דוד הלוי סגל
 | |
| דיוקן של בעל ה"טורי זהב" | |
| לידה |
1586 ה'שמ"ו לודמיר, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
1667 (בגיל 81 בערך) כ"ו בשבט ה'תכ"ז לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| כינוי | הט"ז |
| מקום קבורה | לבוב |
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי  |
| מקום פעילות | בריסק, קראקא, לבוב |
| תקופת הפעילות |
?–1667 |
| תחומי עיסוק | פוסק הלכה |
| תפקידים נוספים |
רב ראשי |
| רבותיו | רבי יצחק הלוי סגל, רבי יואל סירקיש (הב"ח) |
| תלמידיו |
רבי שמואל הלוי סגל (בעל נחלת שבעה) רבי אריה יהודה לייב סירקיס |
| בני דורו | רבי שבתי כהן (הש"ך) |
| חיבוריו | "מגן דוד" ו"טורי זהב" על שולחן ערוך |
  | |
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו טורי זהב.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלודמיר לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל אחיו הגדול, רבי יצחק הלוי סגל, מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; רבנותו הראשונה הייתה בעיירה פוטליצ'י (Potelych), הסמוכה לרווה רוסקה שבגליציה (כעת באוקראינה), ולאחריה עבר בין ערים רבות, כמו בריסק וקרקא. נשא לאישה את רבקה, בת רבו המובהק הרב יואל סירקיש (הב"ח), ולאחר פטירתה נשא לאישה את כלתו של הב"ח שהתאלמנה מבעלה הרב שמואל צבי הרץ בן הב"ח[1]. בשנת 1641 התיישב באוסטרוה (אוסטראה), שם הקים ישיבה, וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך, טורי זהב.
בעקבות פרעות ת"ח ות"ט נאלץ הט"ז לברוח למוראביה. לאחר מכן התיישב בלבוב, ובשנת תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד הב"ח[2] לתהות על קנקנו של שבתי צבי. בעוד הם התרשמו ממנו מאוד, הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך ג' שלום בספרו "שבתי צבי"[דרושה הבהרה]). הט"ז נפטר בלבוב ב-1667, בגיל 81. רבי ישעיה הלוי היה נכדו.
טורי זהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]את ׳טורי זהב׳ הדפיס בשנת ה׳תו (1646), באותה שנה ר׳ שבתי הכהן מדפיס את ׳שפתי כהן׳. בהמשך הם משיגים אחד על דברי השני. מטרת כתיבת הספר על ידי הט"ז הייתה להעמיד את ההלכה על בוריה; לדעתו, ריבוי הדעות והמחלוקות בדורו היוו בעיה, שהוא שאף לפתור. ספרו טורי זהב נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקרא "מגיני ארץ"). השם 'טורי זהב' הוא משחק מילים עם הביטוי 'תורי זהב' (שיר השירים, א', י"א). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא ליישב את קושיות ה"בית יוסף" על ספר ה"טורים". ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על השו"ע, חובר על כל חלקי השו"ע. החיבור זכה להשגות מצד רבי שבתי הכהן (הש"ך - שהשגותיו על הט"ז נקראות "נקודות הכסף", על פי אותו פסוק). הט"ז הגיב להשגות הש"ך ב"הדף האחרון להט"ז". בפולין, כנס ועד ארבע ארצות משנת 1683, החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז[3], אך עם השנים דעתו של הש"ך נעשתה לדעה המכרעת.
ביטוי למרכזיותו של החיבור בפסיקת ההלכה בהווה ניתן למצוא בכך שחלקים מהחיבור מהווים מרכיב מרכזי בחומר הלימוד הנדרש עבור בחינות ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל, בנושאים הכלולים בחלק יורה דעה של השולחן ערוך.
בנוסף חיבר הט"ז את הספר "דברי דוד טורי זהב" על פירוש רש"י על התורה. נדפס לראשונה בדיהרנפורט בשנת ה'תמ"ט. מאז נדפס פעמים רבות, וגם על ידי הוצאת מוסד הרב קוק בעריכת הרב חיים דב שעוועל.
תשובות הלכתיות שלו נדפסו בתוך הספר "שו"ת גאוני בתראי" טורקא תקכ"ד, ובמהדורת צילום ירושלים תש"מ.
פורים אליק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרעות ת"ח ות"ט, כאשר הגיעו ההיידמקים לעיר אוסטרוה וטבחו בה את כל היהודים שמצאו, הצליח הט"ז לברוח מהעיר, והגיע לעיר אליק. בעיר אליק היה מבצר גדול וחזק, מוקף במים מכל סביבותיו. כאשר הגיעו ההיידמקים לעיר אליק, הסתתרו היהודים בתוך המבצר. ההיידמקיםהקיפו את המבצר וניסו לפרוץ לתוכו במשך ימים רבים, היהודים ובראשם הט"ז, צמו והתפללו כל אותם ימים. כאשר ההיידמקים הצליחו לפרוץ את החומות, לפתע ירו שני תותחים עתיקים שהיו על אחד הצריחים, ואז ההיידמקים ברחו בבהלה.
בעקבות המאורע, תיקן הט"ז את יום "פורים אליק" ביום כו' סיון, לזכר נס ההצלה.
ביום פורים אליק, נהגו יהודי אליק להתענות ולומר סליחות עד חצי היום, ומשעת חצות לחגוג את נס ההצלה במשתה ושמחה[4]
בית הכנסת והקבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת שלו בלבוב השתמר עד תקופת השואה, והוחרב בידי הנאצים. היום, למרות מאמצי הקהילה היהודית לשקמו, הוא נשאר בהריסותיו, אך נותרו ציור של בית הכנסת וצילומים ממנו. קבר הט"ז בבית הקברות היהודי בלבוב היה יעד לביקורי יהודים עד שנות ה-50, אך חולל בידי הממשלה הסובייטית, ועל כל שטח בית הקברות הוקם שוק מרכזי. שום מאמץ יהודי לא הצליח לפדות את מקום קבורתו ולהקים שם מצבה מחדש. בשנת 2014 יהודי בשם רבי מאיר גבאי הקים מצבה בשטח שהיה מקום קבורתו של רבי דוד סגל.
ייצוגים באמנות ובתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב סגל מופיע כדמות ברומן ״נחמיה״ מאת יעקב צ׳ מאיר. כמו כן מופיעים ברומן בנו, הרב ישעיה, והמסע אל שבתי צבי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' דוד בר' שמואל הלוי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 399-390, באתר היברובוקס
- שבח קנביל, תולדות הט"ז, בתוך: תולדות גדולי ההוראה, ניו יורק תשט"ו, עמ' 75, באתר היברובוקס
- מאמר כולל תמונת בית הכנסת של הט"ז, בעיתון 'אידישע וארט' שבט ה'תשמ"ז (יידיש), באתר היברובוקס.
- תולדות חייו וצילום הגל-עד שהוקם בשטח בית הקברות באתר אהלי צדיקים
- דוד הלוי סגל, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- דוד הלוי סגל-הט"ז באתר חב"ד
דוד בן שמואל (1586-1667), הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חיים נתן דמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' ס"א
- ^ אמו של ר' אריה ליב שהייתה נשואה לבן הב"ח בזיווג ראשון, נישאה לט"ז בזיווג שני, וראה ציצת נובל צבי עמוד כ"א, וכן באיגרת י"ט מהחיבור "זדון ומשוגה"
- ^ ישראל היילפרין, [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=98982655#229.0.0.default פנקס ועד ארבע ארצות לקוטי תקנות כתבים ורשומות כרך ראשון: שמ"א - תקנ"ב], 1945, עמ' 182 סימן תג
- ^ הפלס - חלק ב - רבינוביץ, אליהו עקיבא בן דב בר, 1862-1917 (page 552 of 818), באתר hebrewbooks.org
| תקופת חייו של הרב דוד הלוי סגל על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |