הסולם
 | |
| דף השער, בו מפורטים חלקי הספר ומהותם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יהודה לייב הלוי אשלג  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
מיסטיקה יהודית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1953 |
  | |
פירוש הסולם הוא פירוש לספר הזוהר שנכתב במאה ה-20 על ידי הרב יהודה לייב הלוי אשלג, שכונה על שם חיבורו "בעל הסולם".
כתיבת פירוש הסולם ומטרתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]את כתיבת פירוש הסולם התחיל הרב אשלג בשנת תש"ג (1943) מתוך מטרה להרבות את לימוד הזוהר והקבלה. מטרת חיבורו הייתה לאפשר גם לאנשים ללא רקע מוקדם לקרוא ולהבין את דברי הזוהר הכתובים בארמית ומכילים מושגים קשים להבנה. באותה תקופה נהג לבלות את רוב שעות היממה בכתיבת הביאור. השגת המימון להדפסת ספרי "הסולם" לא הייתה קלה בשל התקופה הכלכלית הקשה ששררה באותם ימים. בעקבות שני התקפי לב שעבר בשנת תש"ט (1948) הפסיק את הכתיבה לכמה חודשים וגם לאחריהם צמצם את פעילותו. בסיום כתיבת כל כרך נהג הרב אשלג לערוך סעודת מצווה. בשנת תשי"ג (1953) הושלמה כתיבת 21 הכרכים של פירוש הסולם. מאורע זה צוין על ידי נסיעה בל"ג בעומר לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, שם נערכה סעודת סיום והודיה. בדבריו בסעודה אמר שעל ידי לימוד ספר הזוהר ניתן להתכונן לביאת המשיח וכי תופעת גילויו של ספר הזהר והתפשטות הלימוד בו מורים על כך שאנו אכן בדורו של המשיח.
על מטרת פירושו כתב הרב אשלג:
היות, שעומק החכמה שבספר זוהר הקדוש סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו, והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם לעזור להמעיין לעלות לגובהם של הדברים, ולהסתכל ולעיין בדברי הספר עצמו. "וקראתי הביאור בשם "הסולם" להורות שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עלייה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא סולם לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך. אומנם אין "הסולם" מטרה כלפי עצמו, כי אם תנוח במדרגות הסולם ולא תיכנס אל העלייה, אז לא תושלם כוונתך, כן הדבר בביאור שלי על הזהר, כי לבאר דבריהם, העמוקים מכל עמוק, עד סופם, עוד לא נברא הביטוי לזה, אלא עשיתי על כל פנים בביאורי זה, דרך ומבוא לכל בן אדם, שיוכל על ידו לעלות ולהעמיק ולהסתכל בספר הזהר גופו, כי רק אז תושלם כוונתי בביאורי זה.
חלקי הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאור הסולם כולל כמה חלקים. בחלק המרכזי מתורגם ומבואר בקצרה ספר הזוהר ללא שום דילוג, "ומלבד אותם המקומות שבספר הזוהר העוסקים בחכמת הקבלה, הוא שווה לכל נפש".[1] חלק נוסף בשם "מראות הסולם" מכיל ביאורים ארוכים יותר לנושאים שונים המוזכרים בזוהר. מלבד שני חלקים אלו קיימים מדורים העוסקים בהשוואת נוסחאות ובמראי מקומות. בראש כרך א' צורפה "פתיחה לחכמת הקבלה".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל הספר להורדה באתר "קבלה מהמקור"
- שיעורים על כל ספר הזוהר עם פירוש הסולם באתר "הזוהר היומי"
- חלק מהכרכים זמין באתר HebrewBooks: הקדמה - בראשית א, בראשית ב - חיי שרה, תולדות - ויחי, שמות - משפטים, תרומה - פקודי, במדבר - בלק, פינחס - האזינו, זהר חדש על חמישה חומשי תורה, זהר חדש על המגילות
- אתר "סולם יהודה" - מרכז לימודי קבלה וחסידות בדרך בעל הסולם ורבני אשלג
- אתר ספר הזוהר היומי, שיעורים מלאים על הזוהר הקדוש על כל פרשיות התורה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שער הספר
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני הזוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| דמויות | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין | |
| חיבור ספר הזוהר | רבי משה די לאון • מטפחת ספרים • רבי יצחק דמן עכו | |
| פירושים | כתם פז • הסולם • מתוק מדבש | |
| שונות | כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא | |