משתמשת:1610smile.boo/ספר הזוהר מדרש נעלם

.

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הספר הופיע בשלהי המאה ה-13 בספרד. ביהדות מקובל לייחס את הספר לרבי שמעון בר יוחאי, תנא מהמאה ה-2 לספירה. הספר עצמו מייחס את רוב הדרשות לרבי שמעון ולתלמידיו, אך מרבית החוקרים סבורים כי רוב הספר חובר סמוך לזמן הופעתו.

הספר מכיל מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע. כמו כן משולבים בו שני חיבורים מאוחרים: "רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר".

הספר ומבנהו

מהדורה מנוקדת ומפורשת של הזוהר

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות המיוחסות ברובן לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ותלמידיו מהמאה ה-2 לספירה סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. רשב"י ותלמידיו מרבים להביא ולצטט מאמרים מתוך כמה ספרים שלא הגיעו לידינו, מהם "ספרא דאדם קדמאה", "ספרא דרב המנונא סבא", ו"ספרא דרב ייסא סבא".

חלק הארי של הספר הוא דרשותיו על התורה המחולקות על פי פרשיות השבוע (בחלוקה הנהוגה כיום). חלק נוסף הוא הרעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) ובו דרשות על תרי"ג מצוות. למרות היותו מאוחר מהזוהר, ברוב המהדורות פוזר ה"רעיא מהימנא" לאורך החלק המרכזי, כך שלכל פרשה הוכנסו המצוות המצויות בה בתורה.

עשרת החברים הנקראים "חבריא קדישא" (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: רשב"י ראש החבורה; בנו - רבי אלעזר; רבי אבא הסופר; רבי יהודה; רבי יוסי; רבי יצחק; רבי חזקיה; רבי חייא; רבי ייסא; רבי אחא. בספר מופיעים שמות של תנאים ואמוראים מתקופות שונות, בכתיבה דומה לתלמוד. בזוהר נזכרים ספרים קדומים (כגון ספר חנוך א' וספר חנוך ב'); ספרי כישוף לצד מדרשים. בצד המדרשים בספר הזוהר משולבים אף קטעי פרשנות מבית מדרשם של חכמי צרפת וספרד: רש"י, ראב"ע, רד"ק ואף רמב"ן.

האידרות

ערך מורחב – אידרא

בספר כלולות "אידרות" – "אידרא רבא" (המושב הגדול או האסיפה הגדולה), "אידרא זוטא" (המושב הקטן או האסיפה הקטנה) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן). ייחודן של האידרות הוא בכך שבהן מתכנסת כל ה"חבורה" ומתיישבת במקום אחד - בניגוד לשאר הדרשות הנאמרות על ידי שניים, שלושה או ארבעה מהחברים ובדרך כלל נאמרות בדרך, תוך כדי הליכה או תוך כדי סעודה.

• אידרא דבי משכנא מופיעה בפרשת תרומה. רשב"י ושלושה מתלמידיו דנים בה בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן.
• אידרא רבא מופיעה בפרשת נשא. רשב"י מגלה בה את "הפרצופים" - גילויי אלוהות בדמות פני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו). כל אחד מתשעת החברים נושא, בתורו, דרשה. בכל דרשה "מתקן" הדרשן את אחד מהאיברים של ה"פרצוף" העליון ולבסוף, רשב"י "מתקן" את תיקוני הזקן היוצאים מן ה"פרצוף" ואז חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסיומו של ה"מושב", שלושה מהחברים נופחים את נשמתם כיוון שנחשפו לסודות שהיו למעלה מדרגתם.
• אידרא זוטא מופיעה בפרשת האזינו. מתואר בה מפגשם האחרון של חבורת הזוהר הנעשה כהכנה לפטירתו של רשב"י. בתחילת המפגש, מבהיר רשב"י שבניגוד ל"אידרא רבה" שבה כל אחד מן החברים נשא דרשה, הפעם הוא יהיה היחיד שידבר, מכיוון שזהו "יום ההילולא" שלו (=יום השמחה). הוא משמיע באוזני תלמידיו את כל הסודות שחשש לגלות לפני כן, ולבסוף, יוצאת נשמתו כאשר הוא אומר את המילה "חיים"- שבפסוק "כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם" (תהילים, קל"ג, ג').

היכלות דרשב"י

בזוהר נכלל תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא 'היכלות דרשב"י'. בחלק זה מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת יתרו מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת כף היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו.

חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון רב ייבא סבא שהוא סוחר הנושא סחורה על חמורו (טייעא) ונראה בתחילה כעם-הארץ, אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש, גלגולי נשמות ושאלת הטוב והרע בעולם. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - ילד-פלא, בנו של רב המנונא סבא, שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של רשב"י וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.

בחטיבה זו כלולים החיבור 'סתרי תורה' שבו מקובצים מאמרים על ספר בראשית ו"מדרש הנעלם" על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, העולם הבא והנשמה.

רעיא מהימנא ותיקוני הזוהר

חלקים נוספים השייכים ל"ספרות הזוהר", אך לפי המחקר הם חלקים מאוחרים, שנכתבו כנראה בידי מחבר שונה, אנונימי אף הוא, הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה) ו"תיקוני הזוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך גוף ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד. "תיקוני זוהר" הוא שבעים דרשות על דרך הקבלה לפסוק הראשון בספר בראשית. כתיבתו של המחבר האנונימי מאופיינת באסוציאטיביות רבה, שפתו עשירה הרבה פחות משפת הזוהר והתיאוסופיה שלו שונה בהיבטים מסוימים מהתיאוסופיה של מחבר הזוהר.

רעיונות מרכזיים

הזוהר עוסק רבות בעולמות העליונים, בדרך כלל בשפה סימבולית קשה לפענוח. הוא מאמין כי קיים מימד קדום יותר ונשגב יותר שמשפיע על העולם האנושי, ושכל פרט בעולם האנושי רומז אליו. שתי דמויות מרכזיות בעולם הזה הם הזכר והנקבה העליונים, שמכונים בזוהר במגוון רב של שמות. חיבורם של שני הפרצופים האלה הוא משאת נפש עליונה עבור בעלי הזוהר, שרואים בו פתח לכל הטובות והברכות. בכלל, חיבור ואיחוד הם הערך העליון, והפירוד נתפס כשורש כל רע. אותה נקבה אלוקית היא השכינה, הנתפסת כמי שגורשה ממקומה בעוונות בני ישראל, וחזרתה תלויה בתשובתם. כנגד עולם האורות הזה קיים הסטרא אחרא, ה"צד האחר", מכלול כוחות החושך והטומאה בעולם.

הזוהר מרבה לדבר על הדיכוטומיה בין שמאל לימין, שהיא עצמה הדיכוטומיה בין חסד לדין, בין טוב לרע, בין זכר לנקבה. באיזון הנכון בין הקטבים האלה תלוי קיומו של העולם.

מעשיהם של בני האדם משפיעים על מצב האורות העליונים. מעשי המצוות הם "עבודה צורך גבוה" - הם נועדו לתקן ולייחד את האלוקות עצמה, וכל פרט בהם מכוון לתכלית זאת. מלבד זאת, על ידי מעשיו האדם משרה על עצמו את אותם שורשים עליונים שמתייחסים למעשה המתאים.

חיבור ספר הזוהר

ערך מורחב – חיבור ספר הזוהר

שאלות אודות זמן ומקום חיבור ה"זוהר" וזהות מחבריו העסיקו דורות רבים של לומדים וחוקרים. ממועד פרסומו במאה ה-13 ועד ימינו אנו, נקודת המוצא הוודאית והמוסכמת נוגעת לפרטי פרסומו של ספר הזוהר, והמחלוקת נוגעת לשאלת מועד חיבורו. ספר הזוהר נתפרסם לראשונה על ידי המקובל הספרדי ר' משה בן שם-טוב די-לאון (רמד"ל) שטען כי מחברו הוא רבי שמעון בר יוחאי. כמעט מיד עם פרסומו של הספר, קמו מערערים על קדמותו, וכנגד טענת רמד״ל כי רשב"י חיברו. כיום סבורים מרבית חוקרי הקבלה באקדמיה שהספר נתחבר בידי רמד״ל עצמו, או בידי חבורת אנשים שפעלה בסביבתו, ואין הוא חיבור קדום שאבד ונתגלה מחדש, כפי שטען רמד״ל.

לעומת זאת, על פי הגישה ה"מסורתית", שרווחה בקרב המקובלים בעיקר לאחר גירוש ספרד, "הזוהר" חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ותלמידיו שחיו בארץ ישראל במאה השנייה לספירה אך הוסתר במשך השנים מהמון העם והיה נחלתם של יחידי סגולה שעסקו בו בסתר. בעמדה זו תמכו חוקרים תורניים כגון הרב כשר והרב ראובן מרגליות.

המחלוקת בדבר קדמות ספר הזוהר נותרה בעינה גם במאות השנים הבאות, אפילו בתוך חוגי המקובלים עצמם. רוב המקובלים אמנם התייחסו אל הזוהר כאל מדרש קדום וכינו אותו כ"מדרשו של רשב"י", "מדרש ירושלמי" וכדומה, אך בד בבד היו גם מקובלים שהתייחסו לספר הזוהר כאל כל ספר קבלה מימי הביניים, לא פחות ולא יותר משאר ספרי הקבלה של אותה תקופה.

גרשם שלום, מגדולי חוקרי הקבלה, טען במחקריו כי ספר הזוהר, על כל חלקיו, נכתב בידי ר' משה די לאון למעט חלקי ה"רעיא מהימנא" ו"תיקוני זוהר" המאוחרים יותר, שנכתבו להערכתו במאה ה-14. בעקבותיו הלכו חוקרי קבלה רבים. תלמידו, יהודה ליבס, סבור כי אין לזוהר מחבר אחד, וכי יש לדבר על חבורה שלמה שסביבה נארג החיבור. לפי ד"ר רונית מרוז, ספר הזוהר נכתב באופן הדרגתי, כשתחילת הכתיבה הייתה במאה ה-11 בארץ ישראל, והכתיבה נמשכה לפחות עד למאה ה-14.

בחינת הלשון מסייעת אף היא בהגדרת זמנו - העברית שבו היא לשון הקודש של ימי התנאים, ואילו הארמית היא אחרת מן הארמית המקובלת; המשמעויות של המילים יכולות להשתנות אצלו –בעיקר כאשר מדובר במונחים רוחניים, המשמעויות חדשות לגמרי (הידבקות, השגחה, שורשים).

ההתנגדות לספר הזוהר

מאז פרסומו עורר ספר הזוהר התנגדויות שונות. רבים ממתנגדי הזוהר עשו זאת על רקע הפולמוס סביב זהות מחברו וזמן חיבורו של הספר וביניהם אף חלק מן המקובלים בעצמם. מנגד, רבים ממתנגדי הקבלה, תקפו את הספר כמייצג המרכזי שלה. הרב אלעזר פלקלס (תלמידו של הרב יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה") מבקר קשות את ספר הזוהר ומביע התנגדות לספרות המקובלים, ובין השאר הוא כותב כך:

אני אומר הריני נשבע בתורת ה' שבספר הזוהר נמצאו כמה זיופים וקלקולים אשר הוסיפו, ועלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא קדוש יותר מכל ספר הזוהר... באו ונחזיק טובה וחינות לשני מלכים גדולי אדירים, אדוננו המשובח המנוח הקיסר יאזעף השני ואדוננו המהולל הקיסר פראנץ השני אשר צפו והביטו בחכמתם הנפלאה רבות רעות ושבושי דעות תסתעפנה מחלומות והבלים המקובלים והמה לנזקי בני האדם נזקי הגופות ונזקי הנפשות, ופקדו באזהרה גדולה שלא להביא ספרי קבלה בכל מדינות מלכותם.

— "תשובה מאהבה" חלק א' תשובה כ"ו .

הקבלה הייתה מושא ללעגם של המשכילים, שראו בה את אחת הרעות החולות של היהדות. הם יצאו כנגדה "מפני הזיית דת קבליסטית^{[דרוש מקור]}". מלחמתם של אנשי ההשכלה הגבילה מעט את השפעתה של הקבלה במזרח אירופה, אך בקרב יהדות המזרח המשיכה הקבלה להשפיע על חיי הציבור עד לימינו. תנועה יוצאת דופן בקרב יהדות זו היא תנועת "דור דעה", בראשותו של הרב יחיא קאפח, מנהיג קהילת הדרדעים בתימן, אשר דחו ודוחים בתוקף את הקבלה, והולכים בכל עניין בעקבות משנתו של הרמב"ם.

בחצי השני של המאה ה-20 היה פרופ' ישעיהו ליבוביץ ממתנגדיה הבולטים ביותר של הקבלה מבין שומרי המצוות. במכתב לפרופ' גרשם שלום הוא טען שהיא משקפת את "האינסטינקטים האליליים אשר היהדות הקלאסית נלחמה נגדם ולא הצליחה לעקרם" וכי העיסוק בה מרחיק את היהודי מעבודת האל לשמה.^{[דרוש מקור]}

פירושים לזוהר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקובלים רבים בשלהי המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13, הביאו בספריהם מאמרים שונים מספר הזוהר ממנו וביארו אותם. הראשון הידוע לנו היה רבי מנחם רקאנטי (1310-1250). אחריו אנו מוצאים מקובלים מספרד שציטטו ופירשו את הזוהר: רבי יצחק ן' סהולה, רבי טודרוס אבולעפיה (1247 - 1306), רבינו בחיי בן אשר (1255 - 1340), רבי דוד בן ר' יהודה החסיד, רבי שם טוב אבן גאון (1287 - 1330), רבי יצחק עראמה (1420 - 1494), רבי ישראל אלנקאוה ועוד.

בנוסף לכך היו גם חכמים שכתבו פירוש ישיר לספר הזוהר או לחלקים ממנו. מבין הראשונים, עד להופעת האר"י היו:  

• רבי דוד בן ר' יהודה החסיד, נכד הרמב"ן, חי בתחילת האלף הנוכחי בספרד, חיבר פירוש בשם ספר הגבול. פירושו על האדרא רבא נמצא במספר כת"י.  
• רבי שמעון בן לביא (1485-1586) יליד ספרד וחי בטריפולי - חיבר פירוש בשם כתם פז על כל הזהר, אף רק על חלק בראשית נדפס בליוורנו תקנ"ה.  
• רבי אברהם ב"ר אליעזר הלוי מגולי ספרד שהגיע לאיטליה חיבר פירוש על כל הזהר, אך השתמר ממנו ב' מאמרים בלבד. 
• רבי חיים ויטאל חיבר פירוש על הזהר קודם בואו לאר"י אך הוא גנזו. כבר בחייו הוציא ר' יעקב צמח כתבים אלה מהגניזה והם גיעו לידי ר' אברהם אזולאי ששילבם בספרו אור החמה. כיון שפירוש זה נכתב לפני שלמד אצל האר"י חלקו עליו רבים. 
• רבי משה קורדובירו (ה'ר"פ - ה'ש"ל) חי בצפת, חיבר פירוש ארוך ומקיף על כל חלקי הזהר בשם "אור יקר". העתקה בכתב יד שהותקנה בשנת שמ"ב עבור הרמ"ע מפאנו, נמצאת בספריית מודינה. היא כוללת 16 כרכים - 11,268 עמודים. הרמ"ק ביאר באורח מקיף ושוטף, כמעט כל מילה בזוהר. רק בשנים תשכ"ב - תשנ"ח נדפס כל הפירוש לראשונה בירושלים במהדורה מיוחדת של "ספר הזוהר עם פירוש אור יקר". פירוש זה הוא החשוב ביותר מבין כל הפירושים שנכתבו על הזהר לפני האר"י. בפירוש זה השתמשו בחיבוריהם גם ר' אברהם אזולאי בפירושו אור החמה, ר' אליהו לואנץ בפירושו אדרת אליהו, ר' אברהם גלאנטי בפירושו ירח יקר ועוד. 
• רבי משה איסרליש (הרמ"א) (ה'ש'-ה'שלג) כיהן כאב"ד קראקא חיבר פירוש על הזהר כולו. עדיין בכתב יד. מצוטט גם בפירושו של הרב לואנץ אדרת אליהו. 
• רבי אליהו לואנץ, הבעל שם מוורמייזא (ה'ש - ה'שצו) חיבר: א. פירוש על כל הזהר כולו בשם אדרת אליהו (משולב בפירוש הרמ"א והרמ"ק). בשנת תשנ"ח נדפס הפירוש על ספר בראשית. ב פירוש על תיקוני הזוהר בשם צפנת פענח, בכתב יד. 
• רבי אברהם גלאנטי, מתלמידי הרב משה קורדובירו, חיבר פירוש בשם ירח יקר אך הוא לא נדפס. מהדורה שנייה מקוצרת מהפירוש נערכה על ידי ר' אברהם אזולאי ונדפסה בספרו זהרי חמה. 

לאחר שגילה האר"י את תורת הקבלה שלו, החל גל חדש של פירושים לזוהר בהתאם לקבלת האר"י או בתיווך עם קבלת הרמ"ק. הראשון שערך פירוש מקיף לזוהר על פי קבלת האר"י היה ר' משה זכות (הרמ"ז) בשם מקדש ה'. הוא ליקט את פירוש לפי מה שלמד מרבו בנימין הלוי, ומכתבי ר' חיים צמח, ר' חיים ויטאל ותלמידיו האחרים של האר"י, ממה ששמע מהם בעל פה ומה שהתחדש אצלו. את הפירוש הדפיס לראשונה ר' שלום בוזגלו, יחד עם פירושים נוספים על הזוהר, בספרו מקדש מלך באמשטרדם בשנת תק"י.   

תרגומים לזוהר

הזוהר נכתב בארמית בניב שונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית). הוא תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, אנגלית וצרפתית.

אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו החלקי של הרב יהודה יודל רוזנברג (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום שלם ונפוץ הוא "הסולם" של הרב יהודה לייב אשלג. זהו תרגום מילולי שבו משולב בסוגריים פענוח הסמלים לפי תורת האר"י. תרגום נפוץ נוסף הספר מתוק מדבש של המקובל הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים. זהו תרגום עממי יותר. שני הספרים הופיעו כסדרות מרובות כרכים.

ראו גם

• חיבור ספר הזוהר

לקריאה נוספת

• ישעיה תשבי, משנת הזוהר, כרכים א' - ב', מוסד ביאליק, ה'תשי"ז, ה'תשכ"א
• גרשום שלום, "ראשית הקבלה", שוקן, ירושלים ותל אביב, ה'תש"ח (1948)
• ספר הזוהר של גרשם שלום עם הערות בכתיבת ידו, הוצאת מאגנס, 1992
• הלל צייטלין, "בפרדס החסידות והקבלה", יבנה, תל אביב
• מנחם מ. כשר, הזוהר, סיני ספר היובל, ירושלים תשי"ח
• מלילה הלנר-אשד, ונהר יוצא מעדן: על שפת החוויה המיסטית בזוהר, הוצאת עלמא ועם עובד, ה'תשס"ה (2005)
• בועז הוס, כזוהר הרקיע - פרקים בתולדות התקבלות הזוהר ובהבניית ערכו הסמלי, הוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מוסד ביאליק, 2008
• עמוס גולדרייך, בירורים בראייתו העצמית של בעל "תיקוני הזוהר", בתוך: מיכל אורון ועמוס גולדרייך (עורכים): משואות - מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב ז"ל, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ה'תשנ"ד, עמ' 459-496
• טוני לביא ועקיבא אורצל, אלוהים הרב והפילוסוף - סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י, זמורה ביתן, 2004
• מנחם צבי קדרי, תחביר הלשון הארמית של ספר הזוהר, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, 1953
• יהודה ליבס, פולחן השחר: יחס הזוהר לעבודה זרה, ירושלים : כרמל, 2011.
• יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: ימי הביניים - כרך י"א - ספר הזוהר, מרכז זלמן שזר, 2015.

קישורים חיצוניים

מהדורות מקוונות של ספר הזוהר

• ספר הזוהר, מהדורת מנטובה, 1558, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הזוהר, מהדורת קרימונה, 1559, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הזוהר מנוקד ומוגה, עם תקוני זוהר וזוהר חדש, באתר "הזוהר.נט"
• ספר הזוהר - באתר ויקיטקסט
• ספר הזוהר עם פירוש הסולם
• נוסח הזוהר שעליו מבוסס התרגום האנגלי החדש של פרופ' דניאל מאט
• מהדורות מקוונות נוספות בספריה הווירטואלית של אתר "הלכה ברורה"

קישורים נוספים

• מנוע חיפוש בזהר - אור הסולם
• מאמרים של פרופ' יהודה ליבס על הזוהר
• אברהם שטאל, קריאה פולחנית של ספר הזוהר, פורסם בפעמים 5, תש"ם 1980, עמ' 77 - 86, על מנהגם של יהודי ארצות האסלאם להתכנס כדי לקרוא בספר הזוהר
• אסף נברו, ואף מלה על מדונה, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2007
• מור אלטשולר, על הספר "כזוהר הרקיע" מאת בועז הוס, באתר הארץ, 19 ביוני 2008
• מקובלים ורבנים על חשיבות לימוד הזוהר, מתוך הספר "לראות טוב"
• יהודה ליבס, מה אתה, ספר הזוהר?, באתר הארץ, 27 ביולי 2005
• יהודה ליבס, זוהר וארוס
• יהודה ליבס, מבוא לסריקת כרטסת מילון הזוהר באתר הספרייה הלאומית
• ספר מלחמות השם מאת הרב יחיא קאפח, ירושלים: תרצ"א. מהדורה דיגיטלית חדשה ומתוקנת, רמת גן: תשע"ד
• שיעורים של הרב אדם סיני על כל ספר הזוהר עם "פירוש הסולם"
• מהו ספר הזוהר? הרצאה באתר הידברות

הערות שוליים

קטגוריה:ספרי קבלה קטגוריה:מיתולוגיה יהודית קטגוריה:ספרי מדרשים * קטגוריה:רבי שמעון בר יוחאי