קורט ויטריך

קורט ויטריך
Kurt Wüthrich
	ויטריך בישיבות פרס נובל בלינדאו (2002).
לידה	4 באוקטובר 1938 (בן 86); ט' בתשרי ה'תרצ"ט; ארברג, שווייץ
ענף מדעי	כימיה, ביופיזיקה
מקום מגורים	הרפובליקה העממית של סין
מקום לימודים	אוניברסיטת ברן, אוניברסיטת בזל, אוניברסיטת קליפורניה
מנחה לדוקטורט	סילביו פאלאב
מוסדות	מוסד סקריפס למחקר, המכון הטכנולוגי של ציריך, אוניברסיטת שנגחאיטק
פרסים והוקרה	חבר זר של החברה המלכותית (2010); חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי; Oesper Award (2010); Bijvoet Medal (2008); פרס נובל לכימיה (2002); מדליית אוטו ורבורג (1999); פרס קיוטו לטכנולוגיה מתקדמת (1998); פרס לואי-ז'נטה לרפואה (1993); פרס מרסל בנואה (1991); פרס לואיזה גרוס הורביץ (1991) ;
	אתר רשמי
תרומות עיקריות
	פיתח שיטה שמשתמשת בתהודות מגנטיות גרעיניות לחקירת מקרומולקולות.

קורט ויטריך (בגרמנית: Kurt Wüthrich; נולד ב-4 באוקטובר 1938) הוא כימאי וביופיזיקאי שווייצרי, המתגורר בשאנגחאי שבסין, וידוע כזוכה פרס נובל לכימיה על שפיתח שיטה המשתמשת בתהודות מגנטיות גרעיניות כדי לחקור מקרומולקולות.^[1]^[2]^[3]

ביוגרפיה

נעורים

ויטריך נולד בארברג שבברן ב-4 אוקטובר 1938. בילדותו גר בליס (אנ'), שהיה יישוב כפרי. לאמו הייתה מסעדה ומאפייה, ואביו היה רואה חשבון. התעניינותו בביולוגיה הושפעה מסבו שהיה חקלאי ובעל חווה, שהכילה צמחים ובעלי חיים. בנוסף, ערך תצפיות בנהר על טרוטות שמהן למד על התנהגות של בעלי חיים מימיים והדבר השפיע על התעניינותו בבעלי חיים. בנעוריו, ויטריך רצה להיות מהנדס יערות וכיום הוא מטפל ביער ששייך למשפחתו.^[1]^[2]

הכשרה

ויטריך התחיל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת ברן שם למד כימיה, פיזיקה ומתמטיקה. לאחר מכן המשיך לאוניברסיטת בזל שם עשה את הדוקטורט שלו בכימיה, בפיקוח של פרופסור סילביו פאלאב. את ההכשרה הפוסט-דוקטורנטית שלו עשה באוניברסיטת בזל תחת השגחת פאלאב ובאוניברסיטת קליפורניה תחת השגחת רוברט אלוול קוניק. בתואר השני הוא חקר ספקטרוסקופיית תהודות מגנטיות אלקטרוניות ובפוסט-הדוקטורט חקר ספקטרוסקופיית תהודות מגנטיות גרעיניות.^[1]^[2]^[4]

ביקורו בישראל

ב-2008 הגיע ויטריך לאירוע הצדעה לשישים שנות מדע שהתקיים בטכניון לכבוד יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל. ויטריך גם שתל עץ בגן לוקי בטכניון, כנהוג אצל זוכי פרס נובל שביקרו בטכניון.^[5]^[6]

קריירה

לאחר שסיים את ההכשרה הפוסט-דוקטורנטית, ויטריך עבד עם רוברט גרסון שולמן במעבדות נוקיה בל במארי שבניו ג'רזי מ-1967 עד 1969. עם סיום עבודתו, חזר ויטריך לשווייץ ושם עבד במכון הטכנולוגי של ציריך, ובשנת 1980 מונה לפרופסור לביופיזיקה. ויטריך חבר ב-IUPAB (ראשי תיבות באנגלית: International Union of Pure and Applied Biohysics, האיגוד הבינלאומי לביופיזיקה טהורה ויישומית) ובמועצה הבינלאומית למדע ופועל כפרופסור אורח באוניברסיטת אדינבורו ובאוניברסיטה הסינית של הונג קונג (אנ'). בבעלותו מעבדות במכון הטכנולוגי של ציריך, במוסד סקריפס למחקר (אנ') ובמכון אייהומאן באוניברסיטת שנגחאיטק (אנ'). ב-2 באפריל 2018, ויטריך הפך לתושב קבע בסין.^[3]^[4]^[7]^[8]

הישגים בולטים

ויטריך זכה ב-17 תוארי דוקטור לשם כבוד וב-30 פרסים, הבולט מביניהם הוא פרס נובל לכימיה לשנת 2002.^[4]^[9]

ויטריך פיתח את ניסויי התהודה המגנטית הגרעינית הדו-ממדיים הראשונים, והיה הראשון שהשתמש בתהודות מגנטיות גרעיניות חד-ממדיות בתור דרך נוחה למדוד מרחק בתוך מקרומולקולות. המחקר הוביל, בין היתר, לפיתוח הקצאה מלאה של התהודות לחלבונים, שהקנה לויטריך את פרס נובל לכימיה לשנת 2002 ואת פרס לואי ז'אנטה לרפואה לשנת 1993.^[3]^[7]^[9]^[10]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קורט ויטריך בוויקישיתוף

קורט ויטריך, באתר פרס נובל (באנגלית)
קורט ויטריך, באתר dblp
Kurt Wüthrich, מוסד סקריפס למחקר (באנגלית)
קורט ויטריך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Kurt Wüthrich: Biographical note, הוצאת שפרינגר (באנגלית)
^ ¹ ² ³ Kurt Wüthrich - Biographical, האתר של פרס נובל (באנגלית)
^ ¹ ² ³ Nmr in drug discovery, Nature (באנגלית)
^ ¹ ² ³ The Wüthrich Laboratory, מוסד סקריפס למחקר (באנגלית)
^ The Technion Nobel Tradition, הטכניון (באנגלית)
^ אבי בליזובסקי, "הידען", חתן פרס נובל: המדינה צריכה לממן מחקרים, באתר ynet, 31 בינואר 2008
^ ¹ ² Kurt Wüthrich and NMR of Biological Macromolecules, CellPress (באנגלית)
^ Win a science Nobel and be in the running for a Chinese 'green card', South China Morning Post (באנגלית)
^ ¹ ² The Nobel Prize in Chemistry 2002, האתר של פרס נובל (באנגלית)
^ Professor Kurt WÜTHRICH, האתר של פרס לואי ז'אנטה לרפואה (בצרפתית)

[א-1] ¹ ² ³ Kurt Wüthrich: Biographical note, הוצאת שפרינגר (באנגלית)

[ו-2] ¹ ² ³ Kurt Wüthrich - Biographical, האתר של פרס נובל (באנגלית)

[ה-3] ¹ ² ³ Nmr in drug discovery, Nature (באנגלית)

[ג-4] ¹ ² ³ The Wüthrich Laboratory, מוסד סקריפס למחקר (באנגלית)

[5] The Technion Nobel Tradition, הטכניון (באנגלית)

[6] אבי בליזובסקי, "הידען", חתן פרס נובל: המדינה צריכה לממן מחקרים, באתר ynet, 31 בינואר 2008

[ב-7] ¹ ² Kurt Wüthrich and NMR of Biological Macromolecules, CellPress (באנגלית)

[8] Win a science Nobel and be in the running for a Chinese 'green card', South China Morning Post (באנגלית)

[ד-9] ¹ ² The Nobel Prize in Chemistry 2002, האתר של פרס נובל (באנגלית)

[10] Professor Kurt WÜTHRICH, האתר של פרס לואי ז'אנטה לרפואה (בצרפתית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)