פורטל:ארצות הברית/הידעת?/קטעי הידעת? - 2
1 עד 100 (100%) | 101 עד 200 (1%) | 201 עד 300 (0%) | 301 עד 400 (0%) |
101 |
לקראת עלייתו לשידור של החלק השני של העונה השישית של סדרת הטלוויזיה "הסופרנוס" באפריל 2007, העלו שניים ממעריצי הסדרה לאתר YouTube סרטון המורכב מקטעים ערוכים מפרקי הסדרה. הסרטון, "שבע דקות של הסופרנוס", מסכם את עלילות גיבוריה, אנשי המאפיה בניו ג'רזי, כמעין הכנה לפרקים החדשים. כאשר נודע הדבר ליוצר הסדרה, דייוויד צ'ייס, הוא הביע שביעות רצון מהסרטון ואף ביקש ממפיקי HBO שלא לדרוש את הסרת הסרטון מהאתר אף שהפר זכויות יוצרים. הסרטון הפך לפופולרי ביותר ואף הוצג באתר השייך לחברת ויאקום, המפעילה את ערוץ Showtime, המתחרה ל-HBO, נתנה בכך פרסומת ליריבתה לשוק, ואף סייעה לצופי הערוץ המתחרה להתעדכן בכל הפרטים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
102 |
סם יוסטון (1793 - 1863) הוא האדם היחיד שכיהן כמושל של שתי מדינות שונות בארצות הברית – של טנסי ושל טקסס. יוסטון כיהן גם כמפקד הצבא וכנשיא רפובליקת טקסס, טרם סיפוחה לארצות הברית. מעבר לכך, בין הקריירה שלו בטנסי לבין זו שבטקסס, הורשע יוסטון בתקיפה אלימה. בפוליטיקה האמריקנית של ימינו הייתה הרשעה כזו מסיימת כנראה את חייו הציבוריים. גם העובדה שיוסטון נשאר בחיים אחרי אותה תקיפה היא בגדר נס; שכן יריבו כיוון אקדח אל חזהו מטווח קרוב ולחץ על ההדק - אך האקדח לא ירה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
103 |
פרד מונוסון, יהודי ציוני תושב בוסטון במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית, כונה "מלך מעילי הגשם של בוסטון". מונוסון הקים את היישוב נוה מונוסון, סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שעובד מכס בשדה התעופה סיפר לו שהוא מגיע לעבודה מנתניה הרחוקה. מונוסון שלח מעילי גשם בכל חורף לילדי היישוב ולחיילי צה"ל. לפעמים היה מצפין כרטיס טיסה באחד המעילים, כדי שחייל יזכה באקראי בפרס יקר. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
104 |
לֶאוֹ סילארד היה פיזיקאי יהודי-הונגרי-גרמני-אמריקאי שהגה את רעיון תגובת השרשרת הגרעינית שהולידה את פצצת האטום. סילארד ושותפים נוספים לפרויקט מנהטן האמינו שפצצת האטום תשמש רק כנשק הרתעתי, שיגרום לגרמניה הנאצית וליפן להיכנע, ולא ייעשה בה שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. כדי להבטיח שאכן כך יהיה, כתב סילארד עצומה ברוח זו, שעליה חתמו 155 מדענים מצוות הפרויקט, ושלח אותה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בבקשה שיציג את יכולת הפצצה באמצעות ניסוי גרעיני שירתיע את היפנים. אולם, העצומה מעולם לא הגיעה לידיו של טרומן, ודבר קיומה פורסם רק ב-1961, 16 שנים לאחר שהוטלו שתי פצצות אטום על הירושימה ועל נגסאקי. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
105 |
בתחילת שנות השישים של המאה העשרים היו לארצות הברית בסיסי טילים גרעיניים רבים. על-מנת לשפר את השליטה עליהם, הותקנה מערכת יקרה שדרשה הקלדה של קוד סודי שהגיע מהפיקוד העליון בבית הלבן. פיקוד חיל האוויר האמריקאי, שהיה אחראי לטילים הבליסטיים, החליט שבשעת פקודה יש סיכון שמישהו לא ימצא את הקוד הסודי. לכן הם קבעו את הקוד הסודי של כל הטילים בבסיסים ל-00000000. קביעת הקוד לשמונה אפסים הייתה חלק מתרגולת שיגור הטיל בתרגילים. רק בשנת 1977 הוחלף הקוד לקוד סודי. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
106 |
כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, נדהמו בני משפחות מלחי הצוללת הגרמנית U-505 לגלות שיקיריהם בריאים ושלמים (למעט מפקד הצוללת, שהתאבד). בניגוד לשבויי המלחמה הגרמניים האחרים שהוחזקו בידי בעלות הברית, שמות מלחים אלו לא הופיעו ברשימות, הם לא זכו לביקורים מהצלב האדום והם גם לא שלחו מכתבים הביתה. איש מהשבויים האחרים לא סיפר כי נתקל במי מהם בבתי השבי. הצוללת U-505, שנחשבה לטרופה, למעשה נשבתה שלמה במהלך קרב, בידי מלחי משחתת מצי ארצות הברית ונגררה בחשאי לברמודה. שם הוקם למלחיה בית שבי סודי, מתוך חשש שהנאצים יבינו שהמסמכים הסודיים הרבים שבצוללת וגם מכשיר האניגמה שבה נחשפו לבעלות הברית. הצוללת נראית חדשה ויפה גם כיום, והיא מוצגת לקהל במוזיאון המדע והתעשייה שבשיקגו |
עריכה | תבנית | שיחה | |
107 |
בשנות ה-60 הייתה פופולרית בארצות הברית תוכנית הטלוויזיה לילדים אותה הנחה הקומיקאי סופי סיילס. התוכנית, שהורכבה ממערכונים ובדיחות, גרמה למהומה רבתי ב-1 בינואר 1965. סיילס ביקש מצופיו לגשת למיטת הוריהם, אשר לדבריו לבטח היו עייפים מחגיגות ראש השנה האזרחית, ולאסוף מארנקיהם את "פיסות הנייר הירוקות והמוזרות שעליהן תצלומי נשיאי ארצות הברית" ולשלוח לו אותן, ובתמורה ישלח להם גלויה מפוארטו ריקו. כאשר התוכנית אכן קיבלה שטרות דולר רבים (אם כי רבים מהם היו שטרות מונופול), ונאלצה לנסות ולהחזירם לבעליהם המקוריים, החלה מחאה רבה בקרב ההורים, ושידור התוכנית הופסק למשך שבועיים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
108 |
אזור מפרץ סן פרנסיסקו בקליפורניה, ליד העתק סן אנדראס, סובל מרעידות אדמה תכופות הפוקדות אותו. היה זה אך מתבקש כי כאשר העפילו שתי קבוצות בייסבול מאזור המפרץ, אוקלנד אתלטיקס וסן פרנסיסקו ג'איינטס, לגמר ליגת ה-MLB, הוורלד סיריס של שנת 1989, תפגע רעידת אדמה באזור. ואכן, דקות לפני פתיחת המשחק השלישי בסדרה, פקדה את המקום רעידת אדמה במגניטודה של 6.9 בסולם ריכטר. זו הייתה אחת מרעידות האדמה הראשונות בהיסטוריה שקרו בעת שידור חי בטלוויזיה. שדר הספורט אל מייקלס היה מועמד לזכייה בפרס אמי על הדיווחים החדשותיים שהעביר בזמן אמת על הרעידה בה נספו 63 אנשים ונגרם נזק רב שחלקו עדיין לא שוקם. ייתכן שמספר ההרוגים המועט יחסית נבע מכך שרבים עזבו מוקדם את מקום עבודתם כדי לצפות במשחק, ולא נפגעו על הכבישים והגשרים שקרסו בשעת שיא. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
109 |
סוסי הפרא של ערבות אמריקה הצפונית, סוסי המוסטנג, שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות הלוחמים הרכובים האינדיאנים, הגיעו לאמריקה רק במאה ה-16. גזעי הסוסים המקומיים של אמריקה נכחדו לפני כ-10,000 שנים, והופיעו שוב רק עם הבאתם של סוסים מבויתים ליבשת על ידי הכובשים הספרדים. סוסי המוסטנג הם למעשה הכלאה טבעית בין גזעי סוסים אלו לאחר שיצאו מחוות בעליהם. סוס המוסטנג ידוע בכוח הסיבולת הבלתי רגיל שלו, וכיום ניתן לראותו בטבע במדינות כמו אוקלהומה ויוטה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
110 |
כידוע, במהלך מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית לחמה בגרמניה הנאצית. בעקבות אותה מלחמה ובעקבות השואה, האידאולוגיה הנאצית נתפסת בעולם הדמוקרטי כבלתי קבילה. למרות זאת, המפלגה הנאצית האמריקנית, פועלת בארצות הברית באופן גלוי, בולט, ממושך מאוד וחוקי. מוזיאון השואה של אילינוי, למשל, הוקם במסלול בו צעדה מפלגה זו, באחד המצעדים המפורסמים שלה. פעילותה מוזכרת גם בסרטים רבי מכר, כמו "סקוקי" ו"האחים בלוז". יתרה מזאת, המפלגה הנאצית האמריקנית גם מקבלת לשורותיה יהודים, כגון דניאל בורוס. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
111 |
באולימפיאדת ברלין (1936) היה לוץ לונג אחד המועמדים הבולטים של גרמניה לזכייה במדליה בקפיצה לרוחק. בשלב המוקדמות שבר את השיא האולימפי, בעוד האמריקני, ג'סי אוונס, שזכה קודם לכן במדליית הזהב בריצת 100 מטר, נפסל בשתי הקפיצות הראשונות שלו ונותר לו ניסיון קפיצה אחד. לוץ ניגש אליו, והמליץ לו להתחיל את הקפיצה מנקודה אחרת. אוונס קיבל את המלצתו, והעפיל לשלב הגמר. בשלב הגמר, השיגו לוץ ואוונס תוצאה זהה של 7.87 מ'. בניסיון הקפיצה האחרון שלו, קפץ אוונס למרחק של 8.06 מ', וזכה בזהב, בעוד לוץ נותר עם מדליית הכסף. חרף הפסדו, שמח לוץ בשמחתו של אוונס, וחגג איתו את ניצחונו. זאת, למגינת לבם של השלטונות הנאצים, שחזו באוונס השחור מנצח את לוץ הבלונדיני בעל המראה הארי. מדליית פייר דה קוברטן, המוענקת לאישים ולספורטאים, שגילו הגינות ורוח ספורטיבית יוצאת דופן או תרמו לקידום הרוח הספורטיבית, הוענקה ללונג שנת 1964, 28 שנים לאחר אולימפיאדת ברלין, ו-21 שנים לאחר שנהרג במלחמת העולם השנייה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
112 |
שניים מגדולי שחקני הבייסבול בכל הזמנים היו יהודים שסירבו לשחק ביום כיפור בשל יהדותם ואמונתם. האנק גרינברג, החובט המצטיין של הדטרויט טייגרס, הוביל ב-1934 את קבוצתו לאליפות הליגה האמריקאית. במשחק שנערך בראש השנה מול הבוסטון רד סוקס הוא שיחק לאחר שנועץ בכמה רבנים ואף חבט שני "הום ראן", שהעניקו לקבוצתו את הניצחון. עם זאת, במשחק שנקבע ליום כיפור סירב להשתתף. המשורר ובעל הטור אדגר גאסט חיבר בעקבות האירוע שיר, "הגיע יום כיפור", המהלל את גרינברג ומחויבותו לדתו. גרינברג, שבחר להתפלל בבית הכנסת, זכה למחיאות כפיים וקימת כבוד של המתפללים. כשלושים שנה לאחר מכן, עמד סנדי קופקס, המגיש המצטיין של הלוס אנג'לס דודג'רס שבא מבית יהודי אורתודוקסי, בפני מצב דומה. בסדרת הוורלד סיריס של 1965 התמודדו הדודג'רס נגד המינסוטה טווינס, וקופקס, ששובץ כמגיש הפותח במשחק הראשון, בחר לצום ולא להגיע למשחק. בהיעדרו, הדודג'רס הפסידו את המשחק הראשון וגם את המשחק השני, אותו פתח קופקס חלוש מהצום. בהמשך ניצח קופקס את המשחקים החמישי והשביעי וזכה עם קבוצתו ב"וורלד סיריס". קופקס עצמו אף זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
113 |
בניית תשתית קו חדש של רכבת קלה אורכת מספר שנים. כך למשל, הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נפתח לאחר עבודות תשתית, שארכו 11 שנה (לא כולל התכנון והליכי רישוי). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם והראשון בצפון אמריקה. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, לא רק תשתית הקו הוקמה בשלושת החודשים האלו. הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומאס אלווה אדיסון, עסק תוך כדי הקמת המסילה גם בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא עבור רכבות קלות. רכבות קלות קודמות שהיו אז בעולם, היו מונעות בעיקר בקיטור. הן כללו את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
114 |
הכדורסלן הנודע מייקל ג'ורדן הוא אחד הספורטאים המשוּוקים ביותר בהיסטוריה מאז ומעולם. במהלך השנים הוא השתתף בפרסומן של חברות ידועות רבות דוגמת קוקה-קולה, שברולט ומקדונלד'ס. אחת מהשותפויות הבולטות ביותר שלו החלה בשנות ה-80 עם חברת נעלי הספורט האמריקאית נייקי כשזו עדיין לא הייתה מותג מפורסם. במסגרת השותפות, יצרה החברה קו מיוחד של נעלי ספורט, וקראה לו בשם אייר ג'ורדן. עקב צבען החריג, נאסר תחילה השימוש בהן בליגת ה-NBA, והחברה נאלצה לשלם קנסות משמעת כבדים שהוטלו על ג'ורדן בכל משחק בו עלה לשחק איתן. נעלי "אייר ג'ורדן" נחלו הצלחה כה רבה עד שהחברה לא הצליחה לעמוד בביקושים, וידועים גם מקרים של "שוד נעליים" באיומי אקדח. מעריכים כי השותפות עם ג'ורדן הניבה לחברה במהלך השנים רווח של למעלה משני מיליארד דולר, ואחד האגפים במשרדה הראשי במדינת אורגון שבארצות הברית קרוי על שמו של ג'ורדן. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
115 |
הכרזה הנושאת את דמותו של הדוד סם, שעיצב ג'יימס מונטגומרי פלאג ב-1917, ובה נעשה שימוש לעידוד הגיוס לצבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם, הפכה זה מכבר לסמל תרבותי. עם זאת, היא מבוססת על כרזה מוקדמת יותר, בשם "לורד קיצ'נר רוצה אותך", שפורסמה בבריטניה שלוש שנים קודם לכן, ובה נראה שר המלחמה הבריטי הוריישו קיצ'נר מצביע אל עבר הצופה בתנוחה זהה לזו של הדוד סם, ומתחתיו הכיתוב "רוצה אותך. הצטרף לצבא מולדתך! אלוהים, נצור את המלך". כרזה זו זכתה גם לחיקויים רבים אחרים, למשל בידי הצבא הלבן, הגדודים העבריים, הרייכסווהר ואף שירות היערות של ארצות הברית, בכרזה המציגה את הקמע שלו, "Smokey Bear". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
116 |
המעבר לשיטה המֶטרית הוא תהליך המעבר של מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית, כתחליף לשימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת ב-1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט לשאר מדינות העולם. המעבר משיטה לשיטה עורר בלבול רב ולעיתים גרם לתאונות. כך, בקנדה ב-1983, אזל הדלק במטוס מסוג בואינג 767 בטיסה של אייר קנדה עקב בלבול במעבר בין השיטות (אירוע הידוע בשם דאון גימלי). אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית "מקפת האקלים של מאדים" על כוכב המאדים ב-1998, שאירע בשל חוסר התאמה ביחידות המידה אשר נבע מכך שהשיטה המטרית אינה נהוגה בארצות הברית. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
117 |
לדעת מומחים שונים, בליל 26 בספטמבר 1983, מנע לוטננט־קולונל סטניסלב פטרוב, שהיה קצין תורן בבונקר סרפוחוב־15 הסמוך למוסקבה, מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות. מעט לאחר חצות התקבלה התרעה מהלוויינים על שיגור טיל בין-יבשתי מכיוונה של ארצות הברית, אך פטרוב החליט על דעת עצמו, ובניגוד להוראות, כי מדובר בהתרעת שווא. גם לאחר שהתקבלה התרעה על ארבעה טילים נוספים, בחר פטרוב להתעלם ממנה ולא לדווח לממונים עליו. פטרוב נסמך על חוסר-ההיגיון שבשליחת טיל אחד או כמה טילים בודדים, וכן על כך שבעבר התגלו תקלות בתפקוד מערכת הלוויין הסובייטית. בדיעבד התגלה כי אכן מדובר היה בתקלה טכנית, שנבעה ממערך נדיר של השתקפות אור השמש על עננים גבוהים, בצירוף עם תוואי מסלולי הלוויינים. הסובייטים התעלמו לחלוטין מנכונות מעשהו של פטרוב, והוא אף ננזף על הפרת הוראות. ההוקרה היחידה לה זכה פטרוב הייתה בדמות פרס כספי בסך אלף דולר, ושתי אזרחויות של כבוד מטעם "התאחדות אזרחי העולם" בסן פרנסיסקו ובניו יורק. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
118 |
בשנת 1994 ביקש חבר הקוּ קְלוּקְס קְלָאן לאפשר לארגונו לאמץ קטע מדרך בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי בארצות הברית. במסגרת האימוץ היה הארגון אמור לדאוג לניקיון הדרך באופן קבוע, ולהציב בה שלטי רחוב הנושאים את שמו, כמקובל בארצות הברית כאשר ארגון מאמץ קטע רחוב. בתחילה סירבה המדינה לבקשה, אבל לאחר פסיקת בית משפט פדרלי שקבעה כי הסירוב אינו חוקתי, הוכרחה המדינה בשנת 2000 להציב את השלטים. בית המחוקקים של מיזורי החליט בתגובה לשנות את שם הדרך לדרך רוזה פארקס, אישה אפרו-אמריקאית אשר התפרסמה בשל סירובה בשנת 1955 לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן – סירוב שהוביל, בעזרתו של מרטין לותר קינג, לביטול מדיניות ההפרדה הגזעית של חברת האוטובוסים הציבורית של מונטגומרי. בעקבות שינוי זה ויתר הקו קלוקס קלאן על זכותו לטפח דרך זו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
119 |
באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון האמריקני שיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות – 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-45 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
120 |
במהלך ההיסטוריה נעזרו רבות בבעלי חיים למטרות צבאיות. בין היתר נעשה שימוש בסוסים, שהיו בשימוש חילות פרשים, ובפילי מלחמה. במלחמת העולם השנייה נעשו מספר ניסיונות לא מוצלחים לשימוש בבעלי חיים למטרות תקיפה ממש: בברית המועצות אומנו כלבים נגד טנקים - הכלבים נשאו עימם חומר נפץ ואומנו לרוץ תחת טנקי אויב. ארצות הברית ניסתה לייצר פצצות עטלף, הקימה את פרויקט יונה, אשר במסגרתו נעשו ניסויים בפצצות שהונחו על ידי יונים, ואת תוכנית היונקים הימיים של חיל הים האמריקני. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
121 |
תחנת החלל סקיילאב שוגרה לחלל ב-1973 וננטשה ב-1974. מעבורת חלל הייתה אמורה לעגון בקרבתה בשנת 1979, ולהעלות אותה מהמסלול הזמני בו חגה סביב כדור הארץ למסלול גבוה ובטוח יותר. בשל עיכובים בהשקת המעבורת ותנאים אטמוספיריים חריגים, התרסקה סקיילאב על כדור הארץ ב-11 ביולי 1979. מחוז אספרנסה שבאוסטרליה, שבשטחו נחתו חלק משברי התחנה, קנס את ארצות הברית ב-400 דולר בגין השלכת פסולת ברשות הרבים; הקנס שולם רק 30 שנים מאוחר יותר, לאחר ששדרן רדיו אמריקאי גייס את הסכום הדרוש ממאזיניו, ושילם אותו בשם נאס"א. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
122 |
בעקבות פרשת מוניקה לווינסקי, עבר נשיא ארצות הברית ביל קלינטון הליך של בירור והצבעת הדחה בקונגרס האמריקאי. הנשיא היחידי שעבר הליך כזה מלבד קלינטון היה אנדרו ג'ונסון. את ג'ונסון, בניגוד לקלינטון, לא ניסו להדיח עקב מעורבות בשערורייה, אלא מפני שמדיניותו לא מצאה חן בעיניי חברי הקונגרס. כוחו של ג'ונסון בקונגרס היה חלש מאוד, גם משום שהיה חבר המפלגה הדמוקרטית בקונגרס עם רוב רפובליקני, וגם משום שאת הקריירה הפוליטית שלו הוא עשה במדינות ארצות הברית הדרומיות, שהיו מעוז מפלגתו ולא יוצגו בבתי הנבחרים בזמנו – מיד לאחר שהפסידו במלחמת האזרחים האמריקנית. הדחת נשיא דורשת רוב של שני שלישים בקונגרס וג'ונסון ניצל על חודו של קול. עם זאת, תפקידו בבית הלבן ממילא הסתיים מספר חודשים מאוחר יותר. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
123 |
"חתלתול אקוסטי" היה מיזם של ה-CIA ו"סוכנות המדע והטכנולוגיה" האמריקנית, שבו ניסו להשתמש בחתול למטרות ריגול, בשנות השישים. בניתוח שארך כשעה, שתל וטרינר מיקרופון בתעלת אוזנו של חתול, משדר רדיו קטן בבסיס גולגולתו, וחוט חשמל דק בתור אנטנה אל תוך פרוותו, סמוך לעמוד השדרה. כדי למנוע הסחות דעת דוכא חוש הרעב של החתול. עלות המיזם הוערכה בכעשרים מיליון דולר. המשימה הראשונה במסגרת הפרויקט הייתה לצותת לשני אנשים בחצר שגרירות ברית המועצות שבוושינגטון הבירה. החתול שוחרר בקרבת מקום, אך ככל הנראה כמעט מיד הוא נדרס על ידי מונית. בעקבות כישלון משימה זו, בוטל המיזם. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
124 |
רבים מכירים את בנג'מין פרנקלין בזכות פועלו כמדינאי ודיפלומט בעל השפעה רבה על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, ובזכות המצאותיו כגון כליא הברק והארמוניקה. מעטים יותר מכירים את חוש ההומור הייחודי שלו, שבא לידי ביטוי למשל בכך שנהג לחתום על מכתביו כ-"ב. פרנקלין, מדפיס"; ובמאמר סרקסטי בשם הפליצו בגאווה, בו הציע להקצות משאבי מחקר על מנת לשפר את ריחן של נפיחות אנושיות כך שיהיה אפשר להשתמש בהן כבושם. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
125 |
ג'ו ביידן, שנחשב לנשיא ה-46 של ארצות הברית, הוא למעשה הוא האדם ה-45 בלבד, שאייש משרה זו. זאת כיוון שגרובר קליבלנד היה נשיא ארצות הברית בשתי תקופות כהונה לא רצופות. בשל כך קליבלנד נספר פעמיים – הוא הנשיא ה-22 וגם הנשיא ה-24 של ארצות הברית. כשהנשיא ה-44, ברק אובמה, הושבע לנשיאות, הוא טעה בנאומו וציין ש-44 אנשים הושבעו לתפקיד זה, בעוד בפועל הושבעו עד אז רק 43 אנשים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
126 |
הקניון הגדול של ילוסטון הוא הקניון של נהר ילוסטון הנמצא בפארק הלאומי ילוסטון בארצות הברית. אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה. המאפיינים הגאולוגיים של הקניון אינם ברורים דיים, אך מוסכם כי הקניון הוא אתר בליה. הקניון שמתחת למפלי ילוסטון התחתונים היה בעבר האתר של אגן גייזר שנוצר מזרמי לבה ריוליטיים, העתקים נרחבים, והחום שהצטבר מתחת לפני הקרקע. הצבע של הקניון הוא תוצאה של שינוי הידרו-תרמי. הריוליט שבקניון מכיל מגוון תרכובות ברזל. כאשר אגן הגייזר היה פעיל, ה"בישול" של הסלע גרם לשינוי כימי בתרכובות הללו, כיוון שהחשיפה ליסודות הללו גרמה לשינוי צבע בסלעים שהתחמצנו. צבע הקניון מרמז על נוכחות או על מחסור במים בתרכובות הברזל הייחודיות. רוב האזורים הצהובים בקניון הם תוצאה של עירוב ברזל (ולא גופרית) בסלע, כך שהקניון בעצם מחליד. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
127 |
אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס, במזקקה של Purity Distilling Company, ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולאסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה, התפוצץ. הפיצוץ היה חזק עד כדי כך שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת שעברה על גב מסילת הברזל, נפלה ממנה. מספר בניינים באזור קרסו, עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה שבין 2.5 ל-4.5 מטר ובמהירות של 56 קמ"ש. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ וחנק רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, שקרצפו את הדבשה מאבני הרחוב, מהתיאטראות, מהעסקים, מהמכוניות ומן הבתים. נמל בוסטון היה צבוע חום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר דבשה עבור משקאות חריפים לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום – הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4°, בפרק זמן קצר. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
128 |
נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב שבו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה מתרחשת אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעיקרון זה ניתן לראות במקרה של מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל (1954), שבו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותם הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל, שרק כ-5% מן הדיווחים על הסדקים מוצדקים, משום שהסדקים הם אכן תוצאה של ונדליזם, ואילו שאר הדיווחים על הסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, משום שמדובר בסדקים שנובעים מבלאי טבעי, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא להיסטריה המונית, כפי שדווח). על אף שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן – לאחר שכלי התקשורת החלו לעסוק בנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
129 |
מקורו של עמוד הסַפָּרִים – עמוד שנהוג במדינות שונות להציב בכניסה למספרות – בתקופות שבהן מקצוע הספר כלל גם ביצוע פרוצדורות כירורגיות שונות, כחלק מהעבודה עם תער וסכינים. בין פרוצדורות אלו נכללו הקזת דם, טיפול בעלוקות ואפילו עקירות שיניים וקטיעות איברים. באופן מסורתי, במהלך טיפול שכזה נהג הלקוח לשבת על כיסא ולאחוז בחוזקה במוט שדרכו הוזרם הדם שהוקז ממנו. מכיוון שמראה דם עשוי לעורר תחושת חולשה, נהגו לצבוע את המוט בצבע אדום, כדי להסתיר את הדם הזורם בתוכו. כאשר המוט הוצא החוצה בין טיפול לטיפול, תחבושות שהתלפפו סביבו יצרו מראה של פסים אדומים ולבנים. כאשר החלו להפריד בין מקצוע הספרות למקצוע הרופא המנתח, הוחלט שספרים יסמנו את חנותם במוט עם פסים כחולים ולבנים ומנתחים יסמנו את חנותם במוט עם פסים אדומים ולבנים. בארצות הברית עמוד ספרים מכיל שלושה צבעים: אדום, כחול ולבן, כפי הנראה כאות הזדהות פטריוטי עם דגל המדינה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
130 |
תיקונים לחוקת ארצות הברית של אמריקה דורשים רוב מיוחד בקונגרס ואשרור על ידי לפחות שלושה רבעים ממדינות האיחוד. התיקון האחרון לחוקת ארצות הברית הוא ה-27 במספרו. הוא אושרר סופית רק ב-1992, 202 שנים שבעה חודשים ויומיים אחרי שהועבר בקונגרס בשנת 1789. ייתכן שהעיכוב נבע מתוכנו של החוק שמעכב את העלאות השכר של חברי הקונגרס עד אחרי הבחירות הבאות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
131 |
במהלך מבצע פול באניין שנערך באזור המפורז שבין קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית ב-21 באוגוסט 1976, נשלח על מנת לכרות עץ צפצפה בודד, כח של 23 רכבים אמריקאים ודרום קוריאנים שכלל 16 אנשי הנדסה, 30 מאבטחים חמושים ו-64 מומחי טאקוונדו. על קבוצה זו חיפו 20 מסוקי סער, 7 מסוקי תקיפה מסוג קוברה AH-1, מספר מפציצים מסוג B-52, ומטוסים מסוג F-4 פנטום ו-F-5 טייגר ששייטו באוויר לאורך כל זמן הפעולה. בנוסף עמדו מפציצים מסוג F-111 מחומשים, מתודלקים, ומוכנים להמראה מיידית, בבסיס האווירי אושן (Osan). בסמוך לחוף הקוריאני עגנה נושאת המטוסים מידווי כשעל סיפונה עשרות מטוסים נוספים מוכנים לקרב ובקצה האזור המפורז ניצבו אלפי חיילים חמושים היטב בליווי טנקים וארטילריה. הפעולה ארכה 42 דקות בסך הכל, כאשר מן הצד הצפון קוריאני ניצבו 150 חיילים חמושים בלבד. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
132 |
בשנת 1930 הנפיק שירות הדואר הספרדי בולים הנושאים את דמותה של "המאחה העירומה", ציור של פרנסיסקו גויה. אולם שירות הדואר האמריקאי סירב לכבד את הבולים ה"פורנוגרפים" ושלח את דברי הדואר בחזרה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
133 |
שידור אופרת הסבון האמריקנית דאלאס החל בישראל בשנת 1981, כשלוש שנים לאחר שהחל בארצות הברית. הסדרה זכתה לפופולריות עצומה, ושידורה בערוץ הראשון, שהיה אז הערוץ הטלוויזיה היחיד במדינה, הביא לאחוזי צפייה גבוהים ביותר. בעת ביקור שחקני הסדרה בארץ, ב-1982, סופר להם כי קיבוץ גינוסר שינה שוב ושוב את מועד אספת חבריו, כדי שזו לא תתקיים בעת שידור הסדרה. שיא הביקור היה במעון ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, שקיבל את השחקנים בכבוד רב. הוא הצטלם עמם, כשהוא חובש כובע בוקרים, שהם העניקו לו, וביקש שיגלו לו איך תמשיך ותתפתח העלילה. בגין ביקש שיספרו לו מי ירה בדמות הגיבור, ג'יי אר. הוא הבטיח כי ישמור את הדבר בסוד, כשם ששמר את סודות המחתרות. השחקן סטיב קנאלי לחש על אזנו את התשובה, שהייתה ידועה מזה זמן רב ל-90 מיליון צופי טלוויזיה בארצות הברית. תשובה, שגם מנחם בגין יכול היה לדעת, אילו התקין על גג מעונו אנטנה, שקולטת את שידורי הטלוויזיה של ירדן. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
134 |
שערוריית איראן–קונטראס ("אירנגייט") הייתה שערורייה פוליטית, שביצע נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן (בתמונה). ארצות הברית מכרה נשק למשטר האייתולות באיראן, בעסקה סיבובית, בתיווך ישראלי, בעת שאירן הייתה אויבת מוצהרת הן של ארצות הברית והן של ישראל. כחלק מהעסקה, שחרר החזבאללה בלבנון בני ערובה אמריקאים. התשלום שהתקבל לא נרשם בספרים, ושימש את הממשל, ללא ידיעת הקונגרס, למימון מורדים בניקרגואה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
135 |
ב-1950 פלשה קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית, בעידודו של סטלין, מנהיג ברית המועצות, שרצה בהתפשטות הקומוניזם. הצבא הצפון קוריאני חצה את קו הרוחב 38 וכבש את עיר הבירה של קוריאה הדרומית, סיאול. נשיא ארצות הברית, הרי טרומן, שחשש מהתפשטות הקומוניזם, שיגר צבא, שהדף את הצפון קוריאנים אל מעבר לקו הרוחב 38, כבש את עיר הבירה של קוריאה הצפונית פיונגיאנג, והגיע עד סמוך לגבול הרפובליקה העממית של סין. הסינים התערבו במלחמה, ושיגרו צבא גדול, שהדף את האמריקנים דרומה, מעבר לקו הרוחב 38, וכבש את הבירה סיאול. אולם האמריקנים ריכזו כוחות, כבשו בחזרה את סיאול, הדפו את הסינים לקו הרוחב 38, שם נעצרו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
136 |
בשנת 1908 הקימו פקידי משרד המשפטים הפדרלי של ארצות הברית מחלקת בילוש לא חמושה ודלת סמכויות, בת 34 עובדים. נבחרי הציבור קיבלו דיווח על ההקמה רק לאחר מעשה. עד שנת 1924, שבה מונה ג'ון אדגר הובר (בתמונה) למנהל המחלקה, מספר העובדים בה גדל פי עשרים. הובר החזיק במשרה זו במשך 48 שנים, עד יום פטירתו, והקדיש לה את כל זמנו. הוא מעולם לא הקים משפחה, הוא גר אצל אמו, וכשיצא לחופשות בילה בחברת סגנו ומזכירתו. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא החליף רבים מעובדיו בעורכי דין ורואי חשבון. הוא עסק בהתמדה בשיפור איכות והגדלת כמות כוח האדם בארגון, שיפור שיטות העבודה שלו, הרחבת סמכויותיו, והעסקתו במשימות חשובות ככל האפשר. הוא העסיקו במלחמה בארגונים חתרניים, במאפיה, במבריחים ובעבריינים שהתחמקו ממשטרות מקומיות, ובאיתור נעדרים, מרגלים זרים ורוצחים סדרתיים. מעריכים כי נבחרי הציבור לא עמדו בדרכו של הובר, כי בלשיו גילו מידע מביך או מפליל גם אודותם. כך הפך ה-FBI לגוף אכיפת החוק הבולט בארצות הברית. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
137 |
מבנה הבטון המזוין הגדול בעולם הוא סכר הובר - סכר קשת-כבידה על נהר קולורדו, שֶׁיָּצַר את מאגר המים הגדול בארצות הברית. הגנרטורים שבסכר מספקים חלק משמעותי מצריכת החשמל של שלוש מדינות משנה (נבדה, אריזונה וקליפורניה). הסכר מושך כמיליון תיירים בשנה, וכביש 93 העמוס בתנועה, עבר עליו במשך מספר עשורים. הוא הוקם בזמן השפל הגדול, במאמץ כספי וארגוני כביר, ועלה גם בדם. 154 מהעובדים בהקמתו נהרגו בפגיעות עבודה מגוונות; הראשונים שבהם עוד בשלבי הכרת ומדידת השטח לקראת תכנונו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
138 |
הבית על האשד הוא אחת מיצירות המופת האדריכליות החשובות של המאה ה-20. בבנייתו, על ידי האדריכל, פרנק לויד רייט, נעשה שימוש במרפסות זיזיות גדולות במיוחד, הבולטות הרחק מקירות הבית. מִפתח הזיזים היה כה גדול, עד שפועלי הבניין, שעבדו במקום פחדו להסיר מתחתן את הפיגומים הזמניים, ורייט נאלץ לעשות זאת במו ידיו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
139 |
בשנת 1692, בעיירה קטנה בקולוניית מסצ'וסטס שבניו אינגלנד, נערך ציד מכשפות גדול. הוא נמשך כחצי שנה ובמהלכו נידונו 19 איש למוות בתלייה על ידי חבר מושבעים מקומי לאחר שהורשעו במאגיה שחורה וכישוף. בין הַמּוּצאים להורג היה גם הכומר של העיירה. אדם נוסף הומת בעינויים כי סירב לעמוד למשפט. מאות אחרים שנחשדו כמכשפים, אך לא הורשעו, שהו במעצר, חלקם במעצר ממושך. כמו כן הומתו בעיירה כלבים, שנחשדו בסיוע לכישוף. בפרשה זו, שמכונה ציד המכשפות בסֶיילֶם, עדת מפתח הייתה ילדה בת 11. רבים מהאנשים שהואשמו בכישוף נחשבו לאויבים של בני משפחתה. 14 שנים לאחר הפרשה היא פרסמה מכתב התנצלות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
140 |
|
עריכה | תבנית | שיחה | |
141 |
עקב לאקונה בחוק העונשין במדינת מיסיסיפי בארצות הברית, לא היה איסור פלילי על מכירת ילדים במדינה עד שתוקן החוק ב-2009. הלאקונה התגלתה כאשר מערכת המשפט נקלעה בבעיה להעמיד לדין אישה שניסתה למכור את נכדתה עבור 2,000 דולר ומכונית משומשת. אף שהאישה נעצרה על ידי המשטרה, לא היה סעיף חוק להגיש נגדה כתב אישום ולכן שוחררה.[1] |
עריכה | תבנית | שיחה | |
142 |
בשנת 1854 המציא אנטוניו מאוצ'י, מהגר איטלקי שחי בארצות הברית, מכשיר דמוי טלפון שאפשר לו לתקשר בין קומות בביתו, אך הוא לא רשם פטנט על המצאתו. בשנת 1876 הקדים אותו אלכסנדר גרהם בל ורשם פטנט על הטלפון שהוא המציא, מה שגרם להכרה בו כממציא הבלעדי של הטלפון במשך יותר ממאה שנה בכל מקום למעט איטליה. ב-16 ביוני 2002 הכיר בית הנבחרים האמריקני בחלקו של מאוצ'י בהמצאת הטלפון. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
143 |
בראשית דרכו של צילום הקולנוע (למעשה, צילום הראינוע), האור הנדרש לצילומים היה כה רב, עד שאולפן הקולנוע הראשון היה בניין עם גג נפתח, הסובב על ציר (בתמונה), כך שתמיד יהיו בו אור שמש ישיר. אולפן זה נבנה בידי תומאס אדיסון. ומשום שקירותיו היו שחורים, הוא נקרא מריה השחורה. האולפן היה בעיר ווסט אורנג, ניו ג'רזי. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
144 |
עימות בחירות הוא מפגש מתוקשר בין מתמודדי מערכת בחירות, שבו הם עונים על שאלות, בעניינים שעל סדר היום. המצביעים רואים בעימותים מבחן חשוב למועמדים. בשנת 1960 התעמתו ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון (בתמונה) בשיקגו. ניקסון סירב להתאפר, וניתן היה לראות את זיפי הגילוח על פניו, הוא היזיע, והחליפה האפורה שלבש נבלעה ברקע האולפן. לעומתו, קנדי, על אף שמצב בריאותו היה רע, "עבר מסך" היטב, ושידר תדמית צעירה ובריאה. אלו ששמעו את הדיון ברדיו סברו שניקסון ניצח, אך הרוב צפו בטלוויזיה, והעדיפו את קנדי על פני ניקסון. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
145 |
את הכור הגרעיני המלאכותי הראשון בנה הפיזיקאי האיטלקי-אמריקאי אֶנריקו פֶרְמִי במסגרת פרויקט מנהטן, בעת מלחמת העולם השנייה, מתחת ליציעי מגרש סְטָאג, אצטדיון הפוטבול של אוניברסיטת שיקגו. למעשה, פרמי היה גם הראשון שהצליח לבצע ביקוע גרעיני בתנאי מעבדה כבר ב-1934, אבל הוא לא פירש נכונה את תוצאות הניסוי. בשנת 1939 הבינה הפיזיקאית היהודייה-אוסטרית, ליזה מַיְיטנֶר, בעת ששהתה בשוודיה לאחר שברחה מאימת הנאצים, כי גרעין האורניום בֻּקַּע בניסוי שביצע אוטו האן תחת הנחייתה בברלין. נילס בוהר ואחרים מיהרו להסיק שהתהליך מאפשר את תגובת השרשרת הגרעינית שאותה הגה הפיזיקאי היהודי-הונגרי לֶאו סילארד ב-1933, ופרמי היה הראשון שיישם תגובת שרשרת זו בכור בשיקגו, ב-2 בדצמבר 1942. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
146 |
בארצות הברית, בניגוד לרוב מדינות העולם, כדורגל אינו נמצא בצמרת הגבוהה של רשימת ענפי הספורט הפופולרים ביותר. למרות זאת, מונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית משך את הכמות הגדולה ביותר של קהל לאצטדיוני המשחקים בהיסטוריה של גביע העולם בכדורגל: 68,991 צופים בממוצע למשחק, הרבה מעל המקום השני ברשימה - מונדיאל 2014 שנערך בברזיל, מדינה חובבת כדורגל מושבעת, שבו הגיעו 53,592 צופים בממוצע למשחק. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
147 |
בשנת 1948, האחים מקדונלד צמצמו את תפריט המסעדה היחידה שלהם ("מקדונלד'ס") למוצרים הבודדים, הנמכרים ביותר, פיטרו את מלצרים, והחלו להגיש את המזון בדלפק. כך הם זירזו והוזילו מאוד את המכירות, משכו הרבה לקוחות, והעלו את רווחיהם, באופן משמעותי. בשנת 1953 הגיע השלב הבא בהמצאת המזנון המהיר. האחים העבירו את מסעדתם למבנה עם חידושים אדריכליים ועיצוביים, שמשכו אל עין הלקוחות מרחוק, אפשרו זירוז נוסף בהליך הכנת המזון, וגם אילצו את הלקוחות לאכול מהר יותר, ולפנות את מקומם מהר ללקוחות חדשים. האחים הנמיכו מעט את החימום של אזור הסעודה בחורף, וקיבעו את הכיסאותו השולחנות במרווח בו פני הלקוחות יהיו קרובים למנות, וניהול שיחות לא יהיה נוח. בתחילה הם גם סיפקו את המשקאות בכוסות, שלא נוח להניח על השולחן, כדי לזרז את השתייה. בשלב הבא הם החלו למכור זיכיונות לסניפים נוספים ולהקים רשת שיווק. אך גם כדי לזרז הליך זה, נדרשו חידושים מחשבתיים, אותם סיפק ריי קרוק, שהפך, בהדרגה, מספק מכונות המילקשייק שלהם, לבעל הבית. בארבע שנותיו הראשונות כמוכר הזיכיונות, הוא הפך רשת של שישה סניפים לרשת של 288 סניפים. קרוק הבין, שהזכיינים צריכים בעיקר סיוע בתחום הנדל"ן. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
148 |
כשאלנור רוזוולט הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית, היא השתמשה באמצעי התקשורת יותר מכל קודמותיה; היא קיימה 348 מסיבות עיתונאים, ב-12 שנות הנשיאות של בעלה. למעשה, אלו לא היו בדיוק מסיבות עיתונאים, אלא מסיבות עיתונאיות - רוזוולט הרשתה רק לעיתונאיות להיכנס למסיבות העיתונות שלה, ובכך אילצה עיתונים ותחנות רדיו לגייס כתבות. רוזוולט גם הייתה דמות מפתח בניסוח והחתמת מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח – ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
149 |
סמל אלווין ק. יורק היה אחד מן החיילים המעוטרים ביותר בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. הוא היה פציפיסט מוצהר, על פי אמונתו הדתית. מפקדיו של יורק, שהיו נוצרים אדוקים, שכנעו אותו בצדקת המלחמה. במהלך המלחמה הסתער יורק בראש קבוצת חיילים קטנה על עמדות של מכונות ירייה גרמניות, הרג 28 חיילים גרמנים ושבה 132 נוספים, וכן לכד 32 מכונות ירייה. תוך כדי הלחימה לא הפסיק יורק לצעוק לחיילים הגרמנים שייכנעו, שכן לא רצה להרוג עוד חיילי אויב. על פעולתו זכה במדליית הכבוד, העיטור הגבוה ביותר של ארצות הברית, וכן בצלב השירות המצוין, בעיטור לגיון הכבוד הצרפתי, ובעיטורים נוספים רבים. בשנת 1941 עלה לאקרנים הסרט "סרג'נט יורק", בכיכובו של גרי קופר, המספר את סיפורו של יורק. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
150 |
וירג'יניה הול נולדה בבולטימור, שבארצות הברית, רכשה יכולת דיבור שוטף בארבע שפות, ומונתה לתפקיד קונסולרי באירופה. בשנת 1932 ארעה לה תאונת ציד. היא ירתה ברגל, עברה קטיעה והוצמדה לה תותבת מעץ. לקותה שמה קץ לקריירה הדיפלומטית, כי תקנות מחלקת המדינה של ארצות הברית, דאז, אסרו על העסקת עובד, שאחד מאבריו נקטע. אולם מלחמת העולם השנייה הפכה את מחלקת המדינה לפחות בררנית, והול הצטיינה בו כמרגלת, קצינת איסוף מידע ותכנון מבצעים צבאיים, וכקצינת חבלה. היא הסתננה לעורף האויב פעמים אחדות. בסופו של דבר החליט, נשיא ארצות הברית, הרי טרומן, להעניק לה את צלב השירות המצוין עבור גבורה יוצאת דופן תוך חירוף נפש. הול הייתה לאישה היחידה שזכתה בעיטור זה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
151 |
למרות שהארפו מרקס שיחק בעשרים סרטים, קולו לא נשמע באולם הקולנוע מעולם. בשבעה עשר סרטים הוא שיחק לצד אחיו – האחים מרקס, כשלכול אחד מהם הייתה דמות קבועה. הדמות שלו הייתה דמות אילמת. בשני סרטים נוספים, הוא אמנם לא שיחק לצד אחיו, אך בכל זאת שיחק אותה דמות. בסרט שנותר, להארפו דווקא כן היה טקסט, שהוא אמר, אלא שזה היה סרט אילם ולכן רק נראו בו תנועות שפתיו של הארפו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
152 |
המוזיקאי אל קופר ידוע כיום בעיקר כנגן קלידים, כזמר, וכמקים להקת הרוק "דם, יזע ודמעות", אולם בצעירותו החשיב את עצמו קופר לגיטריסט. בזמן שבוב דילן הקליט את אלבומו "Highway 61 Revisited", קופר היה באולפן. בזמן הקלטת השיר "Like a Rolling Stone", מבלי לקבל אישור של ממש מאף אחד, ולמרות שזה לא היה הכלי הראשי שעליו הוא ניגן, הוא התגנב לאורגן ההאמונד. כשדילן הקשיב לשיר, למרבה הפתעתו של המפיק הנבוך, הוא ביקש להגביר את עצמת קולם של הקלידים, וצליל הקלידים המאחרים אחרי שאר הכלים היה לאחד הסימנים המזוהים ביותר עם השיר. ב־2003 מגזין הרולינג סטון דירג את השיר במקום הראשון ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
153 |
בתעשיית הבידור האמריקאית מחולקים פרסי הצטיינות בתחומי התעשייה השונים: פרס אוסקר לקולנוע, פרס אמי לטלוויזיה, פרס גראמי למוזיקה ופרס טוני לתיאטרון. מעטים זכו בכל ארבעת הפרסים, בהם רוברט לופז שזכה בכל אחד מארבעת הפרסים פעמיים. הגדילו לעשות ריצ'רד רוג'רס ומרווין האמליש שזכו בנוסף לארבעת הפרסים גם בפרס פוליצר לדרמה, ולא הסתפקו בפרסים אלו: רוג'רס זכה בנוסף בפרס מרכז קנדי והאמליש זכה בנוסף בפרס גלובוס הזהב. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
154 |
אף שהתיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית ביטל את האיסור על משקאות חריפים ברמה הפדרלית, החוקה איננה אוסרת על מדינות ומחוזות לחוקק חוקים מקומיים המגבילים את הסחר באלכוהול בתחומם. בארצות הברית מאות מחוזות שבהם אסורה מכירת אלכוהול, רובם בדרומה. מזקקת ג'ק דניאלס נמצאת במדינת טנסי, בעיר לינצ'בורג שבמחוז מור (Moore), המוגדר לפי החוק "מחוז מוגבל באלכוהול", שאסורה בו מכירת אלכוהול בחנויות ומרכולים, ואסורה הגשתו במסעדות; לכן ג'ק דניאל'ס איננו נמכר כלל במחוז שבו הוא מיוצר, למעט בחנות המזכרות של המזקקה עצמה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
155 |
בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום מעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות המקומיות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
156 |
"בריסטול" הוא שם נפוץ לערים ולעיירות במדינות דוברות אנגלית. בארצות הברית לבדה יש כעשרים יישובים בשם זה, אם כי שניים מהם, בריסטול שבמדינת טנסי, ובריסטול שבווירג'יניה, היו, למעשה, עיר אחת. הן נוסדו ונבנו מלכתחילה בזמן אחד ובמקום אחד. כל אחד מן הבניינים הראשונים של שתיהן היה שייך לשתי הערים, ובנוסף, שתי הערים מוכרות כעיר הולדתה של מוזיקת הקאנטרי. אף שהייתה זו עיר אחת, כבר מאז הקמתה היו לה שני ראשי עיריות ושתי עיריות. יותר מאוחר נתפצלה העיר לשתי ערים גם במיקום, והגבול ביניהן, שהוא גם הגבול בין המדינות טנסי וּוירג'יניה, עובר במרכזו של הרחוב הראשי המשותף להן, רחוב סטייט (State). כיוון ששתי הערים שייכות לשתי מדינות משנה שונות, המצב החוקי אינו זהה בשתיהן. לדוגמה, נכון לשנת 2024, בווירג'יניה מותר לצרוך קנביס רפואי[1] אך בטנסי – אסור. לכן, אדם יכול להיעצר על מדרכה אחת של רחוב סטייט, כי לא סיים לצרוך את תרופתו במדרכה שממול. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
157 |
ה-F-11 טייגר היה מטוס הקרב הסילוני הראשון שהפיל את עצמו. במהלך טיסת ניסוי שנערכה ב-21 בספטמבר 1956, מעל האוקיינוס האטלנטי, הטיס תומאס אטרידג' את המטוס בצלילה מתונה מגובה של 20,000 רגל. בגובה של 13,000 רגל ירה צרור בן כ-70 פגזים מתותח ה-20 מילימטר שבחרטומו ומייד עבר לצלילה חדה יותר עד לגובה של 7,000 רגל על מנת לירות צרור נוסף. מיד לאחר הצרור השני שירה, נפגעו מנוע הסילון וחופת המטוס מעצם לא מזוהה והטייס נאלץ לפנות בחזרה לבסיס הטיסה שלו. הפגיעה במנוע לא איפשרה לו לבצע נחיתת חירום והמטוס התרסק במרחק של פחות מקילומטר ממסלול הנחיתה. לאחר ההתרסקות נבדק המטוס ונמצא כי כתוצאה מהצלילה החריפה, מייד לאחר הצרור הראשון, חצה המטוס את המסלול הבליסטי של הצרור הראשון, ושלושה מהפגזים פגעו בו כ-11 שניות לאחר שהוא עצמו ירה אותם. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
158 |
הסמיילי, או חייכן בעברית, הומצא על ידי הארווי בל ב-1963 לבקשת חברת ביטוח שרצתה לרומם את מצב הרוח של עובדיה לאחר מיזוג עם חברה אחרת. עבור עבודתו קיבל בל 45 דולר בלבד. עקב הצלחתו הרבה של הסמיילי, נעשה בשנות ה-70 ניסיון לרשום עליו פטנט, אך הסמיילי כבר הפך לנחלת הכלל לפני שהפטנט נרשם. מאז הפך הסמיילי למרכיב חשוב ביותר בתרבות האינטרנט והוא משמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה. בסרט "פורסט גאמפ" מופיע הסבר חלופי בדיוני ליצירת הסמיילי. גיבור הסרט, פורסט גאמפ, אותו מגלם טום הנקס, מנגב את פניו שהתלכלכו בבוץ בחולצה צהובה שניתנה לו על ידי אדם שרץ לצדו, וכשהוא מחזיר לו את החולצה מופיעה עליה צורת הסמיילי, מה שהעלה את הרעיון להפצת הסמל. סצנה זו רומזת לסיפור מהברית החדשה בו ורוניקה הקדושה מנגבת את פניו של ישו מזיעה ומדם, וכשהיא נוטלת את המטפחת לידיה, היא מגלה כי מופיע עליה דיוקנו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
159 |
החצוצרן וזמר הג'אז המפורסם, לואי ארמסטרונג, סבל מעוני רב בילדותו. אביו נטש את המשפחה כשארמסטרונג היה תינוק, ואמו נאלצה לעסוק בזנות כדי להתקיים. ארמסטרונג נאלץ להיאבק על קיומו כילד קטן. בני משפחת קרנופסקי, משפחה יהודית שהיגרה מליטא, ריחמו על הנער – ונתנו לו עבודות שונות בעסק ההובלה שהיה ברשותם. אֵם המשפחה התעקשה בכל יום שארמסטרונג לא יחזור לביתו לפני שאכל אצלה ארוחה מלאה. הקורנית הראשונה של ארמסטרונג נרכשה עבורו על ידי משפחת קרנופסקי. כהוקרה על היחס החם והתמיכה, ענד ארמסטרונג על צווארו, עד יומו האחרון, שרשרת ועליה מגן דוד. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
160 |
בבית הלבן - משכן נשיא ארצות הברית בוושינגטון, יש חדרים בשמות: החדר הכחול, החדר הירוק (בתמונה), החדר האדום, החדר הצהוב, חדר הזהב והחדר הסגלגל. אם כי האחרון אינו על שם צבע. בעברית, "סגלגל", פירושו אליפטי. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
161 |
בעונת 1987/88 שיחקו בקבוצת הכדורסל וושינגטון בולטס הסודני מאנוט בול והרוּקי טיירון 'מאגזי' בוגס. בוגס, שגובהו 1.60 מטר, הוא השחקן הנמוך ביותר ששיחק ב־NBA מעולם, ואילו בול (2.29 או 2.31 מטר, תלוי במקור) היה הגבוה ביותר בכל הזמנים באותה עת. בוגס סיפר כי בול, ששיחק בעמדת הסנטר והתמחה בחסימות, התנהג כמו שחקן נמוך, ניסה ליצור מהלכים ולקלוע שלשות ונהנה לשחק איתו אחד על אחד באימונים. אבל השותפות הייתה קצרת ימים, ובסוף אותה עונה עזבו שני השחקנים את הקבוצה. ב־1993 גייסה וושינגטון לשורותיה את גאורגה מורשאן הרומני, השחקן הגבוה בליגה אי פעם. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
162 |
האי הגדול באיי הוואי נוצר מחמישה הרי הגעש. שלושה מתוכם, הנמצאים בקצה הצפון-מערבי של האי, כבר כבויים. שאר איי הוואי מסודרים כשורה די ישרה של איים הולכים וקטנים, מצפון-מערב לאי זה (ראו במפה). הם נוצרו מהרי געש, שכבר כבו, והם קטנים עם הזמן בשל כרסום מי האוקיינוס. למעשה, שורת הרי הגעש הכבויים, ההולכים וקטנים, ממשיכה באותו כיוון גם מתחת לפני המים. היא ממשיכה בניגוד לכיוון התנועה של הלוח הטקטוני, שעליו מצוי הארכיפלג (הלוח הפסיפי). הרי הגעש, שיצרו את הארכיפלג, נוצרו מנקודה חמה אחת, שהיא מעין "ארובה געשית", שמנקבת את הלוח הטקטוני בפליטת לבה, בעת נדידתו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
163 |
בכל 29 שנות פעילות אלקטרז ככלא פדרלי שמור, ספק אם הייתה ולו בריחה מוצלחת אחת ממנו. המרחק בין האי אלקטרז לחוף סן פרנסיסקו הוא כשני קילומטר, ובתנאים מיטביים של מזג אוויר, שפל וזרמי-ים, גם ילדים צלחו מסלול זה. אלא שקשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים. 36 אסירים השתתפו ב-14 ניסיונות מילוט מכלא פדרלי זה. רק אחד הבורחים הצליח בוודאות להגיע חי, בשחייה, לחוף סן פרנסיסקו. אך הוא לא הצליח להתקדם מעבר לחוף זה בשל תשישות ומכת קור, ונתפס. עוד חמישה, שאלתרו כלי שייט, ככל הנראה טבעו. אולם לא כל השאר נהרגו או נתפסו במהלך ניסיון הבריחה. היו גם כאלו, שנואשו במהלכו, כמו אלן ווסט, שלא הצליח להצטרף לניסיון הבריחה המתואר בספר "הבריחה מאלקטרז", וחזר לישון בתאו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
164 |
"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמה למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמה, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
165 |
באמצע המאה ה-19 הייתה העבדות בארצות הברית בשיאה, ועמה הוויכוח הציבורי והפוליטי סביבה. מתנגדי העבדות הציגו את היחס הלא אנושי לעבדים ואת העוול שבנטילת חירותו של אדם אחר. תומכי העבדות טענו לעומתם, שמצבו של האדם השחור טוב יותר כאשר הוא עבד, וכי מצב העבדות הוא המצב הטבעי עבורו. אחד משיאיה של תפיסה זו התבטא בתפיסה פסאודו-מדעית, כביכול פסיכיאטרית, שנקראה דראפטומניה. על פי תאוריה זו, שאותה הגה הרופא ד"ר סמואל א. קארטרייט, רצונו של עבד לברוח מעבדותו ולהיות בן חורין היא למעשה סוג של מחלת נפש, וכי עבד בורח נוהג בניגוד למוסר ומאבד את שפיותו. הוא טען כי ביחס לאדם הלבן יש לאדם השחור מוח וריאות קטנים; דבר זה מביא, לפי התיאוריה, לשוני פסיכולוגי הגורם לאדם השחור "לאהוב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. "דראפטומניה" הפכה מבחינה היסטורית לאחת הדוגמאות המקובלות של "פסאודו-מדע" ו"מדע גזעני". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
166 |
בספר הילדים האמריקאי "הנס ברינקר", משנת 1865, מופיע לראשונה הסיפור על הילד ההולנדי מהעיר הארלם שסתם פרצה בסכר באצבעו. תיירים אמריקאים בהולנד התאכזבו לגלות שהמקומיים אינם מכירים את הסיפור. למענם הציבה לשכת התיירות ההולנדית פסלים לזכרו של הילד הבדוי בעיירה ספארנדם הסמוכה להארלם ובעיר המיניאטורות מדורודם. תרגום הספר מאנגלית להולנדית עודכן בהתאם, כך שעלילתו תתרחש בספארנדם. כשלוש שנים לאחר הצבת הפסל בספארנדם אירע מקרה אמיתי דומה בעיירה ניברקרק. רבבות תושבי העיירה ניצלו מתוצאות שיטפון הים הצפוני כשפירצה בסכר סמוך נסתמה זמנית על ידי ספינה שהושטה לתוכה ומנעה את הצפת הפולדר. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
167 | ענישה גופנית הייתה נפוצה מאוד בעבר הלא רחוק, אולם גם בימינו ישנן מדינות רבות שמתירות שימוש בשיטת ענישה זו בגין פשעים מסוימים. בשנת 1994 נער אמריקאי בשם מייקל פיי (Michael Fay), בן למשפחת דיפלומטים שהתגוררה בסינגפור, הואשם בהשחתת כלי רכב ונידון למלקות. אפילו התערבותו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, שניסה למנוע את ביצוע העונש, לא עזרה, והעונש הוצא אל הפועל. | עריכה | תבנית | שיחה | |
168 |
דוברי שפת יוקי(אנ'), אחת משפות ילידי אמריקה, מנו עצמים וחישבו בבסיס שמונה. דהיינו, המילה המקבילה בשפתם לאחת עשרה, מבחינת הֶלְחֵם מילים קודמות, מנתה תשעה עצמים, המקבילה ההלחמית לעשרים ואחת מנתה שבעה עשר עצמים, וכן הלאה. לדוברי שפה זו אמנם היו עשר אצבעות ידיים, כמקובל באוכלוסיית האדם, אלא שבעת מנייה, הם ספרו את הרווחים שבין האצבעות, ולא את האצבעות עצמן. ספירה בבסיס שונה מעשר נדירה בעת החדשה, אולם משוער, כי דוברי השפות הגרמאניות בעת העתיקה ספרו בבסיס לא אחיד(אנ') – בכפולות עשר של שתים-עשרה. כמו כן, בכתובים הבבליים יש שיטת ספירה בבסיס 60, שבעטיה עד היום כל מעלה במעגל וכל שעה, מתחלקות לשישים דקות. אם כי התעמקות בעיצוב הספרות (בתמונה) והשוואת שמות המספרים בשפתם לשפות שמיות אחרות[2] מחשידה, שבעל פה, הם ספרו בבסיס עשר. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
169 |
ב-1945 הופתע חקלאי בקולורדו לגלות שתרנגול בשם מייק, שאת ראשו ערף לקראת ארוחת הערב, המשיך לחיות ללא הראש. החקלאי חס על חייו והחליט להמשיך ולטפל בו. הוא האכילו תערובת של חלב ומים דרך פיפטה ובזרעוני תירס קטנים ומדי פעם שאב במזרק את הריר מגרונו, כדי שלא יחנק בהיעדר יכולת בליעה. מייק המשיך לחיות ללא ראש במשך 18 חודשים, במהלכם הפך למופע בידור בתשלום בשם מייק, התרנגול חסר הראש. בשלב מסוים אף בוטח בעשרת אלפים דולר. לאחר מותו נערכה למייק נתיחה שלאחר המוות ונקבע בה כי להב הגרזן החטיא את העורק התרדמני, וקריש דם חסם את הפצע ומנע ממייק לדמם למוות. על אף שרוב ראשו נגדע, נותר גזע המוח שלם, ומאחר ותפקודים בסיסיים כגון נשימה ופעילות לב כמו גם רוב הרפלקסים של התרנגול נשלטים על ידי גזע המוח, נשאר מייק מתפקד. ספר השיאים של גינס מציין את מייק כתרנגול שהאריך ביותר לחיות לאחר שראשו נערף. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
170 |
בסוף שנות השישים, הקים חבר הכנסת מנחם פרוש, בירושלים, את מלון המרכז כנציג חברה של משקיעים אמריקניים עלומי שם. בשנת 1971 התברר שהחברה החזיקה 100,000 דולר, כספי נאמנות של ג'ו "הקצב" סטאשר - שותפו של מאיר לנסקי - מראשי המאפיה בארצות הברית והופיעו בעיתונות פרסומים המאשימים את פרוש בסיוע למאפיונרים. פרוש טען שלא ידע על קשריו של סטאשר ואינו בודק בציציות משקיעיו ותורמיו. אולם, על פי ידיעות מהעשור השני של המאה ה-21, גם פרוש עצמו היה ידיד של לנסקי. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
171 |
במשך שנתיים שט סמואל לנגהורן קלמנס הצעיר בספינה על נהר המיסיסיפי, עד שהוסמך לנווט מדופלם. תעודת הנווט הקנתה לו את הזכות להשיט ספינה כבדה, בעלת שוקע של שני פאתום (יחידת מידה לאורך השקולה לשש רגליים או כ־1.83 מטרים). עומק מים זה נדרש לספינות הנהר כדי לשוט בבטחה ללא חשש לעלייה על שרטון. לימים, כשנהיה עיתונאי מתחיל, סמואל בחר שם עט, המציין עומק זה. שם העט שבחר היה מארק טוויין (Mark Twain), שפירושו המילולי "סַמֵן שניים". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
172 |
בשנת 1962, קרתה תקלה בשריפת אשפת העיירה סנטרליה, שהציתה את מכרה הפחם המקומי הנטוש. בתחילה, לא הובנה חומרת הנזק. אך כאבי הראש והתעלפויות של התושבים הורו על נוכחות גז רעיל רב, שמשתחרר מבערת מצבור תת-קרקעי גדול. לאחר שני עשורים של כישלונות כיבוי, הקרקע והכבישים נסדקו, והחלו לפלוט עשן, ובין שכבות הקרקע נוצרו חללים. לתוך חלל כזה, נפער במפתיע בולען לוהט, וילד כמעט נפל לתוכו. לכן רוב התושבים השתכנעו לעזוב את העיירה, תמורת פיצויים מהרשויות. אך שלושים שנה אחרי תחילת השריפה, אחד-עשר תושבים עדיין התעקשו לגור במקום. הרשויות, ששאפו לפנותם, מנעו מהם כל שירות, ושלחו דחפורים להרוס את בתיהם ואת כבישי הגישה לעיירה. אולם נכון לשנת 2020, חמישה אנשים עדיין גרים שם, מעל האש הבוערת. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
173 |
דוקטור סוס מֻכָּר בעולם כסופר-מאייר של עשרות ספרי ילדים רבי מכר, כגון חתול תעלול. בשנת 2021 הפסיקו מפיצי ספריו להדפיס שישה מהם, עקב "תיאורים פוגעניים ושגויים" של דמויות שחורות ואסייתיות, וקיבלו ביקורת על עודף תקינות פוליטית. לכאורה, ד"ר סוס היה דווקא פעיל נגד הגזענות. במלחמת העולם השנייה הוא צייר בעיתונות מאות קריקטורות, בעיקר כאלו שעודדו את מדינתו, ארצות הברית, להילחם נגד המשטרים הפשיסטיים בגרמניה, איטליה ויפן. הקריקטורות גם הפנו תשומת לב לשואה עוד בראשיתה, וגינו אפליה נגד שחורים ויהודים. אולם חלק מהקריקטורות תיארו את אזרחי ארצות הברית, בעלי המוצא היפני, כבוגדים (בתמונה). קריקטורה כזו פורסמה ימים ספורים לפני, שממשלת ארצות הברית החלה לכלוא אזרחים אלו על סמך מוצאם. אגב, ד"ר סוס עצמו היה צאצא למהגרים גרמנים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
174 |
בשנת 1959 נכנס ילד שחור כבן 9 לספרייה הציבורית בעיר לייק סיטי, דרום קרוליינה, וביקש להשאיל ספרים. הספרנית סירבה להשאיל לו, בטענה שהספרייה אינה משאילה ספרים לאנשים שאינם לבנים. רק לאחר שאמו של הילד הגיעה, וכן המשטרה, ניתן לו להשאיל את הספרים שביקש. בהמשך דרכו למד אותו ילד, כעת גבר צעיר, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, והשלים תואר דוקטור בפיזיקה. ב-1978 נבחר הגבר הצעיר לתוכנית האסטרונאוטים של נאס"א; הוא היה אחד מ-35 נבחרים, מתוך כ-10,000 מועמדים. משימתו הראשונה הייתה כמומחה מטען על מעבורת החלל צ'לנג'ר במשימה STS-41-B, בפברואר 1984. משימתו השנייה הייתה בטיסת המעבורת שסומלה STS-51-L. שניות ספורות לאחר ההמראה התפוצצה המעבורת, וכל שבעת אנשי צוותה נספו. שמו של הילד שלא הורשה להשאיל ספרים היה רונלד מקנייר. הספרייה, שבה נתקל בסירוב להשאיל ספרים בשל גזעו, נקראת כיום על שמו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
175 | -
|
הוספה | |
176 | -
|
הוספה | |
177 | -
|
הוספה | |
178 | -
|
הוספה | |
179 | -
|
הוספה | |
180 | -
|
הוספה | |
181 | -
|
הוספה | |
182 | -
|
הוספה | |
183 | -
|
הוספה | |
184 | -
|
הוספה | |
185 | -
|
הוספה | |
186 | -
|
הוספה | |
187 | -
|
הוספה | |
188 | -
|
הוספה | |
189 | -
|
הוספה | |
190 | -
|
הוספה | |
191 | -
|
הוספה | |
192 | -
|
הוספה | |
193 | -
|
הוספה | |
194 | -
|
הוספה | |
195 | -
|
הוספה | |
196 | -
|
הוספה | |
197 | -
|
הוספה | |
198 | -
|
הוספה | |
199 | -
|
הוספה | |
200 | -
|
הוספה |
1 עד 100 (100%) | 101 עד 200 (1%) | 201 עד 300 (0%) | 301 עד 400 (0%) |
- ^ רוני מוט, Legislators Make Child-Selling Illegal, JFP, 16 במרץ 2009 (באנגלית)