אלכסנדר ברזל

אלכסנדר ברזל
לידה	17 בספטמבר 1921; בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	29 ביוני 2005 (בגיל 83); כפר החורש, ישראל
שם לידה	Vas Alexander
מקום קבורה	בית קברות כפר החורש
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת גתה בפרנקפורט
מוסדות	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת חיפה ;
תחומי עניין	פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, קיבוץ
עיסוק	מחנך, היסטוריון, מרצה באוניברסיטה
מדינה	ישראל

אלכסנדר (אלכס) בַּרְזֵל (וַאש) (17 בספטמבר 1921, בודפשט, הונגריה – 29 ביוני 2005, כ"ב בסיוון תשס"ה, כפר החורש) היה פילוסוף ואיש חינוך ישראלי, חוקר מחשבת היהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה וראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון. ממייסדי קיבוץ כפר החורש, בו חי עד מותו.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ברזל נולד בשם אלכסנדר וַאש (בהונגרית: Vas Alexander) בשנת 1921 בבודפשט בירת הונגריה, בנם של אירמה ואוסקר ואש. בסתיו 1926 נולד אחיו הצעיר, טומי (לימים אמנון). ב-1939 הצטרף לתנועת הנוער הציונית "מכבי הצעיר" (מ-1941 "גורדוניה – מכבי הצעיר"), וסייע בקליטתם של חברי התנועה שהגיעו לעיר כפליטים מסלובקיה בעקבות מלחמת העולם השנייה. בחודש אוקטובר 1942 נשלח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) עבודה. ביוני 1944 הצליח להימלט, והצטרף לפעילות המחתרתית של תנועתו. בסוף אותו חודש עזב את הונגריה ב"רכבת ההצלה" של ועדת העזרה וההצלה, שבמקום להגיע למדינה נייטרלית, הגיעה למחנה הריכוז בֶּרגֶן-בֶּלזֶן שבצפון גרמניה. באותה שנה נישא לשושנה שטיינֶר, אף היא חברת "מכבי הצעיר" ומחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה, בתם של רנֶה לבית קוּפְלֶר וליאו שטיינר, סוחר תבואות בן העיירה גלנטה (Galanta).‏^[1] ברזל ואשתו שרדו את השואה,^[2] וכך גם הוריו ואחִיו. ובשנת 1945 עלה עם אשתו לארץ ישראל. הוא עִברת את שמו ל"ברזל" (כפירוש שמו ההונגרי). בשנת 1947, לאחר שעברו הכשרה של הגרעין, היו השניים ממקימי קיבוץ צאלים, וב-1948 עלו עם כל הגרעין לשקם את קיבוץ כפר החורש, שננטש בעקבות מצור ממושך במלחמת העצמאות. בקיץ 1949 עלו לישראל אחיו ואשתו, והצטרפו גם הם לכפר החורש. בקיבוץ עבד ברזל בחקלאות, ניהל את בית ההבראה וכיהן פעמיים כגזבר. משנת 1952 ועד 1954 כיהן כמזכיר תנועת הנוער העובד מטעם מפא"י.

בהמשך קיבל תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1973 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פרנקפורט ב-1973; הדיסרטציה הייתה בנושא "מושג ה'עבודה' בפילוסופיה בת-זמננו" (Der Begriff "Arbeit" in der Philosophie der Gegenwart). משנת 1964 הרצה באוניברסיטאות תל אביב וחיפה ובמכללה האקדמית לחינוך של התנועה הקיבוצית, אורנים. בשנת 1980 התמנה כראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון. בהמשך התמנה כפרופסור באוניברסיטת חיפה.

אלכסנדר ברזל נפטר בקיץ 2005, כחודשיים וחצי לאחר מות אחיו. בן 83 במותו.הוא הובא למנוחות בקיבוצו כפר החורש .

בנו, ד"ר גבי ברזל, הוא מרצה לקולנוע במכללת אורנים. אשתו של גבי, פרופ' נעימה ברזל, היא חוקרת השואה, זיכרון השואה והוראתה, ומרצה במכללת אורנים.^[3]

ספריו

השיחה הגדולה: מסות על תרבות וספרות, מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים ('דעת זמננו'), תשל"א 1971.
ערכים, אדם, עולם, תל אביב : עם עובד – תרבות וחינוך (ספרית מן המוקד), תשל"ו.
משמעות וצורה, תל אביב: צ'ריקובר (גמא: ספרי מדע ומחקר), 1976.
להיות יהודי: על זהות ועל השקפת עולם, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.^[4]
הגשמת הסוציאליזם: מערך לימוד והדרכה, קריית טבעון: אוניברסיטת חיפה – בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, אורנים – המכון להוראת המדעים ולשיפור דרכי ההוראה ע"ש י. מסינגר, 1980. (מהדורה ניסיונית)
מידות היחד: עיונים בזיקות היחס מן היחיד ועד לעדה השיתופית, תל אביב: עם עובד, תשמ"ד 1984.^[5]
על מבנה היהדות; ערך: צבי קרניאל, תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ד 1994.
מצע ומצב: עיונים בתפיסת הטבע במחשבה היהודית; עורך הספר: אלכס זהבי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד (ספריית הילל בן חיים), תשס"ד 2004.

Der Begriff "Arbeit" in der Philosophie der Gegenwart, Bern: Herbert Lang; Frankfurt: Peter Lang (Europäische Hochschulschriften. Reihe XX, Philosophie), 1973. (בגרמנית)

בעריכתו

הנציבות העולמית לסביבה ולפיתוח, עתידנו המשותף: אקולוגיה ועולם המחר – הנציבות העולמית של האו"ם לסביבה ולפיתוח; עריכה ומבוא: אלכסנדר ברזל; מאנגלית: רחל וזאב אשכולות, חיפה: הטכניון–מכון טכנולוגי לישראל – עקד מוסד שמואל נאמן, 1990.
אלכסנדר ברזל (עורך), חלומות ומאבקים: תולדות תנועת גורדוניה – מכבי הצעיר בהונגריה: 1938–1950, קיבוץ דליה: מערכת, תש"ס 2000.

Eugen Jeno Kolb, Bergen-Belsen Tagebuch; herausgegeben von Shoshanna Hasson-Kolb, Alexander Barzel und Thomas Rahe; translated from Hungarian by Detlef Müller, [Germany] :[s.n.], 2000. (בגרמנית)

תרגום

מרתין היידגר, על הזמן: (מתוך ספרו היות שזמן); תרגום: אלכסנדר ברזל, תל אביב: מפעל השכפול של הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, תשכ"ד.
מ. י. ברדיצ'בסקי, על הקשר בין אתיקה לאסתטיקה; תרגם מגרמנית, ערך והקדים: אלכסנדר ברזל, תל אביב: הקיבוץ המאוחד (טעמים: מבחר כתבי-מופת באסתטיקה), 1986.
יוז'ף שילר, מפעל ההצלה בשטרסהוף על רקע שואת יהודי הונגריה: 1944–1945; תרגום ומבוא: אלכסנדר ברזל, לוחמי הגיטאות: בית לוחמי הגטאות ('פנקסי עדות'), 1999.
אדית ארנסט דרורי, רוקדת מעל תהום: שלוש שנים עם הפרטיזנים במחתרת בסלובקיה, 1942–1945; תרגום מגרמנית: אלכסנדר ברזל, ירושלים: יד ושם (סדרת עדות), תשס"ג 2003.

ספר יובל לכבודו

ישראל אידלוביץ וניסן אררט (עורכים), הגות, שפה, אמנות: אסופת מאמרים לכבוד אלכסנדר ברזל, חיפה: המחלקה ללימודים כלליים – הטכניון–מכון טכנולוגי לישראל, תשמ"ז 1986.

לקריאה נוספת

ביבליוגרפיה:

'מבחר מכתביו של אלכסנדר ברזל', בתוך: הגות, שפה, אמנות (תשמ"ז), עמ' 166–170.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר ברזל בוויקישיתוף

רשימת הפרסומים של אלכסנדר ברזל, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של אלכסנדר ברזל באתר רמב"י
תצלום דיוקנו באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
David Gur, Brothers for Resistance and Rescue: The Underground Zionist Youth Movement in Hungary during World War II; Edited by Eli Netzer; Translated by Pamela Segev & Avri Fischer; Enlarged and Revised Edition, 2009 November 15, p. 51
אלכסנדר ברזל (1921-2005), דף שער בספרייה הלאומית
אלכסנדר ברזל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

מה היה אומר ברל?, דבר, 20 בספטמבר 1964, המשך (ותגובה: ג. יהודה, "מה היה אומר ברל" כיום?, דבר, 24 בספטמבר 1964)
תוכן וצורה במשנת גורדון, דבר, 4 בפברואר 1972, המשך
שתי מסות קצרות: חירות היצירה ותחומיה; אמנות "מרגיזה" – כיצד, דבר, 18 באוגוסט 1972, המשך, המשך
הספרות בעידן הטכנולוגי, דבר, 22 ביוני 1973, המשך
כלים או מהויות?: חינוך ליהדות נוכחת בזמן הזה ומושרשת במסורת, בתוך: שמואל גליק (עורך), זכר דבר לעבדך: אסופת מאמרים לזכר דב רפל, ירושלים: בית הספר לחינוך ע"ש פרופ’ פ’ חורגין, אוניברסיטת בר-אילן; המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל, מכללת ליפשיץ, תשס"ז, עמ' 53–67, באתר מכללת ליפשיץ

הערות שוליים

^ ליאו שטיינר: דף עד במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, יד ושם.
^ עוד על קורותיו במלחמה ראו: Erhard R. Wiehn und Heide M. Wiehn, Dajenu: Tagebuch einer Israelreise, Konstanz: Hartung-Gorre Verlag, 1987, pp. 185-236. (בגרמנית)
^ פרופ' ברזל נעימה באתר אורנים.
^ ראו ביקורות: אברהם אדרת, 'דרכים לזהות יהודית בימינו', פתחים (רבעון למחשבת היהדות) א/ב (45/46) (תשל"ט), 91–97; Jacob Chinitz, 'On Identity and World View,' The Reconstructionist 46,4 (1980), 24-26.
^ ראו ביקורת: זאב לוי, 'הרהורים על "מדות היחד" לאלכסנדר ברזל', בתוך: הגות, שפה, אמנות (תשמ"ז), 56–77.

[1] ליאו שטיינר: דף עד במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, יד ושם.

[2] עוד על קורותיו במלחמה ראו: Erhard R. Wiehn und Heide M. Wiehn, Dajenu: Tagebuch einer Israelreise, Konstanz: Hartung-Gorre Verlag, 1987, pp. 185-236. (בגרמנית)

[3] פרופ' ברזל נעימה באתר אורנים.

[4] ראו ביקורות: אברהם אדרת, 'דרכים לזהות יהודית בימינו', פתחים (רבעון למחשבת היהדות) א/ב (45/46) (תשל"ט), 91–97; Jacob Chinitz, 'On Identity and World View,' The Reconstructionist 46,4 (1980), 24-26.

[5] ראו ביקורת: זאב לוי, 'הרהורים על "מדות היחד" לאלכסנדר ברזל', בתוך: הגות, שפה, אמנות (תשמ"ז), 56–77.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]