לדלג לתוכן

דיוקן עצמי עם אוזן חבושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוקן עצמי עם אוזן חבושה
autoritratto con un orecchio bendatos
מידע כללי
צייר וינסנט ואן גוך
תאריך יצירה ינואר 1889
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ
רוחב 50 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 60.5 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
מספר יצירה m (מכון קורטולד לאמנות) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גלריית קורטיולד, לונדון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיוקן עצמי עם אוזן חבושה הוא דיוקן עצמי הנעשה באמצעות צבע שמן בשנת 1889 על ידי הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך.

אודות היצירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיוקן העצמי, ואן גוך חובש כובע כחול עם פרווה שחורה, והוא לובש מעיל ירוק. בנוסף, ניכר שאוזנו חבושה עם חבישה המשתרעת עד לסנטרו. מבטו מופנה לצד ימין, ככל הנראה מחוץ לציור. ברקע ניתן לראות חלון פתוח הנותן לרוח חורפית להיכנס לחדר, קנבס על כן והדפס יפני על חיתוך עץ. יש הסוברים כי הדפס זה הוא "Geishas in a Landscape" של סאטו טוקיו משנות ה-70 של המאה ה-19. הוספת פרט זה לדיוקן מראה את החשיבות שואן גוך ייחס לאמנות היפנית. כמו בציורים רבים של ואן גוך, הוא השתמש בטכניקת האימפסטו בעיקר באופן אנכי, מה שהוסיף טקסטורה ועומק לדיוקן. ואן גוך השתמש בירוק ובצהוב כדי לצייר את עורו. כדי להשלים את הדיוקן, הצייר השתמש במראה, ולכן ניתן לטעות שאוזנו הפגועה היא הימנית בעוד דווקא השמאלית היא זו שנפגעה.[1]

תקרית האוזן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן גוך עבר מפריז לארל בתקווה ליצור קהילת אמנים שתתמוך בחבריה. הוא הזמין את פול גוגן שעמו הוא התיידד במהלך שהותו בפריז להצטרך לקהילה. השניים לא הסתדרו ונטו לריב, לעיתים אף באלימות. בערב 23 בדצמבר 1888, במהלך אחד מוויכוחיהם של השניים, ואן גוך איים על גוגן בסכין, אולם הוא פצע את עצמו בחיתוך חלק מאוזנו השמאלית. לאחר מכן, הוא הלך לבית בושת והביא את אוזנו המבותרת לפרוצה בשם רייצ'ל. גוגן גילה על התקרית יום למחרת כשראה שהחדר של ואן גוך מלא בדם. ואך גוך סבל מדימום ואיבוד דם עקב פגיעה בעורק בצווארו. הוא הובהל לבית החולים, וכשתושאל לגבי נסיבות האירוע הוא אמר כי אינו זוכר דבר.[2]

היסטוריית החזקת היצירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של ואן גוך, הדיוקן הוחזק על ידי ג'וליאן פר טנגי למרות שלא ברור כיצד דיוקן זה הגיע לידיו. הדיוקן הוצג בפריז ב-1901 וב-1905 בתערוכות לכבודו של ואן גוך. בשנת 1928, סמואל קורטולד רכש את הדיוקן, ובמהלך תקופה מסוימות הדיוקן הוצג בגלריית קורטולד שבלונדון. כיום, הדיוקן מוצג במוזיאון ואן גוך בעת שגלריית קורטולד נמצאת בשיפוצים.[3]

יש הטוענים כי דיוקן זה אינו אותנטי וכי ואן גוך לא צייר אותו. בינואר 1889, ואן גוך כתב לאחיו, תיאו, כי הוא השלים דיוקן עצמי נוסף. ייתכן שואן גוך התייחס במכתבו ל-"דיוקן עצמי עם אוזן חבושה ומקטרת" ולא ל-"דיוקן עם אוזן חבושה".[2] בשני הדיוקנאות ואן גוך לבוש באותם בגדים ונמצא באותה פוזיציה, אולם ישנו שוני ביניהם המתבטא בין היתר בצבעים וברכיבים נוספים. "דיוקן עצמי עם אוזן חבושה ומקטרת" נחשב כאותנטי יותר מבין השניים באישורה של האקדמיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]