לדלג לתוכן

טיקטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "טיקטין" מפנה לכאן. לערך העוסק באישים בשם זה, ראו טיקטין (פירושונים).
טיקטין
Tykocin
סמל טיקטין
סמל טיקטין
סמל טיקטין
דגל טיקטין
דגל טיקטין
דגל טיקטין
רחוב בטיקטין, מימין בית הכנסת ומשמאל בית הרב
רחוב בטיקטין, מימין בית הכנסת ומשמאל בית הרב
רחוב בטיקטין, מימין בית הכנסת ומשמאל בית הרב
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פודלסיהפודלסיה פודלסיה
תאריך ייסוד נזכרת לראשונה במאה ה-11; זכויות עיר ב-1425
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 1,917 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות 53°12′N 22°47′E / 53.200°N 22.783°E / 53.200; 22.783
אזור זמן UTC +1
http://tykocin.podlaskie.pl
בית הכנסת בטיקטין
האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה

טיקטיןפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב. העיירה, בת כ-1,900 תושבים (2006), היא אחת מן הערים העתיקות ביותר בחבל פודלסקיה (Podlaskie). השם "טיקוצ'ין" נזכר לראשונה במאה ה-11. העיר זכתה לזכויות עיר ב-1425, איבדה אותן ב-1950 וזכתה בהן שוב ב-1993. בעבר השתייכה העיר לחבל ביאליסטוק (Białystok). בעיר בית קברות יהודי מהעתיקים ביותר בפולין. בטיקטין קיים חוק שימור העיירה כעיירה יהודית.

הקהילה היהודית בטיקטין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית היישוב היהודי בטיקטין במחצית המאה ה-16, אך כבר קודם לכן התיישבו בה יהודים. עם הגבלת היהודים לתחום המושב גדלה הקהילה והייתה לקהילה חשובה ומרכזית ביהדות פולין, עובדה שהביאה לכך שוועד ארבע ארצות התכנס בטיקטין כמה פעמים.

בית הכנסת הגדול בטיקטין מפואר במיוחד, ומעוטר באיורים של חיות ובכתובים מהתנ"ך ומהתפילה. בית הכנסת שרד בשואה, כששימש תחת הכיבוש הנאצי כמחסן נשק. כיום משמש המבנה למוזיאון יהדות, שבו מוצגים תשמישי קדושה: תפילין, טלית, מגילת אסתר ועיטורי ספר תורה. בית הכנסת הקטן שימש כבית המדרש, כבית הספר וכמקום התפילה היומיומי של יהדות טיקטין.

ערב השואה, היו 2,500 יהודי טיקטין, רוב בקרב האוכלוסייה המקומית הכללית. פנקס הקהילה בטיקטין הוצא לאור בשני כרכים על ידי האקדמיה הישראלית למדעים.

רבני טיקטין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמדת הקהילה בשואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השמדת יהודי טיקטין

בראשית המלחמה לא היו פגיעות בנפש בקרב היישוב היהודי בעיירה; הצבא הגרמני עבר אמנם בעיירה, כלא את התושבים בכנסייה ובזז את רכושם, אך כעבור זמן קצר נמסר האזור כולו לרוסים במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב.

בעקבות מבצע ברברוסה נכבש האזור בשנית. ב-16 באוגוסט 1941 הופיעו בעיר חיילים גרמנים, אשר בתחילה, במטרה להוליך שולל את תושבי העיר, עברו מבית לבית, ביקשו סליחה על ההפרעה והוציאו צו להחזרת רכוש שנבזז. החיילים אסרו על היהודים לעזוב את העיר. ביער לופוחובה הסמוך נחפרו שלושה בורות, מהם שני בורות ענק. הגרמנים הכריזו על כינוס היהודים בכיכר השוק, ומשפחות הקהילה התייצבו עם מיטלטליהם כנכונים לדרכם.

בבוקר ה-25 באוגוסט הופיעו אנשי הגסטאפו מצוידים במשאיות ענק. הם ערכו סלקציה – הגברים לצד אחד, והנשים, הילדים והזקנים לצד שני. הגברים סודרו בסדר מהגבוה לנמוך, והחלו לצעוד אל מותם. לבסוף הגיעו היהודים לכפר זבד (שבפולין) ושם נכלאו בבית הספר מקומי, ונאמר להם כי הם עומדים ללכת לגטו בקרבת מקום. מדי עשר דקות הגיעה למקום משאית שעליה הועמסו כ-70 יהודים, אשר הוסעו ליער לופוחובה, והושלכו לתוך הבור. מכונת ירייה אשר עמדה מעל לבור טבחה בהם. באותו יום נטבחו בצורה זו למעלה מ-1,400 מיהודי טיקטין. בלילה כוסו הבורות בידי הפולנים המקומיים בהשגחת הגרמנים, שסיפרו להם כי מונחות שם גופותיהם של חללי מלחמה המובאות לקבורה.

למחרת עברו הגרמנים מבית לבית, הוציאו את כל הנשים, הזקנים והחולים שלא התייצבו ביום הראשון וריכזו אותם בכיכר השוק, למעלה מ-700 נפש. הגרמנים העמיסו אותם על משאיות והובילו גם אותם ליער לופוחובה, שם הושלכו אל תוך הבור השני ומכונות הירייה פתחו באש. לאחר מכן כיסו הפולנים את הבור השני. בשעה שתיים ב-26 באוגוסט סיימו הנאצים את מלאכתם, וקהילת טיקטין עתיקת היומין הושמדה.

אלה שהצליחו להימלט לנפשם נתפסו לאחר מכן והובלו לבור השלישי. רק מעטים מן הקהילה הגדולה של טיקטין נותרו בחיים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מ. צאנין, טיקטין בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 177–180 (תיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיקטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יש משערים שהוא רק קיבל הצעה למינויו כרב במקום ובפועל לא שימש שם כרב, ושמו לא מוזכר ב"פנקס קהל טיקטין"
  2. ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, בנין, דר. שמואל, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמודים 19–20, באתר היברובוקס.