עץ התות (ואן גוך)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
וינסנט ואן גוך  |
| תאריך יצירה |
אוקטובר 1889 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
65 ס״מ |
| גובה |
54 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
M.1976.09.P (מוזיאון נורטון סימון) |
| מיקום | מוזיאון נורטון סימון |
  | |
עץ התות הוא ציור שמן מאת האמן ההולנדי וינסנט ואן גוך, אשר נוצר באוקטובר 1889. הציור הוא אחד ממאות יצירות שהפיק ואן גוך בתקופת שהותו במוסד סן-פול-דה-מוזול בסן-רמי-דה-פרובנס, צרפת, בשנה האחרונה לחייו לפני מותו בשנת 1890. מאז שנת 1976, הציור נמצא באוסף הקבוע של מוזיאון נורטון סימון בפסדינה, קליפורניה.
הציור מציג תיאור תוסס של עץ תות סימטרי בודד בסתיו, היושב במרכז הבד. העץ צומח מצלע גבעה סלעית חשופה, שעלוותיו הצהובות והכתומות מסתחררות על רקע שמיים כחולים. משיכות המכחול העבות והאקספרסיביות עוקבות אחר השימוש האופייני של ואן גוך בטכניקות אימפסטו. היישום הכבד שלו של צבע גורם לעבודה להיראות כמעט תלת־ממדית. השימוש של ואן גוך בספירלות מתפתלות של כתום ושחור בעלווה מביא אנרגיה דינמית למקום, כמעט כאילו הענפים נעים ברוח חזקה. אפקט ויזואלי בולט נוצר על ידי הניגוד בין הצהובים והכתומים החמים של העץ לבין הכחולים והסגולים הקרירים של השמיים. עבודה זו, שצוירה בבית המקלט בסן-רמי-דה-פרובאנס, מדגימה את יכולתו של ואן גוך למצוא יופי וחיוניות בטבע בתקופה סוערת בחייו.[1] [2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עץ התות הוא ציור שמן מאת האמן ההולנדי וינסנט ואן גוך, אשר נוצר באוקטובר 1889. הציור הוא אחד ממאות יצירות שהפיק ואן גוך בתקופת שהותו במוסד סן-פול-דה-מוזול בסן-רמי-דה-פרובנס, צרפת, בשנה האחרונה לחייו לפני מותו בשנת 1890. מאז שנת 1976, הציור נמצא באוסף הקבוע של מוזיאון נורטון סיימון בפסדינה, קליפורניה.
הציור מציג עץ תות בודד וסימטרי בעונת הסתיו, הממוקם במרכז הקנבס. העץ צומח מתוך גבעה סלעית חשופה, ועלוותו הצהובה-כתומה המתערבלת נראית על רקע שמיים כחולים. משיכות המכחול העבות והאקספרסיביות של ואן גוך מדגימות את השימוש בטכניקת האימפסטו, המעניקה ליצירה מראה כמעט תלת-ממדי. השימוש בספירלות מסתלסלות של כתום ושחור בעלווה מעניק לציור תחושת תנועה ודינמיות, כאילו הענפים נעים ברוח עזה. הניגוד בין הצהובים והכתומים החמים של העץ לבין הכחולים והסגולים הקרים של השמיים יוצר אפקט ויזואלי בולט. הציור, שנוצר בעת שהותו של ואן גוך בבית המחסה, ממחיש את יכולתו למצוא יופי וחיוניות בטבע בתקופה סוערת בחייו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 במאי 1889, ואן גוך אושפז מרצונו במוסד סן-פול-דה-מוזול, שם צייר במהלך השנה כ-150 ציורים. בתקופת שהותו בבית החולים, הוא התמקד בנופי טבע ובהשפעת הצבעים. [3] בחודשים הראשונים של חייו הסדירים במקום, חווה שיפור במצבו הנפשי. בשבוע הראשון של אוקטובר 1889 צייר ואן גוך מספר יצירות, בהן "עץ התות, הקוצר והכניסה למחצבה". הוא אף יצר ציור של העצים שבחצר בית המחסה, עליו היה גאה וכתב: "יש לי שתי תמונות של הגנים ושל בית המחסה, שבהן המקום נראה אטרקטיבי. ניסיתי לתאר אותו כפי שהיה יכול להיות, תוך פישוט והדגשת אופיים האיתן והבלתי משתנה של עצי האורן וגושי הארזים כנגד השמיים הכחולים". [4] במכתב לאחיו, תיאו, תיאר ואן גוך את ההנאה שלו בלכידת מהות העונה: "אני אגיד לך שיש לנו כמה ימי סתיו נהדרים, ושאני מנצל אותם". [5]
בציור "עץ התות", ואן גוך השתמש בצבעים נועזים וניסיונות סגנוניים שונים, בהם שכבות צבע דקות מרפרפות המדמות את נשירת העלים לצד שכבות צבע עבות המתארות את מבנה הענפים החשופים.
ואן גוך חש קשר עמוק לתכונות הביטוי של העצים, והתייחס אליהם כאל ישויות אנושיות. הוא כתב לתיאו: "העצים הללו, הם היו נשגבים, היה דרמה בכל אחד מהם, אני מנסה לומר – בכל עץ". במכתב נוסף משנת 1881 כתב: "אם לא נצייר דמויות, או עצים כאילו היו דמויות, הרי שאנו כמי שחסרים עמוד שדרה, או שיש להם אחד חלש מדי". [6]
במהלך שנתו במוסד, למרות התקפים תכופים, הצליח ואן גוך לייצר בממוצע שני ציורים בשבוע, תוך שהוא מתאר את עבודתו במכתבים לתיאו. [7]
ב-7 בדצמבר 1889, שלח ואן גוך לתיאו מכתב שבו תיאר את תוכן שלושה משלוחים של יצירות אמנות, כולל עץ התות, שלגביו כתב: "השאר הן בעיקר יצירות סתיו, ואני חושב שהטובה שבהן היא עץ התות הצהוב כנגד השמיים הכחולים". [8]
במכתב נוסף לאחותו ויל ואן גוך, ב-9 או 10 בדצמבר 1889, תיאר את העץ שצייר: "הגן גם כן, עם עץ התות המסוכך שלו. לגבי עצי התות, יש כאן רבים. לא מזמן ציירתי אחד, כאשר עליו היו צהובים מפוארים כנגד שמיים כחולים מאוד, ושדה לבן, סלעי ומואר מאחוריו".[9]
פרשנויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה הוצגה בגלריית ברנהיים-ז'ון בפריז בשנת 1901. המשורר האוסטרי הוגו פון הופמנסתאל כתב על ביקורו בתערוכה בצורת מכתב בדיוני בשם "צבעים", ובו תיאר את חווייתו לנוכח כשישים ציורים של ואן גוך. הוא כתב: "תחילה הם נראו גסים וצורמים בגוני הצבע שלהם, נסערים ומשונים;... אך אז ראיתי את כולם בדרך הזו, כל אחד בנפרד, וכולם יחד, ואת הטבע בהם, ואת כוח הנשמה האנושית שעבדה כאן, מעצבת את הטבע, ואת העץ והשיח והשדה... ובנוסף לכך, משהו נוסף, אותו דבר שהיה 'מאחורי' פני השטח הצבועים, המציאות האמיתית, הבלתי ניתנת לתיאור – את כל זה תפסתי עד שאיבדתי את מודעותי העצמית בעודני מביט ביצירות הללו". [10]
ב-24 באפריל 1892, חוקר האמנות שארל סונייה פרסם בעיתון האנרכיסטי L’Endehors מאמר שכותרתו "וינסנט ואן גוך", ובו ציין כי טכניקתו של ואן גוך מורכבת, ולעיתים השתמש בגוונים שטוחים ולעיתים בטונים מחולקים. הוא הדגיש את יכולתו ליצור אמנות אינטלקטואלית ומורכבת, המעבירה תחושת עליזות דרך "הפרדסים של אובר". [11]
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קמיל פיסארו, פריז, עד 1890, בירושה ל;
- מאדאם סי פיסארו, פריז;
- אמברוז וולארד, פריז.
- אלפונס קאן (1870–1948), סן ז'רמן-אן-ליי, עד 1928, עדיין ב-1934, כנראה בירושה ל;
- מייקל סטיוארט, לונדון.
- דייוויד גיבס, לונדון וניו יורק, נמכר ב-19 באוקטובר 1961 ל; Marlborough Fine Art, Ltd.
- Marlborough Fine Art, Ltd, London, נמכרה ב-12 בנובמבר 1961 ל; נורטון סיימון
- נורטון סיימון, מתנה 1976 ל; קרן נורטון סיימון לאמנות. [12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Skea, Ralph; Gogh, Vincent van (2013). Vincent's trees: paintings and drawings by Van Gogh. New York, New York: Thames & Hudson. p. 22. ISBN 978-0-500-23904-9. OCLC 827777843.
- ^ "The Mulberry Tree". Norton Simon Museum (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-10-13.
- ^ Paintings, Authors: Department of European. "Vincent van Gogh (1853–1890) | Essay | The Metropolitan Museum of Art | Heilbrunn Timeline of Art History". The Met’s Heilbrunn Timeline of Art History (באנגלית). נבדק ב-2024-10-14.
- ^ Gogh, Vincent van; Pullen, Alayne (2006). Suh, H. Anna (ed.). Vincent van Gogh: a self-portrait in art and letters. New York, NY: Black Dog & Leventhal. p. 270. ISBN 978-1-57912-586-8.
- ^ "808 (809, 609): To Theo van Gogh. Saint-Rémy-de-Provence, Saturday, 5 October 1889. - Vincent van Gogh Letters". vangoghletters.org. נבדק ב-2024-10-14.
- ^ Naifeh, Steven; Smith, Gregory White (2011). Vincent van Gogh: the life. New York, NY: Random House. p. 923. ISBN 978-1-58836-047-2.
- ^ Greenberg, Jan; Jordan, Sandra (3 בפברואר 2009). Vincent Van Gogh: Portrait of an Artist. Random House Children's Books. p. 77. ISBN 9780307548740.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "824 (826, 618): To Theo van Gogh. Saint-Rémy-de-Provence, Saturday, 7 December 1889. - Vincent van Gogh Letters". vangoghletters.org. נבדק ב-2024-10-13.
- ^ "827 (829, W16): To Willemien van Gogh. Saint-Rémy-de-Provence, Monday, 9 or Tuesday, 10 December 1889. - Vincent van Gogh Letters". vangoghletters.org. נבדק ב-2024-10-13.
- ^ Stein, Susan A.; Van Gogh, Vincent, eds. (1986). Van Gogh: a retrospective. New York: Park Lane. pp. 313–314. ISBN 978-0-517-66122-2.
- ^ Gogh, Vincent van; Stein, Susan Alyson (1988). Van Gogh: a retrospective. New York: Park Lane : Distributed by Crown. p. 305. ISBN 978-0-517-66122-2.
- ^ "The Mulberry Tree". Norton Simon Museum (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-10-13.
