סת-בעל
סת־בעל הוא דמות המופיעה באמנות כנענית ומצרית בתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל המוקדמת ומשלבת לאחת את דמות אל הסערות המצרי סת' ואל הסערות הכנעני בעל. סת־בעל אינו אל בפני עצמו, אלא שם המופיע במחקר שבא לציין את הדמות המשלבת מאפיינים איקונוגרפיים של שני האלים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1730 לפנה"ס נכבשה מצרים על ידי החיקסוס, שהיו כנראה מהגרים מבני עמי כנען וסוריה וכן עמים רחוקים יותר. בשנת 1570 לפנה"ס בערך גרשו המצרים את החיקסוס ממצרים ובשנים הבאות שלטה מצרים בכנען וסוריה. בעקבות כך, נוצרה הדדיות רבה בין מצרים והמרחב הסורי־ארצישראלי, בעיקר בשל כיבוש מרחב הלבנט בידי המצרים. אחד מהביטויים להדדיות זאת היה תחלופה של אלוהויות בין מצרים לארצות הכבושות. שושלת המלוכה החיקסוסית, שהייתה כנענית במקורה, עודדה מעבר של אמנים וסוחרים בין ארצות. כך נערכה היכרות בין אלוהויות שונות, שהובילה לקבלת אלוהויות זרות אל הפנתיאון המצרי באותה תקופה. בעל היה אחד מאלוהיות זרות אלה והוא חבר לסת' בשל הדמיון הרב בין שני האלים.[1]
במחקר נרחב על האל סת' ותפקידיו,[2] בשנת 1967, ועם החפירות המאוחרות של העיר אוואריס (בירת החיקסוס) וגילוי הקשר בין האלים סת ובעל, מופיע המושג סת־בעל. המושג נכנס לשימוש והמשיך אל מחקרים נוספים כמציין את אותה דמות משולבת.
מאפיינים חזותיים של סת ובעל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמות מתכנה סת־בעל אם היא משלבת לפחות את אחד מהמאפיינים של כל אחד משני אלים אלה.
סת':
- סת יופיע בגוף של אדם עם ראש של חיית סת' או כחיית סת' מלאה.
- לעיתים יופיע עם סת' נחש המסמל את מלחמתו באפופיס.
בעל:
- זקן מחודד בסגנון כנעני
- קסדה או כתר מהם בוקעות קרני שור
- קווצת שיער המשתלשלת מראשו שקצֵהּ מסולסל
סת־בעל במצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סת־בעל מופיע לראשונה במצרים בזמן שלטונה של שושלת חיקסוס, שמקורה בכנען. בעל הוא אחת האלוהויות הזרות שהגיעה למצרים מכנען והתקבלה בפנתיאון. שילוב שני האלים לדמות אלילית אחת נעשה בשל הדמיון של בעל לסת', הן בתחומי האלוהויות שלהם, כאלי סערה, והן בסיפורי הקרבות שלהם, מלחמתו של בעל באל ים ומלחמתו של סת' באפופיס. בנוסף תפקידו של סת' כאל הזרים הקל על החיבור.[3] באמנות, המצרית סת־בעל מופיע בעיקר כסת' עם מאפיינים של האל בעל. למשל דמותו של סת' עם התלתל המאפיין את בעל.
בירת שושלת חיקסוס היא העיר אווריס ובה ישבה כת סת־בעל. הכת בבסיסה הייתה כת של סת' אך היא ערבבה את השמות והמיתוסים של שני האלים. הכת היא ערבוב של כת בעל עם כת סת' במצרים. ניתן למצוא בכתבי פפירוס במצרים מאותה התקופה את שמו של בעל כתוב עם הסימן של חיית־סת'. צורת כתיבה זאת התפרשה במחקר כמציינת את הדמות סת־בעל. בפפירוס אמהרסט (Amherst) מתואר הקרב של בעל בים, אך השם בעל מוחלף בסת'. הכת המשיכה להתקיים גם לתוך השושלת ה־19 והממלכה החדשה.[4]
הופעתו של בעל במצרים קידמה את הכת של סת' למקום חשוב עד כדי כך שבשושלות ה־18 וה־19 פרעונים קראו לעצמם על שם סת' – למשל סתי (סתי הראשון). מופעים חזותיים של בעל־סת' במצרים התגלו בעיקר על אסטלות וחרפושיות בחפירות בתביי ובסיני ועוד.
בימי רעמסס השלישי, המיזוג של בעל-סת היה כה מוטמע, שלא ראו סתירה בסצנה אמנותית שנמצאה באווריס ובה פרעה מכניע כנעני לפני האל והאל מגיש לפרעה חרב.[5]
סת־בעל בכנען
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכיבוש והתחלופה של מאפיינים תרבותיים השפיעה כאמור גם בכיוון ההפוך. כך ניתן למצוא גם בארץ ישראל מופעים של האל בעל עם מאפיינים של סת' או אם מאפיינים מצריים במובהק. מופעים כאלה נתגלו בעיקר על אסטלות וחותמות גליל, בעיקר בחפירות של העיר אוגרית ושל תל לכיש ועוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראלי, שלומית. ויס, תמר. המיתולוגיה המצרית, תל אביב : מפה, 2005
- דרשן, נגה. יקיר, עינת. דרשן, גיא. המיתולוגיה הכנענית, תל אביב : מפה, 2009
- Herman te Velde, Seth, God of confusion : a study of his role in Egyptian mythology and religion, Thesis (doctoral)--Rijksuniversiteit te Groningen, 1967,
- 1986 ,Hart, G. A Dictionary of Egyptian Gods and Goddesses. London : Routledge & Kegan Paul
- 1998 ,keel, O & Uehlinger, C, Gods, goddesses, and images of God in ancient Israel. Minneapolis : Fortress Press
- Thomas Schneider, A Theophany of Seth-Baal in the Tempest Stele, Ägypten und Levante 20, 2010, עמ' 405–409, JSTOR 23789948
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המאמר "סת הוא בעל: הוכחות מכתבים מצריים", מאת ניב אלון, 2007 (באנגלית)
- המאמר "סת' ובעל: חקירת מערכת היחסים של שני אלים, עם התייחסות לאיקונוגרפיה שלהם", מאת מיכאל ג'יימס, 2013-12 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1998 ,keel, O & Uehlinger, C, Gods, goddesses, and images of God in ancient Israel. Minneapolis : Fortress Press
- ^ Seth, God of confusion : a study of his role in Egyptian mythology and religion. H. te Velde ; [English translation by Mrs. G.E. van Baaren-Pape]. Leiden : E.J. Brill, 1967
- ^ (BA'AL AND SETH : AN INVESTIGATION INTO THE RELATIONSHIP OF TWO GODS, WITH REFERENCE TO THEIR ICONOGRAPHY (CA. 1500 – 1000 BCE), Cox, Michael James (2013-12)
- ^ Herman te Velde, Seth, God of confusion : a study of his role in Egyptian mythology and religion, Thesis (doctoral)--Rijksuniversiteit te Groningen, 1967,
- ^ Schroer, Silvia (2011). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 3: Die Spätbronzezeit (בגרמנית). Academic Press Fribourg. p. 346.
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
| ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
| פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב | |
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד | |