לדלג לתוכן

יואל סירקיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הב"ח)
המונח "ב"ח" מפנה לכאן. לערך העוסק בבסיס חיפה של חיל הים, ראו בסיס חיפה.
רבי יואל סירקיש
המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
לידה 1561
לובלין, ממלכת פולין השווה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1640 (בגיל 79 בערך)
קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1640 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים

רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640)[1] מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל הב"ח על שם ספרו. חתנו היה הט"ז, מגדולי נושאי הכלים של השולחן ערוך.

נולד בלובלין שבפולין לשמואל סירקיש ושרה יפה.[2] היה בן דוד שני של הרב מרדכי יפה, רבה של פראג ובעל ספרי ה'לבוש'. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב צבי הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש (אנ') שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב.[3][4]

שימש רב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת שע"ה, 1615, נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת שע"ט, 1619, עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת' (1640). במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

בניו ותלמידיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב"ח היו שני בנים רבנים מאשתו ביילא:

חתניו היו:

נשיא מדינת ישראל זלמן שזר היה הדור החמישה-עשר של סירקיש (לא ידוע מאיזה צד)[6]

בין תלמידיו היו:

ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעיתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות, וביישוב דברי הטור.

הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעיתים גם פירושים.

בין הסימונים המקובלים בהגהות:

  • הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס.
  • הס"ד - הוא סוף דיבור = שני דיבורי המתחיל בדברי רש"י שאוחדו בטעות על ידי המדפיס.
  • צ"ל - צריך להיות = פירושו הצעת הגרסה הנכונה לדעת הב"ח.
  • נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה.
  • ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א.
  • נ"ב - נכתב בצידו = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח.

כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף.

ההגהות הועתקו מתוך הש"ס של בית הכנסת בבעלז עליו רשם הב"ח את הגהותיו בתקופת כהונתו כרב העיר. הש"ס היה קיים עד השואה, ותשעה כרכים ממנו שרדו ונמצאים היום בספריה הלאומית.[7] בהזדמנות מסוימת הוא נכרך וקוצצו שולי הדפים ונחסרו קטעים קטנים מכתב היד. במצב זה הוא עמד לפני המעתיקים, והושלם בהשערה, ולכן לפעמים ישנן טעויות מוכחות בלשונו.

להרחבה ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341–370.

ספרים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:

דרכו בחינוך ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו.[8] הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו.

עיסוקו בקבלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו[9]: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכולה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להפך. "אין עוברין על דין התלמוד מפני שהוא כך על פי הקבלה",[10] ו"אין לנו לנהוג מנהגינו על דרך הקבלה כל שהוא נגד מסקנת התלמוד",[11] ו"אין אנו נוהגים על פי הקבלה כל שהוא נגד הדין".[12]

על שמו רחוב בתל אביב יפו בשם "רחוב בית חדש" ולעיתים נקרא "רחוב הרב יואל סירקיש".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רב צעיר, תולדות הפוסקים, נ"י תש"ח, כרך ג' עמ' 122–126.
  • הרב שמואל קלמן מירסקי, בין שקיעה לזריחה, ירושלים-ניו יורק, תשי"א, עמ' 139–162.
  • פנחס סירקיס, ספר הב"ח, ת"א תשמ"ד.
  • איסר קליגר, משלחנם של אחרונים, תשמ"ה, עמ' מ"ה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פנקס חברא קדישא קהילת קרקוב דף ק"ז עמוד א'
  2. ^ לפי ספר הב"ח מאת פנחס סירקיס, עמודים ח' - ט'
  3. ^ פרטים עליו בגיליון עלים לתרופה פרשת האזינו-בראשית תשע"ז מובא כאן
  4. ^ JAFFE (JOFFE) - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
  5. ^ הספר הודפס בסלוניקי בשנת ה'תק"א כרוך ביחד עם הספר "קול שחל" שכתב נכדו רבי "אברהם נתן נטע". אין להחליף עם הספר שאגת אריה המוכר, שחיבר רבי אריה לייב גינצבורג
  6. ^ יצחק אבינרי, שתי פגישות, "דבר", באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1974-11-04
  7. ^ יעקב לויפר, ‏עוד בעניין ההגהות בגמרות מהדורת 'עוז והדר', המעין ניסן תשפ"א
  8. ^ ב"ח על יורה דעה סימן רמה ח
  9. ^ שו"ת הב"ח סימן ה. נשמט ברוב הדפוסים.
  10. ^ ב"ח, או"ח סימן רעד, ד"ה ובוצע.
  11. ^ ב"ח או"ח סימן קפב.
  12. ^ שו"ת הב"ח סימן פ.


תקופת חייו של הרב יואל סירקיש על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן