תחנת הרכבת תל אביב דרום
![]() | |||
יום חנוכת התחנה במיקומה החדש | |||
מידע על הבנייה | |||
---|---|---|---|
חנוכת התחנה |
1920 (התחנה ברחוב הרכבת) 26 בנובמבר 1970 (התחנה בסמוך למחלף קיבוץ גלויות) | ||
סגירת התחנה |
1970 (התחנה ברחוב הרכבת) 1993 (התחנה בסמוך למחלף קיבוץ גלויות) | ||
מיקום | |||
מיקום |
1970–1920 ברחוב הרכבת, תל אביב 1993–1970 בסמוך למחלף קיבוץ גלויות ובית הספר הולץ, תל אביב | ||
מדינה |
![]() | ||
קואורדינטות | 32°02′43″N 34°47′12″E / 32.0452°N 34.7866°E | ||
מידע על התחנה | |||
בעלים |
רכבת ישראל ![]() | ||
| |||
![]() ![]() |
מסילת איילון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
תחנת הרכבת תל אביב דרום הייתה תחנת קצה ששרתה נוסעים של רכבת ישראל על מסילת תל אביב–ירושלים החל ב-7 באוגוסט 1949, בעקבות הסכם שביתת הנשק עם ירדן, ולכל אורך שנות פעילותה. החליפה כתחנת קצה את תחנת הרכבת יפו, תחנת הקצה הקודמת על מסילת הרכבת יפו–ירושלים, שלא שבה לפעול לאחר מלחמת העצמאות. עם פתיחת תחנת הרכבת תל אביב צפון ב-20 בספטמבר 1949, שונה שם התחנה משמה בימי הרכבת המנדטורית, "תחנת תל אביב" או "תחנת בית הדר", ל"תחנת תל אביב דרום".
משנת 1937, עת שמשה את הרכבת המנדטורית, התחנה עמדה מול רחוב הרכבת 16 של ימינו בין הרחובות החשמל ולבונטין. מ-1956 הייתה לתחנת קצה על מסילת תל אביב–באר שבע ומ-1967 תחנת קצה על מסילת תל אביב–דימונה. בקרבתה, בית המכס (תל אביב), פעל מסוף מטענים. בשנת 1970 נסגרה התחנה ברחוב הרכבת ונחנכה תחנה חדשה בסמוך למחלף קיבוץ גלויות שבנתיבי איילון ובית הספר הולץ. בתחנה החדשה פעלו שני רציפי צד ואי רציפים ששירתו ארבע מסילות. בשטח התחנה היו גם שתי מסילות נוספות שאינן סמוכות לרציפים, ששימשו לחיוג רכבות גרורות קטר. תחנה זו פעלה עד 1993.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנת הרכבת יהודה הלוי/בית הדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1920 החלה הרכבת המנדטורית בהפעלת שירותי רכבות נוסעים בארץ ישראל. כחלק מהשירות שוקמה מסילת הרכבת יפו–ירושלים שנהרסה במהלך מלחמת העולם הראשונה והורחבה לרוחב התקני. בתל אביב הוקמה תחנת נוסעים במרחק של כ-2.5 קילומטר מתחנת הרכבת יפו, ליד רחוב יהודה הלוי, לאורך תוואי הרחוב שנקרא אחר כך רחוב הרכבת. בנקודה שבה נבנתה התחנה, מ-1937 נודע כבית המכס (תל אביב), היה קודם לכן צומת רכבות בשם "צומת סרונה" שבה התפצלה מסילה צרה, מסילת נמל יפו - 'גבעת ג'נקינס', קו שנסלל לאחר התייצבות קו שתי העוג'ות), והסתעף מקו נמל יפו - יפו - לוד, שפורק על ידי העות'מאנים במהלך מלחמת העולם הראשונה, הובילה לאזור גלילות, ונועדה לסייע ללוגיסטיקה של הכוחות הבריטיים. עם התקדמות החזית צפונה פחתה חשיבות מסילה זו, והיא פורקה. ב-5 באוקטובר 1920 שונה שם התחנה מ"צומת סרונה" לתחנת תל אביב[1].
בתחילה היה במקום מבנה תחנה מאולתר בנוי עץ, וב-1937 נבנה מבנה קבע מאורך ומעוגל קלות[2], בהתאמה לתוואי המסילה (ממנו נותר כיום רק בית המכס)[1]. בסמוך, במקום בו חצתה המסילה את דרך פתח תקווה, הוקם בניין המשרדים בית הדר, ובפי העם נקראה התחנה גם תחנת בית הדר. עם התרחבות פעילות התחנה הוקם מבנה תחנה נוסף, ממזרח לדרך פתח תקווה, מול בית הדר (כיום פינת הרחובות הרכבת והשרון), שנועד לשמש תחנת נוסעים בנפרד מתחנת המטענים ובית המכס[1].
סגירת התחנה הישנה ופתיחת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבר הרכבת דרך רחובות תל אביב הפריע לתנועה, במיוחד בדרך פתח תקווה אותו חצתה המסילה[3]. מסיבה זו הוחלט לבנות תחנה חדשה בנקודה בה יוצאת המסילה מהעיר, כשני קילומטר מהתחנה הישנה[4]. תחנת תל אביב דרום החדשה בתכנון האדריכל נחום זולוטוב נחנכה ב-26 בנובמבר 1970[5], ועם חנוכתה נהרסו התחנה הישנה והמסילה שהובילה אליה, למעט בית המכס, ועל תוואי המסילות שהיו במקום הוקם מגרש חניה[6]. התחנה הוקמה בשטח ריק בשולי השדות של מקוה ישראל ועם הקמתה נאמר כי בעתיד היא תקושר עם תחנת הרכבת תל אביב מרכז[4]. אולם מסילת האיילון נבנתה בסופו של דבר בתוואי אחר, ממזרח לתחנה. בנוסף הוכרז שהרכבת תגיע בקרוב לערבה, מאחר שמסילת הדרום הוארכה עד אורון ונחנכה ב-11 במרץ 1970, ובתכנון היה שתסלל עד תחנת הרכבת חצבה, תוך כמה שנים[7].
אף על פי שהתחנה נבנתה עם ארבעה רציפים ואולם נוסעים גדול במיוחד, היא שירתה עם פתיחתה בסך הכל 16 רכבות ביום (8 יוצאות ו-8 נכנסות). 4 רכבות לכל כיוון לירושלים, 4 רכבות לכל כיוון לבאר שבע, שמהן 2 המשיכו עד דימונה; רק 14 רכבות בימי ששי והתחנה לא פעלה במוצאי שבת[8].
כתוצאה מהרחקת התחנה ממוקדי הפעילות של תל אביב והעברתה למעשה אל מחוצה לה, ירד מספר הנוסעים בקווים לירושלים ולבאר שבע בצורה ניכרת. ב-1979 הופסק לחלוטין שירות הנוסעים לבאר שבע ולדימונה והשירות לירושלים הצטמצם לרכבת אחת ביום לכל כיוון[9]. באוקטובר 1991 נפתח קו הרכבת תל אביב-רחובות שיצא מתחנה זו[10], וב-1992 הוארך הקו מרחובות דרומה ליבנה מזרח ולאשדוד[10][11]. במסגרת תוכנית רכבת הפרוורים[12].
בקיץ 1990 החלו העבודות להקמת מסילת איילון[13]. המסילה נפתחה ב-31 בינואר 1993[14]. עם השלמת מסילת איילון וחיבור תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז למסילות בכיוון דרום נסגרה התחנה[15].
לאחר סגירתה נפתח בה בית ספר למקצועות הרכבת ומתקניה משמשים להכשרת עובדים ברכבת ישראל. כמו כן משמשת התחנה לדיור של ציוד מסילתי ובשטחה בוצעו בעבר הדבקת מודעות פרסומת על דפנות מערכי הקרונועים.
תחנת הרכבת התפעולית תל אביב דרום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – תחנת הרכבת תל אביב ההגנה#התחנה התפעולית ההגנה
בסמוך לתחנה על מסילת איילון, מדרום לתחנת הרכבת תל אביב ההגנה, נמצאת תחנת רכבת תפעולית המשמשת לדיור וחיוג של רכבות המסיימות או מתחילות את שירותן בתחנת הרכבת תל אביב ההגנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נועם דביר, מה יהיה גורלה של תחנת רכבת "דרום"?, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
- ת"א, תחנת רכבת דרום, בבלוג "המתבונן", 12 באוגוסט 2010
- אלי אלון, סיפורה של תחנת הרכבת תל אביב , באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בספטמבר 2017
העברת תחנת הרכבת תל אביב דרום מצומת בית הדר למחלף קיבוץ גלויות, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1970
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 שולה וידריך, תחנת הרכבת ובית המכס, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ בנין תחנת הרכבת החדשה בתל־אביב, דבר, 5 בינואר 1937
- ^ נחנכה תחנת הרכבת החדשה בדרום ת"א סולק מיטרד תנועה בצומת "בית־הדר", למרחב, 27 בנובמבר 1970
- ^ 1 2 שלמה גרבר, מחרתיים תיחנך תחנת הרכבת החדשה בת"א יוסר מיטרד בעורק הראשי בעיר, הארץ, 24 בנובמבר 1970
- ^ נחנכה תחנת הרכבת החדשה תל־אביב דרום - שער חדש לירושלים ולנגב, הארץ, 26 בנובמבר 1970
נחנכה תחנת הרכבת בדרום ת"א, מעריב, 27 בנובמבר 1970 - ^ תחנת הרכבת החדשה בת"א נפתחה זה עתה והתחנה הישנה כבר נהפכה למגרש חניה, הארץ, 3 בדצמבר 1970
- ^ היום אורון - מחר אילת, למרחב, 12 במרץ 1970
יוסף גילת, "הי דרומה לאילת", על המשמר, 12 במרץ 1970 - ^ רה לו"ז: מתחנת הרכבת החדשה תל אביב דרום - אל ירושלים, באר שבע ודימונה, להיטון, 4 בדצמבר 1970
- ^ אריה דיין, הקופות סבורות בתחנת הרכבת של ירושלים, כל העיר, 11 בינואר 1980
- ^ 1 2 לא רכבת רפאים, חדשות, 4 באוקטובר 1992
- ^ עזרא ינוב, בקרוב: 36 דקות ברכבת מאשדוד לתל אביב, מעריב, 1 בדצמבר 1991
- ^ יוסי ריבלין, בתקווה לחילוץ הפקקים - אחרי 20 שנה של תכניות מגירה, פרויקט רכבת הפרברים עולה על פסים ביצועיים, חדשות, 11 במרץ 1991
- ^ מירב ארלוזורוב, הקיץ תחל סלילת המסילה בין תחנות הרכבת בת״א, חדשות, 11 ביוני 1990
- ^ רכבות בקוי רחובות אשדוד וירושלים תיפקודנה את תחנת ת"א-מרכז באמצעות המסילה החדשה באיילון, חדשות, 28 בינואר 1993
- ^ עתי"ם, מהשבוע הבא אפשר יהיה לנסוע ברכבת אחת בקו חיפה-אשדוד, חדשות, 27 בינואר 1993
שאול ביבי, הקו הזה עוד יהיה פיצוץ - הרכבת פתחה קו חדש, מחיפה לאשדוד, חדשות, 2 בפברואר 1993
מסילת הרכבת יפו–ירושלים | ||
---|---|---|
|