פיוטר קושבוי

פיוטר קירילוביץ' קושבוי
Пётр Кири́ллович Кошево́й
לידה	3 בינואר 1905; אולקסנדריה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית
פטירה	30 באוגוסט 1976 (בגיל 71); מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מדינה	הרפובליקה העממית של אוקראינה, ברית המועצות
השכלה	אקדמיית פרונזה; Moscow Higher Military Command School ;
השתייכות	הצבא האדום
תקופת הפעילות	1920–1976 (כ־56 שנים)
דרגה	מרשל ברית המועצות
תפקידים בשירות
	מפקד ארמיית המשמר השישית ; מפקד הארמייה החמישית ; מפקד ארמיית המשמר ה-11; מפקד המחוז הצבאי של קייב ; מפקד המחוז הצבאי הסיבירי ; מפקד קבוצת הכוחות הסובייטים בגרמניה
פעולות ומבצעים
	מלחמת האזרחים ברוסיה ; מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	; ; ;

פיוטר קירילוביץ' קושבוי (ברוסית: Пётр Кири́ллович Кошево́й;‏ 3 בינואר 1905 – 30 באוגוסט 1976) היה מרשל סובייטי אשר פיקד על דיוויזיה וגיס במלחמת העולם השניה. כיהן כמפקד קבוצת הכוחות הסובייטים בגרמניה בין 1965–1969.

ביוגרפיה

פיוטר קושבוי נולד בעיירה אולקסנדריה שבדרום האימפריה הרוסית (כיום זאת עיר באוקראינה למשפחה אוקראינית. ב-1920 התנדב לשירות צבא האדום. שירת ביחידת פרשים. נטל חלק בקרבות נגד צבאו של סימון פטלורה, נגד הצבא הפולני ונגד כוחותיו של נסטור מאכנו. לאחר תום מלחמת האזרחים נשאר לשרת בצבא. שנים 1924 - 1927 למד בבית ספר לקצינים. בתום הלימודים שירת בתפקידי פיקוד ומטה שונים ביחידות פרשים. בשנים 1936 - 1939 למד באקדמיה צבאית במוסקבה. לאחר מכן מונה לראש מטה של דיוויזיית פרשים. בשנת 1940 הועלה לדרגת פולקובניק ומונה למפקד דיוויזיית רגלים , אשר הוצבה במחוז צ'יטה.

לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות הדיוויזיה הועברה לחלק האירופאי של ברית המועצות. בדצמבר 1941 נכנסה הדיוויזיה לקרבות בחזית וולחוב. היא נלחמה כחלק מהארמיה ה-4 בניסיון לבלום את המתקפה הגרמנית דרום מזרחית ללנינגרד. בסופו של דבר המתקפה נבלמה, הכוחות יצאו למתקפת נגד והצליחו לשחרר את העיר טיחווין. במאי - יולי 1942 השתתפה דיוויזיה בפיקודו של קושבוי בחילוץ שרידי ארמיית ההלם השנייה מהכיתור. ביולי מונה קושבוי לפקד עם דיוויזיית המשמר ה-24. הדיוויזיה הזו נלחמה גם היא באזור לנינגרד.. באוקטובר הועלה קושבוי לדרגת גנרל מיור. בדצמבר 1942 הועברה הדיויזיה לסטלינגרד. היא נטלה חלק בבלימת ניסיון גרמני לפרוץ מבחוץ את הכיתור הארמיה ה-6 בסטלינגרד. לאחר קרב סטלינגרד הועברה דיביזיה לחזית הדרומית. היא נלחמה בצפון קווקז והשתתפה בחשרור העיר רוסטוב על הדון. באוגוסט 1943 מונה קושבוי לפקד על הגיס ה-63. לחם בקרב דנייפר התחתון ולאחר מכן בשחרור העיר מליטופול. הגיס בפיקודו של קושבוי הצטיין במיוחד בקרבות לשחרור חצי האי קרים. הגיס היה חוד החנית של הארמייה ה-51,פרץ ראשון לחצי האי ולתוך סבסטופול. על תפקודו בקרבות אלו הוענק לפיוטר קושבוי תואר גיבור ברית המועצות. הוא גם הועלה לדרגת גנרל-לייטננט. ביוני 1944 מונה קושבוי לפקד על הגיס ה-71. לחם במבצע בגרטיון. בינואר 1945 הוא מונה לפקד על הגיס ה-36 של המשמר. פיוטר קושבוי הצטיין במהלך מבצע פרוסיה המזרחית ובמיוחד בכיבוש קניגסברג. על כך הוענק לו בפעם השנייה תואר "גיבור ברית המועצות".

לאחר תום המלחמה הוא פיקד על ארמיית המשמר השישית, הארמייה החמישית ועל ארמיית המשמר ה-11. בשנת 1954 הוא הועלה לדרגת גנרל-קולונל ומונה למפקד המחוז הצבאי הסיבירי. בשנת 1960 מונה למפקד המחוז הצבאי של קייב. בשנת 1964 הוא הועלה לדרגת גנרל ארמייה. בינואר 1965 מונה למפקד קבוצת הכוחות הסובייטים בגרמניה. באפריל 1968 הוא הועלה לדרגת מרשל ברית המועצות. במהלך פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה פיקד קושבוי על כניסת כוחות הצבא הסובייטי מגרמניה המזרחית אל תוך צ'כוסלובקיה. באוקטובר 1969 סיים את תפקידו במזרח גרמניה ושב לברית המועצות. הוא מונה להיות חבר בצוות המפקחי הכלליים של המטה הכללי, תפקיד ייצוגי בלבד.

פיוטר קושבוי מת בביתו במוסקבה ב-30 באוגוסט 1976. הוא נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיוטר קושבוי בוויקישיתוף

ביוגרפיה של פיוטר קושבוי באתר "גיבורי המדינה"] (ברוסית)
פיוטר קושבוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)