לנה אטינגר
![]() | |
לנה אטינגר, 2012 | |
לידה |
5 בנובמבר 1976 (בת 48) אנגליה |
---|---|
מדינה |
צרפת, ישראל ![]() |
מקום לימודים |
|
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
לָנַה אטינגר (נולדה ב-5 בנובמבר 1976) היא שחקנית ומתרגמת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנה אטינגר נולדה באנגליה להורים ישראלים: לני אטינגר בנו של שמואל אטינגר והתאורטיקנית והאמנית ברכה ליכטנברג אטינגר[1]. אבי אמה, עוזיאל ליכטנברג, היה ניצול השואה, ממייסדי מכון "משואה" וממייסדי קיבוץ ניצנים. בילדותה התגוררה בישראל, בגיל חמש עברה עם אמה לצרפת שם התגוררה עד גיל שבע-עשרה, אמה גידלה אותה יחד עם אביה החורג יואב טוקר, ששימש במשך שנים רבות כשליח הטלוויזיה הישראלית בצרפת. אביה נפטר בצעירותה [1] ב-1988[2].
מגיל צעיר לקחה אטינגר שיעורי משחק; כילדה שיחקה בתיאטרון בפריז, בעיקר בתפקידי ילדות במחזותיו של מולייר, דוגמת לואיזון במחזה "החולה המדומה". למדה בתיכון הידוע Lycée Fénelonw אשר ברובע הלטיני, בו סיימה בגרות (Baccalauréat) בהצטיינות במגמת פילוסופיה, ספרות ומתמטיקה. אחר-כך עלתה אטינגר לישראל ושירתה בדובר צה"ל. היא בוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב בירושלים (2002-1999), איתה בכיתה למדה ריימונד אמסלם. היא זכתה במלגת קרן שרת אמריקה ישראל בהצטיינות 2002-2001. במהלך השנים שבה ללימודיה האקדמיים והשלימה תואר ראשון בקולנוע ובתרגום ובלשנות צרפתית.
כשסיימה את לימודיה בניסן נתיב הייתה אטינגר מועמדת להנחיה בערוץ MTV, והנחתה בשנים 2005-2004 את תוכנית הילדים "זאפ לראשון", ששודרה בערוץ הראשון, ושיחקה בסרטו של איתן גרין "חלומו של הנרי" (2004), שם גילמה שחקנית בסרט שבתוך הסרט.
אטינגר שיחקה בסרטן של וידי בילו ודליה הגר "קרוב לבית" (2005). היא מגלמת את דמותה של דנה, חיילת מורדת שממרידה את כל החיילות בפלוגה ויוצרת מהומה רבה.
אטינגר שיחקה בתפקיד מריין ברדו בסרט “Pars vite et reviens tard” של הבמאי הצרפתי רג'יס וורנייה (2007), שזכה קודם לכן באוסקר על סרטו "הודו סין" (1992). זהו מותחן משטרתי המספר על מגפה שתוקפת את פריז. היא משחקת רקדנית שלבסוף נרצחת בזריקת רעל. לצורך הסרט היא עברה במשך חודשיים שיעורי ריקוד עם להקה מקצועית.
היא שיחקה בסרט הפולחן הקומי "המוסד הסגור" של אלון גור אריה (2007). אטינגר מגלמת את מיכל, סוכנת מוסד שיוצאת ביחד עם ראש המוסד (אילן דר) להצלתו של שגריר ארצות הברית בישראל, שנחטף ומוחזק במדינה הדמיונית סוג'יירה.
אטינגר שיחקה בסרט הטלוויזיה הצרפתי “sous un autre jour”, בבימויו של אלן טסמה, ששודר בערוץ Arte (2008).
ב"סרוגייט", סרטה של טלי שלום עזר (2010) מגלמת לנה אטינגר את דמותה של הגר, סרוגייט המטפלת באיליי (אמיר וולף), גבר בן 32 המתקשה ביצירת קשרים אינטימיים עם נשים. לצורך התפקיד נפגשה אטינגר עם סרוגייט אמיתית, על-מנת לחקור את דמותה. הסרט זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות 2010.
אטינגר שיחקה בסרטו של עמיקם קובנר "עיר מקלט" (2013). הסרט מספר על זוג תל אביבים: ילי (לנה אטינגר) ובועז (נבו קמחי), שמארח בביתם זוג מהצפון, מוטי (אושרי כהן) וקרן (רותם זיסמן-כהן) בזמן מלחמת לבנון השנייה.
שיחקה בסדרה "בית המשאלות", בבימויו של חיים בוזגלו, שתשודר בערוץ הראשון והשתתפה בשתי עונות של הסדרה "החממה", בבימויו של רועי פלורנטין שתשודר בערוץ ניקלודיאון ב־yes.
אטינגר שרה בעבר בהופעותיו של עמיר לב. כעת היא עובדת על פרויקט עם תמר אייזנמן.
אטינגר עומדת לשחק בהצגה "Projet H" בבימויו של לורן ברטהום, עם להקת "Le menteur "volontaire, צרפת. (ההצגה האחרונה בבימויו, "יסורי איוב" של חנוך לוין הועלתה בתום סיבוב הופעות גדול באירופה בהצלחה רבה בתיאטרון הקאמרי בשנת 2011). זוהי הצגה על היטלר, ואטינגר תגלם בה את אווה בראון.
לנה אטינגר מתרגמת מצרפתית לעברית, היא תרגמה תסריטים רבים (ביניהם תחיה ותהיה של ראדו מיכאיליאנו, "כידון" של עמנואל נקש, "סוזנה הבוכיה" בגרסה צרפתית ועוד) וספרים רבים בהוצאת בבל (ביניהם "אפשרות של אי" של מישל וולבק).
ב-2016 נולד בנה הראשון.[3]
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|
המורה לאנגלית | יובל אדלר | 2019 | |
הדרך לאן | מיכל בת-אדם | 2017 | |
עיר מקלט | עמיקם קובנר | ילי | 2013 |
בנו של האחר | לורן לוי, צרפת | קצינת מיון | 2012 |
סרוגייט | טלי שלום עזר | הגר הסרוגייט | 2010 |
מבול | גיא נתיב | מיכל היועצת | 2011 |
אוסטרליה שלי | עמי דרוזד | מיכל, עובדת סוציאלית | 2010 |
המוסד הסגור | אלון גור אריה | מיכל בודניוק, סוכנת המוסד | 2007 |
Pars vite et reviens tard | רג'יס וורנייה, צרפת | מריין ברדו | 2007 |
Quand je serai grand | פייריק סרווה, צרפת | לליה | 2007 |
קרוב לבית | דליה הגר ווידי בילו | דנה | 2005 |
תחיה ותהיה | ראדו מיכאיליאנו | טלי | 2005 |
חלומו של הנרי | איתן גרין | נאוה | 2004 |
הכלה הסורית | ערן ריקליס | בקרית גבול | 2004 |
אבנים | רפאל נג'ארי | אורית | 2003 |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה/תוכנית | ערוץ | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
פלפלים צהובים (עונה שנייה) | קשת ערוץ 2 | קרן מרגלית | פוסט פרודקשן | |
בית המשאלות | ערוץ 1 | חיים בוזגלו | נינה | 2013 |
החממה, יוצר: גיורא חמיצר | ערוץ ניקלודיאון בyes | רועי פלורנטין | אורנה | 2012 |
מתלהבת | ערוץ 10 | 2010 | ||
sous un autre jour | ערוץ Arte, צרפת | אלן טסמה | 2008 | |
זאפ לראשון | ערוץ 1 | מנחה | 2004/05 | |
שאול | סדרה קומית בערוץ 3 | איתן ענר ושירלי שטרן | סימי - תפקיד אורח | 2002 |
טניה 403 | פרויקט "סרטים מכאן" | עודד רסקין | רותי | 2003 |
MTV | מועמדת סופית להנחיה | 2003 |
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | תיאטרון/חברת הפקות | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה | מידע נוסף |
---|---|---|---|---|---|---|
מי שם? | תיאטרון תמונע | עידן זילברשטיין | עידן זילברשטיין | 2012 | ||
Projet H, צרפת | Le menteur volontaire | לורן ברטהום ו-Alban Lefranc | לורן ברטהום | אווה בראון | 2012 | |
התיבה | מרכז סוזן דלל | מילוראד פאביץ' | מרינה בלטוב ונתלי שילמן | 2005 | ||
אלו ורה | תיאטרון תמונע | שלמה פלסנר | עידו בורנשטיין ושלמה פלסנר | |||
קדמה | פסטיבל עכו (הצגה במסגרת התחרות) | טובי דיקמן | 2004 | |||
נוימן אגדת חיילים | תיאטרון תמונע | מיכאל גורביץ' | מיכאל גורביץ' | 2001 | זוכת פרס התיאטרון הישראלי להצגת הפרינג' הטובה ביותר 2002 | |
ילדה הלכה לבדה | התיאטרון החברתי לילדים ונוער | חנוך רעים | חנוך רעים | |||
מה עם מיקי? | התיאטרון החברתי לילדים ונוער | חנוך רעים | חנוך רעים | |||
נרקיסים, פרויקט תיאטרון מחול | פסטיבל Smallבמה באוניברסיטת תל אביב | שרון שטרק | אוניברסיטת תל אביב | 2003 | ||
בלילות, פרויקט תיאטרון מחול | פסטיבל Smallבמה | ליבי רן |
סרטים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט | מסגרת/מקום | במאי | תפקיד | שנה | מידע נוסף |
---|---|---|---|---|---|
Les vestiges de Cecile | צרפת | תומאס סילבר | ססיל | 2011 | |
הנפילה של ציפורה | החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב | אורי אהרון | רות | 2011 | |
חוק שחור לבן | סרט אמנותי | מאיה ז"ק | 2011 | ||
איי-פוס | מנשר לאמנות | עומר בושרי | דנה | 2011 | |
אבא-ציפור | בית ספר לקולנוע מעלה | אליאב מייסון | מיכל | 2009 | |
ילדות רכה | אוניברסיטת תל אביב | יובל שכנאי | 2010 | ||
על גג העולם | בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה | מיה קניג | אורית | 2006 | |
ורוניקה | אוניברסיטת תל אביב | יבגני רומן | שותפתה לחדר של ורוניקה | 2005 | השתתף בפסטיבלים רבים, בהם מונפליה בצרפת ופסטיבל חיפה |
הדירה | קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות | איריס ורועי פרייליך | יערה | 2003 | |
אלסקה | אוניברסיטת תל אביב | רמי כץ | 2002 | ||
It’s not me it’s not you | London film school | ד. סורדלה | חיילת בצה"ל | 2002 | הוקרן בפסטיבלים רבים ביניהם פסטיבל קאן |
מה שנשאר | המכללה האקדמית בית ברל | ליאת סימון | 2001 | ||
חם | אוניברסיטת תל אביב | זוהר לביא | 2000 | ||
Les surprises du ver à soie | La FEMIS | ז'. ורני | 1991 |
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]2011-2010 - מופע משותף עם תמר אייזנמן, שירים באנגלית, צרפתית ועברית
2003-2002 - "מופע שאנסונים עבריים מקוריים" עם השחקן פיני טבגר, במועדוני ה"קאמלוט" ו"היינקן הבימה קלאב".
תרגום ספרים מצרפתית לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "עוד אירק על קבריכן" של בוריס ויאן, הוצאת בבל
- "עוד תראה", ניקולא פארג, הוצאת בבל, 2012.
- "הסחרחורת" של ז'ואל אגלוף, הוצאת בבל, 2008.
- "ספר הניגודים הגדולים בפילוסופיה" של אוסקר ברניפר, הוצאת דניאלה די נור, 2008.
- "אפשרות של אי" של מישל וולבק, הוצאת בבל, 2007.
- "בז-מואה" של וירז'יני דפנט (עריכת תרגום), הוצאת בבל, 2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לנה אטינגר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
לנה אטינגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- לנה אטינגר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- לנה אטינגר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
לנה אטינגר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- יפעת יעקובסון, בדרך לאמ.טי.וי, באתר ynet, 14 באפריל 2003
- דנה שוופי, האמת במערומיה, באתר הארץ, 9 ביוני 2009
לנה אטינגר שואוריל, סרטון באתר יוטיוב
- מי שם – המונולוג הראשון של המספר – לנה אטינגר, באתר של עידן זילברשטין, 8 במרץ 2012
דורון חלוץ, מה מפריד בין לנה אטינגר לכוכבוּת, באתר הארץ, 17 במרץ 2016
- העמוד של לנה אטינגר אצל הסוכנת הצרפתייה דניאל גן בסוכנות סינארט
- העמוד של לנה אטינגר באתר של פרי כפרי
- העמוד של לנה אטינגר, באתר מכונת קריאה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אבשלום אליצור, ברכה אטינגר-ליכטנברג: פעמיים לא ייאמן, 5 בנובמבר 2021 באתר האישי של פרופ' אבשלום אליצור.
- ^ נטעלי שלוסר, מכתב לג׳ונתן: תגובה ליום העיון אודות חאן ובולאס, 31 במרץ 2015, באתר בטיפולנט.
- ^
דורון חלוץ, מה מפריד בין לנה אטינגר לכוכבוּת, באתר הארץ, 17 במרץ 2016