לדלג לתוכן

פול פלורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול ג'ון פלורי
Paul John Flory
פלורי, 1973
פלורי, 1973
לידה 19 ביוני 1910
סטרלינג, אילינוי, ארצות הברית
פטירה 9 בספטמבר 1985 (בגיל 75)
ביג סר, קליפורניה, ארצות הברית
ענף מדעי כימיה פיזיקלית של פולימרים
מקום לימודים אוניברסיטת מנצ'סטר (אינדיאנה)
אוניברסיטת מדינת אוהיו
מנחה לדוקטורט הריק ל. ג'ונסטון
מוסדות דופונט
אוניברסיטת סטנפורד
אוניברסיטת קרנגי מלון
אוניברסיטת קורנל
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול ג'ון פלוריאנגלית: Paul John Flory;‏ 19 ביוני 19109 בספטמבר 1985) היה כימאי אמריקאי וזוכה פרס נובל, שנודע בזכות עבודתו בתחום הפולימרים או המקרומולקולות. הוא היה חלוץ בהבנת ההתנהגות של פולימרים בתמיסה, וזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1974 "על הישגיו הבסיסיים, הן התיאורטיים והן הניסיוניים, בכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות".[1]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלורי נולד ב-19 ביוני 1910 בעיר סטרלינג, אילינוי, להוריו עזרא פלורי ומרתה ברומבו. אביו היה איש דת ומחנך, ואמו הייתה מורה. מוצא משפחתו הוא מהוגנוטים גרמנים, אשר שורשיהם הגיעו מאזור אלזס.[2] פלורי גילה עניין במדע בזכות קרל ו' הול, שהיה פרופסור לכימיה במכללת מנצ'סטר. בשנת 1936 הוא נישא לאמילי קתרין טבור, ולשניים נולדו שלושה ילדים: סוזן ספרינגר, מלינדה גרום ופול ג'ון פלורי הבן. תפקידו הראשון היה בדופונט, יחד עם וולאס קרותרס.[3] בשנת 2002 הוא הוכנס לאחר מותו להיכל התהילה של Alpha Chi Sigma.[4] פלורי נפטר ב-9 בספטמבר 1985 לאחר התקף לב.[5] אשתו אמילי נפטרה בשנת 2006 בגיל 94.

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון אלגין בשנת 1927, קיבל פלורי תואר ראשון ממכללת מנצ'סטר (כיום אוניברסיטת מנצ'סטר באינדיאנה) בשנת 1931, ותואר דוקטור מאוניברסיטת אוהיו סטייט בשנת 1934. הוא השלים שנה של לימודי תואר שני בכימיה אורגנית בהנחיית פרופסור ססיל אי. בורד, לפני שעבר לכימיה פיזיקלית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בפוטוכימיה של תחמוצת חנקן, תחת הנחייתו של פרופסור הריק ל. ג'ונסטון.[6]

בשנת 1934 הצטרף פלורי למחלקה המרכזית של דופונט ועבד עם וואלאס קרותרס. לאחר מותו של קרותרס בשנת 1937, עבד פלורי במשך שנתיים במעבדת המחקר הבסיסי שבאוניברסיטת סינסינטי. במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרף למעבדות אסו של חברת סטנדרד אויל, בעקבות הצורך במחקר לפיתוח גומי סינתטי.

בין השנים 1943 ל-1948 עבד פלורי בצוות מחקר הפולימרים של חברת גודייר. בשנת 1948, הוא נתן את הרצאות ג'ורג' פישר בייקר באוניברסיטת קורנל, ולאחר מכן הצטרף לסגל האוניברסיטה כפרופסור. בשנת 1957 עבר עם משפחתו לפיטסבורג, פנסילבניה, שם היה המנהל המחקרי במכון המחקר התעשייתי מלוֹן. בשנת 1961 קיבל משרה כפרופסור באוניברסיטת סטנפורד במחלקה לכימיה.[5]

גם לאחר פרישתו, נותר פעיל בעולם הכימיה וניהל מעבדות מחקר בסטנפורד וב-IBM.[7]

פלורי ביצע מחקר חלוצי בקינטיקה של פולימריזציה בתחנת הניסויים של דופונט. הוא פיתח תאוריה מתמטית של פולימריזציה של תרכובות בעלות יותר משתי קבוצות פונקציונליות, וכן תאוריה של רשתות פולימרים או ג'לים. תאוריה זו הובילה לפיתוח תאוריית פלורי-סטוקמאייר, שהייתה חלוצית בתחום החישוב המתמטי של פולימרים.

בשנות ה-50 פרסם את יצירתו המרכזית "Principles of Polymer Chemistry", שהפכה לטקסט בסיסי בתחום.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול פלורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The Nobel Prize in Chemistry 1974, NobelPrize.org (באנגלית)
  2. ^ The Nobel Prize in Physics 1989, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Paul J. Flory, Wallace Hume Carothers, The Paul J. Flory papers
  4. ^ Alpha Chi Sigma Fraternity, www.alphachisigma.org (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Read "Biographical Memoirs: Volume 82" at NAP.edu. (באנגלית)
  6. ^ Paul J. Flory | Nobel Prize-Winning American Chemist, Britannica (באנגלית)
  7. ^ Robert Pecora, Paul John Flory, Physics Today 39, 1986-11-01, עמ' 116–117 doi: 10.1063/1.2815221
  8. ^ Member Directory - NAS, nasonline.org (באנגלית)
  9. ^ Paul John Flory | American Academy of Arts and Sciences, amacad.org, ‏2023-02-09 (באנגלית)
  10. ^ Golden Plate Awardees, Academy of Achievement (באנגלית)
  11. ^ Paul John Flory | NSF - National Science Foundation, new.nsf.gov (באנגלית)