לווייתן (מיתולוגיה)
 | |
| "השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. התחריט מתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו | |
| תרבות |
מיתולוגיה יהודית, מיתולוגיה נוצרית  |
|---|---|
  | |
לִוְיָתָן הוא שמה של מפלצת ים, המופיעה בשירה האוגריתית ובתנ"ך, ומתוארת כיצור עצום בדמות תנין או נחש ים אימתני. הלווייתן הוא המקבילה במיתולוגיה הכנענית והיהודית לדרקון. הוא בדרך-כלל קושר לים או לאל הים או לאל הכנעני ים, בגרסאות שונות של מיתוס מלחמת אל הסער בים. לאחר תקופת המקרא הציגה הנצרות את הלווייתן כסמל של רוע וככוח שטני, שיושמד על ידי אלוהים ביום הדין.
הלווייתן ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות היהדות דנו בדמותו הכבירה והמוזרה של הלווייתן, המוזכר מספר פעמים בתנ"ך, בתלמוד, במדרשי אגדה, בסידור התפילה, ואף בקבלה.
המילה "לויתן" מופיעה חמש פעמים בתנ"ך:
- ספר ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק א': ”בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם”.
- ספר תהלים, פרק ע"ד, פסוקים י"ג–י"ד: ”אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן; תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים”.
- ספר תהלים, פרק ק"ד, פסוקים כ"ה–כ"ו: ”זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת. שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן; לִוְיָתָן זֶה-יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק-בּוֹ”.
- ספר איוב, פרק ג', פסוקים ז'–ח': ”הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד; אַל-תָּבוֹא רְנָנָה בוֹ. יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי-יוֹם; הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן”.
- ספר איוב, פרק מ', פסוק כ"ה – פרק מ"א, כ"ו: ”תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה; וּבְחֶבֶל, תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ... דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ; סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה... עֲטִישֹׁתָיו, תָּהֶל אוֹר; וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי-שָׁחַר. מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ; כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ. מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן - כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן. נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט; וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא. בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז; וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה. מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ; יָצוּק עָלָיו בַּל-יִמּוֹט. לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ-אָבֶן; וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית. מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים; מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ. מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם; חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה. יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל; לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה. לֹא-יַבְרִיחֶנּוּ בֶן-קָשֶׁת; לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ-לוֹ אַבְנֵי-קָלַע. כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח; וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן. תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ; יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי-טִיט. יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה; יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה. אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב; יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה. אֵין-עַל-עָפָר מָשְׁלוֹ; הֶעָשׂוּ לִבְלִי-חָת. אֵת-כָּל-גָּבֹהַּ יִרְאֶה; הוּא מֶלֶךְ עַל-כָּל-בְּנֵי-שָׁחַץ”.
התנ"ך מתאר את הלווייתן כבעל חיים עצום השוכן במצולות הים, המהווה עדות לעוצמת האל, לגדולתו ולתפארתו. ספר איוב מפליג בתיאור דמותו של הלווייתן, ומתארו כחיית ים עצומה, בעלת שיניים אדירות ומאיימות, מה שמצביע על היותה טורפת, שמנחיריה יוצא עשן, עיניה זוהרות, מפיה בוקעים ניצוצות אש, לבה כאבן ריחיים ואף כלי נשק לא יכול לפגוע בה, למעט, לפי ספר ישעיהו, חרבו של אלוהים. תיאור זה נועד להציג את רוממות הבורא מחד, ואת שפלות האדם וחולשתו מאידך.
בספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א מסופר כי ביום החמישי לבריאת העולם ברא אלוהים את העופות ואת מיני הדגים השורצים בים, לרבות "התנינים הגדולים": ”וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב”. רש"י בפירושו לפסוק זה מסביר כי "התנינים הגדולים" הם "דגים גדולים שבים, ובדברי אגדה הוא לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם". בדבריו התבסס רש"י על הנאמר בתלמוד[1] כי בעתיד לבוא, בימות המשיח, אלוהים יאכיל את הצדיקים מבשרו של לויתן, ומעורו יבנה להם סוכה. בעקבות כך יש הנוהגים להזכירו בברכת המזון של סוכות וביציאה מן הסוכה.
לעיתים מוזכרים בסמיכות ללווייתן שני בעלי חיים אגדתיים נוספים: "בהמות", החיה השליטה ביבשה, ו"זיז שׂדי", העוף השולט בשמים. שילוש זה של לווייתן, בהמות וזיז שדי מסמל את כוחו וגבורתו של אלוהים, שיצר את החיות הללו, והוא היחיד שמסוגל להכניען. הרמב"ם בדברו על ספר איוב מזכיר ”ורוב מה שהאריך בדיבור ההוא היה בתאר 'לויתן' אשר כלל סגולות גשמיות מפוזרות בבעל החיים ההולך והשוחה והמעופף” (מורה נבוכים, ג', כ"ג), ומובן מדבריו שהלווייתן עצמו כולל את התכונות של החיים ביבשה ובאוויר.
מקור המושג לויתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרי המקרא רואים בלווייתן שריד למוטיב מיתי כנעני קדום. בכתבי אוגרית בסיפור עלילות בעל וענת מתוארת מלחמתו של בעל בנחש ים מפלצתי המכונה "לתן בתֿן ברח" ו"בתֿן עקלתן" בעל שבעה ראשים.[2] כינויים אלה מקבילים במובהק לכינויים המופיעים בישעיהו כז א: "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן". המילה האוגריתית בתֿן משמעותה "נחש", והיא קרובה כנראה[3] (אם כי לא מקבילה) למילה העברית פֶּתֶן.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעברית החדשה השם לווייתן מתייחס ליונק ימי דמוי דג השייך לסדרת הלווייתנאים. הלווייתנים נודעים בגודלם הרב, ולמעשה בעל החיים הגדול ביותר שחי אי פעם הוא הלווייתן הכחול.
- באנגלית משמש המושג "לווייתן" (Leviathan) לציון כל בעל חיים עצום בגודלו, וכן לתיאורה של תופעה חובקת כל המכלה את כל העומד בדרכה.
- "לווייתן" הוא שם ספרו החשוב והמשפיע של תומאס הובס, אשר דן בענייני פילוסופיה מדינית, סמכות ושלטון. בספר מתחקה הובס אחרי תולדות צבירת הכוח על ידי המדינה, שאותה הוא מכנה "לויתן", כיוון שבדומה ליצור התנ"כי, גם היא רבת כוח והשפעה ואין דבר העומד בדרכה.
- "לווייתן" הוא גם שם הרומן של הסופר האמריקני ז'וליאן גרין שכתב בעיקר בצרפתית, הדן במצב בו הגורל רודה באדם כמו הייצור המיתולוגי.
- "לווייתן" הוא ספרו הבלשי של הסופר הרוסי בוריס אקונין.
- "לווייתן" הוא שם הרומן של הסופר האמריקני פול אוסטר שמרבה לעסוק ביצירותיו ביחס בין מקריות וגורל, והאופן שבו אירועים כביכול מקריים בחייו של אדם יכולים להביא לכדי הרס וחורבן.
- "לווייתן" הוא השם שניתן לספינת מלחמה ענקית וקטלנית בסרט משנת 2001 "אטלנטיס: האימפריה האבודה".
- במשחקי הדור השלישי של סדרת פוקימון: פוקימון רובי וספיר וברקת וברימייק שלהם פוקימון אומגה רובי ואלפא ספיר הפוקימון האגדי 'קאיוגר' מבוסס על הלווייתן.
- בעונה הרביעית של סדרת האנימה יו-גי-הו! דו-קרב מפלצות מופיע "לווייתן הגדול" בתור האל הקדום המפלצתי של אטלנטיס, אותו משרת הנבל הראשי של העונה.
- במשחק המחשב סטארקראפט 2 הלווייתן הוא יחידה מעופפת ענקית של הזרג.
- בספר האינטרנטי worm לווייתן הוא אחד מהendbringers, מפלצות חזקות שמאיימות על המין האנושי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Uehlinger, Christoph. "Leviathan." Pages 511-515 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0
- Gurevitch, Danielle. "Symbolism and Fantasy of the Biblical Leviathan: From Monster of the Abyss to Redeemer of the Prophets", JISMOR (10), March 2015 in: https://www.academia.edu/12384545/Symbolism_and_Fantasy_of_the_Biblical_Leviathan
- מאמרה של הבלוגרית ענת פרי תנין, לויתן, נחש, דרקון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לווייתן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Michael V. Fox, "Behemoth and Leviathan", Biblica 93.2 (2012), 261-267
לווייתן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
| ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
| פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב | |