוד - ישראל ביתנו. נתניהו הודיע שהוא מעוניין בממשלה רחבה ככל הניתן[1].

ההסכם הקואליציוני הראשון נחתם בין סיעת "הליכוד - ישראל ביתנו" לבין התנועה בראשות ציפי לבני ב-19 בפברואר, בתיווכו של שמואל חייק.

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שלא זומן אל נתניהו עד ה-11 בפברואר, סיכם עם יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, על הקמת גוש חוסם במסגרתו ייכנסו שתי המפלגות רק ביחד לממשלה או שישבו שתיהן באופוזיציה. כך נרקמה "ברית בנט–לפיד". אחד מהתנאים שהציב לפיד עם תחילת המגעים הקואליציוניים היה ממשלה ללא המפלגות החרדיות (יהדות התורה וש"ס), חרף רצונו של נתניהו לצרף גם אותן. עקב סירובה של יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' להיכנס לממשלה, נותר נתניהו ללא ברירה – ללא הבית היהודי או יש עתיד לא התאפשר לו להקים ממשלה, ולכן נאלץ לקבל את דרישותיהן של מפלגות אלה ולהכניס לממשלתו את שתיהן יחדיו, ללא המפלגות החרדיות.

ההליכים לקראת הקמת הממשלה התנהלו בעצלתיים והתמקדו תחילה סביב דרישתו של לפיד לצמצם את מספר שרי הממשלה מ-28 ל-18 שרים, אולם לבסוף התפשר לפיד על ממשלה שתמנה 21 שרים. סוגיית מחלוקת מרכזית נוספת הייתה איזו מפלגה תקבל את משרד החינוך, שלפיד דרש לקבל אותו לידי מפלגתו. אף שהליכוד רצה בתחילה להותיר את המשרד באחריות המפלגה ובידי שר החינוך היוצא גדעון סער, הושגה לבסוף פשרה במסגרתה הועבר משרד החינוך לידי יש עתיד, בעוד שמשרדי הביטחון והפנים הוחזרו לידי הליכוד.

ב-15 במרץ נחתמו הסכמים קואליציוניים בין סיעת "הליכוד - ישראל ביתנו" לבין סיעות הבית היהודי ויש עתיד[2], ובכך הושלמה הרכבת הממשלה. שלי יחימוביץ' מונתה ליו"ר האופוזיציה, עד שהפסידה ליצחק הרצוג בבחירות הפנימיות.

ציוני דרך ומדיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה שהושבעה ב-18 במרץ 2013 כללה 21 שרים (לא כולל ראש הממשלה) ו-8 סגני שרים[3]. בין השאר, בוטל משרד ההסברה ואוחד עם מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, והמשרד לנושאים אסטרטגיים אוחד עם המשרד לענייני מודיעין ושמו של המשרד המאוחד שונה ל"משרד ליחסים בינלאומיים", כאשר לראשו מונה יובל שטייניץ. ארבע נשים כיהנו בתפקידי שרים בו זמנית, יותר מכל ממשלה קודמת[ח]: לימור לבנת, סופה לנדבר (הליכוד - ישראל ביתנו), ציפי לבני (התנועה) ויעל גרמן (יש עתיד).

בנובמבר 2013, לאחר שזוכה מהאשמה בפרשת "מינוי השגריר", מונה אביגדור ליברמן לשר החוץ, ובכך הורחבה הממשלה ל-22 שרים (לא כולל ראש הממשלה)[4].

ב-4 בנובמבר 2014 התפטר גדעון סער מתפקיד שר הפנים[5]. ב-11 בנובמבר 2014 התפטר עמיר פרץ מתפקיד השר להגנת הסביבה[6]. בדצמבר 2014 פיטר ראש הממשלה את השרים יאיר לפיד וציפי לבני, ובעקבות זאת התפטרו יתר שרי "יש עתיד": יעל גרמן, יעקב פרי, מאיר כהן ושי פירון. ב-2017 הסביר נתניהו שהפיל את הממשלה בגלל חוק ישראל היום[7].

קווי יסוד של הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית.
  • ישראל תחתור להסכם שלום עם הפלסטינים, במטרה להגיע להסדר מדיני עימם שמסיים את הסכסוך. אם יושג הסכם כזה, הוא יובא לאישור הממשלה והכנסת ואם יהיה בכך צורך על פי דין, יועמד למשאל עם.
  • הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה, תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
  • הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
  • הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני כל הדתות האחרות במדינת ישראל בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
  • הממשלה תפעל להורדת יוקר המחיה בכל האמצעים העומדים לרשותה, ביניהם: הגברת התחרות החופשית והפחתת הריכוזיות הענפית והמשקית.
  • הממשלה תפעל להעניק לכל ילד וילדה בישראל השכלה רחבה שתכשיר אותו להתמודדות עם אתגרי העולם המתחדש ולחיים בכבוד.
  • הממשלה תעמיד בראש מעייניה את נושא החינוך וההשכלה הגבוהה.
  • הממשלה תפעל להגברת השוויון בנטל, על מנת שכל קבוצות האוכלוסייה בישראל יישאו בנטל השירות, בין אם בשירות צבאי או בשירות אזרחי.
  • הממשלה תפעל לביצור שלטון החוק ושמירת מעמדו של בית המשפט העליון.
  • הממשלה תפעל, בכל האמצעים העומדים לרשותה, על מנת להוריד את מחירי הדיור.
  • הממשלה תפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא, הורדת יוקר המחיה וכן שמירה על מקומות העבודה במשק ויצירת מקומות עבודה חדשים.
  • הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי צמצום הפערים החברתיים ומאבק בלתי מתפשר בעוני, בין השאר באמצעות חינוך, תעסוקה ומציאת פתרונות דיור.
  • הממשלה תציב כיעד לאומי את פיתוח הפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל. הממשלה תפעל לתיעדופן במתן השירותים השונים, וכול זאת במטרה ליצור שוויון הזדמנויות לאזרחיה ללא קשר למקום מגוריהם, או למעמדם הכלכלי-חברתי.
  • הממשלה תפעל לשינוי שיטת הממשל על מנת להגביר את המשילות והיציבות השלטונית.
  • הממשלה תעמיד את נושא העלייה והקליטה בראש מעייניה, ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל מדינות תבל.
  • הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, ולשיפור איכות החיים של תושבי המדינה.
  • הממשלה תפעל לשיפור שירותי הדת תוך התאמתם לגווני האוכלוסייה השונים.
  • הממשלה תפעל להגברת ההכרות של אזרחיה עם מקורות הדעת והמורשת היהודית.

אירועים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנימין נתניהו וברק אובמה ב-20 במרץ 2013

פעילויות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל ה-33 התאפיינה במספר רב של ועדות, שהוקמו על ידי שרים שונים, על מנת לטפל בבעיות יסודיות בתחום משרדיהם:

פעילויותיה העיקריות של הממשלה:

סיעות הקואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעה מושבים בכנסת שרים בממשלה משרדי השרים משרדי סגני השרים כניסה לממשלה יציאה מן הממשלה
הליכוד[ט] 18[י] 8 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד התקשורת, משרד התרבות והספורט, משרד המודיעין ומשרד האנרגיה והמים משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל 18 במרץ 2013 14 במאי 2015
יש עתיד 19 5 משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל משרד האוצר 4 בדצמבר 2014
הבית היהודי 12 3 משרד הכלכלה, המשרד לירושלים והתפוצות, המשרד לשירותי דת, משרד הבינוי והמשרד לאזרחים ותיקים משרד החינוך והמשרד לשירותי דת 14 במאי 2015
ישראל ביתנו[ט] 13[י"א] 5 משרד החוץ, המשרד לביטחון הפנים, משרד החקלאות, משרד התיירות ומשרד העלייה והקליטה משרד הפנים 6 במאי 2015
התנועה 6 2 משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה 4 בדצמבר 2014
מספר הח"כים החברים בקואליציה
יושב ראש הקואליציה

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה עם כינונה 22 שרים והמספר עלה ל-23 עם הצטרפות אביגדור ליברמן, לאחר זיכויו.

בממשלה זו כיהנו לראשונה 9 שרים חדשים – יאיר שמיר, יאיר לפיד, אורי אורבך, יעקב פרי, נפתלי בנט, יעל גרמן, שי פירון, אורי אריאל ומאיר כהן.

14 שרים כיהנו בעבר בממשלה – בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, משה יעלון, גדעון סער, ציפי לבני, גלעד ארדן, עוזי לנדאו, יצחק אהרונוביץ', סילבן שלום, סופה לנדבר, יובל שטייניץ, עמיר פרץ, לימור לבנת וישראל כ"ץ.

הליכוד - ישראל ביתנו/ הליכוד יש עתיד הבית היהודי ישראל ביתנו התנועה
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השלושים ושלוש
ז' בניסן ה'תשע"ג – כ"ה באייר ה'תשע"ה | 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
משרד שר/ה סיעה כהונה הערות
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
הליכוד
משרד האוצר[י"ב] יאיר לפיד יש עתיד 18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
המשרד לאזרחים ותיקים אורי אורבך הבית היהודי 18 במרץ 2013 – 16 בפברואר 2015
נפתלי בנט

ממלא מקום

הבית היהודי 18 בפברואר 2015 – 14 במאי 2015
משרד הביטחון משה יעלון הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
הליכוד
המשרד לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
ישראל ביתנו
משרד הבינוי אורי אריאל הבית היהודי 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
משרד הבריאות[י"ב] יעל גרמן יש עתיד 18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
המשרד להגנת הסביבה[י"ג] עמיר פרץ התנועה 18 במרץ 2013 – 11 בנובמבר 2014
משרד החוץ ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 11 בנובמבר 2013
אביגדור ליברמן הליכוד - ישראל ביתנו 11 בנובמבר 2013 – 6 במאי 2015
ישראל ביתנו
משרד החינוך[י"ב] שי פירון יש עתיד 18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
משרד החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
ישראל ביתנו
המשרד לירושלים ותפוצות[י"ד] נפתלי בנט הבית היהודי 29 באפריל 2013 – 14 במאי 2015
משרד הכלכלה 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
המשרד לשירותי דת
משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל[י"ב] יעקב פרי יש עתיד 18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
משרד המודיעין[ט"ו] יובל שטייניץ הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
הליכוד
משרד המשפטים[י"ב] ציפי לבני התנועה 18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
משרד העלייה והקליטה סופה לנדבר הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 10 במאי 2015
ישראל ביתנו
משרד הפנים גדעון סער הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 4 בנובמבר 2014
הליכוד
גלעד ארדן הליכוד 5 בנובמבר 2014 – 14 במאי 2015
המשרד לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
הליכוד
משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
משרד הרווחה והשירותים החברתיים[י"ב] מאיר כהן יש עתיד 18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
הליכוד
משרד התיירות עוזי לנדאו הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
ישראל ביתנו
משרד התקשורת גלעד ארדן הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 5 בנובמבר 2014
הליכוד
ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד 5 בנובמבר 2014 – 14 במאי 2015
משרד התרבות והספורט לימור לבנת הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
הליכוד
סגני השרים
משרד ראש הממשלה אופיר אקוניס הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
המשרד להגנת הסביבה הליכוד 9 בדצמבר 2014 – 14 במאי 2015 ניהל בפועל את ענייני המשרד להגנת הסביבה
משרד האוצר מיקי לוי יש עתיד 18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
משרד הביטחון דני דנון הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 16 ביולי 2014
הליכוד
משרד הבריאות צחי הנגבי הליכוד 24 בדצמבר 2014 – 14 במאי 2015 ניהל בפועל את ענייני משרד הבריאות
משרד החוץ זאב אלקין הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 12 במאי 2014
צחי הנגבי הליכוד - ישראל ביתנו 2 ביוני 2014 – 6 במאי 2015
הליכוד
משרד החינוך אבי וורצמן הבית היהודי 18 במרץ 2013 – 31 במרץ 2015 ניהל בפועל את ענייני משרד החינוך (מ-2014)
משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ציפי חוטובלי הליכוד - ישראל ביתנו 29 בדצמבר 2014 – 14 במאי 2015 ניהלה בפועל את ענייני משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הליכוד 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015
משרד הפנים פאינה קירשנבאום הליכוד - ישראל ביתנו 18 במרץ 2013 – 31 במרץ 2015
ישראל ביתנו
המשרד לשירותי דת אלי בן-דהן הבית היהודי 18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015 ניהל בפועל את ענייני המשרד לשירותי דת

חילופי שרים וסגני שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקיד השר / סגן השר היוצא עילת סיום התפקיד השר / סגן השר הנכנס
שם סיעה סיום כהונה שם סיעה תחילת כהונה
שר החוץ בנימין נתניהו הליכוד - ישראל ביתנו 11 בנובמבר 2013 סיום הליכי המשפט של ליברמן אביגדור ליברמן הליכוד - ישראל ביתנו 11 בנובמבר 2013
סגן שר החוץ זאב אלקין הליכוד - ישראל ביתנו 12 במאי 2014 מונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון צחי הנגבי הליכוד - ישראל ביתנו 2 ביוני 2014
השר להגנת העורף גלעד ארדן הליכוד 30 ביוני 2014 פירוק המשרד לא מונה מחליף
סגן שר הביטחון דני דנון הליכוד 16 ביולי 2014 פוטר לא מונה מחליף
שר הפנים גדעון סער הליכוד 4 בנובמבר 2014 התפטר גלעד ארדן הליכוד 5 בנובמבר 2014
שר התקשורת גלעד ארדן הליכוד 5 בנובמבר 2014 מונה לשר הפנים בנימין נתניהו הליכוד 5 בנובמבר 2014
השר להגנת הסביבה עמיר פרץ התנועה 11 בנובמבר 2014 התפטר בנימין נתניהו (מ"מ) הליכוד 11 בנובמבר 2014
שרת המשפטים ציפי לבני התנועה 4 בדצמבר 2014 פוטרה

4 בדצמבר 2014

שר האוצר יאיר לפיד יש עתיד פוטר
שרת הבריאות יעל גרמן פרישת הסיעה מהקואליציה
שר החינוך שי פירון
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן
סגן שר האוצר מיקי לוי סיום כהונת השר לא מונה מחליף
השר להגנת הסביבה בנימין נתניהו (מ"מ) הליכוד 11 בפברואר 2015 תום תקופת כהונתו כממלא מקום בנימין נתניהו הליכוד 25 במרץ 2015
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך הבית היהודי 16 בפברואר 2015 נפטר נפתלי בנט (מ"מ) הבית היהודי 18 בפברואר 2015
שר האוצר בנימין נתניהו (מ"מ) הליכוד 4 במרץ 2015 תום תקופת כהונתו כממלא מקום בנימין נתניהו הליכוד 25 במרץ 2015
שר הבריאות
שר החינוך
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל
שר המשפטים
שר הרווחה והשירותים החברתיים
סגן שר החינוך אבי וורצמן הבית היהודי סיום כהונת השר לא מונה מחליף
סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום ישראל ביתנו 31 במרץ 2015 לא נבחרה לכנסת ה-20 לא מונה מחליף
שר החוץ אביגדור ליברמן ישראל ביתנו 6 במאי 2015 התפטר בנימין נתניהו (מ"מ) הליכוד 6 במאי 2015
סגן שר החוץ צחי הנגבי הליכוד סיום כהונת השר לא מונה מחליף
שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר ישראל ביתנו 10 במאי 2015 התפטרה בנימין נתניהו (מ"מ) הליכוד 10 במאי 2015

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמכים רשמיים:

דיווח וניתוח:

  1. ^ בכנסת השמונה עשרה יוצגה הרשימה בשתי סיעות נפרדות שהחזיקו יחד ב-42 מושבים: הליכוד עם 27 וישראל ביתנו עם 15.
  2. ^ הרשימה לא יוצגה בכנסת השמונה עשרה.
  3. ^ בבחירות לכנסת השמונה עשרה השיגה 13, אך במהלך כהונת הכנסת התפצלה הסיעה ונותרה עם 8.
  4. ^ סיעת הבית היהודי ייצגה בכנסת ה-18 רק את מפלגת מפד"ל וזכתה ב-3 מנדטים. רשימת האיחוד הלאומי שזכתה ב-4 מנדטים ייצגה 4 מפלגות – מפלגת תקומה (2 מנדטים), התקווה - מפלגה ציונית לאומית (מנדט אחד), ארץ ישראל שלנו (מנדט אחד) ומולדת (ללא ייצוג). בבחירות לכנסת ה-19 ייצגה רשימת הבית היהודי את המפד"ל ותקומה.
  5. ^ בכנסת השמונה עשרה יוצגה הרשימה בידי סיעה בת 10 חברים לאחר פרישת חיים אמסלם.
  6. ^ בכנסת השמונה עשרה יוצגה הרשימה בידי סיעה בת 7 חברים שהתפצלה מסיעת קדימה.
  7. ^ בבחירות לכנסת השמונה עשרה השיגה 28, אך במהלך כהונת הכנסת התפצלה הסיעה ונותרה עם 21.
  8. ^ בממשלת ישראל השלושים, כיהנו ארבע נשים כשׂרות במהלך שנות כהונת הממשלה, אך הן לא ישבו בממשלה במקביל. יהודית נאות פרשה מהממשלה לפני כניסתה של דליה איציק.
  9. ^ 1 2 סיעות הליכוד וישראל ביתנו נבחרו לכנסת במסגרת רשימה משותפת בשם "הליכוד ביתנו". הסיעה מנתה 31 מנדטים. בתאריך 9 ביולי 2014 הסיעה המשותפת התפצלה למרכיביה.
  10. ^ 20 חברי כנסת ממפלגת הליכוד כיהנו בכנסת בתחילת כהונתה. בהמשך מספרם קטן ל-18.
  11. ^ 11 חברי כנסת ממפלגת ישראל ביתנו כיהנו בכנסת בתחילת כהונתה. בהמשך מספרם גדל ל-13.
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 ראש הממשלה נתניהו כיהן כשר המשפטים, האוצר, החינוך, הבריאות, הרווחה והמדע מיום פיטורי השרים יאיר לפיד וציפי לבני, והתפטרות יתר שרי מפלגת יש עתיד בתאריך 4 בדצמבר 2014.
  13. ^ ראש הממשלה נתניהו כיהן כשר להגנת הסביבה מיום התפטרותו של השר עמיר פרץ ועד סוף כהונת הממשלה.
  14. ^ עם הקמת הממשלה הועברו סמכויות משרד ראש הממשלה בנושא ירושלים למשרד ההסברה והתפוצות שהעביר את סמכויותיו בנושא הסברה למשרד ראש הממשלה. לאחר מכן שמו של משרד ההסברה והתפוצות שונה למשרד לירושלים ותפוצות.
  15. ^ ב-30 בנובמבר 2014, אוחדו המשרד לנושאים אסטרטגיים והמשרד לענייני מודיעין למשרד המודיעין.[21]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נתניהו: "קורא לכל מי שהודיעו שלא ישבו בממשלה לשקול זאת"
  2. ^ תומר אביטל, הממשלה ה-33 יוצאת לדרך: יש עתיד והבית היהודי חתמו על ההסכמים הקואליציוניים, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2013
  3. ^ הממשלה ה-33, 18 במרץ 2013, באתר הכנסת
  4. ^ אריק בנדר, לאחר הזיכוי: אביגדור ליברמן הושבע לתפקיד שר החוץ, באתר nrg‏, 11 בנובמבר 2013
  5. ^ ynet, פצצה פוליטית: שר הפנים גדעון סער "לוקח פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, באתר כלכליסט, 17 בספטמבר 2014
  6. ^ השר עמיר פרץ התפטר: "מוכרחים להחליף את נתניהו", באתר וואלה, 9 בנובמבר 2014
  7. ^ עקיבא לם, נתניהו: "הפלתי את הממשלה בגלל חוק 'ישראל היום'", באתר ערוץ 20, 15 בינואר 2017
  8. ^ ברק רביד, בתיווך אובמה: נתניהו התקשר לארדואן והתנצל על הרג האזרחים הטורקים במשט לעזה, באתר הארץ, 22 במרץ 2013
  9. ^ ספיר פרץ, ‏הממשלה אישרה את הסכם "שמיים פתוחים"; השביתה נמשכת, באתר גלובס, 21 באפריל 2013
  10. ^ מערכת ישראל היום, המלצות ועדת פרי: חובת גיוס לחרדים, באתר ישראל היום, 23 במאי 2013
  11. ^ אחיה ראב"ד, יואב זיתון, רועי קייס ומיכל מרגלית, חיל האוויר הפיל מטוס קרב סורי בגולן, באתר ynet, 23 בספטמבר 2014
  12. ^ כתבי ynet, סוף עצוב: גופות שלושת החטופים אותרו באזור חברון, באתר ynet, 30 ביוני 2014
  13. ^ יהונתן ליס, ליברמן הודיע: סוף לסיעה המשותפת - ישראל ביתנו מתפצלת מהליכוד, באתר הארץ, 7 ביולי 2014
  14. ^ 1 2 רוני זינגר, הממשלה אישרה תוספת של מיליארד שקל בשנה לניצולי השואה, באתר כלכליסט, 27 באפריל 2014
  15. ^ עומרי אפרים, ממחר הקיצוץ בקצבאות הילדים: "יום שחור", באתר ynet, 19 באוגוסט 2013
  16. ^ חוק המשילות עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, באתר וואלה, 11 במרץ 2014
  17. ^ מורן אזולאי וקובי נחשוני, הממשלה אישרה את חוק הגיור, באתר ynet, 2 בנובמבר 2014
  18. ^ דנה סומברג, ‏הממשלה אישרה את חוק רשות השידור, אגרת הטלוויזיה תבוטל, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2015
  19. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, הכנסת אישרה את חוק המזון -אך הוא אינו צפוי להביא לעלייה גורפת בתחרות, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2013
  20. ^ מורן אזולאי, אושרה הארכת שעון הקיץ: "יותר אור, יותר שמחה", באתר ynet, 8 ביולי 2013
  21. ^ איחוד המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין.