עאפפ
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
|
.png)
| עאפפ[1] בכתב חרטומים | |||
|
עאפפ (במצרית עתיקה: ꜥꜣpp[1]) או בשמו היווני אפופיס, הוא אל מצרי שמיוצג כנחש אדום (במצרים העתיקה אדום נחשב סמל הרוע משום שהזכיר את צבע האדמה בעת בצורת) עצום ממדים השוכן במרומים החשוכים ומחכה לספינת רע (ושאר האלים) כדי לתקוף. הוא מייצג את טרום הבריאה, אי הקיום, הכלום הלא מוגדר, הרשע והתוהו ובוהו (הכאוס).
על פי המיתולוגיה המצרית, מדי ערב גברו עליו האלים כדי שרע, אל השמש, יוכל לזרוח בבוקר (ח'פרי - אל השמש הזורחת). ואולם המצרים האמינו שהאלים לעולם לא יצליחו להכריע את אפופיס סופית, ולכן הם נאלצים כל לילה לגבור עליו מחדש.
על אפופיס ידוע מכתבים שנמצאו בין היתר בעיר תבאי (נא אמון), בהם עאפפ מוזכר כאויבו המושבע של רע והוא תוקף בשעה השביעית (ייתכן שהכוונה לשער השביעי). בגרסה אחרת של סיפור חצייתו של רע את השאול עאפפ נצפה בידי רע מעבר לשער השני מוכנע בידי שנים עשר אלי הדגן, ובשער החמישי רע עד לגופתו של עאפפ, ממנה צצים ראשי קורבנותיו, אותם מחייה רע. מאחורי השער התשיעי עקב רע בהכנות של אלת העקרב - סרקת, האל אוסיריס (אוסיר), גב האדמה ועוד עשרים אלים (ביניהם סת) להשמדתו של עאפפ. מעבר לשער העשירי נצפה עאפפ מלופף שלשלאות בידי האלים. בסיפורים אחרים, בהם מתוארת חציית הדואת (השאול המצרי, העולם התחתון) בידי רע והאלים שבספינתו מוזכר עאפפ, תמיד כאויבו של רע.
עאפפ מוזכר גם בכתבים מתקופת הביניים השנייה, בה הייתה יריבות פוליטית בין שליטים מצריים ושליטים ממוצא לא מצרי. עאפפ הוא שם אדון הכאוס, אשר נלחם נגד המאעת (סדר) בכל יום בשעה בה ספינתו של רע עושה את מסעה. לפני שרע עלה לשמים ופרש, הוא נתן לבסתת להילחם בעאפפ.
על שם אל זה נקרא האסטרואיד אפופיס, שמסלולו סמוך למסלולו של כדור הארץ, והוא עתיד להתקרב מאוד לכדור הארץ בשנים 2029 ו-2036.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]Kemboly, Mpay. 2010. The Question of Evil in Ancient Egypt. London: Golden House Publications
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות האל עאפפ
- עאפפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עאפפ, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Adolf Erman, Hermann Grapow, Wörterbuch der ägyptischen Sprache, כרך 1, Akademie-Verlag, 1926, עמ' 167
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד | |