לדלג לתוכן

ממשלת ישראל השמונה עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השמונה עשרה
ראש ממשלת ישראל מנחם בגין במליאת הכנסת ב-27 בספטמבר 1978, ועמו (מימין לשמאל) שר הביטחון עזר ויצמן, שר החוץ משה דיין, סגן ראש הממשלה יגאל ידין, ושר האוצר שמחה ארליך
מידע כללי
20 ביוני 19775 באוגוסט 1981 (4 שנים)
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה מנחם בגין
מפלגה שולטת הליכוד
סיעות הקבינט הליכוד, ד"ש, מפד"ל, התנועה הדמוקרטית, אגו"י, שלומציון.
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השבע עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל התשע עשרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין, פעלה מ-20 ביוני 1977 עד 5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת ישראל השמונה עשרה בתמונה המסורתית עם נשיא המדינה, אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: מאיר עמית, אהרן אבוחצירא, זבולון המר, יגאל הורביץ, עזר ויצמן, שמחה ארליך, גדעון פת, אליעזר שוסטק, ישראל כץ, אריאל שרון, שמואל תמיר, משה דיין ואריה נאור - מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: מנחם בגין, אפרים קציר ויגאל ידין
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
הליכוד מנחם בגין 43 583,968 33.4% קואליציה
המערך שמעון פרס 32 430,023 24.6% אופוזיציה
  • רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם
  • בהמשך כהונת הכנסת:
    • פרש חבר הכנסת משה דיין והקים סיעת יחיד; בהמשך הצטרף לחברי כנסת נוספים בהקמת תל"ם
    • הצטרפו שני חברי כנסת משינוי
ד"ש יגאל ידין 15 202,265 11.6% קואליציה, שינוי פרשה לאופוזיציה. בהמשך כהונת הכנסת התפלגה הסיעה לתנועה הדמוקרטית ושינוי
מפד"ל יוסף בורג 12 160,787 9.2% קואליציה
חד"ש 5 80,118 4.6% אופוזיציה
אגו"י 4 58,652 3.3% קואליציה
פלאטו שרון שמואל פלאטו-שרון 1 35,049 2.0% אופוזיציה שינה מאוחר יותר את שם סיעתו ל"פיתוח ושלום"
שלומציון אריאל שרון 2 33,947 1.9% קואליציה הצטרפה לליכוד לאחר הקמת הממשלה
מחנה של"י 2 27,281 1.6% אופוזיציה מאוחר יותר פרש חבר הכנסת סעדיה מרציאנו והקים את סיעת היחיד
"שוויון בישראל - פנתרים"
רע"ם סיף-אלדין אל-זועבי 1 24,185 1.4% אופוזיציה
פועלי אגודת ישראל קלמן כהנא 1 23,571 1.3% אופוזיציה
רצ שולמית אלוני 1 20,621 1.2% אופוזיציה
ל"ע גדעון האוזנר 1 20,384 1.2% אופוזיציה

הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הרכבת ממשלתו הראשונה, הפתיע בגין כאשר מינה כשר חוץ את משה דיין, ממנהיגי תנועת העבודה. בגין גם הכריז בעת ביקור בהתנחלות אלון מורה: "בעתיד הקרוב יהיו הרבה אלוני מורה". סמוך לאחר הקמת הממשלה ביקר בגין בארצות הברית כאורחו של הנשיא ג'ימי קרטר והשניים הצהירו שנוצרה ביניהם מערכת יחסים קרובה.

ביקורת נמתחה על בגין, בתחילת דרכו כראש ממשלה, כאשר כיהן גם כשר המשפטים, על שהמליץ בפני הנשיא קציר להעניק חנינה לבנקאי יהושע בן-ציון.

ציוני דרך ומדיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה וחברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה נגזרה, מחד, מדגילתה של מפלגת הליכוד בליברליזם כלכלי ושוק חופשי, ומאידך, ממחויבותה לעקרונות של "צדק סוציאלי", שהיווה נדבך חשוב באידאולוגיה של תנועת החרות ובמשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בין היתר, כתב על כך: "צמצום אי השוויון הוא בהתקרבות בלתי פוסקת של הקצוות החברתיים, התקרבות לא בכיוון "מלמעלה למטה" המביא בהכרח לירידה ונסיגה כלכלית, אלא בכיוון "מלמטה למעלה" המביא לעלייה והתקדמות... הקידמה הכלכלית והחברתית לא תתבטא בביטול המותרות כי אם בתהליך של ביטול מושג המותרות, על ידי הפיכתם המתמדת למצרכים הנדרשים על ידי הכול והנרכשים על ידי הכל."

בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה באפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-1977 היו מתחת לקו העוני הזה קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-1983 ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים שלאחר מכן הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה מפעל שיקום השכונות, שהוגשה לכנסת על ידי גדעון פת, שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי 1978. שנה אחר כך תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".

בהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את האינפלציה. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם ההסתדרות, ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כישלון המדיניות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו, אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ויגאל הורביץ שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם, לאחר פחות משנה החליף אותו יורם ארידור שהנהיג מדיניות הפוכה שכללה הורדת מכסים, בסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.

לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות רק סכום מסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.

חוץ וביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני הקמת הממשלה הגיע בגין להסכמה עם סאדאת על מגעים לשלום בין ישראל למצרים, ומדיניות החוץ של הממשלה הייתה מופנית בראש ובראשונה להשגת הסכם שלום עם מצרים. בנובמבר 1977 ביקר סאדאת בישראל וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית.

הממשלה הקימה התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אולם על מנת שלא לפגוע במגעים עם מצרים עשתה זאת בהססנות, כאשר בתחילה מוקמו 12 התנחלויות חדשות בתוך בסיסים צבאיים.

במרץ 1978, לאחר פיגוע אוטובוס הדמים, הורתה הממשלה לצה"ל לפגוע באש"ף בדרום לבנון, ובזאת החל מבצע ליטני. בשלהי כהונת הממשלה, ב-7 ביוני 1981, הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי בעיראק, במה שכונה מבצע אופרה.

הממשלה סיימה כהונתה עם פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת העשירית

סיעות הקואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד 43 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד החוץ, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה,
משרד התקשורת, משרד החקלאות
משרד התעשייה, המסחר והתיירות,
משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתית,
משרד הבינוי והשיכון, המשרד לקליטת עלייה,
משרד הבריאות, 2 שרים בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הביטחון,
משרד התעשייה,
המסחר והתיירות
,
משרד ראש הממשלה
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981
ד"ש 15 סגן ראש הממשלה, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה,
משרד התקשורת
24 באוקטובר 1977 14 בספטמבר 1978 עד להתפרקות הסיעה
מפד"ל 12 משרד הדתות, משרד החינוך, התרבות והספורט,
משרד הפנים
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981
התנועה
הדמוקרטית
7 סגן ראש הממשלה, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה
14 בספטמבר 1978 10 במרץ 1981 פלג של ד"ש שנשאר בקואליציה עד
להתפרקותו שלו
אגו"י 4 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
שלומציון 2 משרד החקלאות 20 ביוני 1977 5 ביולי 1977 עד להשתלבותה הרשמית בליכוד
משה דיין 1 משרד החוץ 20 ביוני 1977 23 באוקטובר 1979 פרש מהמערך והקים סיעת יחיד
יגאל ידין 1 סגן ראש הממשלה 10 במרץ 1981 5 באוגוסט 1981 המשיך לכהן בממשלה גם לאחר התפרקות
התנועה הדמוקרטית
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כינונה מנתה הממשלה 13 שרים, מכיוון שהושאר מקום למשרות שרים לנציגי ד"ש לכשיצטרפו. הממשלה כללה 9 שרים מהליכוד (3 מתנועת החרות, 3 מהליברלים, 2 מלע"ם ואריאל שרון), 3 מהמפד"ל ומשה דיין שערק ממפלגת העבודה. באוקטובר 1977 הצטרפו 4 נציגי ד"ש, ומספר השרים עלה ל-17. בינואר 1978 צורפו שני שרים נוספים של הליכוד, אחד מהליברלים ואחד מתנועת החרות ומספר השרים עלה ל-19. בספטמבר 1978 התפטר מאיר עמית, באוקטובר 1979 התפטר משה דיין, במרץ 1980 צורף יצחק שמיר לממשלה, במאי 1980 התפטר עזר ויצמן ובאוגוסט 1980 התפטר שמואל תמיר. בכך ירד מספר השרים ל-16.

בממשלה כיהנו בסך הכל 21 שרים, מתוכם רק 6 כיהנו בממשלות בעבר (בגין, דיין, המר, בורג, לנדאו וויצמן) ו-15 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ארליך, ארידור, אבוחצירא, פת, לוי, הורוביץ, ידין, מודעי, כץ, עמית, נסים, שוסטק, שרון, שמיר ותמיר)

הליכוד ד"ש מפד"ל
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השמונה עשרה
ד' בתמוז ה'תשל"ז - ה' באב ה'תשמ"א | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד שר סיעה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

מנחם בגין

הליכוד 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
סגן ראש הממשלה סגן ראש הממשלה

יגאל ידין

ד"ש 24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד האוצר סגן ראש הממשלה

שמחה ארליך

הליכוד 20 ביוני 1977 - 7 בנובמבר 1979
יגאל הורביץ הליכוד 7 בנובמבר 1979 - 13 בינואר 1981
יורם ארידור הליכוד 13 בינואר 1981 - 5 באוגוסט 1981
משרד האנרגיה והתשתיות יצחק מודעי הליכוד 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד הביטחון עזר ויצמן הליכוד 20 ביוני 1977 - 28 במאי 1980
ראש הממשלה

מנחם בגין

הליכוד 28 במאי 1980 - 5 באוגוסט 1981
משרד הבינוי והשיכון גדעון פת הליכוד 20 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979
דוד לוי הליכוד 15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981
משרד הבריאות אליעזר שוסטק הליכוד 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד הדתות אהרן אבוחצירא מפד"ל 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד החוץ משה דיין עצמאי 20 ביוני 1977 - 23 באוקטובר 1979
ראש הממשלה

מנחם בגין

הליכוד 23 באוקטובר 1979 - 10 במרץ 1980
יצחק שמיר הליכוד 10 במרץ 1980 - 5 באוגוסט 1981
משרד החינוך והתרבות זבולון המר מפד"ל 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד החקלאות אריאל שרון הליכוד 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד המשפטים מנחם בגין הליכוד 20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977
שמואל תמיר ד"ש 24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1980
משה נסים הליכוד 13 באוגוסט 1980 - 5 באוגוסט 1981
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מנחם בגין הליכוד 20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977
ישראל כץ ד"ש 24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד הפנים יוסף בורג מפד"ל 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
המשרד לקליטת עלייה דוד לוי הליכוד 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד התחבורה מנחם בגין הליכוד 20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977
מאיר עמית ד"ש 24 באוקטובר 1977 - 15 בספטמבר 1978
חיים לנדאו הליכוד 15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981
משרד התעשייה, המסחר והתיירות יגאל הורביץ הליכוד 20 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979
גדעון פת הליכוד 15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981
משרד התקשורת מאיר עמית ד"ש 24 באוקטובר 1977 - 15 בספטמבר 1978
יצחק מודעי הליכוד 15 בינואר 1979 - 28 בדצמבר 1980
יורם ארידור הליכוד 5 בינואר 1981 - 5 באוגוסט 1981
ללא תיק חיים לנדאו הליכוד 10 בינואר 1978 - 15 בינואר 1979
משה נסים הליכוד 10 בינואר 1978 - 13 באוגוסט 1980
סגני השרים
משרד האוצר יחזקאל פלומין הליכוד 28 ביוני 1977 - 30 ביולי 1979
משרד הביטחון מרדכי צפורי הליכוד 28 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
משרד התעשייה, המסחר והתיירות יצחק פרץ הליכוד 28 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979
משרד ראש הממשלה יורם ארידור הליכוד 4 ביולי 1977 - 5 בינואר 1981

חילופי שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
מנחם בגין הליכוד משרד העבודה והרווחה מסירת התיק לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 ישראל כץ לא היה חבר הכנסת 24 באוקטובר 1977
מנחם בגין הליכוד משרד התחבורה, משרד התקשורת מסירת התיקים לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 מאיר עמית ד"ש 24 באוקטובר 1977
מנחם בגין הליכוד משרד המשפטים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 שמואל תמיר ד"ש 24 באוקטובר 1977
מאיר עמית ד"ש משרד התחבורה פרישת הסיעה מהקואליציה 15 בספטמבר 1978 חיים לנדאו לא היה ח"כ 15 בינואר 1979
מאיר עמית ד"ש משרד התקשורת פרישת הסיעה מהקואליציה 15 בספטמבר 1978 יצחק מודעי הליכוד 15 בינואר 1979
יגאל הורביץ הליכוד משרד התעשייה, המסחר והתיירות התפטרות 1 באוקטובר 1978 גדעון פת הליכוד 15 בינואר 1979
גדעון פת הליכוד משרד הבינוי והשיכון החל לכהן כשר התעשייה, המסחר והתיירות 15 בינואר 1979 דוד לוי הליכוד 15 בינואר 1979
משה דיין סיעת יחיד משרד החוץ התפטרות 23 באוקטובר 1979 מנחם בגין הליכוד 23 באוקטובר 1979
שמחה ארליך הליכוד משרד האוצר התפטרות 7 בנובמבר 1979 יגאל הורביץ הליכוד 7 בנובמבר 1979
מנחם בגין הליכוד משרד החוץ מסירת התיק לשר במשרה מלאה 10 במרץ 1980 יצחק שמיר הליכוד 10 במרץ 1980
עזר ויצמן הליכוד משרד הביטחון התפטרות 26 במאי 1980 מנחם בגין הליכוד 28 במאי 1980
שמואל תמיר ד"ש משרד המשפטים התפטרות 5 באוגוסט 1980 משה נסים הליכוד 13 באוגוסט 1980
יצחק מודעי הליכוד משרד התקשורת מסירת התיק לשר במשרה מלאה 22 בדצמבר 1980 יורם ארידור הליכוד 5 בינואר 1981
יגאל הורביץ הליכוד משרד האוצר התפטרות 13 בינואר 1981 יורם ארידור הליכוד 21 בינואר 1981
יצחק פרץ הליכוד סגן שר במשרד התעשייה, המסחר והתיירות פרישה מהסיעה 15 בינואר 1979 לא מונה מחליף
יחזקאל פלומין הליכוד סגן שר במשרד האוצר התפטרות 30 ביולי 1979 לא מונה מחליף
יורם ארידור הליכוד סגן שר במשרד ראש הממשלה עמד להתחיל לכהן כשר התקשורת 28 בדצמבר 1980 לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ממשלת ישראל השבע עשרה
1974–1977
ממשלת ישראל השמונה עשרה
20 ביוני 19775 באוגוסט 1981
הבא:
ממשלת ישראל התשע עשרה
1981–1983