אידרא

אידרא הוא שמם של שלושה מאמרים בספר הזוהר, אידרא דבי משכנא ובה סודות המשכן שעשה משה רבנו, אידרא רבא, ואידרא זוטא. פירוש המילה אידרא (בארמית) הוא גורן. מאמרים אלו נקראו בשם זה כיוון שבמהלך אמירתם ישבו תלמידי רבי שמעון בר יוחאי סביב רבם בצורת גורן עגולה. יש שרצו לפרש את המילה אידרא כדמיון לעצמות הדג הנקראים גם הם אידרה, ורצו לומר שכשם שכל העצמות הקטנות חוברות לעמוד השידרה כך התלמידים קשורים לרבם.

רקע

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מאמר האידרא זוטא נאמר על פי הזוהר ביום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. מאמר זה נקרא אידרא זוטא משום שהוא קצר בתוכנו בהרבה מן האידרא רבא ומשום שמספר התלמידים שהשתתפו בו, היה קטן יותר. במעמד האידרא רבא השתתפו עשרה חברים- רשב"י, בנו רבי אלעזר ועוד שמונה תלמידים, אך לקראת סוף המעמד, מתו שלושה מן התלמידים, כך שבאידרא זוטא נותרו רק שבעה משתתפים בסך הכל. אותם תלמידים שנותרו בחיים, לא משו מביתו של רבי שמעון מיום "האידרא רבא" עד ליום הסתלקותו מן העולם- "האידרא זוטא".

באורים על האידרא

הבנת האידרא קשה מאחר שבה רוכזו עיקרי תורת הסוד ועל האידרא נכתבו פירושים רבים.

• אדיר במרום לרמח"ל על האידרא רבא.
• פירוש מהרב המקובל יעקב מאראגי על האידרא זוטא.
• פירוש מהרב שלמה הכהן (מחבר ביאור "יפה שעה" על עץ חיים ועוד) על האידרא רבא.
• פירוש הרב פתיה על האידרא זוטא.
• פרושים מהרב יצחק אייזיק חבר (מבית מדרשו של הגר"א) בספריו: ברית עולמים וברית יצחק.

מלבד פירושים אלו, יש על האידרא את הפירושים שנכתבו על כל הזוהר כמו אור יקר של הרמ"ק, הסולם של הרב אשלג, מתוק מדבש של רבי דניאל פריש ועוד.

מנהגים

בעדות המזרח וכן אצל חלק מהחסידים נהגו ללמוד את האידרא בליל ל"ג בעומר במירון.

בבית האבלים יש סדר לימוד שתיקן החיד"א.

נהגו כאשר אדם שהגיע לגיל שבעים או שמונים היה אוסף את בני המשפחה ועורך סדר הדרת זקנים בו קראו בין היתר את ספר האידרא.