דיוקן אמו של האמן (ואן גוך)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | וינסנט ואן גוך |
| תאריך יצירה | 1888 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
32.4 ס״מ  |
| גובה |
40.6 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
M.1968.32.P (מוזיאון נורטון סימון) |
| מיקום |
מוזיאון נורטון סימון פסדינה, קליפורניה שבארצות הברית |
  | |
דיוקן אמו של האמן (בהולנדית: Portret van de moeder van Van Gogh) הוא דיוקן של אנה קורנליה קרדבנטוס, אימו של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך, משנת 1888. הדיוקן נוצר בהתבסס על תצלום שחור-לבן של האם. אימו של ואן גוך לימדה אותו על אמנות מאחר שהייתה בעצמה אמנית חובבנית. יחסיו של הצייר עם משפחתו ידעו עליות ומורדות, אך בשלב מסוים הם השלימו. ואן גוך נהג לשלוח לאימו ציורי טבע ופרחים. בדיוקן האמן תפס את הבעת הגאווה שנסוכה על פניה של אימו.
אודות היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנה קורנליה קרדבנטוס הייתה אמנית חובבנית שנהנתה לצייר פרחים וצמחים.[1] אנה גדלה בין שמונה אחים, והיא גידלה שישה ילדים; וינסנט, אנה, אליזבת', תיאו, וילהלם וקורניליוס. אנה הנחילה לילדיה את אהבת הציור. בין רישומיו הראשונים של ואן גוך ישנו העתק של ציור זר פרחים שאנה ציירה.[2]
בעלה של אנה, תיאודורוס ואן גוך, היה כומר. השניים היו דתיים אדוקים, והם שירתו כאנשי דת באזורים כפריים אליהם נשלח תיאודורוס.[3] תיאודורוס לימד את ילדיו כי אלוהים נמצא בכל פרט בטבע, החל מעננים ועד לזריחת השמש.
ואן גוך נשלח לבית ספר מרוחק כבר בגיל 11, מה שיצר אצלו תחושת ריחוק ממשפחתו. תחושה זו רק התעצמה כאשר הוא נכשל בעיסוקיו כסוחר אמנות וכעובד במשרד ממשלתי. כשהוא החליט להיהפך לצייר, חברי המשפחה לא ראו זאת בצורה חיובית והם הציעו לו למצוא אלטרנטיבה כלכלית יותר. לבושו, התנהגותו וחיי האהבה הסוערים של ואן גוך גרמו למבוכה רבה בקרב משפחתו של האמן.[4] ואן גוך פיתח תפיסת עולם שונה מהוריו בנוגע לדת, לאנשים ולמוסר. במכתב לאחיו, תיאו, הוא ציין כי דעותיהם של הוריו היו חסרות היגיון.[5]
בשיא הקריירה שלו, ואן גוך נהג להעביר לבני משפחתו ציורים, בעיקר של פרחים.[6] בנוסף, הוא היה לפעמים מכניס את בני משפחתו לציוריו, כגון ביצירה "זיכרון הגן באטן" ששם הוא צייר ככל הנראה את אימו ואת אחותו.
ואן גוך היה נודע בציורי הטבע שלו, ודיוקנאות היוו תחום מאתגר עבורו.[7] ואן גוך ראה בציור דיוקנאות כהצצה לתוך נפש האדם כפי שהוא תיאר זאת במכתב לתיאו. לא נקרו בפני הצייר הזדמנויות רבות ליצור דיוקנאות עקב חוסר יכולת כלכלית לשלם לדוגמני ציור.[8] ייתכן כי זאת הייתה אחת מהסיבות שהובילו אותו לצייר דיוקן של אימו. ואן גוך השתמש בתצלומי שחור-לבן כדי לצייר את הדיוקן. הוא לא אהב את התצלום עקב החוסר בצבעים, והוא רצה ליצור דיוקן הרמוני המבוסס על זיכרונו.
-
תצלום של בני משפחת ואן גוך. למעלה: תיאודורוס ואנה. למטה (משמאל לימין): וינסנט, אנה, תיאו, אליזבת', וילהלם וקורניליוס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Greenberg, J; Jordan, S (2001). Vincent Van Gogh: Portrait of an Artist. New York: Delcorte Press. p. PT10. ISBN 978-0-307-54874-0.
- ^ Silverman, 150.
- ^ Silverman, 147-8.
- ^ Gayford, M (2008) [2006]. The Yellow House: Van Gogh, Gauguin, and Nine Turbulent Weeks in Provence. Mariner Books. pp. 124–7. ISBN 978-0-618-99058-0.
- ^ "Letter from Vincent van Gogh to Theo van Gogh, Etten, c. 21 December 1881", Van Gogh Letters (באנגלית)
- ^ Mancoff, D (1999). Van Gogh: Fields and Flowers. San Francisco: Chronicle Books. p. 23, 28. ISBN 0-8118-2569-8.
- ^ Cleveland Museum of Art (2007). Monet to Dalí: Impressionist and Modern Masterworks from the Cleveland Museum of Art. Cleveland: Cleveland Museum of Art. p. 67. ISBN 978-0-940717-89-3.
- ^ Gayford, M (2008) [2006]. The Yellow House: Van Gogh, Gauguin, and Nine Turbulent Weeks in Provence. Mariner Books. pp. 195–196. ISBN 978-0-618-99058-0.
