רחוב יהודה הלוי
 | |
| קטר קיטור גורר רכבת משא ברחוב יהודה הלוי, בשנת 1946 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יהודה הלוי, מגדולי המשוררים העבריים בימי הביניים |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב-יפו |
| רובע | 5 |
| שכונה | לב תל אביב, נווה צדק |
| קואורדינטות | 32°03′52″N 34°46′37″E / 32.064361111111°N 34.777°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   רחוב יהודה הלוי   | |
  | |
רחוב יהודה הלוי הוא רחוב במרכז תל אביב, אחד מחמשת הרחובות הראשונים של העיר.
תוואי הרחוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרחוב קרוי על שם רבי יהודה הלוי. הרחוב מתחיל בפינת רחוב פינס שבשכונת נווה צדק בדרום מערב ומסתיים בפינת הרחובות אבן גבירול ומרמורק בצפון מזרח. בעבר, גם חלקו הדרומי של רחוב אבן גבירול נקרא יהודה הלוי ושמו בקטע הקיים כיום שוּנה בשנות ה-50 ונקרא על שמו של שלמה אבן גבירול, אף הוא מגדולי שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. הרחוב היה הדרומי ביותר שחצה את רחוב הרצל, רחובה המרכזי של אחוזת בית ומעבר לשורת הבתים הדרומית שלו עברה מסילת הרכבת יפו–ירושלים. בית מס' 25 ברחוב, בית ראובן ורבקה סגל, ממייסדי תל אביב, הוא הבית הראשון שנבנה באחוזת בית.
ברוב אורכו מקביל הרחוב לשדרות רוטשילד, והוא מחולק לכמה קטעים בעלי אופי שונה: תחילת הרחוב בשכונת נוה צדק המאופיינת בבנייה נמוכה; אזור המע"ר, בו משולבים בתים נמוכים משנות ה-20 עם מגדלי משרדים; אזור רחוב הרכבת אליו הוא משיק וצפון מזרח הרחוב בו הוא חלק מן העיר הלבנה ומשכונת לב תל אביב.
יותר מכל מזוהה הרחוב כמרכז הבנקאות בישראל, משום שלאורך חלקו הדרום-מערבי שוכנים משרדי ההנהלה הראשית של שלושת הבנקים הגדולים: בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט לישראל. המחשה לכך ניתנה בדבריו של אברהם בורג: "מרחוב יהודה הלוי בתל אביב קל לסגור מפעל בחצור הגלילית"[1].
בקטע שבין פינת רחוב אלנבי לפינת בצלאל יפה בנוי הרחוב בצדו הצפוני בלבד ומדרום הוא משיק לרחוב הרכבת ומתחבר אליו באחד מן הצמתים הגדולים שבמרכז העיר. באזור זה עברה בעבר מסילת הרכבת יפו–ירושלים שהמשכה המערבי הגיע לתחנת הרכבת יפו, שנסגרה בראשית מלחמת העצמאות. קטע המסילה שעבר ברחוב פורק בראשית 1950[2]. במקום בו נמצא כיום חניון בית הדר (עליו עתידים לקום מגדלים נוספים) פעלה תחנת הרכבת תל אביב דרום עד 1970. בשנה זו, עם העברת התחנה אל מחוץ לעיר, נסגר בניין התחנה ונהרס, והשריד האחרון של המסילה באזור זה הוא בית המכס שהוכרז כמבנה לשימור. מפגש הרחובות יהודה הלוי והרכבת הוא גם משולש גבולות בין רבעים 5, 6 ו-8 של העיר.
בהמשך הרחוב, בנקודת המפגש שלו עם רחוב לינקולן, שוכן המרכז למיפוי ישראל ומיד לאחריו נמצא מתחם קריית ספר.
תנועת כלי הרכב ברחוב חד-סיטרית לכל אורכו, מכיוון רחוב אבן גבירול לעבר שכונת נווה צדק. בסדרת הטלוויזיה שמש האימפריה של שמש נמצאת בבנין מספר 93, בצומת עם רחוב נחמני.
 |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1915 הושלמה בנייתו של בית מני, הנמצא בבית מספר 36 ברחוב. בשנת 1930 רכש מלכיאל מני מאפ"ק את הבית הדו-קומתי, ולמרות שהתגורר בבית זה כשלוש שנים בלבד, הבית נקרא על שמו. בתחילת שנות האלפיים הוגדר הבניין כבניין לשימור. בפינת הרחוב של יהודה הלוי עם רחוב הרכבת הייתה תחנה של מסילת הרכבת יפו–ירושלים.
ב-1923 החל לפעול קו האוטובוס הראשון בתל אביב שעבר ברחוב והופעל על ידי גלי אביב. ב-1928 החל לפעול ברחוב בית החולים ליולדות פרויד בבניין מספר 9.
ב-1931 יסד יהושע מרגולין את המכון הביולוגי הפדגוגי ברחוב בתמיכת ראש העירייה מאיר דיזנגוף. ב-1933 הונחה אבן הייסוד לישיבת היכל התלמוד בבניין מספר 13. במהלך שנות השלושים החל לפעול בבניין מספר 33 בית ספר עממי ותיכוני לבנות בית יעקב.
במהלך מלחמת העצמאות, הוקם בית חולים צבאי בבית החולים ליולדות פרויד, שנעזב עקב ההפגזות והצליפות מיפו.[3] בראשית המדינה היה בית המשפט בתל אביב ממוקם ברחוב בבית מספר 14. באותה תקופה בוטלו פסי הרכבת וייצרו במקום צומת סואן.[4] עד שנות החמישים כלל הרחוב גם את חלקו הדרומי של רחוב אבן גבירול.[5]
ב-1956 אירע מקרה של רצח והתאבדות בגן הילדים בבית מספר 33.[6] ב-1964 החלה בנייתו של בניין חדש לבנק לאומי, בניין בן 16 קומות, מול הבניין המרכזי של בנק דיסקונט.[7] ב-1967 נפתח דואר ישראל ברחוב לינקולן, ובסוף נובמבר החלו עבודות להנחת כבלי טלפון ברחוב יהודה הלוי.[8]
עד 1970 פעלה תחנת הרכבת תל אביב דרום ברחוב, אז נסגר ונהרס הבניין. בהמשך שימש המקום כחניון בית הדר. בסוף 1979 הפך הרחוב לחד סטרי במשך כל שעות היום.[9]
במהלך שנות השמונים נפתח ברחוב מועדון הפינגווין.
בדצמבר 2003 אירע ברחוב פיגוע פלילי בניסיון לחסל את זאב רוזנשטיין, שבו נהרגו שלושה בני אדם וכשלושים איש נפצעו.[10][11]
ב-2004 הוקמה ברחוב בבית מספר 81 גלריה ברוורמן. ב-2006 הסתיימה בנייתו של מגדל בנק דיסקונט במפגש עם רחוב הרצל.
במרץ 2012 החלה הקמתו של גן קריית ספר שנפתח כשנה אחר כך. ב-2013 נפתחה גלריה P8 בבניין מספר 79.
בין השנים 2015 עד 2020 נסגר הרחוב בקטע שבין טיומקין לאלנבי בשל עבודות להקמת תחנת הרכבת הקלה עפרה חזה כחלק מבניית דנקל – הקו האדום.[12][13]
ב-2023 נפתחה תחנת הדנקל תחנת אלנבי מתחת לרחוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורנה יפת, בורג לבנקים: אני מוכן להתחלק איתכם ברווחים אם ישנם כאלה, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2009
- ^ תל אביב פושטת צורה ולובשת צורה, מעריב, 2 במרץ 1950
- ^ אילן שחורי, בקו הבריאות: סיפורו של הבית ברחוב יהודה הלוי 9, באתר nrg, 7 בדצמבר 2010
- ^ תקוה וינשטוק, רח' יהודה הלוי - משיכה לפיננסים, מעריב, 20 ביולי 1956
- ^ עו"ד ניר חפץ, הרחוב שבו ניבנה הבית הראשון בעיר (יהודה הלוי 25) / העיר הלבנה - מדור צילומי עם געגוע, באתר תל אביב אונליין, 2024-12-01
- ^ אבינעם רימוןהטרגדיה ברח' יהודה־הלוי, 8 אוגוסט 1956
- ^ רח' יהודה הלוי בת"א ישאר „רחוב הבנקים”, הצופה, 4 במרץ 1964
- ^ יוסי את מרקוס, ביתו החדש של דואר ישראל ברחוב לינקולן כתל־אביב, הארץ, 27 בנובמבר 1967
- ^ נהג שים לב!!!, מעריב, 12 בדצמבר 1979
- ^ חנן גרינברג ואלי סניור, "העולם התחתון לקח לנו את הפרח", באתר ynet, 12 בדצמבר 2003
- ^ 3 הרוגים וכ-30 פצועים בניסיון חיסול של זאב רוזנשטיין, באתר וואלה, 11 בדצמבר 2003
- ^ גיא נרדי, רחוב יהודה .הלוי בת"א ייפתח לתנועת כלי רכב אחרי 5 שנים., באתר גלובס, 12 בנובמבר 2020
- ^ נועם דביר, היסטוריה בתל אביב: רחוב הרכבת נסגר לקראת עבודות הרכבת הקלה, באתר ynet, 3 באוגוסט 2015
