נוער לנוער
 | |
| סמל ארגון "נוער לנוער" | |
| תאריך ייסוד | 1953 |
|---|---|
| ארגון גג | BBYO |
| אישים בולטים |
ד"ר שאול לוין יהודה הראל דן לוין |
| מיקום המטה | יהוד |
|
bbyo | |
נוער לנוער (נל"נ) היה ארגון נוער התנדבותי ישראלי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון "נוער לנוער" הוקם בשנת 1953 בעקבות שיטפונות בשכונות דרום תל אביב, תלמידי בתי הספר התיכוניים נענו לקריאתו של ד"ר שאול לוין מנהל המחלקה לחינוך בעיריית תל אביב ונחלצו לסייע לתושבים שנאלצו להתפנות מבתיהם ופונו לבתי ספר ביד אליהו והסביבה. בהדרכתו של עובד העירייה יהודה הראל התגבש גרעין של תלמידי כיתות י-י'ב שהקימו את נוער לנוער תחת הסיסמה שירות לעם, עזרה לזולת. ד"ר לוין היה הרוח החיה והאידאולוג כשהוא הולך בנתיב של תנועת שבטי הבונים שבראשה עמד בשנים לפני הקמת המדינה. הארגון שהוקם היה ייחודי במספר מובנים, נועד להיות כלי חינוכי להכשרת הנוער ברוח של שירות לעם ולמולדת, ללא כל שייכות מפלגתית או פוליטית והוא התבסס על מנהיגות עצמית של בני הנוער בכל רמות הארגון.
לימים הוקמו סניפים גם בחיפה ובירושלים כשכל רשות עירונית מפעילה את הסניף במסגרת עצמאית.
בשנת 1967 הוקמה מסגרת ארצית לכל סניפי נוער לנוער בארץ. מסגרת זו נחשבה כזרוע הישראלית – מחוז 14 של ארגון הנוער העולמי של בני ברית BBYO – B'nai B'rith Youth Organization.
הזמר משה דץ חיבר את המנון הארגון בעת שהיה חבר סניף חיפה, על בסיס הלחן של נתן כהן לשיר "קפה אצל ברטה".
בשנת 2005 התאחד הארגון עם "המועצה הציונית לנוער". הארגון המאוחד פעל תחת השם "צמרת".
ערכי הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]"נוער לנוער" התבסס על ארבעה ערכים מרכזיים המשרתים מטרת על אחת והיא חינוך לאזרחות טובה. הערכים הם:
- מנהיגות עצמית – ניהול עצמאי של הסניפים ושל ההנהלה הארצית בידי בני הנוער, כאשר המבוגרים המשמשים כ'רכזים' מתערבים באורח מינימלי בפעילות ולמעשה משמשים כיועצים ארגוניים להנהגת הסניף וכנציגי הארגון מול הרשויות, תפקידים שבמקרים מסוימים נעשו גם הם על ידי בני הנוער. אחת לשנה התקיים "כנס סניפי" בו בחרו חברי הסניף את הנהגתו בהליך פרלמנטרי סדור. בהתאמה, היו הסניפים מתכנסים לדון בחוקי התקנון הסניפיים וכך מחליטים אוטונומית אילו תפקידים ירכיבו את חברי ההנהגה הסניפית שלהם. לרוב התפקידים הם: יו"ר הסניף, אחראי עזרה לזולת/התנדבות, אחראי עתודה/פעולות/הדרכה, אחראי פעילות חברתית, אחראֵי שכבות, דובר ומבקר (שאינו זכאי לקול בהצבעות ההנהגה). שאר חברי הסניף עוּדדו לפעול במסגרת וועדות, בהתנדבות ובהדרכה, או בקידום יוזמות אישיות. באופן דומה נבחרו גם ההנהגות האזוריות (צפון, מרכז ודרום) והארציות בכנסים האזורי והארצי. הפעולות הועברו לסירוגין על ידי חברי סניף שונים שהדריכו את בני שכבתם, או בני שכבות אחרות. סניפים אחדים פעלו במתכונת חמש-שנתית, וקיימו פעולות קבועות שבהן משתתפים חניכים בכיתות ח' עד י"ב, כשהמדריכים מכל שכבות הגיל.
- עזרה לזולת – חינוך הנוער להיות אזרחים מעורבים ותורמים תוך מחויבות להתנדב במשך כל זמן חברותם בארגון על בסיס שבועי. בהמשך הוכרה ההתנדבות במסגרת נל"נ בידי משרד החינוך לצורך פרויקט מחויבות אישית. בנוסף אורגנו מבצעי התנדבות השונים בהגדרתם מההתנדבות השבועית בעצם היותם חד-פעמיים, ובמרבית המקרים מרובי משתתפים.
- אהבת הארץ – ערך המתבטא בהכרת הארץ ונופיה ושיתוף צעירי הקהילה הדרוזית בחזון ובפעילות. בהתאם לגישה ההומניסטית של הארגון ערך אהבת הארץ לא היווה משנה סדורה וספציפית שעל החניכים להאמין בה כי אם מונח ערטילאי המעלה שאלות באשר לאהבת הארץ והמדינה המייצג את הגישות השונות בחברה ומאפשר חשיבה ביקורתית ועצמאית בקביעת גישתו של חניך למעורבות חברתית ושמירה על איכות הסביבה.
- קשר עם התפוצות – חיזוק הקשר בין חברי הארגון ליהודים מהתפוצות התבטא בעיקר בקשר קבוע עם ארגון הנוער של בני ברית, BBYO. הקשר שהחל בסוף שנות ה-60, כלל חילופי מכתבים, אירוח משלחות של חברי BBYO בסניפי הארגון, ייצוג ישראל ונוער לנוער במשלחות לחו"ל בקרב חברי וצעירי קהילות יהודיות ובפני ארגונים יהודיים ומדיניים, השתתפות בכנסים בינלאומיים של BBYO, השתתפות במחנות נוער בינלאומיים ועוד.
ההנהגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמת המסגרת הארצית ב-1967 ההנהגה מקבלת מסגרת של שני "בתים":
- הנהגה עליונה בה יושבים נציגי שלושת הגורמים המרכיבים את הפדרציה: המרכז הארצי, נציגי הרשויות המקומיות, נציגי מסדר בני ברית ישראל. ההובלה החינוכית, השליטה בתקציב וזכות הווטו היו נתונים בידי ההנהגה העליונה.
- ההנהגה הארצית המורכבת מנציגים נבחרים מכל הסניפים שנבחרו על ידי החניכים בסניף. בראש ההנהגה הצעירה עומד נשיא-תלמיד כיתה יא' הנבחר אחת לשנה בכנס ארצי.
העיקרון המנחה ברמת הסניפים וברמה הארצית היה שלחניכים יש מרחב פעולה לעצב את מדיניות הארגון, להציע דרכי פעולה, לנווט את חיי היום יום בארגון ולהביא את כל אלה לאישור ההנהגה העליונה. בעוד לארגון היה תקנון שאושר ונבחן כל שנה בכנסים הארציים, היחסים בין ההנהגה העליונה וההנהגה הצעירה היו מבוססים על הבנות לפיהן ההנהגה העליונה מתווה את הדרך ותהא נוטה לאשר את ההחלטות שהתקבלו בהנהגה הצעירה, אלא אם עלו ספקות בתחומים של ביטחון, בטיחות או תקציב שחייבו להחזיר את הנושא לדיון מחדש בידי ההנהגה הצעירה. המרכז הארצי היה המבוגר האחראי המלווה את עבודת הנהגה הצעירה ובמקביל גם שותף לדיוני ההנהגה העליונה.
עם הקמתה של המסגרת הארצית, נפתחו סניפים נוספים כולל בכפרים הדרוזים בארץ. כדי לגשר על הפערים וליצור שפה משותפת יזם המרכז הארצי את מבצע "קרוב לבבות" באמצעותו נוצרו מעגלי שיח בין סניפים בעיקר באזור הכרמל - חיפה, עוספיא ודליית אל כרמל.
BBYO
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון BBYO (במקור B'nai B'rith Youth Organization Inc), הוקם במאי 1924 באומהה נברסקה, ארה'ב בשם Aleph Zadik Aleph - AZA, עשרים שנים מאוחר יותר הוקם ארגון הנשים BBG - B’nai B’rith Girls שהביא לשינוי משמעותי בפעילות, בתכנים ובפריסה של ארגון הנוער היהודי. בשנת 2024 הושלמה שנת המאה של הארגון.
בהיות מסדר בני ברית ארגון יהודי בינלאומי ללא זיקה פוליטית שמטרותיו המוצהרות תואמות במידה רבה את אלה של נוער לנוער, ולאור היותו של ארגון הנוער שלו B.B.Y.O מנוהל בדרך דמוקרטית בהדרכתם של מבוגרים בדומה לנוער לנוער, השילוב בין שני הארגונים נתפס כמסגרת מתאימה לקרב את בני הנוער היהודים בארצות הברית לישראל ולחזק את הקשר בין הנוער הישראלי לבני הנוער בתפוצות. שיתוף הפעולה התבטא בעזרה כספית ניכרת מארצות הברית למימון המרכז הארצי, בהשתתפות נציגי בני ברית בהנהגה העליונה, בחילופי משלחות והשתתפות חברי נוער לנוער במחנות קיץ של B.B.Y.O בארצות הברית ואף אירוח הדדי בבתי המשפחות בארץ בארצות הברית ואף באירופה.
ארגון בני ברית בארץ פתח בקמפיין גיוס בוגרי נוער לנוער לשרותיו לפרויקטים מגוונים להתנדבות[1].
נשיאי הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראש הארגון עומד נשיא ארגון נוער לנוער, שנבחר על ידי הארגון באופן דמוקרטי בכנס העולמי (IC) שהיה חבר מהשורה בהנהגה של הארגון העולמי.
פעילויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנדבות ותרומה במעשים יומיומיים תוך כדי השתלבות בהתמודדות עם המבחנים ובעיות שהמדינה הצעירה נדרשה להעמיד להם פתרונות כמו קליטת עליה, הנחלת הלשון, הדרכה בבתי תלמיד ובמגרשי משחקים, השתלבות כמדריכי עזר במועדונים של אקי"ם ואיל"ן, מד"א ועבודה עם נוער עבריין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוער לנוער, ברשת החברתית פייסבוק
נוער לנוער, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נוער לנוער, ברשת החברתית אינסטגרם
נוער לנוער, סרטונים בערוץ היוטיוב
אתר האינטרנט הרשמי של נוער לנוער (באנגלית)- נוער לנוער, ברשת החברתית פייסבוק
- נוער לנוער, ברשת החברתית טוויטר
- נוער לנוער, ברשת החברתית אינסטגרם
- נוער לנוער, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קמפיין נוער לנוער של בני ברית, באתר בני ברית ישראל
