פלך חרסון
 סמל פלך חרסון | |
| |
| סמל פלך חרסון | |
| מדינה |
 האימפריה הרוסית |
|---|---|
| ערים בחבל ההיסטורי | חרסון |
| בירת החבל ההיסטורי |
חרסון  |
| תאריך ייסוד | 1803 |
| שטח | 71,936 קמ"ר |
| תאריך נטישה |
21 באוקטובר 1922 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בחבל ההיסטורי | 2,733,612 |
| קואורדינטות | 46°38′00″N 32°36′00″E / 46.633333333333°N 32.6°E |
  | |
.svg)
פלך חרסון (עד שנת 1803 מוכר כמחוז ניקולאייב) היה גוברניה של האימפריה הרוסית, שבירתו חרסון. שטח הפלך היה 71,936 קמ"ר, ואוכלוסייתו מנתה 2,733,612 תושבים בזמן מפקד האוכלוסין ב-1897. הוא גבל בפלך פודוליה בצפון-מערב, בנפת קייב בצפון, בנפת פולטבה בצפון-מזרח, בנפת יקטרינוסלב במזרח, בנפת טאורידה בדרום מזרח, בדרום-מזרח הים השחור ובנפת בסרביה במערב. שטח זה תואם בערך את שטחם של רוב מחוזות מיקולאייב, קירובורד ואודסה באוקראינה של היום, וחלקים מסוימים ממחוזות חרסון ודניפרופטרובסק.
כלכלת הפלך התבססה בעיקר על חקלאות. במהלך קציר התבואה, אלפי פועלים חקלאיים מחלקי האימפריה מצאו עבודה באזור. החלק התעשייתי של המשק, המורכב בעיקר מטחינת קמח, זיקוק, תעשיית מתכת, כריית ברזל, עיבוד סלק-סוכר ותעשיית לבנים, לא היה מפותח.
חטיבות אדמיניסטרטיביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1809 כלל הפלך חמישה אוייזדים: חרסונסקי, אלכסנדריסקי, אובידיופול, טירספולסקי, ויליסאווטגרדסקי. לעיר אודסה היה מעמד מיוחד. בשנת 1825 נוסף לחלוקה הטריטוריאלית של מחוז חרסון האוייזד אודסקי, ובשנת 1834 נוסף האוייזד אנאנייבסקי. אויזד נוסף – בוברינטס, היה קיים בין השנים 1828 עד 1865. הערים אודסה וניקולאייב ( בשנים 1803–1861) וסביבתן נשלטו בנפרד: אודסה על ידי גרדונאצ'לניק (ברוסית: градоначальник) וניקולייב על ידי ממשל צבאי.
בשנת 1920, בעודו תחת השלטון הבולשביקי, חולק שטח הפלך שכלל 70,600 קמ"ר, כדי ליצור את פלך אודסה החדש יותר. בשנת 1921 שמו של פלך חרסון שונה לפלך מיקולאיב, ובשנת 1922 הוא התמזג עם פלך אודסה. בשנת 1925 בוטל פלך אודסה, ושטחו חולק לשש אוקרוהות (אנ'): חרסון, קריבי ריה, מיקולאיב, אודסה, פרשוטרבנבה וזינובייוסקה. ב-1932, חלק גדול משטח זה שולב במחוז אודסה החדש, כיום חלוקה מנהלית של אוקראינה המודרנית, שחולקה כדי ליצור את מחוז מיקולאיב.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד 1858, שליש מהאוכלוסייה בפלך היה כפוף לחוק צבאי. ב-1812 מנתה האוכלוסייה בגוברניה כ-245,000; בשנת 1851 מנתה 893,000; בשנת 1863 מנתה 1,330,000; בשנת 1885 מנתה 2,027,000; בשנת 1897 מנתה 2,733,600; ובשנת 1914 מנתה 3,744,600.
בשנות ה-50 אוכלוסיית הפלך כללה אוקראינים ( 68-75% ), רומנים ( 8-11% ), רוסים ( 3-7% ), יהודים ( 6% ), גרמנים ( 4% ), בולגרים ( 2%). % ), פולנים, יוונים וצוענים. ב-1914 היוו האוקראינים רק 53% מהאוכלוסייה, בעוד הרוסים היוו 22% והיהודים 12%.
לפי מפקד האימפריה הרוסית ב-28 בינואר 1897[1], פלך חרסון מנה 2,733,612 תושבים, שמתוכם 1,400,981 גברים ו-1,332,631 נשים. מבחינת השפות האוכלוסייה בפלך התחלקה באופן הבא:
| שפה | מספר תושבים | % מהתושבים |
| אוקראינית | 1,462,039 | 53.5 |
| רוסית | 575,375 | 21.1 |
| יידיש | 322,537 | 11.8 |
| רומנית | 147,218 | 5.4 |
| גרמנית | 123,453 | 4.5 |
| פולנית | 30,894 | 1.1 |
| בולגרית | 25,685 | 0.9 |
| בלארוסית | 22,958 | 0.8 |
| יוונית | 8,257 | 0.3 |
| שפות אחרות | 15,246 | 0.6 |
חלוקת אוכלוסייתה הפלך לפי דת ב-1897:[2]
| דת | % מהתושבים |
| נצרות אורתודוקסית | 80.2 |
| יהדות | 12.4 |
| נצרות קתולית | 3.5 |
| לותרניזם | 2.1 |
| אדוקי האמונה הישנה | 1.0 |
| דתות אחרות | 0.8 |
ערים מרכזיות בפלך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אודסה
- ניקולייב
- חרסון (בירת הפלך)
- יליסבטגראד
- טירספול
- קריבוי רוג
- אננייב
- ווזנסנסק
- אלכסנדריה
- בוברינץ
