יגאל בורשטיין

יגאל בורשטיין
לידה	27 במאי 1941 (בן 83); מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת תל אביב ;
פרסים והוקרה	פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
	פרופיל ב-IMDb

יגאל בורשטיין (נולד ב-27 במאי 1941) הוא במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי ופרופסור אמריטוס נלווה בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

יגאל בורשטיין נולד במנצ'סטר שבאנגליה. אביו מפולין ואימו מאוקראינה. הם שרדו את מלחמת העולם השנייה באנגליה. ב-1949 הם שבו לוורשה שבפולין במטרה לבנות מולדת חדשה ושוויונית ברוח הסוציאליזם, אולם התאכזבו ועלו לישראל ב-1957 בעליית גומולקה. אביו עבד ככימאי במכון ויצמן ואמו עבדה שם כספרנית.

בוגר תיכון עירוני ה' (תל אביב). בורשטיין שירת בסדיר ובמילואים כתותחן. בשנים 1962-1961 למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית; בשנים 1965-1962 למד לתואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והיה עוזר לפרופסור בן-עמי שרפשטיין בעריכת האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית.

בשנים 1967-1966 למד בורשטיין קולנוע בבית הספר לטכניקת סרטים בלונדון. בשנים 1967-1965 כתב ביקורת ספרות וקולנוע בעיתונים "על המשמר", "למרחב", "הארץ" ו"קשת". בשנים 1991-1985 שימש מבקר קולנוע בעיתונים "הארץ", "מעריב" ו"העיר". ב-1970 הרצה והדריך בבית הספר לאמנות הקולנוע של בית צבי, מאז 1973 מלמד בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ב-1984 קיבל קביעות, ב-1995 התמנה לפרופסור חבר נלווה וב-2008 התמנה לפרופסור מן המניין נלווה.

בורשטיין שהה כפרופסור אורח בבית הספר לקולנוע הדני בקופנהגן, בבית-ספר סם שפיגל לקולנוע בירושלים, באוניברסיטת ניו יורק ובמכללה הטכנולוגית של תל אביב-יפו.

פרסים והוקרה

ב-1993 זכה בורשטיין בפרס משרד החינוך והתרבות לאמנות הקולנוע^[1]. בשנת 2020 הוענק לבורשטיין פרס מפעל חיים על ידי הפורום הדוקומנטרי לישראל^[2].

חיים אישיים

בורשטיין היה נשוי לשחקנית הבימה יעל דרויאנוב.

לזוג בת, היוצרת והזמרת מאיה בורשטיין ובן, עו"ד אלכסנדר (אלי) בורשטיין.

הוא נשוי בשנית לרותה כהן, מנהלת אדמיניסטרטיבית ושותפה במרפאה לטיפול מיני.

אודות סרטיו

לואיזה, לואיזה! סרט קצר משנת 1968 שהוא סרטו הראשון של בורשטיין עם ישראל גוריון ורינה גנור, זכה בפרס הסרט הקצר הישראלי הטוב ביותר של השנה לשנת 1969 והופיע בפסטיבלים בלונדון ובדנמרק. זוהי קומדיה קצרה בסגנון סרטי סלפסטיק אילמים: בחור פוגש בחורה באתר בניין חשוף בטון, הם נישאים והופכים בהדרגה לאומללים.
שקיעתו של אדון פיקוס קומדיה קצרה משנת 1969 בסגנון סלפסטיק אילם. איש קטן רודף אחרי אישה קטנה והוא נלכד בתוך מחשופה של אישה גדולה שמטביעה אותו שם לנצח.
בעקבות הר סיני סרט תעודה משנת 1974, מסע בעקבות גרסאות שונות על מיקום הר סיני התנכ"י. זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר של השנה.
בלפר
עמוד ענן בדמים סרט תעודה טלוויזיוני משנת 1981 על חייו ויצירתו של המשורר אורי צבי גרינברג. הוא מבוסס על שילוב השירים בהקראת אילי גורליצקי, עם חומרים דוקומנטריים מהתקופות שהשירים נכתבו ועם קטעי ראיונות עם אורי צבי גרינברג^[3].
לייבוביץ' במעלות סרט תעודה טלוויזיוני מ-1982 על ישעיהו ליבוביץ הנוסע למעלות יחד עם ישראל אלדד ומנחם ברינקר להרצאה על 'ציונות במשבר' ומתעמת עם חבריו ועם קהל^[4]. מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד, ביקש לצנזר חלק מהסרט, בו מבקר לייבוביץ' את החוגים הדתיים שהפכו את הכותל המערבי ל"פולחן אבנים"^[5].
תורת המידות סרט עלילה ניסיוני קצר מ-1992 ונראה כשוט אחד המתאר את המתרחש בארבע דירות, אלגוריה על הקיום הישראלי^[6]. הסרט זכה בפרס סרט השנה מטעם המכון הישראלי לקולנוע ובפרס הראשון (סוס הזהב) בפסטיבל הסרטים הים-תיכוני לאריסה שביוון בשנת 1993. הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע ברחבי תבל.
מכתבים לפליציה סרט משנת 1993 על ערב בבר בבת ים ובו אנשים ששיחקו את עצמם. הסרט מלווה בקריינות מתוך "מכתבים לפליצה" לפרנץ קפקא. הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע רבים ברחבי תבל.
אושר ללא גבול סרט עלילה קומי משנת 1996 המגולל את סיפורו של ברוך שפינוזה החי בחולון של ימינו ופורש את מסכת יחסיו עם שכניו: מורה לגאוגרפיה, חוקר שב"כ ומתופף צעיר^[7]. שפינוזה (בגילומו של אריאל זילבר) מדבר ושר רק בטקסטים של שפינוזה, רובם בעברית, מקצתם בערבית. הסרט זכה בפרס ליפר לתסריט הטוב ביותר ובפרס הסרט המזרח-תיכוני בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בשנת 1996, בפרס האקדמיה הישראלית עבור התסריט הטוב ביותר לשנת 1996, בפרס המבקרים כסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה בפסטיבל הסרטים של חיפה, 1997. הסרט הוקרן בשבעה פסטיבלי קולנוע ברחבי העולם^[8].
זמזום סרט עלילה לטלוויזיה משנת 2002 בכיכובם של אסי דיין וטינקרבל^[9]. הוא זכה בפרס התסריט בתחרות על שם מיקי אלבין ב-1998 ובפרס עבור הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של חיפה ב-2002^[10]. הסרט הוקרן בארבעה פסטיבלי קולנוע ברחבי העולם. ובערוץ הסרטים בכבלים^[11].
מורה נבוכים סרט טלוויזיה משנת 2006, מסע בעקבות הרמב"ם המגיב בטקסטים פרי עטו למציאות בת ימינו^[12].
אצבע אלוהים קומדיה עם אלון אבוטבול, משה איבגי ודורית בר אור, משנת 2009. סיפור של אהבות כושלות וידידות ששורדת אותן^[13].
יתומי המהפכה סרט תיעודי אישי על תולדות משפחתו משנת 2015 ששודר בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית וזכה לשבחים.
המיטות שלנו בוערות מסה קולנועית דוקומנטרית על אידאולוגיה לאומנית רדיקלית באירופה ובישראל. הסרט מתבסס על מאמרים, נאומים וספרים שנכתבו במאה ה-20 וה-21. קטעי סרטים ארכיוניים, איורים בעיתונות, תצלומים וקטעי מוזיקה תקופתית מעניקים את ההקשרים ההיסטוריים של המובאות.

אודות ספריו

פנים כשדה-קרב

ספרו של בורשטיין ראה אור ב-1991 בהוצאת הקיבוץ המאוחד^[14]. הוא עוסק בקולנוע הישראלי ובוחן את השתקפות המציאות הארץ-ישראלית בצילומי תקריבי-פנים החל מראשית המאה ו"הסרט הראשון של פלשתינה" למורי רוזנברג, דרך "עודד הנודד" לנתן אקסלרוד, "זאת היא הארץ" לברוך אגדתי, "צבר" לאלכסנדר פורד, סרטי ראשית המדינה כמו לא תפחידונו" למאיר לוין, סרטי בורקס ו"סאלח שבתי" לאפרים קישון, ועד "מאחורי הסורגים" לאורי ברבש, "עיניים גדולות" לאורי זוהר, "בר 51" לעמוס גוטמן, "יומן" לדוד פרלוב וסרטי ראשית שנות התשעים^[15].

מבטי קרבה

ספרו של יגאל בורשטיין שראה אור ב-2009 בהוצאת מאגנס ואוניברסיטת חיפה. כתב היד זכה בפרס בהט מטעם אוניברסיטת חיפה בשנת 2007. הספר מחולק לשלושה חלקים: הראשון, "חשיבה על סרטים", מתאר את השיח על אודות סרטים בכתביהם של הוגי דעות שונים; השני, "חשיבה של סרטים", מתמקד בהתפתחות האינטלקטואלית של הסרט בארץ ובעולם; והשלישי, "חשיבה עם סרטים", בוחן את השיח בין הסרטים לאמנויות אחרות ובין הסרטים לצופים^[16].

ביבליוגרפיה

ספריו

1991 - פנים כשדה קרב, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
1998 - ספרות, סרט ומלחמות האזרחים של תרבות, אגף תוכניות למודים, משרד החינוך, ירושלים.
1998 - פענוח, פרשנות, פיתוי, הוצאת סל תרבות ארצי - אמנות לעם.
2004 - תיעוד, סרט תיעודי, בדיה (עבור הוצאת סל תרבות ארצי - אמנות לעם).
2009 - מבטי קרבה (הוצאת מאגנס ואוניברסיטת חיפה).
2019 - מעשי צפייה - על הנראה ולא-נראה בסרטים (הוצאת מאגנס)

מאמרים

2009 - יוסף הלחמי, רוח רעננה, הקדמה עמ' 7–11, ירושלים, הוצ. כרמל.
2010 - טעויות ושקרים, סינמטק (ת"א, אפריל-מאי 2010), עמ' 29–30.
תותחן, צייר, קולנוען בלמות לאט - ז'ק קתמור והעין השלישית, קטלוג, הוצ. מוזיאון נחום גוטמן בעריכת אורי דרומר, 2012, עמ. 273-301.
אהבת האין כיש, קולנוע דרום, יוני 2012, עמ' 137–147, רסלינג 2012.

פילמוגרפיה נבחרת

סרטי תעודה וניסיוניים

כל עולה ועולה (1969, עם דוד פרלוב, אברהם הפנר, דוד קדם, 30 דק.)
עוף החול 1972, 50 דק.
הטרנספורט העשרים 1973, 50 דק.
בעקבות הר סיני 1974, 45 דק.
מוחמד יקצור 1976, 50 דק.
קץ הדרכים 1978, 85 דק.
עמוד ענן בדמים 1981, 60 דק.
לייבוביץ במעלות, 1982, 65 דק.
וילה 1983, 30 דק.
מחברות מלחמה 1987, סדרה של 3 סרטים, 60-65 דק כ"א^[17].
מסך עשן 1999, 50 דק.
מורה נבוכים 2006, 60 דק.
המיטות שלנו בוערות 2021, 62 דק.

סרטי עלילה ודרמה

לואיזה, לואיזה! 1968, (15 דק.)
שקיעתו של אדון פיקוס 1969, (20 דק.)
בלפר 1978 (90 דק.)
מפנקסו של מאלתר 1978 (50 דק.)
ייסוריו של ד"ר וידר 1983 (30 דק.)
תורת המידות 1992,(26 דק.)
מכתבים לפליציה 1993, (30 דק.)
אושר ללא גבול 1997, (88 דק.)
זמזום 2002, (90 דק.)
אצבע אלוהים 2008, (92 דק.)

קישורים חיצוניים

יגאל בורשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יגאל בורשטיין, באתר AllMovie (באנגלית)
יגאל בורשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יגאל בורשטיין, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
יגאל בורשטיין, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
פבלו אוטין, שיחה עם יגאל בורשטיין לכבוד הרטרוספקטיבה בסינמטקים, בלוג סריטה, 20.11.2012
רן טל וענת אבן, שיחה עם יגאל בורשטיין, תקריב 01
שמוליק דובדבני, אסתטיקה צרופה של התבוננות: על שני דיוקנאות בסרטי יגאל בורשטיין, תקריב 01
טלי ליפקין-שחק, דוקומסה, באתר nrg‏, 31 במרץ 2006
מתן שירם, ‏"לקולנוע הישראלי עוד לא קם הרוברט דה-נירו או הז'רארד דפרדייה שלו", באתר גלובס, 3 בפברואר 2009
אלביס מיטשל, חיפוש משמעות החיים בטיול בכפר, על הסרט "הזמזום", הניו יורק טיימס, 31 במרץ 2003
יעקב בר-און, ‏בגיל 48, מאיה בורשטיין מתדפקת על שערי אלבום הבכורה שלה, באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2020

אתר הבית של יגאל בורשטיין

יגאל בורשטיין, אתר הבית, האתר הרשמי המאגד את כל סרטיו וכתביו של יגאל בורשטיין

מאמרים פרי עטו

יגאל בורשטיין, "ספר הוא מהות. סרטים הם קיום", באתר הארץ, 20 בדצמבר 2006
יגאל בורשטיין, מהו תיעוד, באתר החברה למתנ"סים
יגאל בורשטיין, מהי צפייה, החברה למתנ"סים
גבול - הערות על סרטה של מיכל רובנר, תקריב 01
סיום הקולנוע בעבאס קיארוסטמי: עותק נאמן למקור, תקריב: כתב עת לקולנוע דוקומנטרי, גיליון שני

הערות שוליים

^ יואב בירנברג, ארבעה במאים זכו בפרסי שרת החינוך והתרבות, חדשות, 3 ביוני 1993
^ נירית אנדרמן, הסרט "מראה" זכה בפרס הגדול בתחרות פרסי הדוקו הישראלי, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2020
^ דליה רביקוביץ, זהב ודם, מעריב, 23 במאי 1980
^ הושלמה הפקת סרט טלוויזיה על פרופ' י.לייבוביץ, דבר, 19 בנובמבר 1981
^ טובה צימוקי, האם יצונזרו 'דברי פרופ' יישיעיהו לייבויביץ בטלוויזיה, דבר, 2 בדצמבר 1981
^ אושרה שוורץ , סרטים ישראלים קצרים / אחד דל, אחד עשיר, חדשות, 12 באוגוסט 1992
^ חגי לוי, מושבניק ועולה חדש מתאהבים בשפינוזה, חדשות, 30 באוגוסט 1993
^ אורי קליין, המלצה, באתר הארץ, 14 באפריל 2003
^ רותה קופפר, מלאכים במושב, באתר הארץ, 29 בינואר 2003
^ נסים דיין, ‏מצאתי פנינה בחופה של חיפה, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2002
^ הארץ, זמזום, ערוץ 4, ו', 86 ,22:00 דקות, באתר הארץ, 28 בינואר 2003
^ חדש על המסך, באתר הארץ, 26 ביולי 2006
^ אורי קליין, התנגשות בין אובססיות, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
^ מאיר שניצר, ספרים - ביקורת - פני הדור, חדשות, 27 בנובמבר 1990
^ אורי מור, זירת קרב רכה ומלטפת, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2004
^ הארץ ספרים, אקשן - אניטה שפירא, אלה שוחט ויגאל בורשטיין כותבים על קולנוע ישראלי, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2008
^ רונית ויס-ברקוביץ, מתחת למחשבה שהולכת קדימה, חדשות, 28 באפריל 1988
בן־גוריון? זה לא רק היסטוריה, מעריב, 24 באפריל 1988

[1] יואב בירנברג, ארבעה במאים זכו בפרסי שרת החינוך והתרבות, חדשות, 3 ביוני 1993

[2] נירית אנדרמן, הסרט "מראה" זכה בפרס הגדול בתחרות פרסי הדוקו הישראלי, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2020

[3] דליה רביקוביץ, זהב ודם, מעריב, 23 במאי 1980

[4] הושלמה הפקת סרט טלוויזיה על פרופ' י.לייבוביץ, דבר, 19 בנובמבר 1981

[5] טובה צימוקי, האם יצונזרו 'דברי פרופ' יישיעיהו לייבויביץ בטלוויזיה, דבר, 2 בדצמבר 1981

[6] אושרה שוורץ , סרטים ישראלים קצרים / אחד דל, אחד עשיר, חדשות, 12 באוגוסט 1992

[7] חגי לוי, מושבניק ועולה חדש מתאהבים בשפינוזה, חדשות, 30 באוגוסט 1993

[8] אורי קליין, המלצה, באתר הארץ, 14 באפריל 2003

[9] רותה קופפר, מלאכים במושב, באתר הארץ, 29 בינואר 2003

[10] נסים דיין, ‏מצאתי פנינה בחופה של חיפה, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2002

[11] הארץ, זמזום, ערוץ 4, ו', 86 ,22:00 דקות, באתר הארץ, 28 בינואר 2003

[12] חדש על המסך, באתר הארץ, 26 ביולי 2006

[13] אורי קליין, התנגשות בין אובססיות, באתר הארץ, 17 ביולי 2008

[14] מאיר שניצר, ספרים - ביקורת - פני הדור, חדשות, 27 בנובמבר 1990

[15] אורי מור, זירת קרב רכה ומלטפת, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2004

[16] הארץ ספרים, אקשן - אניטה שפירא, אלה שוחט ויגאל בורשטיין כותבים על קולנוע ישראלי, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2008

[17] רונית ויס-ברקוביץ, מתחת למחשבה שהולכת קדימה, חדשות, 28 באפריל 1988
בן־גוריון? זה לא רק היסטוריה, מעריב, 24 באפריל 1988

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2019	נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019)
2020 ואילך	דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023)