חטיבת בני המושבים
 | |
| שם מלא | חטיבת בני המושבים |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 19 ביולי 1959 |
| ארגון גג | הנוער העובד והלומד, תנועת המושבים |
| השתייכות פוליטית | סוציאל-דמוקרטיה, ציונות |
| מפלגה מקבילה | ללא |
| אישים בולטים |
יוסי יפה עוזי דיין אייל בצר שלום שמחון דני עטר כרמל סלע |
| מיקום המטה | בניין תנועת המושבים, רחוב לאונרדו דה וינצ'י תל אביב |
| תלבושת | |
 | |
| חולצה כחולה עם שרוך אדום. | |
| http://bmoshavim.co.il/ | |
בני המושבים היא חטיבה בתנועת הנוער העובד והלומד, הפועלת במרחב ההתיישבותי בכלל ומשויכת לתנועת המושבים בפרט. החטיבה פועלת במועצות אזוריות ומקומיות, בדגש על המרחב הכפרי וההתיישבות. בתחילה פעלה החטיבה אך ורק במושבי תנועת המושבים, אך בגלל פניות מועצות אזוריות ויישובים, יחד עם שינויים שחלו בכל המרחב הכפרי, החלה החטיבה לפעול גם ביישובים קהילתיים ובקיבוצים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1924 הוקמה הסתדרות הנוער העובד. בני נוער במושבים החליטו להצטרף לנוער העובד והקימו סניפים במושבים: ב-1925 הוקמו הסניפים בבלפוריה[1] ובמרחביה[2] ב-1926 בכפר יחזקאל[3] ובנהלל,[4] ב-1927 בנחלת יהודה,[5] ב-1929 בתל עדשים[6] ובכפר גדעון,[7] ב-1933 בכפר מלל עין-חי[8] ועוד.
כבר בוועידה הראשונה של הנוער העובד בשנת 1926 השתתפו נציגים של מושבי עמק יזרעאל כחלק מצירי הוועד המחוזי של עמק יזרעאל. בדברי הפתיחה שלו לוועידה דיבר מזכיר הנוער העובד ישראל גלילי על חשיבות הקשר בין הנוער העובד להתיישבות העובדת בכלל ועם הנוער שלו בפרט:
"כיום יש תסיסה וכמיהה בין מאות נערים עובדים בעיר – לקראת הכפר, לקראת שנוי צורת החיים הנוכחית בחיים שתופיים בכפר. יש קשרים נפשיים בין הנוער העובד בעיר עם היצירה המשקית של מעמד הפועלים המתהוה בארץ. (...) אם לפני שנה היה הנוער העובד בעיר ובעמק שני עולמות בודדים, כיום חברינו בעמק הנם חלק של הסתדרותנו וחברותם מתבטאת בקשרים לבביים את החברים העומדים עוד מעבר לסף ההתיישבות... נוצר הגשר המגשר את הנוער העובד בעיר עם החברים החיים בסביבה המחנכת בעמק".[9]
בין הדוברים בוועידה היו גם שמריהו גוטמן ממרחביה, אשר דיבר על הצרכים הייחודיים של הנוער במושבים ודויד, פנחס וצפורה מנהלל אשר דיברו על ההתלבטות בנהלל האם להצטרף לנוער העובד.[10] בני נוער מהמושבים היו פעילים מרכזיים גם בוועד המחוזי עמק יזרעאל של הנוער העובד, ביניהם שמריהו גוטמן ממרחביה וצבי גרינשפן וסמיק שטרנברג מבלפוריה. נציגים ממושבי עמק יזרעאל אף הצטרפו למזכירות הארצית של הנוער העובד. חלקם נשלחו לתפקידי הדרכה בנוער העובד בעיר.[11] בשנת 1930 הקימו בבלפוריה חברי הנוער העובד מהמושבים בלפוריה, כפר יחזקאל, מרחביה ותל עדשים את "ארגון בוגרי הנוער העובד למושב עובדים", לימים "קבוצת העבודה של ארגון אפרים" (בקיצור ארגון אפרים).[12] באותה שנה התכנסה הוועידה השנייה של הנוער העובד. ועידה זו עסקה בשאלת יעדי ההגשמה של הנוער העובד. בוועידה זו דיברו צבי גרינשפן וסמיק שטרנברג, שניהם ממושב בלפוריה, בזכות המושב כיעד הגשמה בנוער העובד.[13] בהחלטות הוועידה נרשם:
"הועידה מקדמת בברכה את ארגון חברינו הבוגרים בעמק להקמת מושב עובדים"
זאת כחלק מההכרה במושב העובדים כאפיק הגשמה בנוער העובד.[14]
בשנת 1933 הוקמה תנועת המושבים והארגונים בארץ ישראל. תנועה זו איגדה את המושבים ואת הארגונים המיועדים להתיישבות מושבית. ועידת תנועת המושבים בשנת 1935 עסקה גם בשאלת החינוך במושב. את נושא הנוער במושבים הציג חבר מושב כפר יהושע דוד ברש. לוועידה הוזמנו מזכיר הנוער העובד ישראל גלילי ונציגים של הנוער במושבים גואל לויצקי (ירקונה), יגאל הורוביץ (נהלל), סמיק שטרנברג (ארגון אפרים) ומשה דיין (נהלל). אשר הציגו בדבריהם את פעילות הנוער העובד במושבים.[15] בוועידה החליטה תנועת המושבים שכלל הנוער במושבים צריך לפעול במסגרת הנוער העובד. עוד החליטה הועידה על הקמת ועדת הנוער במושבים והנחתה אותה לשתף פעולה עם הנוער העובד.[16] בפועל ועדת הנוער הוקמה רק בשנת 1938.[17]
בשנת 1936 הקים ארגון אפרים את מושב בית שערים, המושב הראשון מיסודה של הסתדרות הנוער העובד.[18]
בשנת 1951 בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, הוקמו במסגרת הנוער העובד והלומד חטיבות נפרדות לבני איחוד הקבוצות והקיבוצים ולבני הקיבוץ המאוחד. עם הקמת המדינה והעליות הגדולות של שנות ה-50, בייחוד מארצות האסלם, שילשה עצמה תנועת המושבים והפכה לכוח המוביל ביישוב הארץ.[19] בני המושבים הוותיקים ובני איחוד הקבוצות והקיבוצים[20] נענו לקריאתם של דוד בן-גוריון ושמואל דיין לסייע להתיישבות העולים החדשה ולשלוח מדריכים למושבי העולים החדשים. בתחילה מפעל השליחות כלל כ-15 מדריכים שהדריכו ב-45 מושבי עולים, אולם עם הזמן התרחב המפעל. ההדרכה כללה פעילות נוער, וכן הכשרה חקלאית ואידאולוגית לערכי המושב. בהמשך הוכשרו מדריכים חדשים מקרב בני העולים עצמם. הצלחת הפעילות הובילה לכך שבשנת 1957 רוב גדול של הנוער במושבי העולים התחנך בנוער העובד.[21] הגידול המהיר של פעילות הנוער העובד במושבי העולים בשיתוף עם ועדת הנוער במושבים יצר צורך במרכז חינוכי שילווה את התהליכים החינוכיים הייחודיים במושבים בכלל ובמושבי העולים בפרט. ב-1959 כינסה ועדת הנוער של תנועת המושבים את ועידת הנוער המושבי. הוועדה החליטה לקרוא לנוער העובד להקים חטיבה נפרדת לנוער במושבים, בדומה לחטיבות הקיבוציות. בשנת 1959, התקיימה הוועידה השביעית של הנוער העובד. בוועידה זו הוחלט על הצטרפות הבונים-התנועה המאוחדת לנוער העובד, על שינוי שמה של התנועה ל"הסתדרות הנוער העובד והלומד העברי בארץ ישראל" ועל מעבר לפעולה באמצעות חטיבות: חטיבה חינוכית, חטיבה מקצועית, חטיבת בני איחוד, חטיבת בני הקיבוץ המאוחד, הבונים וחטיבת בני המושבים. בכך קיבל הנוער העובד את הבקשה של ועידת הנוער במושבים. הקמת החטיבה נועדה בין השאר לייצר במה משותפת לפעילות בני המושבים הוותיקים והחדשים (מושבי העולים), ברוח מחלקת ההדרכה של ועדת הנוער ובניהולה.[22]
ניסיונות פרישה מהנוער העובד והלומד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנת 2006 הודיעה תנועת המושבים, כחלק משינויים ארגוניים כלליים, כי ברצונה להפריד את חטיבת בני המושבים מתנועת הנוער העובד והלומד החל מ-28 בדצמבר 2006, מתוך כוונה להתאים את צורכי בני המושבים לצורכי המרחב הכפרי האקטואליים כפי שראו אותם.
תנועת הנוער העובד והלומד פתחה במגעים להשארת בני המושבים כחלק מהתנועה האם. כמו כן, כמהלך קונסטרוקטיבי שנועד לחזק את השותפות בין התנועות, נכנסו מדריכים מתנועת הבוגרים של התנועה להדרכה בבני המושבים והעסקת הצוות המרכזי של התנועה עברה להיות תחת המעטפת הארגונית של הנוער העובד והלומד, תוך הבטחה להמשך האוטונומיה זאת, בתיווך שלום שמחון ובתיאום עם מזכ"ל חטיבת בני המושבים, אייל עוזון.
ב-3 באוקטובר 2018 החליטה מועצת תנועת המושבים לפעול לפיצול בני המושבים מהנוער העובד והלומד ולהקים תנועה עצמאית בשם "תנועת הנוער בני המושבים"[23] עקב טענות על כך שתנועת הנוער העובד והלומד לא נהגה בשקיפות בהקצבות שקיבלה עבור חניכי חטיבת בני המושבים. בתגובה לדברים אלו טענה תנועת המושבים ש"לא הייתה כל אמת שהיא בהשמצות שהופצו כנגד הנוער העובד והלומד".[24]
במשך מספר חודשים פעלו במקביל שני גופים תחת השם בני המושבים: "חטיבת בני המושבים" בנוער העובד והלומד ו-"תנועת בני המושבים" של תנועת המושבים. במאי 2019 קיבלה הנהלת תנועת המושבים החלטה לחזור לשתף פעולה עם תנועת הנוער העובד והלומד בהפעלת חטיבת בני המושבים.[25]
לאחר מאבק ארוך בין שני הגופים הוקמה התנועה החדשה על ידי ראשי המועצות האזוריות בוגרי בני המושבים וארגון השומר החדש. שירי ארדיטי, מנהלת החטיבה עד אותה הנקודה סיימה פעילותה בעמותת בני המושבים ועברה עם הצוות המרכזי של התנועה לארגון השומר החדש. במעבר זה התפצלו אלפי חניכים, מעשרות מועצות ומאות יישובים.
נכון ל-2021, למעלה מ-150 יישובים ממשיכים לפעול תחת חטיבת בני המושבים.[26]
סמלים ואידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמשת ערכי התנועה הם: שוויון ערך האדם, דמוקרטיה מהותית, סוציאליזם, ערך העבודה וציונות.
ערכים אלו זוקקו באמצעות תהליך דמוקרטי שערכה התנועה בשנים 2017–2018 והתבססו על עקרונות המושב בהלימה לאתגרי המציאות המודרנית[27] הקמת המושב - מקור לאידאולוגית בני המושבים' המושב הראשון, נהלל, הוקם בשנת 1921 בעמק יזרעאל. את חברי הקבוצה הוביל אליעזר יפה שניסח את רעיון המושב ועקרונותיו עוד בתקופת העלייה השנייה. במושב ניסו החברים לשלב בין רעיונות השיתופיות והשוויון (שהתקבלו מהתנועה הסוציאליסטית) עם רעיונות של חלוציות, עבודה וחקלאות (שאפיינו את התנועה הציונית) הקמת המושב יצרה שתי צורות חיים שיתופיות שהיו שונות ביניהן במידת השיתוף בין האנשים ובמקומו של הפרט בכל אחת מהן. צורות התיישבות אלה, המושב והקיבוץ הובילו במקביל את הקמת המדינה שבדרך, כל אחת עם האפיונים שלה.
חברי קבוצת נהלל ניסחו את רעיונותיהם בחמישה עקרונות על פיהם הקימו את המושב ואשר היו לאבני בוחן לבחירות תנועת המושבים והחלטותיה והיוו את עמוד השדרה הערכי והמוסרי שלה ויותר מאוחר עמדו בבסיס הבחירה להקשר בשותפות עם תנועת הנוער העובד אשר החזיקה בעקרונות שוויוניים, שיתופיים, פועליים והתיישבותיים-חקלאיים דומים.
עקרונות המושב הם:
- קרקע לאומית: חבר המושב מקבל בחכירה את משבצת הקרקע אותה הוא מעבד, אך היא אינה בבעלותו. עיקרון זה ביטא את רעיון החלוציות לפיו המושבניקים משרתים את הצורך הלאומי בכיבוש הקרקע, החקלאות ויצור המזון וכמו כן את תפיסת תנועת העבודה כי אדמות ארץ ישראל הן אדמות העם היהודי ואינן שייכות לאף אדם פרטי.
- משק מעורב: נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.
- עבודה עצמית: בימי הקמת המושבים הראשונים המאבק על כיבוש עבודת האדמה על ידי הפועל העברי (בשונה מהנהוג דאז - העסקת פלאחים ערבים בשכר זעום) היה בשיאו וכחבריהם בתנועת העבודה ראו עצמם מקימי המושב כיוצרים את היהודי החדש - עובד האדמה המוציא לחם מן הארץ ומתחבר לאדמת מולדתו ההיסטורית ובנוסף לכך האמינו במשנה סוציאליסטית-מרקסיסטית של ביטול המעמדות וביקשו להימנע מלהפוך למעסיקים מנצלים ולזהות עצמם עם מעמד הפועלים.
- שיווק משותף: כדי למנוע תחרות בין משקים שונים מהמושב שתוביל לפגיעה במשקים חלשים ולסכסוכים, היה כל מושב משווק באופן מרוכז את תוצרתו ומחלק את הרווח למשקים השונים על פי כמות התוצרת אותה מסר כל משק למושב.
- עזרה הדדית: מקימי המושב רצו ליצור חברה צודקת שחבריה יכולים להתקיים בכבוד ובביטחון כלכלי ועל כן קבעו כי משפחות המושב ערבות זו לזו כלכלית ולרוב אף מיסדו בתקנון המושב מס מיוחד או קופה שמטרתה לתמוך במשקים במשבר.
ערכי החטיבה ומטרות החטיבה הנגזרות מהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שוויון ערך האדם: מכל אדם הוא עולם ומלואו והוא ייחודי ומיוחד (בשל שוני במראה, ברקע שממנו אנחנו מגיעים, בכישורים, בצרכים, במין, בדת ועוד) . אם כל אדם הוא ייחודי אין אדם שערכו, רצונותיו וצרכיו נמצאים מעל אדם אחר. בעקבות תפיסה ערכית זו מטרת התנועה להיאבק למען זכותם של כל בני האדם לחיים, לכבוד ולזכות להתבטא וליצור . על התנועה לפעול לתיקון חוסר השוויון במישורים הציבוריים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
- דמוקרטיה מהותית: הדמוקרטיה כהשקפת עולם ואורח חיים. קיום חיים דמוקרטים פירושם עיצוב מרחב החיים והשפעה על הסביבה בה אני חי, בצורה של שיח, לקיחת אחריות ושיתוף. תפיסה ערכית זו מדגישה את עקרון הפלורליזם, הסובלנות ושוויון ערך האדם כבסיסים ליצירת סביבה צודקת ושוויונית בה יש התחשבות במיעוט או בשונה.
- סוציאליזם: גישה חברתית כלכלית שמבוססת על הערכים: שוויון, שיתוף, סולידריות ואחווה. ההנחה העומדת בבסיס הסוציאליזם היא כי האדם הוא יצור חברתי, ומטבענו להתקיים ולחיות בצורה שיתופית. מכאן נגזרות מטרה נוספת של התנועה המחברת ערכים אלו לקהילה כקיום הממשי של הערך בחיי חטיבת בני המושבים. המטרה: יצירת מעגלי חיים, אשר במרכזם עומד שיח של שוויון, רעות, וההדדיות בין החברים. קיום אורח החיים הקהילתי בא להיות לדוגמה לחברת מופת של ממש.
- עבודה: חטיבת בני המושבים רואה בעבודה כיצירה ועשייה עצמית והיא שואפת לחברה בריאה המבוססת על יצרנות ועשייה בה כל עבודה מכבדת את בעליה. מטרת התנועה היא לפעול למיגור הניצול והעבדות המודרנית ולעצב חברה בה העבודה מביאה את האדם לידי ביטוי ומימוש עצמי, שמטרתה יצרנות ותרומה.
- ציונות: ציונות היא בניית ארץ ישראל והחברה היהודית בה. חטיבת בני המושבים מפרשת את הציונות כשאיפה מתמדת לבניית חברת מופת, חברה מוסרית, יצרנית ודמוקרטית המושתתת על ערכים של שוויון, חירות, עבודה, שיתוף ואחווה. חטיבת בני המושבים מבקשת ללמוד ולהכיר את העבר תוך חיזוק זהותנו היהודית תרבותית, להיות מחוברת להווה ופעילה בעיצוב העתיד לבוא.
סמלי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סמל החטיבה - מורכב משתי חוליות. התחתונה מייצגת את דור המייסדים, בתוכה נמצאים תלמים של שדה חרוש המסמלים את עבודת האדמה. העליונה (בה כתוב שם החטיבה) מייצגת את הדור הצעיר ממנו יוצאים עלים המסמלים צמיחה והתחדשות.
- חולצה כחולה עם שרוך אדום - החולצה הכחולה מסמלת את העבודה והשרוך האדום מסמל את השוויון בין כל בני האדם שדמם אדום. במהלך ניסיון ההפרדות מהנוער העובד והלומד החליפו רבים מהחניכים את צבע השרוך לירוק זית, המסמל שלום, שורשיות, חקלאות, צמיחה והתחדשות. כיום השרוך הרשמי הוא אדום אך חלק משתמשים עדיין בשרוך הירוק. על הכיס השמאלי של החולצה הכחולה מופיע סמל חטיבת בני המושבים, ועל הכיס הימני לרוב מופיע סמל המועצה.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות הקינים מרוכזת על ידי הגרעינרים (מדריכים בשנת שירות) ומד"בים (מדריכים בוגרים). המדריכים הבוגרים הם בדרך כלל שכירים של המועצה או היישוב בו הם עובדים. פעילות החטיבה מופנית לכלל הילדים והנוער ביישוב מכיתות ד' עד כיתה י"ב. עד כיתה ח' החניכים מודרכים על בסיס שבועי ביישוב. החל מכיתה ט' הם נחשבים "טרום-פעילים" (בקיצור, טרומ"פ). בשנה הזו הם עוברים הכשרות לקראת השנים הבאות, בהן ייקחו תפקידים וישתלבו בצוות ההדרכה ביישוב. כמו כן, בשנה הזו הם מצטרפים למפעלי החטיבה הארציים.
בין כיתה י' (מד"צים - מדריך צעיר) ועד י"א (מד"מ - מדריך מתקדם) החניכים לוקחים על עצמם תפקידים בצוות ההדרכה בתור מדריכי קבוצה או פעילים. בכיתה י"ב ("מש"צ" - מלווה שכבה צעירה) החניכים לוקחים אחריות על צוות ההדרכה בליווי צוותי ההדרכה ובתפקידים אחרים.
רמות פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היישוב - במסגרתו מתקיימות הפעולות השבועיות. לעיתים מרכז הפעילות, המכונה "ק"ן", "סניף" או "גוש", משותף למספר יישובים.
- המועצה האזורית - המועצה האזורית היא המסגרת המוניציפלית בה נערכת הפעילות ובה מתרחשים אירועי השיא והטיולים של חניכים בכיתות ד'-ח' (חג מעלות, פסטיבלי חנוכה ופורים מחנה פסח וקיץ וכדומה), כמו גם ההכנה לקורסי ההדרכה.
- המחוז - הפעילות מחולקת ל-3 מחוזות: צפון, מרכז ודרום. במסגרת המחוז מתקיימות הכשרות מדריכים, מפעלי פסח ופעילויות נוספות.
- הרמה הארצית - ברמה הארצית מתקיימים בחודשי הקיץ מפעלים ארציים היוצרים נרטיב היסטורי, ובנויים בצורה כרונולוגית עם העלייה בגיל המודרך: לכיתות ז' (מסע פלמ"ח), ח' (מסע בעקבות לוחמים לשלום) ו-ט' (מסע מנהיגות) ובקיץ המד"צים קורס ההדרכה. כמו כן, קורסי ההדרכה הם ארציים ומפעלים וטיולים המתקיימים לכיתות הבוגרות (ט'-י"ב) הם ארציים. בין טיולים אלו נמנים "מפעל יוסי יפה" בסוכות וטיול חנוכה.
הגשמה בחטיבת בני המושבים - גרעין עודד (ש"ש/נח"ל)
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרעין עודד
[עריכת קוד מקור | עריכה]עודד שחר שוורץ, בן קיבוץ ניר עם, נהרג ב-10 ביולי 1967, ביום השלושים לנפילת אחיו עמוס שחר, במלחמת ששת הימים. באותם ימי מלחמה התנדב הנוער לצאת לשדות ולעבוד בחקלאות במקום הגברים המגויסים לצה"ל. עודד יצא לעבודה בשדות הקיבוץ שעל קו הגבול, שם עלה על מוקש ונהרג. עודד היה בן 18 במותו.[28]
בשנה זו נוסד גרעין ראשון של החטיבות הקיבוציות בנוער העובד והלומד (חטיבת בני הקיבוץ המאוחד וחטיבת בני האיחוד) שיצא לשנת שירות בשכונת קטמון בירושלים. בין חברי הגרעין היה אהוד גלעד שלמד בכיתתו של עודד שחר. בעקבות מות חברו הטוב, החליט אהוד יחד עם חבריו לקרוא לגרעין ע"ש עודד שחר שוורץ - "גרעין עודד" - ובכך להנציח את שמו.
אחד ממיסדיו של גרעין עודד ומנהלו היה עופר ישראלי.[29]
בשנת 1977 החליט מזכ"ל הנוער העובד והלומד, גורי מיר, לאפשר פעילות של חטיבת בני המושבים במסגרת גרעין עודד. בתחילה גרעין עודד שימש ליציאה של נוער ממושבים ותיקים ליציאה לשנת שירות במושבים בפריפריה, אך בהדרגה הפכו חברי גרעין עודד לחוליה מרכזית בהדרכת כלל החטיבה ונשלחו לכלל חלקי הארץ. במקביל בהדרגה הפסיקו החטיבות הקיבוציות בנוער העובד והלומד לשלוח את חבריהם לגרעין עודד וכך הוא הפך לחלק מחטיבת בני המושבים ולאפיק ההגשמה המרכזי שלה.
כיום גרעין עודד הוא מסלול שנת שירות במסגרת הגשמה תנועתית שמתבצעת על ידי דחיית השירות הצבאי בשנה ויציאה לשנת י"ג של הדרכה במסגרת "בני המושבים". בכל קומונה חמישה עד שנים-עשר גרעינרים אשר עובדים במושבים, בקיבוצים וביישובים קהילתיים במועצה האזורית שבה פועל הגרעין.
בשנת 2020 הוקם במסגרת גרעין עודד מסלול בשם ״גרעין חוסן״ שבמסגרתו פועלים המתנדבים במסגרות שונות כגון פנימיות, הדרכת טבע וטיולים, בתי ספר ושכונות.
נכון לשנת 2023, מתנדבים בגרעין עודד כ-100 גרעינרים ב-18 קומונות.
בעבר (2010–2017) היו בנוסף לגרעין עודד עוד שני מסלולי הגשמה בחטיבת בני המושבים: גרעין דרור - גרעין קהילתי בבתי ספר; גרעין דרך - פעל בשיתוף רשת בתי הנוער "קדימה".
מטרות ההגשמה בגרעין עודד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- להוציא לפועל את מטרות חטיבת בני המושבים במסגרת תנועת נוער קהילתית.
- לחנך לערכי התנועה: חיים דמוקרטיים וציוניים, שוויוניות ושיתוף, אחריות והתנדבות, מעורבות בחיי הקהילה והחברה, אהבת האדם והאדמה ומתן דוגמה אישית.
- הקמת קבוצות נוער בשכבות גיל שונות והפעלתן במסגרת סניפים תנועתיים ברמת המושב, האזור, המחוז וברמה הארצית.
- הגשמה תנועתית בחיי היום יום ולטווח ארוך. פיתוח מנהיגות צעירה במושב ובאזור.
- להוות קבוצה יוזמת ופעילה המעלה רעיונות חדשים ומקדמת תהליכים בתנועה.
מסלול נח"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדי שנה מתגבשים גרעיני נח"ל מבין בוגרי מסלולי שנת השירות אשר ממשיכים במסלול ההגשמה התנועתי במסגרת שירותם הצבאי. בסוף שנת השירות בני הגרעין עוברים מספר חודשים במכינה הכוללים עבודה, לימודים וגיבוש הקבוצות, ובסופה מתגייסים לצבא כגרעינים.
המפעל לזכרו של יוסי יפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסי יפה, בן מושב חרות, פעל במספר תפקידים בבני המושבים, כשהאחרון מביניהם היה רכז בני המושבים, במקביל לריכוז ועדת הנוער של תנועת המושבים. כמו כן, היה סמח"ט בעוצבת חצי האש. יפה נפל באזור ניצנה בפברואר 1977, כאשר הג'יפ בו נסע עלה על מוקש.
משנת פטירתו קיימה בני המושבים מפעל לזכרו הנושא את שמו במשך 4 ימים בחול המועד סוכות. המפעל הייחודי בישראל, מתקיים במשך ארבעה ימים במהלכם חברי התנועה בכיתות ט'-י"ב עמלים במשך מחצית היום בפריצת שבילים וסימונם, שיפוץ אנדרטאות ושיקום וטיפוח אתרי טיול ונוף. במחצית השנייה מטיילים החניכים והמדריכים באזור. בכל שנה המפעל מתקיים באזור אחר בארץ, זאת בשיתוף עם קק"ל והרשויות המקומיות. בשנת 2005 העניק המשרד להגנת הסביבה לבני המושבים תעודת הוקרה לפעילות מיוחדת על תרומתה לסביבה ב"מפעלי יוסי יפה". מאז הקמת התנועה החדשה ועד היום המפעל מתקיים גם במסגרת פעילות התנועה החדשה בכל שנה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסי יסעור, תחום המושב, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב (1990)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת בני המושבים
חטיבת בני המושבים, ברשת החברתית פייסבוק
תנועת המושבים, חטיבת בני המושבים, דף שער בספרייה הלאומית- הפתיליה- מרכז ההדרכה של מחלקת הנח"ל בחטיבת בני המושבים
נעה שפיגל, שירה קדרי-עובדיה, פרישת בני המושבים מהנוער העובד והלומד קורעת את החולצות הכחולות, באתר הארץ, 3 בינואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכתב משמואל שטרנברג למרכז הנוער העובד, תרפ"ו, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-108
- ^ מכתב ממזכירות סניף מרחביה למרכז הנוער העובד, י"ב בתשרי תרפ"ו, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-108
- ^ מכתב מועד הסניף כפר יחזקאל למרכז הנוער העובד, ב' בתשרי תרפ"ז, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-164
- ^ מכתב מציפורה מסניף נהלל על מרכז הנוער העובד, 1926, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-178
- ^ מכתב מועד סניף נחלת יהודה (חיים קרסנשטיין, חמדה סלמון וחנה סלמון) למרכז הנוער העובד, ט"ז בשבט תרפ"ז, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-179 B
- ^ מכתב מועד סניף תל עדשים למרכז הנוער העובד, 1929, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-204
- ^ מכתב מסניף כפר גדעון (חותם לא מזוהה) למרכז הנוער העובד, ט' באדר א' תרפ"ט, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-156
- ^ כתב מצפורה רובנשטין למרכז הנוער העובד בת"א, 22/05/1933, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-165 A
- ^ ועידת הנוער העובד, דבר, 26 בספטמבר 1926
- ^ ועידת הנוער העובד, דבר, 1 באוקטובר 1926
- ^ מתוך שיחה עם שמואל שורש, מנחה מוניה אדמתי, מרכז הנוער העובד, 14.6.1972, ארכיון יד טבנקין
- ^ המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-108
- ^ הועידה השניה של הנוער העובד, דבר, 12 בספטמבר 1930
- ^ החלטות הוועדות והמועצות של הנוער-העובד, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-213-1-2
- ^ תלמים לתנועת המושבים, אב תרצ"ה
- ^ מתוך פרוטוקול ועידת נוער המושבים 1935: "א. הועידה קובעת שהנוער במושבים צריך לפעול במסגרת הסתדרות הנוער העובד. ב. מרכז הסתדרות הנוער העובד נדרש להתאים את כוונו ותוכנית פעולתו התיישבותנו ומשאלת הנוער בו. ג. נבחרת ועדה מיוחדת לנוער, שתפעל יחד עם ועד הנוער במושבים והסתדרות הנוער העובד. ד. על ועד המושבים להוציא מספר אנשים לפעולה בתוך הנוער העובד..."
- ^ חוזר מס' 1, ועד המושבים והארגונים, הוועדה לענייני הנוער, 30/11/1938, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון תיק IV-307-2-26
- ^ http://www.emekyizrael.org.il/?CategoryID=158&ArticleID=560
- ^ עד שנת 1948 הוקמו 58 מושבים. בשנות החמישים הוקמו עוד כ-270 מושבים, מתוכם כ-250 מושבי עולים.
- ^ "מנוער אל נוער" במושבי עולים, דבר, 4 באוגוסט 1955
- ^ הישגם וקשיים בעבודת התרבות במושבי העולים, דבר, 22 בנובמבר 1957
- ^ "מועידה לוועידה – דין וחשבון לוועידה העשירית", תנועת מושבי העובדים, אוגוסט 1956-מאי 1960
- ^ קרני עם-עד, מרד נעורים בנוער העובד והלומד, באתר mynet קיבוץ, 15 באוקטובר 2018
- ^ עיתון קו למושב, 22 לאפריל 2021, עמ' 8
- ^ עפר לבנת, תנועת המושבים החליטה לחזור לנוער העובד והלומד, באתר מעריב אונליין, 16 במאי 2019
- ^ עידית תדהר, מנהלת בני המושבים, מסכמת שנתיים בתפקיד ושנה של פעולת החטיבה בקורונה, עיתון קו למושב, 3 במאי 2021
- ^ מיקי כהן, כתבה על כנס בנייה משותפת של תכנית ההדרכה התנועתית, באתר אגרו ישראל., 10.10.2017 (ארכיון)
- ^ עודד שחר שוורץ ז"ל
- ^ מתנדבים לעזרת נוער במצוקה, דבר, 16 יולי 1973
בקרת זהויות  |
|
|---|