פרייזר סטודרט

ג'יימס פרייזר סטודרט
James Fraser Stoddart
	סטודרט, 2016
	סטודרט, 2016
לידה	24 במאי 1942; אדינבורו, הממלכה המאוחדת
פטירה	31 בדצמבר 2024 (בגיל 82); מלבורן, אוסטרליה
ענף מדעי	כימיה אורגנית
מקום מגורים	ארצות הברית, בריטניה
מקום לימודים	אוניברסיטת אדינבורו (1966); מכללת סטוארט מלוויל ;
מנחה לדוקטורט	Edmund Hirst
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1997–2003); אוניברסיטת טיינג'ין (2014–2020); אוניברסיטת ברמינגהאם; אוניברסיטת שפילד; אוניברסיטת נורת'ווסטרן ;
תלמידי דוקטורט	David Leigh, Douglas Philp
פרסים והוקרה	עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; פרס נובל לכימיה (2016); מדליית יובל המאה (2014); עמית האגודה המלכותית לכימיה (2011); ISNSCE Nanoscience Prize (2010); פרס ארתור קופ (2008); מדליית דייווי (2008); פרס המלך פייסל הבין-לאומי במדעים (2007); פרס פיינמן לננוטכנולוגיה (2007); הפרס העולמי למדע על שם אלברט איינשטיין (2007); Knight Bachelor; פרס טטרהדרון (2007); Clarivate Citation Laureates (2002); עמית החברה המלכותית של אדינבורו; עמית החברה המלכותית (1994) ;
מספר צאצאים	2
הערות	זוכה פרס נובל יחד עם ז'אן-פייר סובאז' ובן פרינחה
תרומות עיקריות
	כימיה סופרא מולקולרית

סר פרייזר סטודרט (באנגלית: James Fraser Stoddart;‏ 24 במאי 1942 – 31 בדצמבר 2024) היה כימאי סקוטי בתחום הכימיה סופרא מולקולרית והננוטכנולוגיה. סטודרט היה פרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן, אילינוי וחבר מועצת הנאמנים של המרכז לכימיה של מערכות משולבות באוניברסיטה^[1].

סטודרט פיתח סינתזה יעילה במיוחד של "ארכיטקטורות מולקולריות משולבות מכנית" (ראו מכונה מולקולרית), בהן ארכיטקטורת "טבעות בורומאיות מולקולריות" (ראו טבעות בורומאיות), קטנינים (סוג של ליגנד), ו"רוטאקסאין" (תצורה של מבנה בין-מולקולרי בו מולקולה המהווה ציר ומקרוציקל כלומר מאקרומולקולה בעלת מבנה טבעתי, ראו גם כן ליגנד), כל זאת תוך ניצול קשרים בין מולקולריים ותהליכים של "הרכבה מולקולרית עצמית". הוא הדגים את השימוש בטפולוגיות כמפסקים או כמולקולות-מנוע^[2] ויישם רעיונות אלה בפיתוחים ננטכנולוגיים.

עבור תרומותיו בתחום המכונה המולקולרית הוענק לו פרס נובל לכימיה בשנת 2016 יחד עם בן פרינחה וז'אן-פייר סובאז'^[3].

ביוגרפיה

ראשית ימיו והשכלתו

סטודרט נולד באדינבורו, סקוטלנד. למד בבית ספר יסודי בכפר המקומי הסמוך קארינגטון שבמחוז מידלוד'יאן, ובבית הספר התיכון הפרטי "מלוויל קולג'" שבעיר הולדתו^[4]^[5]. ב-1964 הוענק לו תואר בוגר במדעים וב-1967 תואר דוקטור מאוניברסיטת אדינבורו עבור מחקרו על שרף טבעי באקסייה (ראו שיטה) בהנחיית אדמונד לנגלי הירסט ודי. אמ. וו אנדרסון^[6]^[7].

חיים אישיים

סטודרט נישא לנורמה אגנס ב-1968, והתאלמן ממנה ב-2004. על שם הזוג ובמימונו של סטודרט הוענק פרס לדוקטורים בכימיה בעלי הישגים יוצאי דופן באוניברסיטת אדינבורו החל מ-2013^[8].

סטודרט נפטר ב-31 בדצמבר 2024. הותיר אחריו שתי בנות.

פרסים ואותות הוקרה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרייזר סטודרט בוויקישיתוף

פרייזר סטודרט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרייזר סטודרט, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרייזר סטודרט, באתר dblp
פרייזר סטודרט, באתר גוגל סקולר
דר. משה נחמני, ‏פרס נובל לכימיה לשנת 2016 הוענק לשלושה חוקרים על פיתוח הסינתזה של מכונות מולקולאריות, באתר "הידען", 5 באוקטובר 2016
לביא ביגמן, נובל כימיה 2016: המכונות הקטנות בעולם, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 באוקטובר 2016
רויטרס, פרס נובל בכימיה יוענק לשלושה חוקרים על פיתוח המכונות הזעירות בעולם, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2016
סוכנויות הידיעות‏, פרס נובל בכימיה למפתחי המכונות הקטנות ביותר בעולם, באתר וואלה, 5 באוקטובר 2016
פרייזר סטודרט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ [1], באתר אוניברסיטת נורת'ווסטרן
^ A. Coskun, M. Banaszak, R. D. Astumian, J. F. Stoddart, B. A. Grzybowski, Chem. Soc. Rev.,Great expectations: can artificial molecular machines deliver on their promise? 2012, 41, 19–30.
^ באתר "פרס נובל" הרשמי
^ Capecelatro, Alex N. (2007)."From Auld Reekie to the City of Angels, and all the Meccano in between: A Glimpse into the Life and Mind of Sir Fraser Stoddart" . The UCLA USJ. 20..
^ "It's all Kids Stuff". FP News, The magazine and Annual Review of The Stewart's Melville FP Club. Daniel Stewart's and Melville College Former Pupils Club. December 2014. pp. 13–14
^ Stoddart, James Fraser (1967). Studies on plant gums of the Acacia group (PhD thesis). University of Edinburgh.
^ קורות חיים על ידי פרייזר סטודרט
^ [2], באתר אוניברסיטת אדינבורו

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] [1], באתר אוניברסיטת נורת'ווסטרן

[2] A. Coskun, M. Banaszak, R. D. Astumian, J. F. Stoddart, B. A. Grzybowski, Chem. Soc. Rev.,Great expectations: can artificial molecular machines deliver on their promise? 2012, 41, 19–30.

[3] באתר "פרס נובל" הרשמי

[4] Capecelatro, Alex N. (2007)."From Auld Reekie to the City of Angels, and all the Meccano in between: A Glimpse into the Life and Mind of Sir Fraser Stoddart" . The UCLA USJ. 20..

[5] "It's all Kids Stuff". FP News, The magazine and Annual Review of The Stewart's Melville FP Club. Daniel Stewart's and Melville College Former Pupils Club. December 2014. pp. 13–14

[6] Stoddart, James Fraser (1967). Studies on plant gums of the Acacia group (PhD thesis). University of Edinburgh.

[7] קורות חיים על ידי פרייזר סטודרט

[8] [2], באתר אוניברסיטת אדינבורו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)