הפפירוס של אני
הפפירוס של אני הוא פפירוס של ספר המתים, מתקופת השושלת ה-19 במצרים העתיקה. הפפירוס כתוב בכתב חרטומים.
לפי מסורת הדת המצרית, לאחר מותו, האדם עובר לעולם הבא ועובר סדרה של מבחנים ותלאות עד להגיעו למנוחה. כדי לעזור למת לצלוח את העולם הבא, נכתב ספר המכונה ספר המתים, שכלל לחשים ועצות שיעזרו לו. לכל אדם נכתבה גרסה אישית של ספר המתים על פפירוס, שנערך במיוחד לכבודו על ידי כהני הדת, נועד לשימושו הפרטי ונקבר יחד איתו. מכוון שעלות ומורכבות הכנת הפפירוס הייתה גבוהה מאוד באותם הימים, רק שכבות האליטה של החברה המצרית יכלה לרכוש לעצמה עותק אישי. ה'פפירוס של אני' היא גרסה של ספר המתים שנעשתה עבור אדם בשם 'אני', שהתגורר בעיר תבאי והיה פקיד בכיר בשלטון המצרי.
הפפירוס נרכש בשנת 1888 על ידי ארנסט וואליס באדג' בעבור אוסף המוזיאון הבריטי, שם שוכן הפפירוס עד היום. על מנת לשלוח את המגילה לאנגליה, חתך באדג' את המגילה, שאורכה כ-24 מטר, ל-37 גיליונות באורך אחיד ובכך פגם בה באופן משמעותי. כיום היא אחד מהמקורות השלמים והעיקריים ללמידה על ספר המתים שיש בידי החוקרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד | |
