וולטר גילברט

וולטר גילברט
Walter Gilbert
	וולטר גילברט ב-2008
	וולטר גילברט ב-2008
לידה	21 במרץ 1932 (בן 92); בוסטון, ארצות הברית
ענף מדעי	ביוכימיה, פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת קיימברידג'; טריניטי קולג'; Sidwell Friends School ;
מנחה לדוקטורט	עבדוס סלאם
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת קיימברידג' ;
תלמידי דוקטורט	Gerald Guralnik, אלן מקסם, ג'ורג' צ'רץ', Martin Brent Halpern
פרסים והוקרה	מדליית הזהב של המכון האמריקאי לכימאים (2008); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; פרס הומבולדט; עמית אלכסנדר פון הומבולדט; פרס מורשת הביוטכנולוגיה (2002); חבר זר של החברה המלכותית (25 ביוני 1987); פרס נובל לכימיה (1980); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1979); פרס לואיזה גרוס הורביץ (1979); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1979); גראן פרי שארל-לאופולד מאייר (1977); פרס האקדמיה הלאומית למדעים בביולוגיה מולקולרית (1968); מלגת גוגנהיים (1967) ;
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום מבנה ה-DNA

וולטר גילברט (באנגלית: Walter Gilbert‏; נולד ב-21 במרץ 1932) הוא פיזיקאי, ביוכימאי וביולוג אמריקאי ממוצא יהודי. זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1980 (במשותף עם פרדריק סנגר ולצד פול ברג).

קורות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

גילברט נולד בבוסטון שבמסצ'וסטס. הוא סיים תואר הראשון בפיזיקה ובכימיה ב-1953 ותואר השני ב-1954, את שניהם קיבל מאוניברסיטת הרווארד. את לימודי הדוקטורט במתמטיקה סיים באוניברסיטת קיימברידג' ב-1957 בהנחיית זוכה פרס נובל, עבדוס סלאם. ב-1959 מונה לפרופסור באוניברסיטת הרווארד, וב-1972 מונה לפרופסור לביולוגיה מולקולרית בקתדרה של החברה האמריקנית לסרטן בהרווארד.

יחד עם אלן מקסם (Allan Maxam) פיתח ב-1979 שיטה לריצוף DNA^[1]. באותה שנה קיבל את פרס לסקר למחקר רפואי בסיסי. הוא גם פיתוח שיטה לסינתזה של אינסולין. בשנת 1980 קיבל את פרס נובל לכימיה יחד עם פרדריק סנגר ופול ברג^[2] על התרומה לקביעת רצפי הנוקלאוטידים של חומצות הגרעין. ב-1977 זכה בפרס מטעם האקדמיה הצרפתית למדעים וב-1987 נבחר לעמית זר בחברה המלכותית

הוא הציע את המושג השערת עולם ה-RNA והיה יזם של מספר חברות סטארט-אפ ביולוגיות, ביוג'ן ו-Myriad Genetics. כמו כן, הוא משמש כחבר בוועדה המדעית של מכון המחקר סקריפס (Scripps Research Institute).

חיים אישיים

גילברט נשוי לסליה סטון, ביתו של י' פ' סטון מ-1953 ולהם שני ילדים. לאחר פרישתו מאוניברסיטת הרוורד ב-2001 החל בקריירה אמנותית שמשלבת אמנות ומדע דרך עיסוק בצילום דיגיטלי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וולטר גילברט בוויקישיתוף

וולטר גילברט, באתר פרס נובל (באנגלית)
וולטר גילברט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
וולטר גילברט, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
וולטר גילברט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ A new method for sequencing DNA, המאמר שהם פרסמו ב-PNAS, ‏1979
^ בריטי קיבל פרס נובל לכימיה בפעם השניה, מעריב, 15 באוקטובר 1980

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] A new method for sequencing DNA, המאמר שהם פרסמו ב-PNAS, ‏1979

[2] בריטי קיבל פרס נובל לכימיה בפעם השניה, מעריב, 15 באוקטובר 1980

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)