ריימונד אמסלם

ריימונד אמסלם
לידה	19 ביולי 1978 (בת 46); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2003
עיסוק	שחקנית, תסריטאית
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	4 פרסי אופיר (2011, 2021, 2023)
	פרופיל ב-IMDb

ריימונד אמסלם (נולדה ב-19 ביולי 1978) היא שחקנית ותסריטאית ישראלית. זוכת 4 פרסי אופיר (מהם שלושה פרסים למשחק). היא זכתה בשני פרסי אופיר על הסרט "שבע ברכות". על משחקה בסרט זכתה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר ועל כתיבת התסריט זכתה (יחד עם אלינור סלע) בפרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר. בנוסף זכתה בשני פרסי אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על משחקה בסרטים "אחותי היפה" (2011) ו"הבית ברחוב פין" (2021).

ביוגרפיה

אמסלם נולדה, גדלה והתחנכה בירושלים, למשפחה יוצאת מרוקו. בנעוריה למדה במגמת התיאטרון והמשחק בבית הספר התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית' בירושלים. לאחר שירותה הצבאי בצה"ל למדה משחק ב"סטודיו למשחק ניסן נתיב" בירושלים (בין השנים 2002-1999) לצידם של לנה אטינגר ובני אלדר. הייתה בצוות הארט בעונות הראשונות בשום, פלפל ושמן זית.^[1]

קריירה

קולנוע וטלוויזיה

בשנת 2003 גילמה לראשונה את אירמה בסרט הסטודנטים "הריקוד של אמא" בבימויה של זלדה חוחא ולנר. באותה שנה גילמה את מיכל בדרמה הטלוויזיונית "עמק החלומות" בבימויו של עמרי גבעון ושודרה ב-yes.

בשנת 2004 שיחקה בסרט הקולנוע "סיפור קיץ" בבימויו של שמואל חיימוביץ'.

בשנת 2005 גילמה את אליענה בסרט הקולנוע "ג'נאם ג'נאם" בבימויו של חיים בוזגלו ועל משחקה בסרט זה הייתה מועמדת לראשונה לפרס אופיר בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר. ושיחקה בתפקיד קטן, בתפקיד אביגיל בסרט טלוויזיה "קצכן" ששודר ב-HOT ובבימויו של גא"י מיכאל. באותה שנה גילמה את דניז בסדרת הפשע "כתב פלילי" גם כן, בבימויו של חיים בוזגלו ושודרה בערוץ 1.

בשנת 2006 גילמה את שולה כהן, מרגלת ישראלית החיה בביירות, בסדרת הדרמה האמריקאית "against all odds" בבימויו של טום איווי. שיחקה בסרט הקולנוע "שלוש אמהות" בבימויה של דינה צבי ריקליס, שם גילמה את פלורה, דמותה הצעירה של רבקה רז. ושיחקה בסרט "בקרוב תדברי אליי שוב" בבימויים של סיגל יהודה וג'ואל אלכסיס.

בשנת 2007 שיחקה בשתי הפקות הוליוודיות: בין היתר גילמה את ליילה בסרט הקולנוע "חקירה מעבר לקווים" לצד ג'ייק ג'ילנהול ומריל סטריפ, בבימויו של גווין הוד, וגילמה את סאנה במיני-סדרת הדרמה "House of sadam" לצידה שיחקו גם אורי גבריאל ויגאל נאור. הסדרה שודרה ברשתות BBC וב-HBO.

בשנת 2008 שיחקה בסרט הקולנוע זוכה הפרסים "שבע דקות בגן עדן" בבימויו של עמרי גבעון - ועל משחקה בסרט זה הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר וקיבלה שבחים רבים. גילמה את שולי בסרטו הקצר של בועז ארמוני "רכבות במדבר" אשר זכה בפרסים בינלאומיים רבים. וגילמה את רחל בסרט הטלוויזיה של אבירם שולחני "לא יודעת איך", אשר שודר בערוץ 2 והוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה. באותה שנה שוב שיתפה פעולה עם חיים בוזגלו בסרט הקולנוע "דלת מול דלת".

בשנת 2009 גילמה את אלמה במיני-סדרת הדרמה "לחיות מחדש" (Revive) - קופרודוקציה ישראלית-צרפתית המספרת את סיפורם של עולי ספינת המעפילים הראשונה ממרוקו, "יהודה הלוי", בשנת 1947. במקור הסדרה הייתה צריכה להתפרסם כסרט קולנוע אך לבסוף, הפכה למיני-סדרה. ביים אותה חיים בוזגלו. באותה שנה שיחקה בעונה 2 של סדרת הדרמה של Yes "מסכים" בבימויו דני סירקין ובדרמת המלחמה של שמואל מעוז "לבנון" אשר זכתה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה, תפקיד עליו הייתה אמסלם מועמדת בשנית לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בנוסף, שיחקה לצד נינט טייב בסרט האקשן "קירות" של דני לרנר, שם גילמה יצאנית.

בשנת 2010 גילמה את הגרושה בסרט הקולנוע זוכה פרס אופיר "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" בבימויו של ערן ריקליס. שיחקה וגילמה את פרלה בסרט פשע של חיים בוזגלו "כבוד". היא גילמה את דפי בנטל בעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "רביעיית רן" אשר שודרה ב-Yes Drama HD וביים אותה יריב הורוביץ. בנוסף, החלה לשחק בסדרה הקומית של Yes, "טקסי דרייבר" שם גילמה את פאני, בת זוגו של יגאל לוי (יובל סגל). באותה שנה שיחקה את גילה בסרט הקצר "חמץ" בבימויו של אלון לוין.

בשנת 2011 שיחקה בסרט הקולנוע "אחותי היפה" בבימויו של מרקו כרמל, ועל תפקידה בסרט זה זכתה בפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. שיחקה בסרט הקולנוע "רסיסי אהבה" של הבמאי ניסים נוטריקה. שיחקה בסרט הקולנוע "עדות" של שלומי אלקבץ, בו גילמה פלשתינאית. שיחקה בסרט הקולנוע דובר האנגלית "סשן" של חיים בוזגלו. גילמה את חווה בסרט הקולנוע "בין השמשות" בבימויו של אלון זינגמן. באותה שנה שיחקה גם בסדרת הפשע של ערוץ 10 "הכבוד של מרציאנו", המשך של הסרט באותו שם.

בשנת 2012 החלה לשחק בסדרת הפשע הישראלית של Yes "נויורק" בתפקיד איבון אלחריזי, אשתו של ראובן אלחריזי (יוסי מרשק). בנוסף, שיחקה בסרט "הפיגוע" (The Attack), הפקה משותפת ישראלית-לבנונית של הבמאי הלבנוני זיאד דווארי, בתפקיד סיהאם, אשתו של הדמות הראשית (עלי סלימאן). הסרט מבוסס על הרומן רב המכר של הסופר יסמינה חדרה והוחרם על ידי הליגה הערבית עקב שיתוף פעולה עם צוות ישראלי. הסרט זכה בפרסים רבים ובהפצה בינלאומית. כמו כן, שיחקה בסרט הדרמה הישראלי "סרק סרק" של חיים בוזגלו.

בשנת 2013 שיחקה בסרטה של הבמאית וידי בילו "פלסטלינה" על תפקידה בסרט (רותי) הייתה מועמדת בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר בפעם השנייה. הסרט יצא לאקרנים שנתיים מאוחר יותר בשנת 2015 ושינה את שמו ל"סוף עידן התמימות". במקביל הייתה מועמדת באותה שנה בקטגוריית שחקנית-משנה על סרט קומדיית הריגול של הבמאי עמנואל נקש "כידון" בכיכובה של בר רפאלי.

בשנת 2014 שיחקה בסרטם הקצר של גיא נתיב וארז תדמור "אלוהים יקר" לצידו של ליאור אשכנזי. התארחה באחד מן הפרקים של סדרת המתח האמריקאית "הרודן" ברשת Fox.

בשנת 2015 גילמה את ויקטוריה אברבנאל בסרט "תפוחים מן המדבר" על פי המחזה של סביון ליברכט. אל הסרט הצטלמה בתחילת 2013, והייתה מועמדת בפעם הרביעית לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 2014.

בשנת 2016 השתתפה בעונתה השנייה של סדרת המתח המצליחה "בני ערובה" ששודרה בערוץ 10.

בשנים 2017–2018 גילמה את תפקידה של הלנה בסדרת הטלוויזיה "כדברא" ששודרה בניקלודיאון (בשנת 2017) ובטין ניק (בשנים 2018–2019) ב-yes.

בשנת 2019 השתתפה במיני-סדרה של נטפליקס "אלי". החל מאוקטובר 2019 משתתפת בסדרת הדרמה של קשת 12, "ביום שהאדמה רעדה" בתפקיד עמנואל. באותה שנה שיחקה בסרט המלחמה האמריקאי "ג'ארהד: חוק השבות", שצולם בחלקו בישראל לצדם של רוברט פטריק ואמורי נולסקו והישראלים יעל איתן, אורי פפר וצחי הלוי. בדצמבר משחקת בסרט הסוסיתא של הרצל בתפקיד יפה. בנוסף השתתפה בסרט "תמרות עשן" של הבמאית החרדית דינה פרלשטיין לצד דניאל גל ואולין הגואל.

החל ממרץ 2020 משחקת בסדרה "הדבר הגדול המיוחד" שמשודרת בכאן 11, בתפקיד מלכה כהן.

בספטמבר 2021 קיבלה את פרס השחקנית הטובה בפסטיבל הסרטים בחיפה על משחקה בסרט "הבית ברחוב פין".^[2]

בשנת 2022 שיחקה בסרט של הבמאי ארז תדמור "בחורים טובים" וגילמה את אילנה, אימה של נחמי (ליאנה עיון). בנוסף הופיעה באותה שנה בסדרה בוגד, דרמת-מתח של הוט.

בשנת 2023 שיחקה את התפקיד הראשי של הכלה מארי בסרט שבע ברכות. מארי נולדה לאם מרובת הילדים, וגדלה אצל אחותה של האם חשוכת הילדים. האם עשתה זאת כדי להגן על אחותה, הביאה מבנותיה לאחותה שאין לה ילדים כדי שלא תגורש מבעלה. על משחקה בסרט זכתה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר.

בשנת 2024, אמסלם שיחקה את דמותה של מרים הנביאה בסדרה הדוקו-דרמה, "התורה כולה: סיפורו של משה", שעלתה לאוויר בנטפליקס.

תיאטרון

ב-2003 שיחקה בהצגה "מעשה נורא" שכתב דני הורוביץ וביים טובי דיקמן ועלתה בפסטיבל Smallבמה באוניברסיטת תל אביב; בהצגה "חמורים" מאת טיטוס מאקיוס פלאוטוס שביים משה קליף ועלתה בפסטיבל עכו. באותה שנה שיחקה בהצגה "מעשה רב פנים או מעשה במלך ענו" שביימו ברוך ברנר וסמי סמיר ועלתה בתיאטרון המעבדה. המשיכה לשחק בהצגה גם שנה אחרי זה.

בשנת 2004 שיחקה בהצגה "קידמה" שכתב וביים טובי דיקמן ועלתה בפסטיבל עכו.

בשנת 2005 שיחקה בהצגה "110 ועשר פעימות בדקה" שכתבה אורית קימל וביים שלומי ליברמן, ועלתה בזירה הבין תחומית בירושלים; ובהצגה "דג בבטן" שביימה לילך דקל-אבנרי ועלתה בתיאטרון תמונע.

בשנת 2007 שיחקה בהצגה "דולי סיטי" שביים טובי דיקמן ועלתה בזירה הבין תחומית ובתיאטרון הקאמרי.

בשנת 2008 שיחקה בהצגה "המיטב שבאדם" שביים טובי דיקמן בתיאטרון דימונה.

בשנת 2009 שיחקה בהצגת היחיד "קשורה" שביים עידן זילברשטיין ועלתה בתיאטרון תמונע.

הייתה ממקימי תיאטרון מעבדת תרבות דימונה.

פרסים

אמסלם הייתה מועמדת 9 פעמים לפרס אופיר, וזכתה 3 פעמים על תפקידיה כשחקנית בסרטים "אחותי היפה", "הבית ברחוב פין" ו"שבע ברכות" ופעם נוספת כתסריטאית על האחרון.

מועמדויות

2005 – שחקנית משנה הטובה ביותר (ג'נאם ג'נאם)
2009 – שחקנית ראשית הטובה ביותר (שבע דקות בגן עדן)
2009 – שחקנית משנה הטובה ביותר (לבנון)
2013 – שחקנית ראשית הטובה ביותר (סוף עידן התמימות)
2013 – שחקנית משנה הטובה ביותר (כידון)
2014 – שחקנית משנה הטובה ביותר (תפוחים מן המדבר)

זכיות

2011 – שחקנית משנה הטובה ביותר (אחותי היפה)
2021 – שחקנית משנה הטובה היותר (הבית ברחוב פין)
2023 – שחקנית ראשית הטובה ביותר (שבע ברכות)
2023 – התסריט הטוב ביותר (שבע ברכות, ביחד עם אלינור סלע)

חיים אישיים

אמסלם נשואה לשי נידם, גרוש ואב לבן, מסעדן לשעבר, אותו הכירה בהודו ולהם שני בנים משותפים.^[3] המשפחה מתגוררת במודיעין.^[4] מקיימת אורח-חיים צמחוני.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריימונד אמסלם בוויקישיתוף

ריימונד אמסלם, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ריימונד אמסלם, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ריימונד אמסלם, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ריימונד אמסלם, באתר ספר הקולנוע הישראלי
ריימונד אמסלם, באתר AllMovie (באנגלית)
ריימונד אמסלם, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ריימונד אמסלם, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
אליען לזובסקי, כולם יאהבו את ריימונד, באתר nrg‏, 2 בינואר 2010
רונית מזרחי, עמית בוניאל, בגובה העיניים עם ריימונד אמסלם, באתר nrg‏, 19 בפברואר 2010
מרט פרחומובסקי‏, ריימונד אמסלם: "אני לא מפחדת מחשיפת יתר", באתר וואלה, 15 בספטמבר 2011
אלקנה שור, כולם אוהבים את ריימונד: ריימונד אמסלם לא מחפשת קונצנזוס, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2012
לירון סיני, ריימונד אמסלם: "אם לא יבוא מנהיג שיוביל לשלום, נלך לאבדון", באתר ynet, 8 במאי 2015
מור דרעי, עכבר העיר אונליין, ריימונד אמסלם: "מותר ליוצרים פלסטיניים לקבל תקציב ממשרד התרבות", באתר הארץ, 1 באוקטובר 2015
דביר רשף, "אני מגדירה את עצמי יהודייה, ישראלית, ערבייה, מרוקאית. לא יודעת מה הסדר", באתר ynet, 10 בספטמבר 2023

הערות שוליים

^ שום פלפל ושמן זית 2024 | ריימונד אמסלם, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 38:50)
^ פסטיבל הסרטים בחיפה: "ויהי בוקר" הוא הזוכה הגדול, באתר וואלה, 26 בספטמבר 2021
^ אלקנה שור, כולם אוהבים את ריימונד: ריימונד אמסלם לא מחפשת קונצנזוס, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2012
^ מור דרעי, עכבר העיר, ריימונד אמסלם: "מותר ליוצרים פלסטיניים לקבל תקציב ממשרד התרבות", באתר הארץ, 1 באוקטובר 2015

[1] שום פלפל ושמן זית 2024 | ריימונד אמסלם, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 38:50)

[2] פסטיבל הסרטים בחיפה: "ויהי בוקר" הוא הזוכה הגדול, באתר וואלה, 26 בספטמבר 2021

[3] אלקנה שור, כולם אוהבים את ריימונד: ריימונד אמסלם לא מחפשת קונצנזוס, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2012

[4] מור דרעי, עכבר העיר, ריימונד אמסלם: "מותר ליוצרים פלסטיניים לקבל תקציב ממשרד התרבות", באתר הארץ, 1 באוקטובר 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר
1990–2010	ריטה זוהר (1990) • דפנה רכטר (1991) • ענת וקסמן (1992) • חגית דסברג (1993) • רונית אלקבץ (1994) • חנה אזולאי-הספרי (1995) • לוסי דובינצ'יק (1996) • אסתי זקהיים (1997) • דפנה רכטר (1998) • אוולין קפלון (1999) • טינקרבל (2000) • רונית אלקבץ (2001) • אורלי זילברשץ (2002) • איילת זורר (2003) • דאנה איבגי (2004) • סיגלית פוקס (2005) • אסי לוי (2006) • רונית אלקבץ (2007) • היאם עבאס (2008) • עירית קפלן (2009) • מיה דגן (2010)
2011 ואילך	אוולין הגואל (2011) • הדס ירון (2012) • סיון לוי (2013) • דאנה איבגי (2014) • מורן רוזנבלט (2015) • נועה קולר (2016) • שאדן קנבורה (2017) • שרה אדלר (2018) • לירון בן-שלוש (2019) • אלונה איב (2020) • ג'ונא סולימאן (2021) • ריטה שוקרון (2022) • ריימונד אמסלם (2023) • ליה אללוף (2024)

פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
1990–1999	מילי אביטל (1991) • אביטל דיקר (1992) • דבורה קידר (1993) • אורלי זילברשץ (1994) • אסתי זקהיים (1995) • דנה רז (1996) • אורלי פרל (1997) • אסי לוי (1998) • דליה פרידלנד (1999)
2000–2009	דלית קהן (2000) • לילי קוסאשווילי (2001) • מאיה מרון (2002) • ענת וקסמן (2003) • רונית אלקבץ (2004) • רבקה מיכאלי (2005) • רותם אבוהב (2006) • ענת וקסמן (2006) • אוולין הגואל (2008) • לבנה פינקלשטיין (2009)
2010–2019	רוזינה קמבוס (2010) • ריימונד אמסלם (2011) • עירית שלג (2012) • לאורה ריבלין (2013) • דאנה איבגי (2014) • דבורה קידר (2015) • רובא בלאל-עספור (2016) • מונא חוא (2017) • שירה האס (2018) • הדס בן ארויה (2019)
2020 ואילך	שירה האס (2020) • ריימונד אמסלם (2021) • ג'ואנה סעיד (2022) • תיקי דיין (2023) • בת אל מוסרי (2024)

פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2019	נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019)
2020 ואילך	דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023) • מאיה קניג (2024)