הנוער העובד והלומד

הנוער העובד והלומד
الشبيبة العاملة والمتعلمة

שם מלא	הסתדרות הנוער העובד והלומד
כינוי	הנוע"ל, הנוער העובד, הנוער
תאריך ייסוד	17 באוקטובר 1924
ארגון גג	הסתדרות העובדים הכללית החדשה, דרור ישראל
השתייכות פוליטית	סוציאל-דמוקרטיה, ציונות, שמאל חברתי-כלכלי
תנועות מקבילות	הבונים דרור תנועות חולצה כחולה אחרות
מספר יישובים	מעל 700
מספר חניכים (על פי התנועה)	95,000
מספר חניכים (על פי משרד החינוך)	67,300
אישים בולטים	דוד כהן ("האבא" של הנוער העובד) ישראל גלילי (המזכ"ל הראשון) אברהם ברוידס (משורר הנוער העובד) שמעון פרס (מזכ"ל) זרובבל גלעד (מזכ"ל) יצחק רבין חגי מירום נחמן רז יגאל אלון מולה כהן משה יעלון עמרם מצנע שמואל מסטצ'קין אריאל שרון חנה סנש מוקי צור (ראש מחלקת הדרכה) שולמית אלוני שלום שמחון (נשיא תנועת המושבים) רועי יסוד
מזכיר כללי	אופיר חלבה וניצן רוזנוקס-זיו - רכזי הנוער העובד והלומד
מיקום המטה	תל אביב (משכן ברנר וחבריו)
מוטו	לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם! עלה נעלה
תלבושת
חולצת תנועה
http://www.noal.org.il

חג המעלות ברקפת, 6 באוקטובר 2021

תנועת הנוער העובד והלומד (הידועה גם בראשי התיבות של שמה, הנוע"ל; בערבית: الشبيبة العاملة والمتعلمة, תעתיק מדויק: אלשביבה אלעאמלה ואלמתעלמה) היא תנועת נוער ארץ ישראלית שמושתתת על ערכי הציונות העובדת. יסודותיה בתנועת הנוער העובד, שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. בשנת 1959 התמזגה לתוך "הנוער העובד" תנועת הבונים-התנועה המאוחדת ושם התנועה שונה בעקבות האיחוד ל"הנוער העובד והלומד" (חברי תנועות אלו היוו, בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, כמחצית מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח).

נכון ל-2015 הנוער העובד והלומד היא תנועת הנוער השנייה בגדולה במדינת ישראל. בתנועה כיום מאות סניפים, קנים ומועדונים בכל רחבי הארץ ועשרות אלפי חניכים. התנועה פועלת בכל חלקי החברה הישראלית והיא תנועת הנוער היחידה שמשותפת ליהודים, לערבים, לדרוזים ולצ'רקסים.

החניכים בתנועה מתחלקים לשלוש קבוצות גיל: חניכים בכיתות ד'-ו' משתייכים לשכבה הצעירה, חניכים בכיתות ז'-ח' משתייכים לשכבה "מתבגרת" וחניכים מכיתה ט'-י"ב הם חברי השכבה הבוגרת. את חניכי התנועה ניתן לזהות על-פי החולצה הכחולה והשרוך האדום.

מתוך התנועה צמחה בשנות ה-90 תנועת בוגרים, שנקראת מאז 2006 "תנועת דרור ישראל".

לנוער העובד והלומד תנועת-אחות בינלאומית הנקראת הבונים דרור, וכן קשרים הדוקים עם איגודים מקצועיים לנוער ותנועות וארגוני נוער סוציאליסטים ברחבי העולם. התנועה חברה, יחד עם תנועת המחנות העולים במעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות וכן חברה יחד עם תנועת השומר הצעיר בתנועת הפאלקון העולמית.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. מה היה בשנות ה-60, ה-70 וה-80?.

ערך מורחב – הנוער העובד

בשנת 1959 התאחדה התנועה המאוחדת עם תנועת הנוער העובד ל"הנוער העובד והלומד". מטרת האיחוד הייתה לכונן תנועת נוער כללית, שתאגד את כל הנוער הארץ ישראלי במסגרות חברתיות, ותחת הרעיון הציוני-סוציאלסטי.

לתנועה שורשים אידאולוגיים עמוקים עם תנועת העבודה הישראלית, וכן היא מזוהה עם ההסתדרות הכללית. הקשר עם ההסתדרות נוצר מיד בשנותיה הראשונות של התנועה (על ידי דוד כהן שמונה כמלווה לתנועה מטעם ההסתדרות, בברכתו של ברל כצנלסון), והיא נחשבת תנועת בת של ההסתדרות על אף שתמיכת ההסתדרות בה הצטמצמה לאורך השנים. בעבר היה הקשר הרעיוני בין ההסתדרות לתנועה חזק והתנועה הייתה מסונפת לאגף בוועד הפועל, אולם בעקבות תהליכים שהתרחשו בהסתדרות בשנים האחרונות, הקשר התרופף. כמו כן, התנועה קשורה אידאולוגית ונתמכת כלכלית על ידי התנועה הקיבוצית. כמו עם ההסתדרות, בעבר היו קשרים אלו הדוקים וכללו בעיקר שליחת גרעינים לקיבוצי יעד ואחוזים רבים של בני-קיבוצים בגרעיני התנועה, אך בשנות ה-90 הקשר הפך לרופף יחסית, עם הקמת תנועת הבוגרים סביב תהליך פנים תנועתי שנקרא "להוביל שנית", ושינויים שחלו בתנועה הקיבוצית עצמה.

לאחר מלחמת ששת הימים שלחה תנועת הנוער והעובד והלומד להיאחזות בשטחים שנכבשו במלחמה (לסיני ולגולן) גרעיני היאחזות, זאת במקביל לקו שהתוותה הממשלה ביחס להתיישבות במקומות אלו, וכהמשך לקו האידאולוגי שקבע את ההתיישבות כנתיב הגשמה מרכזי.

תהליך הקמת חוות ההכשרה, "להוביל שנית"

במהלך שנות ה-70 נערכו דיונים במזכירות התנועה על אופני ההגשמה של התנועה. בדיונים אלה עלה הצורך בהארכת משך החניכות של חניכי תנועת הנוער, ושינויים אפשריים במסלול הנח"ל. במסגרת דיונים אלו העלה מזכיר החטיבה החינוכית באותה התקופה, אבינועם גרנות את האפשרות ליצירת "חוות הגשמה" בנות 2–3 גרעינים שייתנסו בקיום משק אוטונומי שיתופי ויבצעו משימות הדרכה בתנועה בתקופה של שנת שירות מקדימה לצבא. רעיון אחר היה גיבוש קבוצות של בוגרי תנועה ליצירת קומונות לומדים, או לגיוסם להמשך ההדרכה והריכוז בתנועה. המטרה הייתה להצליח להרחיב את "גיל ההגשמה" לתקופת היבחרות.

בשנת 1981 נעשה הניסיון הראשון במסגרת של "חוות הכשרה" אוטונומית כפי שהוצעה. הגרעינים "נוב" (שיועד למלכיה) ו-"חרמש" (שיועד לאלומות) בתמיכת התנועה הקיבוצית וקיבוצי היעד, התיישבו בבית הספר הימי הנטוש בקריית חיים במסגרת של חוות הכשרה. ב-28–30 בינואר 1982 נערכה המועצה החינוכית ה-14 של הנוע"ל בקדימה והחליטה על קבלת חוות ההכשרה כמסלול החובה לכל גרעיני הנוע"ל. מזכ"ל התנועה פיני טומאכר, ציין בראיון הפרישה שלו כי רעיון חוות ההכשרה היה גולת הכותרת של עבודתו בתנועה. בשנת 1983 נקטע הניסיון ולא יצאו גרעינים לחוות ההכשרה. פסח האוספטר (אז חבר גרעין נוב והיום רכז דרור ישראל) פרסם כתבות בעיתון התנועה בהן האשים את חברי התנועה, מזכירותה ומזכירות התנועה הקיבוצית בהפסקת הניסיון של חוות ההכשרה. מזכ"ל התנועה שייקה רונן השיב בעיתון על הטענות ופרש את הקשיים ביישום ההחלטה.

בשנת 1987 עלה מחדש רעיון חוות ההכשרה, סביב צורך מוחשי שכן התנועה מצאה עצמה בקשיים במציאת קיבוצי יעד שיסכימו לקבל את גרעיניה, וכן בתוך תהליך התפרקות התנועה הקיבוצית מערכיה השיתופיים והמשימתיים היה חשש כי הסביבה הקיבוצית עלולה להיות סביבה חינוכית מייאשת ולא מפרה. פורסם מכתב של מספר חניכי י"א: ”גרעיני הנח"ל מגיעים לקיבוץ לתקופות ההתנסות שלהם למעשה משתלבים באופן פסיבי במערכות הקיבוץ הקיימות... בכך ההתנסות בחיי הקיבוץ מאבדת את האותנטיות שלה ובעצם את ערכה... לפני כמה שנים הוקם בתנועה מפעל שעונה על כל הבעיות הללו ואף על יותר מהם....הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו – חוות הכשרה.” פסח האוספטר שסיים את שירותו הצבאי חזר לתנועה לתפקיד רכז מחוז חיפה במסגרת תפקידו ניסה לקדם את רעיון חוות ההכשרה מול המזכ"ל חגי מירום והמזכירות.

בשנת 1988 יצא גרעין שבי"ב (שם בצפון יהא ביתנו, שיועד למלכיה) לחוות הכשרה ביישוב נווה עובד, בהדרכתו של האוספטר. במועצה החינוכית של שנת 1989 נערך שוב דיון על מסלול חוות ההכשרה, ולאחר ויכוח סוער נתקבלה ההחלטה להמשיך במהלך ולשלוח את גרעיני התנועה למסלול החוות.

התעוררה השאלה על השתלבות בוגרי התנועה, בוגרי מסלול חוות ההכשרה בקיבוצים לאחר השירות הצבאי. הכוונה המקורית במפעל החוות הייתה ליצור פרק זמן לפני הצבא לגיבושו של הגרעין כקבוצה שייעודה הצטרפות לקיבוץ היעד. בראשית שנות התשעים פרסומי התנועה הקפידו להציג את מסלול החוות כשינוי הדרך ולא היעד הקיבוצי. אולם במועצה ה-23 של הנוע"ל שנערכה בכנרת ניתן היה לשמוע עמדות סותרות ביחס ליעדי ההגשמה התנועתיים והקשר עם הקיבוץ. שי חולדאי (חבר קיבוץ חולדה ומחנך בתנועה הקיבוצית) קרא באותה מועצה: "הנוע"ל לא צריך את הקיבוצים. הוא צריך להפסיק לראות בהם את יעד ההגשמה שלו. הוא צריך להמציא משהו חדש שמכל העולם יבואו לראות וללמוד – ממש כמו הקיבוץ בזמנו". מזכ"ל התנועה, עובד צור, דווקא תמך בשימור הקשר שבין התנועה הקיבוצית לתנועה.

גרעין שבי"ב עם יציאתו לשל"ת האחרון במסלול הנח"ל, שלב בו היו אמורים להשתלב באופן מסורתי בקיבוץ היעד שלהם לקראת הצטרפותם כחברים, בחרו להפוך את השל"ת שלהם לשל"ת הדרכתי ולהדריך את כל שכבת י"ב בתנועה לקראת היציאה לחוות ההכשרה. עם שחרורם התקיימו כמה ניסיונות לאזן בין שאיפתם לקחת משימות בתנועה לבין השתלבותם בקיבוץ.

במאי 1994 אישרה המזכירות הרחבה של התנועה הקיבוצית את הקמתו מחדש של קיבוץ רביד על ידי חברי הנוע"ל, ביניהם חברי גרעין שבי"ב, וקיבוץ רביד הפך ל"קיבוץ החינוכי" של תנועת הנוער העובד והלומד. אמצעיו המישקיים גויסו לטובת הרחבת מפעלי התנועה והוקם בו "המרכז להתחדשות שתפנית משימתית" – מרכז הסמינרים של התנועה. בינואר 1998 אוזרח קיבוץ אשבל, הקיבוץ השני של הנוע"ל.

"להוביל שנית" הוא השם שניתן לתהליך ששינה את יעד ההגשמה המרכזי של התנועה מה"התיישבות" שבחסותה הקימו בעבר הגרעינים הבוגרים של התנועה יותר מ-60 יישובים ברחבים הארץ, להצטרפות לתנועת בוגרים מחנכת – תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד המכונה "מרח"ב" (מחדשי רעיון החלוץ בישראל). הוקמו חוות הכשרה בעלות ייעוד של חינוך, וחינוך עצמי לחיי קומונה, והיום תנועת הבוגרים מקיימת קומונות רבות וקיבוצים עירוניים, הלוקחים חלק בהפעלת הקינים השונים ושאר המפעלים החינוכיים. גם קיבוצי התנועה הלא עירוניים רביד ואשבל הם קיבוצים חינוכיים.
לנוער העובד והלומד ולתהליך "להוביל שנית" שעבר בו בשנות התשעים, שהיסב את מסלול ההגשמה בו מהתיישבות לחינוך הייתה השפעה רבה על שינוי מסלול הנח"ל ממסלול התיישבותי של הכשרה חקלאית למסלול חינוכי הכולל "פרק משימה לאומית" חינוכית. עד היום, כשני שלישים מהמתגייסים למסלול הנח"ל הם בוגרי חוות ההכשרה של הנוער העובד והלומד.

התפתחותה הרחבה של תנועת הבוגרים. יצירת מרחבי החיים של הבוגרים, ואף מרחבים חינוכיים חדשים שלא כולם נכללים בתוך תנועת הנוער, דוגמת "המעורר", הובילה להקמת תנועה רעיונית המאגדת את כל המרחבים (תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת הבוגרים ומפעלים חינוכיים אחרים) ושמה "תנועת דרור ישראל" – שם המרמז על הקשר הערכי העמוק שרואה התנועה עם תנועת דרור שהייתה פעילה באירופה לפני מלחמת העולם השנייה אף על פי שבפועל, לא התקיים כל קשר כזה באותה תקופה.

מזכיר	שנים
אלי גורן (גבע)	1956-1959
מאיר זרמי (מעין צבי)	1960
משה זלצמן (חניתה)	1961
אריה בנאי (מצובה)	1962-1965
מנחם דניב (מעגן)	1966-1967
אמנון ברזל (כפר החורש)	1968-1971
אסף אגין (דגניה ב')	1972-1974
ישראל אבידור (כפר הנשיא)	1975-1976
גורי מיר (קבוצת שילר)	1976-1977
אלי גורן (גבע)	1978-1979
פיני טוכמכר (ניר אליהו)	1980-1982
שייקה רונן (כפר החורש)	1982-1986
חגי מירום (יפעת)	1986-1989
ברוך קושצ'ובה (רמת רחל)	1989-1992
עובד צור (מלכיה)	1992-1997
פסח האוספטר (דרור-ישראל)	1997-2008
רועי יסוד (דרור-ישראל)	2008-2019
מיה גבע (דרור-ישראל)	2019-2024
ניצן רוזנוקס-זיו ואופיר חלבה (דרור ישראל)	2024-עכשיו

ייעוד התנועה ועקרונותיה

ייעוד התנועה

בוועידת התנועה העשירית, בשנת 2015, נקבע ייעוד התנועה:

ייעודה של תנועת הנוער העובד והלומד יונק את תוקפו וחיותו ממגילת העצמאות, לפיכך אנו קובעים כי: תפקידה ההיסטורי של הסתדרות הנוער העובד הוא ביסוסה ופיתוחה של מדינה יהודית-דמוקרטית, אשר גרעינה הקשה הוא קהיליית קהילות ישראלית המורכבת משותפות מבחירה של ערבים, יהודים, דרוזים, צ'רקסים וקהלים נוספים ללא הבדל דת, גזע, מין, מגדר והעדפה מינית. קהיליית קהילות החותרת להגשמת ייעוד של חברה ברוח החברותא, שערכיה שוויון ערך האדם, סוציאליזם, פמיניזם, שיתוף, צדק, ציונות הרצלאית, דמוקרטיה, הגנה, עבודה ושלום. קהילייה המבקשת לייסד חברת אדם- מופתית ששורשיה נטועים בערכי הנצח של מורשת הנביאים, ובמיטב ערכיו של ספר הספרים. תנועת הנוער העובד והלומד תחתור להוות את גרעינה הקשה והחלוצי של קהיליית קהילות ישראלית על ידי ניסיון להקים בקרבה חברת מופת של ילדים, נוער וצעירים תוך שימת דגש על המרד בעוולות האדם והחברה, ועל הגשמה אישית וקבוצתית של הייעוד באורח חייה.

ביתנו פתוח לכל נערה ונער

עקרון מרכזי של התנועה הוא עיקרון הכלליות, שמבוטא בסיסמה "ביתנו פתוח לכל נערה ונער" שנטבעה בימיה הראשונים של התנועה. העיקרון נובע מתפיסה של שוויון ערך האדם, ולפיו כל אחד ואחת יכולים למצוא את מקומם בתנועה. אלכסנדר ברזל, מזכיר הנוער העובד בשנות ה-50 ניסח זאת כך:

"אתמול הכרזנו חזור והכרז: "ביתנו פתוח לכל נער". האם נקיים צו זה גם להבא, הלכה למעשה? הדרישה היא לא לפתיחת הדלת, אלא ליצירת בית חם לכל הבאים, ללא הבדל עדות ותרבויות".

נהוג לרשום סיסמה זו בכניסה לסניפי התנועה, כתזכורת תמידית למרכזיותו של עיקרון זה בדרכה של התנועה.

סיסמת התנועה "ביתנו פתוח לכל נערה ונער" על הכניסה לקן הרצליה

סמלי התנועה

חולצת התנועה

חולצת התנועה היא חולצה כחולה עם שרוך אדום. החולצה הכחולה מסמלת את העבודה, והשרוך האדום הוא סמל לשוויון בין כל בני האדם שדמם אדום ומסמל את הסוציאליזם. החולצה הכחולה משותפת לתנועות הנוער המזוהות עם תנועת העבודה (הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, השומר הצעיר) המכונות בשל כך "התנועות הכחולות". על החולצה נכתב השיר העממי "חולצה כחולה".

סיסמת התנועה

סיסמת התנועה היא "לעבודה, להגנה ולשלום – עלה והגשם! עלה נעלה". המילים "לעבודה להגנה ולשלום" לקוחות מתוך שירו של אברהם ברוידס, "משורר הנוער העובד", שנכתב לאחר מאורעות 1929. מילים אלו היוו את סיסמת "הנוער העובד". המילים "עלה והגשם! עלה נעלה" היו סיסמת "הבונים-התנועה המאוחדת". עם איחוד "הבונים התנועה המאוחדת" לתוך "הסתדרות הנוער העובד" והקמת "הסתדרות הנוער העובד והלומד" נוצרה הסיסמה המאוחדת. בטקסים ואירועים של התנועה נהוג שהמברך קורא "לעבודה, להגנה ולשלום – עלה והגשם!" והחניכים עונים ביחד "עלה נעלה".

סמל התנועה

המרכיבים בסמל תנועת הנוער העובד והלומד מייצג מספר דברים:

• החיטה והמעדר מסמלים את העבודה.
• החץ מסמל את ההגנה.
• עלי הזית העוטפים את הסמל מסמלים את השלום.
• סרט ועליו מתנוססת סיסמת התנועה מחבר ומאחד את כל המרכיבים.

ההיסטוריה של סמל התנועה

עם איחוד התנועות "הבונים-התנועה המאוחדת" ו"הנוער העובד" בשנת 1959, אוחדו סמלי התנועות לכדי סמל אחד. סמל זה שימש את התנועה עד לשנת 2016. ועידת התנועה שנערכה בקיץ 2015 קבעה כי יש לעצב את סמל התנועה מחדש לסמל דו-לשוני, ערבי-עברי, "כדי להעמיק את השוויון והשותפות בין כל חברי התנועה וחברותיה". סמל התנועה החדש נחשף באוקטובר 2016.

• 
  סמל הנוער העובד
• 
  סמל התנועה המאוחדת
• 
  סמל התנועה עד אוקטובר 2016
• 
  גרסה ערבית לסמל התנועה עד אוקטובר 2016
• 
  סמל התנועה החל מאוקטובר 2016 – דו לשוני

מבנה ארגוני

קני התנועה

קן בורוכוב, אחד הקינים הוותיקים והגדולים בתנועה. החיילים בתמונה הם חיילי מסלול הנח"ל חברי הנוער העובד והלומד.

בהתאם למבנה הכללי, קיימים שישה סוגי קינים (סניפים) בתנועת הנוער העובד והלומד. הקינים נבדלים ביניהם באופן הפעילות ובמתכונתו, אך הערכים והתכנים העומדים בבסיסם זהים. ברחבי הארץ פועלים כ-700 קינים במתכונות הבאות:

• הקן והמועדון העירוני – הקן המוכר ביותר לגבי רוב האוכלוסייה. הקן העירוני פועל בערים ובעיירות רבות ברחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד למצפה רמון שבדרום.
• הקן הקיבוצי – פועל בקיבוצים רבים בארץ, ומשתדל להתאים את אופן הפעילות למסגרת הקיבוצית הייחודית ולתהליכי ההפרטה המתרחשים בימינו בקיבוצים רבים.
• הקן האזורי – הקן האזורי הוא בדרך כלל קן פדרטיבי בפני עצמו, בו קיימים מספר מועדוני שכבה צעירה הפועלים כחלק מהקן, ומקום עיקרי לפעילויות השכבה הבוגרת. קיימים קינים בודדים שהם קינים אזוריים.
• בני המושבים – בעבר פעלה במושבים בלבד וכיום פועלת בכל המרחב הכפרי – מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים ומועצות מקומיות.
• הקן הערבי – פועל ביישובים ערביים רבים ב-25 קנים ומספר החניכים בהם נאמד ב-18 אלף. קן מזרח ירושלים הוא הקן הגדול בתנועה.
• הקן הדרוזי – פועל בכל היישובים הדרוזים בישראל.
• המחדשים והאיגוד המקצועי לנוער – גוף ייחודי לתנועת הנוער העובד והלומד, האחראי על חינוך הנוער העובד בארץ בכלל ובפרט נוער שלומד בבתי ספר מקצועיים. כמו כן, גוף זה מגן על זכויותיהם של הנערים העובדים ובכלל. למחדשים גם סניפים ברחבי הארץ שבהם הפעילות דומה לפעילות בקינים אך פונה לבני נוער עובדים.

מדריכים מהקן הערבי בתנועה

קן הנוער העובד והלומד בשדרות הציונות, חיפה, 2017

מחוזות התנועה

הקנים העירוניים והקנים הקיבוציים מחולקים לאחד עשר מחוזות שונים בארץ וכל קן משתייך למחוז מסוים. לכל מחוז יש רכז מחוז, רכז הדרכה ורכז ארגון והוא פועל בפני עצמו. קינים רבים מתגבשים בתוך המחוז ממש כמו ההתגבשות התוך קינית ויוצאים יחד לטיולים מחוזיים. המחוזות הם:

• מחוז הגליל – גובל בנהריה במזרח מועצה אזורית משגב וכרמיאל בדרום עד לגליל העליון בצפון
• מחוז עמקים – כולל את יקנעם, מגדל העמק, עמק הירדן, טבריה, עפולה, קריית טבעון, רמת ישי
• מחוז חיפה – אזור חיפה הקריות ועכו
• מחוז חוף – מטירת כרמל עד נתניה
• מחוז שרון – אזור השרון
• מחוז ירקון – אזור פתח תקווה, ראש העין, רמלה ולוד
• מחוז איילון – אזור תל אביב
• מחוז חולות – אזור ראשון
• מחוז דרום – אזור רחובות ואזור אשדוד
• מחוז נגב – אזור הנגב

מוסדות חניכים

מוסדות החניכים הם למעשה ביטוי לערך הדמוקרטיה בתנועה. המוסדות הם מעגלי-שיח של החניכים והמדריכים, העוסקים בעיצוב התנועה וקבלת ההחלטות בה. מוסדות החניכים הן:

• מועצות הקינים – בהן נציגים מכלל הקבוצות בשכבה הבוגרת בקן.
• מועצת מחוז – בה שני נציגים מכל קן במחוז.
• מועצה מחוזית – כינוס של כלל חניכי השכבה הבוגרת במחוז לסמינר, אחת לכמה שנים, שבסופו מתקיימת הצבעה וקבלת החלטות על אופיו של המחוז והתנועה.
• מזכירות חברי וחברות התנועה – בה חברים נציגים מכלל מעגלי התנועה המזכירות היא מוסד החניכים שמייצג את כלל חלקי התנועה השונים בדגש על מפגש ושותפות בין יהודים, ערבים, דרוזים וקהלים נוספים.
• הועידה – נקודת השיא של תהליך חינוכי ארוך והמפגש הנציגותי הרחב ביותר קרו רק 10 ועידות מהקמת התנועה, הוועידה האחרונה כללה כ-1500 צירים, חניכים מהבוגרת, קומונרים, חיילים במסלול הנח"ל ורכזים חברי תנועת הבוגרים שעושים משימה בתנועת הנוער. בוועידה מקבלים החלטות על דרכה של התנועה, בוועידה האחרונה הסכימו הצירים על "ייעוד הנוער העובד והלומד".
• מועצת חניכים ארצית – כינוס של כלל חניכי השכבה הבוגרת בארץ לסמינר, מתקיימת לעיתים רחוקות מאוד, שבסופו מתקיימת הצבעה וקבלת החלטות על אופייה של התנועה.
• מועצות שכבתיות – בשכבות י"א וי"ב מתכנסות מועצות שכבה מחוזיות וארציות ששותפות ומעצבות את התהליכים החינוכיים וההגשמתיים ביחד עם צוות המדריכים של השכבה. בשכבה י"א מכונה "מועצת שביעיות" והיא גם מופקדת על תהליך הרכבת הגרעינים לקראת סמינר הגשמה. בשיכבה י"ב מכונה "מועצת שמיניות" ולוקחת חלק בעיצוב ההתחנכות בגרעינים לקראת פרק חוות ההכשרה.

מרחבים פנימיים

• מרחב חיים – מרחב האחראי על נושא הב.ב.ב. (ביטחון, בטיחות, בריאות) בתנועה. המרחב דואג להתעדכן בנוהלי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, לייצר נהלים פנימיים, לבצע הפקת לקחים והערכות סיכונים ולהטמיע את נושא הב.ב.ב. באופן חינוכי אצל חניכי ומדריכי התנועה. מרחב זה משתמש אף בלומדה (סימולטור) אותה עוברים מדריכי התנועה לפחות פעם בשנה. המרחב מחולק פנימית לשתי מחלקות: המחלקה למפעלים וטיולים – האחראים על הביטחון, הבטיחות והבריאות בפעילות התנועתית ובתוך זה אחראים על המפעלים והטיולים בתנועה. מחלקת לוגיסטיקה – האחראים על ניהול מבני ורכבי התנועה ושמירה על בטיחותיהם, ועל הביטוח בתנועה. פעילותו של מרחב חיים הוזכר בדו"ח ועדת אדם לקידום הבטיחות והבריאות בעבודה של משרד הכלכלה בתור דוגמה חריגה ואיכותית לעיסוק בבטיחות בחינוך הבלתי פורמלי
• האיגוד המקצועי לנוער של הנוער העובד והלומד – הוא הגוף היציג (על פי חוק הסכמים קיבוציים), של הנערים העובדים בישראל. הארגון עוסק בארגונם, איגודם, ליווים והגנה על זכויותיהם של נערים עובדים, וכן מקיים מערכת הכשרה מקצועית, פעילות תנועתית כגון מחנות, טיולים וסמינרים, והבראה לנערים עובדים. כמו כן הארגון מציע ייעוץ משפטי חינם לנערים עובדים, וכן ייצוג משפטי חינם בבית הדין לעבודה לנערים עובדים מנוצלים כנגד מעסיקיהם. הארגון יושב גם במועצה לענייני נוער עובד שהוקמה מכוח חוק עבודת הנוער. במסגרת הארגון פועל המחדשים (פירוט למעלה). פועל בשיתוף ובקשר עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
• להקת התנועה – הלהקה הייצוגית של תנועת הנוער העובד והלומד. הלהקה מופיעה באירועים רשמיים בישראל ומחוצה לה כייצוג של התנועה. הופעותיה כוללים בין היתר את השירים התנועתיים, שירי עם ושירים פופולריים נוספים בעברית ובאנגלית. חברי הלהקה הם חניכים מכל הארץ בשכבה הבוגרת (ט-י"ב). נוסף על כך, לוקחת הלהקה חלק במקהלת תנועות הנוער המקובצת ומופיעה בחסותה בעצרות וטקסים ממלכתיים רבים.
• תיאטרון התנועה כמו להקת התנועה מורכב התיאטרון מחברי השכבה הבוגרת. התיאטרון מעלה הצגות בנושאים הקשורים לפעילות התנועה כגון הדרכה, ציונות עלייה וכדומה. התיאטרון מודרך על ידי מדריכים כקבוצה תנועתית בנוסף לפיתוח יכולות המשחק והעבודה על ההופעות.

מסלול ואופן החניכות

הפעילות בקינים מתקיימת פעמיים בשבוע. הפעולות בבסיסן מתחלקות לפעולות ערכיות, פעולות אקטואליה, פעולות בתחום הסיירות והמחנאות, ערבי תרבות (ערבים של כיף וגיבוש) ופעולות חוץ. בנוסף, מדי שנה ישנם מספר טיולים ואירועים מסורתיים (חג המעלות, פורימון, קייצת וכדומה...). שאר מסגרות הפעילות (מועדונים, סניפים וכו') הם בעלי צורות פעילות מגוונות ושונות, תוך דגש על קבוצתיות, אוטונומיה, הרחבת תחומי העניין ומשמתיות – הנעה בין "קבוצות הנהגה" מקומיות, מועצות נוער, הדרכה לסוגיה השונים, חניכה, "סיירת זכויות עובדים" או פעולות אחרות המשנות את הסביבה הקהילתית של בני הנוער, בדגש על עבודה עם ילדים קטנים יותר. השאיפה היא להתאים את צורת הפעילות לנוער תוך דרישה משימתית.

בקן העירוני הפעילות מתחילה מכיתה ד' (מהחופש שבין ג' ל-ד' למעשה, בקייטנת התנועה – הקייצת).

השכבה הצעירה והמתבגרת

חניכים צעירים בבית למדע ועמדה בעכו

החניך מתחיל את חניכותו בתנועה בכיתה ד', בגיל 9. הוא מצטרף לתנועה והופך לחלק מקבוצת שווים. הרעיון של קבוצה אינו נובע מנוחות, לקבוצה ערך חינוכי – בתוך הקבוצה החניך חווה שותפות, שיתוף פעולה ושוויון, וכמו כן יוצר ומפתח קשרים חברתיים. הקבוצה היא המסגרת של החניך בקן. המודל המשמש את התנועה הוא "כיתה=קבוצה", כלומר: החברים בכיתה הם יהיו החברים בקבוצה על מנת ליצור לחניך בשכבה הצעירה חוויה אורגנית בה הוא לא מתנתק מחיי היום-יום, ובה הערכים הם לא דבר שונה מחיי החברה. את הקבוצה בשכבה הצעירה מדריך חבר בשכבה הבוגרת אשר עבר סמינר הדרכה רשמי (מד"צים, מובילים או סמינר מתנועה אחרת או ממשרד החינוך) והוא מדריך בעל תעודה.

ככל שהחניך מתבגר, כך גם התכנים שהוא עובר עם קבוצתו משתנים. בעוד הבסיס הערכי נשאר זהה – התכנים מותאמים לגילם ויכולת הבנתם של החניכים, לאופי הקבוצה וחבריה, ובמידה רבה גם לאופי וראיית עולמם של המדריך. החניך ממשיך להיות חלק מהשכבה הצעירה עד כיתה ו'.

בכיתה ז' החניך עובר לשכבה המתבגרת, בה התכנים והצורה מותאמים לחוויה החדשה של חטיבת הביניים, לפירוד בין הכיתות ולעיתים הדגם "כיתה=קבוצה" משתנה בהתאם למספר החניכים. בסוף כיתה ח' החניך כבר יכול להתחיל לקחת על עצמו אחריות בדמות עזרה למדריכים בצוותים השונים, עזרה טכנית ויצירתית במפעלי השכבה הצעירה של הקן.

השכבה הבוגרת

אחרי תהליך חינוכי מסוים ששיאו בחופש שבין כיתה ח' לכיתה ט', עולה החניך לשכבה הבוגרת. האחריות על חברי השכבה הבוגרת גדולה בהרבה מאחריות חברי השכבה הצעירה, מאחר שעכשיו עליהם לדאוג באופן מלא לתפקודו של הקן על כל חלקיו – אחריות זו באה לידי ביטוי בוועדות הקן השונות, בעזרה למדריכים בימי הפעילות ובעשייה החינוכית המיוחדת בה עוסקים חניכי שכבה ט' הנקראת פרויקט מסו"קים (מדריכי ספורט וקהילה). במהלך שנה זו חניכי שכבת החושלים מוכשרים לקראת ההדרכה והמשימה.

בסוף כיתה ט' יוצאים החניכים לסמינר מד"צים (מדריכים צעירים) – 9 ימים ביער כפר החורש, ליד היישוב תמרת, בהם מוענקים להם הכלים הדרושים להם להפוך למדריכים. או לחלופין לסמינר מובילים – 6 ימים ביער כפר החורש, המכשיר אותם להדרכה בתחום מסוים (מועדון קהילתי, קבוצה בתנועת נוער, מתנ"ס). ההבדל בין הסמינרים הוא שהמד"צים לא בהכרח ידריכו עם חברי קבוצתם, ולכן הם מפוזרים עם בוגרי ט' מרחבי הארץ בחוגים במהלך הסמינר. המובילים ככל הנראה ידריכו עם חברי קבוצתם ולכן חוויית הסמינר היא קבוצתית, וגם מכיוון שהיוצאים למובילים זקוקים לחיזוק הקשר עם בני קבוצתם או עם התנועה.

בכיתה י' יכול החניך, אם יבחר, להדריך קבוצה בשכבה הצעירה, כפי שהודרך הוא על ידי חבר השכבה הבוגרת כשהוא היה בשכבה הצעירה או המתבגרת. חניך שבוחר להדריך עובר במהלך השנה מספר השתלמויות, וכן סמינר מש"שים (מדריכי שנה שנייה) ומשל"שים (מדריכי שנה שלישית) בסוף כיתות י" ו-י"א בהתאמה.

בכיתה י"א יוצאת משלחת משותפת של הנוער העובד ושל המחנות העולים למסע לפולין ששמו המלא הוא- "המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער – שואה וגבורה". משלחת זו כוללת בממוצע כ-600 עד 700 חניכים והיא המשלחת הגדולה ביותר שיוצאת לפולין מטעם משרד החינוך. כמו כן בשכבה זו מקימים החניכים גרעינים – בין 14 ל-15 גרעינים במחזור. הגרעינים מורכבים על ידי גוף הנקרא "מועצת שביעיות" המורכב מחניכי השכבה ובו 2 נציגים מכל קבוצה. אחרי מספר מפגשים מרכיבים חברי המועצה את הגרעינים השונים על ידי צירוף קבוצות שונות בארץ לקבוצה אחת גדולה – היא הגרעין המונה בממוצע כ-30 חברים היוצאים בסוף השנה למפעל הרפסודיה בו כל גרעין בונה רפסודה איתה הוא חוצה את הכנרת.

בכיתה י"ב – שכבת הגרעין – חבר השכבה יכול לצאת לסמינר מש"צים (מרכזי שכבה צעירה) וללוות את ההדרכה של המדריכים, להיות אחראי על ישיבות המד"צים ולמעשה על השכבה הצעירה בשיתוף עם הקומונרים. כמו כן הוא יכול להמשיך להדריך. בשנה זו הגרעין נבנה דרך סמינרים גרעיניים ופעולות קבוצתיות. בתום השנה הגרעין יוצא לסמינר חוות, המכשיר אותם להיות קומונרים מתוך חוות ההכשרה, ולאחר מכן לסמינר משלחת, המכשיר אותם לאותו מחוז אליו הם נשלחו.

חוות ההכשרה, גרעין נח"ל ותנועת הבוגרים

טקס סיום סמינר חוות ההכשרה התש"ע, הנוער העובד והלומד, קיבוץ רביד.

בסוף כיתה י"ב יוצא כל גרעין, בסביבות 20 חברים, לחוות הכשרה. הגרעין דוחה את השירות הצבאי שלו בשנה וחי במסגרת שנת שירות. כל בני הגרעין חיים ביחד בבית המכונה "חוות הכשרה" (זכר לחווֹת ההכשרה באירופה בתחילת המאה ה-20 שהופעלו על ידי החלוץ, וסמל לשנה של התנסות בחיים שיתופיים לקראת המשך בתנועת הבוגרים). הם עוסקים בפעילות חינוכית ואחראים על הפעילות בקיני התנועה, ונקראים "קומונרים" (מלשון "קומונה").

בסוף השנה מתגייס כל הגרעין ביחד לצבא, לנח"ל, במסלול מיוחד לבני גרעינים. מרבית הבנים מתגייסים לגדוד 50 ומרבית הבנות מתגייסות לתפקידי הדרכה כמורות חיילות, כמדריכות גדנ"ע או לגדוד קרקל. לאחר שנה וחצי של שירות צבאי רגיל, חוזרים בני הגרעין לגור ביחד לשנה של "פרק משימה" – בו הם עוסקים בפעילות משימתית-חינוכית ברחבי הארץ. לאחר מכן הבנות משתחררות והבנים חוזרים לעוד תקופה של שירות צבאי רגיל, ולאחר מכן תקופת של"ת (שירות ללא תשלום).

לאחר השחרור מהצבא, משתקע הגרעין במקום כלשהו בארץ ובוחר אם להצטרף לתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד.

מפעלי התנועה

"מפעלים" הוא כינוי לפעולות השיא הייחודיות של תנועות הנוער אשר חורגות משגרת הפעילות היומיומית בסניף. המושג משמש הן כשם כולל למחנות הקיץ, לטיולים ולסמינרים השונים של התנועה והן לפעילויות הייחודיות של התנועה בקהילה ובחברה הישראלית. לתנועה מפעלים רבים – חלקם משותפים לכל חלקי התנועה, ואחרים ייחודיים לקהילה, למחוז או לקן מסוים. להלן חלק מהמפעלים המרכזיים של התנועה:

• חג המעלות – אירוע לפתיחת שנת הפעילות, המתקיים במסגרת הקן או הרשות המקומית ובו מציינים את עליית השכבות בתנועה. האירוע מתחיל בטיול או תהלוכה ולאחריהם אירוע קהילתי הכולל טקס עליית השכבות, מסכת וכתובות אש. את השם "חג מעלות" נתן דוד כהן, והוא עלה בו בעקבות אגדה על 15 המעלות שהיו בעזרה בבית המקדש (כמספר הפרקים בשיר המעלות בתהילים). השם התקשר גם עם ססמת התנועה "עלה והגשם" ועם שם העיתון של התנועה "במעלה".
• מפעלי הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין – מפעלי הזיכרון לרצח יצחק רבין הם נדבך חשוב בלוח השנה של התנועה. בין המפעלים ניתן למנות את מבצע "משואות ליצחק" – במסגרתו עומדים חניכי התנועה בעשרות צמתים ונק' ציון חשובות עם שלטים ומשואות; "אוהלי זכור" – תערוכות ניידות המוקמות למשך מספר ימים בעשרות יישובים בישראל ומספרות את סיפורו של יצחק רבין ואת סיפור הרצח; השתתפות באספה ישראלית ובעצרות של קואליציית "זוכרים את הרצח נאבקים על הדמוקרטיה".
• מפעל יוסי יפה – מפעל של חטיבת בני המושבים לזכרו של רכז בני המושבים בעבר יוסי יפה שנהרג ב-1977 בפעילות מבצעית. המפעל מיועד לחניכי כיתות ט'-י"ב של בני המושבים ומתקיים במשך 4 ימים בסוכות, בכל שנה באזור אחר בארץ, בשיתוף קק"ל והמועצה האזורית המארחת. במסגרת המפעל משלבים החניכים טיול באזור עם פעילות של פריצת שבילים וסימונם, שיפוץ אנדרטאות ושיקום וטיפוח אתרי טבע.
• טיולי חנוכה וחופשת החורף – טיולים של 4 ימים לדרום הארץ (מדבר יהודה / הנגב / הרי אילת) המיועדים לשכבה הבוגרת. החניכים היהודים בתנועה מטיילים בחופשת חנוכה, והחניכים בקנים הערביים ובקנים הדרוזיים מטיילים בחופשת החורף.
• המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער – שואה וגבורה – הוא המסע לפולין התנועתי, הנערך מדי שנה ומתמקד בציונות ובמהפכה הציונית בגולה, בדגש על מרידות תנועות הנוער בגטאות בתקופת השואה. למסע זה יוצאים חניכי שכבת המעפילים (כיתה י"א). המסע נערך בשיתוף עם תנועת המחנות העולים. בנוסף לביקורים בגיטאות, מחנות השמדה ומחנות עבודה, מבקרת המשלחת גם בנקודות ציון יהודיות חשובות בגולה, כמו ישיבת חכמי לובלין, הרובע היהודי בקרקוב ובית הכנסת בטיקטין, שם לומדים על התפתחות הציונות בגולה.
• העלייה לתל-חי – התנועה מציינת את נפילת תל-חי בי"א באדר באמצעות "העלייה לתל חי" מאז שנת 1926. בעשורים האחרונים מתקיימת העלייה לתל-חי במסגרת טיול לחניכי שכבה ט' בתנועה (חושלים).
• מבצע זר לנופל – מבצע המתקיים ביום הזיכרון לחללי צה"ל, במסגרתו מחלקים חניכי התנועה עשרות אלפי זרי פרחים למשפחות השכולות ולמבקרים נוספים המגיעים לבתי העלמין, אותם יניחו על קברי הנופלים. המבצע מתקיים מאז 1981 והחל כיוזמה של מגדל פרחים בשם שמעון אהרון. המבצע נערך בשיתוף אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ומועצת מגדלי הפרחים.
• האחד במאי – התנועה מציינת את האחד במאי מדי שנה בתהלוכה ססגונית ברחובות בת"א אשר מסתיימת בטקס ובמסכת, בהשתתפות ההסתדרות. האירוע מוקדש בשנים האחרונות לנושא המאבק בניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה ולעידוד ההתאגדות. במסגרת האירוע אף מוענק מדי שנה "אות ההתאגדות".
• סמינר ט' מד"צים – סמינר ההדרכה בסוף כיתה ט' הוא אחד מהשיאים של תהליך ההתחנכות בתנועה, במסגרתו מוכשרים החניכים להיות מדריכים צעירים ומקבלים תעודת מד"צ המוכרת על ידי משרד החינוך.
• מחנות הקיץ – במסגרת מחנה הקיץ יוצאים החניכים לשהות של מספר ימים ביער, במהלכם לנים בתנאי שטח ומתנסים בשדאות ובצופיות. מחנות הקיץ מיועדים לכלל השכבות בתנועה, כאשר לכל שכבה מספר ימים שונה ופעילות המותאמת לגיל. לכל מחנה נושא מרכזי שמהווה את "סיפור המסגרת" שלו, בדר"כ סיפורים מתחום ההיסטוריה והתרבות היהודית והציוניות, למשל: "מחנה העפלה", "מחנה יציאת מצרים" וכדומה.
• הרפסודיה – מפעל לשכבת י"א המתקיים בקיץ. במסגרת הרפסודיה כל קבוצה בונה לעצמה במשך יומיים רפסודה בעזרת שימוש בחביות, במבוקים וחבלים, ולאחר מכן חוצה בשיט את הכנרת על גבי הרפסודה שנבנתה. בכל שנה נבחר נושא אותו מציינים החניכים על גבי מפרשי הרפסודות.
• מחנה תנועה אחת – מחנה משותף של 4 ימים בקיץ לחניכים ערבים ויהודים בתנועה. המחנה עוסק בתכנים: קיום משותף בין יהודים לערבים, דמוקרטיה, זהות יהודית וערבית, חינוך ותרבות, מעורבות חברתית ואחריות. הקבוצות מעורבות ומודרכות על ידי זוג מדריכים – יהודי וערבי.
• סמינר הכשרות – מפעל לשכבות י"א וי"ב המתקיים לאחר מחנות הקיץ ביער כפר החורש. במהלך הסמינר מוכשרים החניכים לתפקידים בקנים השונים לקראת השנה הקרבה: מש"צים (מלווי השכבה הצעירה), רכזים ארגוניים, מדריכי ט', מדריכי מתבגרת (שכבות ז'-ח') ופעילי תרבות.
• סמינר כוונות – סמינר המתקיים לרוב בשבוע האחרון של חופשת הקיץ. במהלך הסמינר החניכים מקבלים החלטות לקראת השנה הבאה בקן, קובעים יעדים ומטרות ודנים בנושאים השונים. זהו המפעל האחרון החותם את השנה בתנועה.

ראו גם

• דרור ישראל
• תנועת בוגרים
• תנועות נוער
• סוציאליזם

לקריאה נוספת

• הנוער העובד, קובץ, הוצאת "במעלה" (הוצאה פנימית), תש"י-1950. – הרצאות ומאמרים של חניכים ופעילים בתנועת העבודה ובנוער העובד בנושא הנוער העובד.
• צביקה דרור (עורך), פנים לדוד, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. – על דוד כהן ה"אבא" של הנוער העובד, אשר מספר הרבה על התנועה.
• דוד כהן, ביתי בין נערים, תשל"ו-1976 – דוד כהן מספר את סיפורו של הנוער העובד.
• בנימין חכלילי, הזמנה לשיחה – דרכה של תנועת הנוער העובד 1924-1959, 1988. – ממקימי תנועת הנוער העובד וממייסדי קיבוץ נען מספר על שנותיה הראשונות של התנועה.
• מוניה אדמתי, במעלה נעורים, הנוער העובד 1931-1924, 1974 – על ראשית התנועה
• מרדכי נאור, בתנועה מתמדת – אלבום 60 שנות הנוער העובד והלומד, 1984 (הספר בקטלוג ULI).
• ירון איילון, הנוער העובד והלומד: האם ביתנו (עדיין) פתוח בפני כל נערה ונער?, בתוך: יובל דרור (עורך), הקבוצות השיתופיות בישראל, אפעל: הוצאת יד טבנקין, 2008, עמ' 75–326.
• אבינועם גרנות, הנוער העובד והלומד – ציוני דרך חלק א' 1924-1980, אתר "מאמרים".
• אבינועם גרנות, הנוער העובד והלומד – ציוני דרך חלק ב' 1980-2011, אתר "מאמרים".
• מיכה לִבְנֶה ומשה ליסק (עורכים), עלה והגשם – ספר התנועה המאוחדת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הנוער העובד והלומד

• הנוער העובד והלומד, ברשת החברתית פייסבוק
• הנוער העובד והלומד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הנוער העובד והלומד, ברשת החברתית אינסטגרם
• הנוער העובד והלומד, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הנוער העובד (תנועת נוער), באתר תנועת העבודה הישראלית
• תנועת דרור ישראל – אתר תנועת דרור ישראל
• נתן גרוס "השרוך האדום", 1955
• ניצן הורוביץ, רוח עז, מסע אל המהפכה השקטה – אודות קיבוצי המחנכים של דרור ישראל ובוגרי תנועות נוער נוספות; במקור, משידורי ערוץ 10 וכעת, בערוץ היוטיוב של הורוביץ, 14 במאי 2018
• יהודה יפרח, ‏שיבושי תנועה: מה באמת קורה בנוער העובד והלומד, בעיתון מקור ראשון, 6 בינואר 2019
• נחמן גלבוע, בצל ההסכם מול הנוע"ל: אושר תקציב התנועה הקיבוצית, באתר mynet‏ קיבוץ, 20 בפברואר 2019
• לין לוי ונעה חסלוביצר, "בזכותו אני בן אדם טוב יותר", באתר ynet, 16 באפריל 2019
• ניר מיכאלי, אַנְשֵי הַמָחֲרָת – הקבוצות השיתופיות החדשות בישראל בין מייסדי קהילות ייעוד למחדשי תנועת העבודה, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב