שדה פרגים (וינסנט ואן גוך)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
וינסנט ואן גוך  |
| תאריך יצירה |
יוני 1890 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
91.5 ס״מ |
| גובה |
73 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
0332858 (Kunstmuseum Den Haag) |
| מיקום | Kunstmuseum Den Haag |
  | |
שדה פרגים הוא ציור משנת 1890 מאת האמן ההולנדי וינסנט ואן גוך, אשר צויר כחודש לפני מותו במהלך שהותו באוור-סיר-אואז, צרפת. היצירה תוארה כ"קומפוזיציה הנושקת למופשט" וניכר בה שוני בולט מציור קודם של ואן גוך באותו נושא משנת 1888, הנמצא כיום במוזיאון ואן גוך באמסטרדם. לאחר שנים רבות שבהן היצירה הייתה בגרמניה, היא מוצגת כיום במוזיאון קונסטמוזיאום (Kunstmuseum) בהאג.[1][2][3]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1890 עבר ואן גוך מדרום-מזרח צרפת לעיירה אוור-סיר-אואז, סמוך לפריז, במטרה להיות קרוב לפסיכיאטר ד"ר פול גאשה ולאחיו ותומכו הכלכלי תיאו. משערים כי ואן גוך השלים את "שדה פרגים" ביוני 1890, כחודש לפני שהתאבד. בין הציורים שיצר בחודשים האחרונים לחייו נמנים דיוקנו של ד"ר גאשה, הכנסייה באובר, שדה חיטה עם עורבים ושורשי עץ. בתקופה זו יצר ואן גוך יותר מ-70 ציורים, רבים מהם תיארו נופים צפוניים וזיכרונות מהצפון. [4]
בחודשים האחרונים לחייו מצא ואן גוך נחמה בציור שדות, וצייר מספר ציורי שדות חיטה באובר-סיר-אואז, שהבולט בהם הוא "שדה חיטה עם עורבים". במכתבו האחרון תיאר עצמו כ"מרותק לחלוטין למישור העצום של שדות החיטה אל מול הגבעות, אין-סופי כים, צהוב מעודן, ירוק רך מעודן, הסגול המעודן של אדמה חרושה ונקייה מעשבים". ביולי 1890 כתב ואן גוך על ניסיונו לבטא באמצעות ציוריו "עצבות, בדידות קיצונית" בתיאור "מרחבי שדות החיטה העצומים תחת שמיים סוערים". הוא אף הוסיף כי השפעת הכפר הייתה מיטיבה עמו, וציין: "הציורים הללו יגידו לך את מה שאין ביכולתי לומר במילים, את מה שאני מחשיב כבריא ומחזק בטבע".[5][6]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור, שמן על בד, מורכב מרצועות אופקיות של צבעים שונים: שדה פרגים אדום וירוק בחזית, מסות כהות של עצים בקו האופק, ושמיים תזזיתיים בגוונים שונים של כחול. הקומפוזיציה מזכירה את היצירה "שדה פרגים" של קלוד מונה משנת 1881, אך מציגה אופק גבוה יותר, כאשר הפרגים ממלאים חלק משמעותי מהמרחב. כמו בציורי הפרגים האחרים של ואן גוך, הציור מציב זה מול זה את אדום הפרגים העז מול ירוק האספסת, שילוב צבעים שואן גוך כינה "מוטיב באדום וירוק". בהתייחסו למוטיב זה וליחסי צבעים נוספים, כתב ואן גוך: "אלו הם היסודות, שניתן להרחיבם ולפתחם, אך די בהם כדי להראות לך, גם ללא תמונה, שישנם צבעים המעצימים זה את זה, היוצרים זוגיות, המשלימים זה את זה כמו גבר ואישה". [7] [8]
גלגולי הבעלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1911 רכש מנהל המוזיאון הגרמני גוסטב פאולי, תומך האמנות המודרנית, את הציור מסוחר האמנות פאול קסירר עבור אוסף מוזיאון קונסטהאלה בברמן. הרכישה עוררה ביקורת מצד האמן קרל וינן ועמיתיו, שטענו כי היא מבטאת השפעה צרפתית גוברת על האמנות הגרמנית, ואף הובילה לפרסום "מחאת וינן" – מנשר שהביע התנגדות לאימוץ המודרניזם הצרפתי.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1948, הוחזרה היצירה לבעלות הולנדית לאחר שהוחרמה בידי הנאצים. כיום נמצא הציור בהשאלה ארוכת טווח מממשלת הולנד למוזיאון קונסטמוזיאום בהאג, המצפה להשיבו לבעליו הפרטיים המקוריים. [9] [10][11]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קלוד מונה, שדה פרגים (Champ de coquelicots), 1881 -
קלוד מונה, שדה הפרגים ליד ג'יברני, 1890 -
וינסנט ואן גוך, אגרטל עם פרגים אדומים, 1886, פריז -
וינסנט ואן גוך, פרגים ופרפרים, 1889 -
וינסנט ואן גוך, שדה עם פרגים, 1889
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "10918x1y102877". Kunstmuseum Den Haag (בהולנדית). 2016-11-15. נבדק ב-2022-11-04.
- ^ Bailey, Martin (2021-11-09). Van Gogh's Finale: Auvers and the Artist's Rise to Fame (באנגלית). Frances Lincoln. ISBN 978-0-7112-5700-9.
- ^ "Field with Poppies Vincent van Gogh, 1888". Van Gogh Museum (באנגלית). נבדק ב-2022-11-04.
- ^ Rosenblum, Robert (1975). Modern Painting and the Northern Romantic Tradition: Friedrich to Rothko. Harper & Row. pp. 98–100. ISBN 978-0-06-430057-5.
- ^ Edwards, Cliff (1989). Van Gogh and God: A Creative Spiritual Quest. Loyola University Press. p. 115. ISBN 978-0-8294-0621-4.
- ^ Van Gogh, Vincent. "Vincent Van Gogh: The Letters". Van Gogh Museum. Huygens Institute. נבדק ב-13 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zemel, C. (1997). Van Gogh's Progress: Utopia, Modernity and Late Nineteenth-century Art. Los Angeles: Berkeley.
- ^ "Vincent Van Gogh: Poppies". The Van Gogh Gallery. Templeton Reid, LLC. נבדק ב-8 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Beckmann, Max (1997). Copeland Buenger, Barbara (ed.). Max Beckmann: Self-Portrait in Words, Collected Writings and Statements, 1903-1950. Chicago: The University of Chicago Press. p. 111. ISBN 9780226041360. נבדק ב-13 ביוני 2023.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Bauschinger, Sigrid (2015). Die Cassirers. Unternehmer, Kunsthändler, Philosophen. Biographie einer Familie. C. H. Beck.
- ^ "Vincent van Gogh [1853-1890] Poppy Field". Kunstmuseum Den Haag. 15 בנובמבר 2016. נבדק ב-13 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה)
