ברן (קנטון)
| |||
מדינה | שווייץ | ||
---|---|---|---|
מושל | Beatrice Simon | ||
רשות מחוקקת | Grand Council of Bern | ||
בירת הקנטון | ברן | ||
שפה רשמית | גרמנית | ||
תאריך ייסוד | 1353 | ||
שטח | 5,959 קמ"ר | ||
גובה | 542 מטרים | ||
‑ הנקודה הגבוהה | פינסטרארהורן (4,273.9 מטר) | ||
‑ הנקודה הנמוכה | ארה (401.5 מטר) | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בקנטון | 1,039,274[1] (31 בדצמבר 2019) | ||
קואורדינטות | 46°50′N 7°36′E / 46.84°N 7.6°E | ||
אזור זמן | UTC+1 | ||
http://www.be.ch | |||
ברן (בגרמנית: Bern, ⓘⒾ, בצרפתית: Berne) הוא קנטון של שווייץ הממוקם במערב המדינה. בירתו היא ברן המשמשת גם כעיר הבירה, של שווייץ. אוכלוסייתו מונה מעל מיליון תושבים. 8% דוברי צרפתית ו-84% דוברי גרמנית, בעיקר ניב של גרמנית שווייצרית שנקרא "גרמנית ברנית".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח הקנטון מורכב מאדמות שהשיגה בירתו, בעיקר בין המאה ה-14 למאה ה-16, בין אם על ידי כיבושם או קנייתם. השטחים שסופחו לקנטון ברן (לפי שנת סיפוחם):
- לאופן (1324)
- האסלי ומירינגן (1334)
- תון ובורגדורף (1384)
- אונטרסין ועמק סימה העליון (1386)
- פרוטיגן (1400)
- עמק סימה התחתון (1439–1449)
- אינטרלאקן: גרינדלוולד, לאוטרברונן וברינץ (1528)
- סאנן (1555)
- קוייניץ (1729)
- ז'ורה (1815)
מספר מחוזות הוצאו משטח הקנטון: ארגאו (1415), אגל וגרנדסון (1475), קנטון וו (1536) ושאטו-ד'או (1555). מ-1798 עד 1802 היה אזור הרמה הברנית קנטון בפני עצמו של הרפובליקה ההלבטית בשם קנטון תון, והעיר תון הייתה בירתו. אזור של דוברי צרפתית במערב הקנטון פרש ממנו רק בשלהי המאה ה-20 ומאז 1979 נקרא קנטון ז'ורה.
ברן הצטרף לאיחוד השווייצרי ב-1353.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטון ברן הוא דו-לשוני. השפות הרשמיות הן גרמנית (84%) וצרפתית (8.2%). רוב דוברי הצרפתית חיים בצפון הקנטון, בקרבת קנטון ז'ורה. רוב אנשי הקנטון הם נוצרים פרוטסטנטים.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיירות היא מקור הכנסה מרכזי ברמה הברנית. תחומים אחרים הם חקלאות (בעיקר גידול בקר), ייצור גבינות ותחנות כוח. גבינת אמנטל שמיוצרת בברן ידועה בכל העולם.
בברן המרכזית האדמה פורה יותר, כך שגם בה לחקלאות חשיבות רבה, אבל חלק זה של הקנטון הוא יותר תעשייתי. עסקים קטנים ובינוניים הם מעסיקים חשובים באזור זה. קיימת תחנת כוח גרעינית במיולברג.
האזור שמסביב לאגם בייל ידוע בתעשיית היין שלו.
במנזר שנמצא במחוז יוצרה לראשונה גבינה מסוג טט דה מואן.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטון ברן הוא השני בגודלו מבין כל קנטוני שווייץ. הוא גובל בצפון בקנטונים ז'ורה וזולותורן, במערב בקנטונים נשאטל, פריבור ווו, בדרום בקנטון ואלה ובמזרח בקנטונים אורי, נידוולדן, אובוולדן, לוצרן וארגאו.
את הקנטון חוצים נהר הארה ושלוחותיו. שטח הקנטון בדרך כלל מחולק לשלושה אזורים: האלפים הברניים, ברן המרכזית ומחוז הנהר.
האלפים הברניים, בדרום הקנטון, מכונים גם הרמה הברנית, ומאופיינים בהרים גבוהים. הערים המרכזיות באזור זה הן תון, מיירינגן, גרינדלוולד, אינטרלאקן, מירן וקנדרשטג. האזור כולו מאוד הררי וידוע ביופיו, כתוצאה מכך תיירות היא אחת ממקורות ההכנסה המרכזיים באזור.
ברן המרכזית היא השטח של בקעות הנהרות ארה ואמה למרגלות האלפים, כמו גם השטח סביב ברן הבירה. מחוז הנהר נמצא בצפון הקנטון.
שטח הקנטון הוא 5,959 קמ"ר.
אתרי התיירות העיקריים בקנטון:
- רכסי ההרים יונגפראו, אייגר ומונך.
- מפלי ארה שלוכט, טרומבלך, רייכנבך וגיסבך.
- העיירה אוברהופן.
- אינטרלאקן
- המוזיאון הפתוח ליד העיירה ברינץ.
- אגם טון ואגם ברינץ, שהעיר אינטרלאקן (תרגום: "בין האגמים") מחברת ביניהם.
- ברן – העיר העתיקה וגן הדובים.
- העיירה גרינדלוולד.
- כפר הנופש לאוטרברונן וכפר הנופש ונגן.[2][3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ברן
- ברן, ברשת החברתית פייסבוק
- ברן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ברן, ברשת החברתית אינסטגרם
- ברן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- הסטטיסטיקה הרשמית
- ברן, באתר המילון ההיסטורי של שווייץ, בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטונים של שווייץ | ||
---|---|---|
|