לדלג לתוכן

אדיר במרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדיר במרום
מידע כללי
מאת רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל)
סוגה תורת הקבלה
נושא ביאור על אדרא רבא מספר הזוהר
הוצאה
מקום הוצאה ורשא
תאריך הופעה ראשונה ה'תר"מ
קישורים חיצוניים
היברובוקס 51247
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדיר במרום הוא ספר שכתב הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) העוסק בביאור אדרא רבא מספר הזוהר.

הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב על ידי המחבר בשנת ה'תצ"א (לאחר פולמוס רמח"ל שעורר הרב משה חגיז וחתימתו של רמח"ל שלא יכתוב יותר ספרים על פי מגיד). בחודש אייר ה'תצ"א בשהותו במנטובה, הראה את הפירוש לרבי דוד פינצי (רבה של מנטובה) שעתיד להיות חותנו, הוא אהב את הפירוש וביקש מרמח"ל איזה העתק (כלומר, מאמרים אחדים), רמח"ל סבר שמותר לו להביא לו היות שמדובר בפירוש על הזוהר ולא בחיבור ישיר, אבל כדי להוציא עצמו מחשד כתב לרבו רבי ישעיהו באסאן וביקש את הסכמתו, רבי ישעיהו באסאן לא נתן את הסכמתו, אלא ביקש לשלוח לו העתק מהפירוש. רמח"ל לא שלח לו בטוענו כי הפירוש ארוך ואינו להוציאו מידו ואז לא יישאר אצלו אפילו העתק אחר. רבו נימק את טעמו באיסור השבועה שנגזר עליו שלא לפרסם חיבורי קבלה שנגזר בפולמוס רמח"ל.

כאשר עבר הרמח"ל לאמשטרדם נשאר החיבור בפדובה ורמח"ל ביקש שישלחו אליו, ומאז החלו לפוץ ההעתקות ברחבי פולין[1]. המחבר לא הדפיס את הספר מעולם והעתקים מכתב היד של הספר הסתובבו כבר סמוך לפטירתו. הספר נדפס לראשונה אחרי מותו.

ניסיון ראשון להדפסת הספר היה בשנת ה'תרל"ג בפרשבורג, אך למעשה נדפסו בו רק דפים אחדים. בשנת ה'תרמ"ו נדפס בורשא על ידי המדפיס הרב שמואל לוריא, השליש האחרון של הספר חסר בהעתקות שהגיעו לידי המדפיס, עם גילוי כתב היד בשנים המאוחרות נדפס החלק החסר על ידי המהדיר הרב יוסף ספינר בשנת ה'תשמ"ח ונקרא בשם "אדיר במרום ב", בשנת ה'תשנ"ה יצאו שני הספרים במהדורה אחת שלימה על ידי הרב חיים פרידלנדר.[2]

כשהגיע העתק כתב יד להגאון מווילנא לבש לכבודו בגדי יום טוב.[3] הרב אברהם שמחה מסטיסלאוו כתב על הספר: ”דברי קודשו הם כולם גילויים נוראיים מעולם העליון ובפרט ענין יחוד הגן המבואר שם, שאין קץ לנוראות ונפלאות העניין”.

בשנת ה'תשע"ח הוציא לאור הרב מרדכי שריקי מהדורה חדשה ומהודרת של הספר על ידי מכון רמח"ל שבראשותו, למהדורה זו קיבל הסכמות מהרב שלמה משה עמאר, הרב ניסים פרץ והרב משה שפירא. בפתיחה למהדורה זו הוסיף המחבר הקדמה בשם "מבוא שערים".

מהדורה מבוארת של הספר יצאה על ידי הרב מנחם מקובר בשנת ה'תש"פ (2020) בהוצאת דני ספרים.

בפתח הספר מופיעה הקדמת המחבר העוסקת במהות ספר הזהר וחסרון הגלות.

הספר עוסק בענייני גאולה ומשיח כפי שנתבארו בתורת הקבלה ובספר הזוהר ועיקרו סביב ביאור האדרא רבא. הספר אינו פירוש מילולי לאדרא, אלא מכיל חידושים בהם משוקעים יסודות מתורת האריז"ל והרמ"ק וחידושיו של רמח"ל בתורת הסוד.

חלקו של הספר עוסק גם בתוכן הקרוב לספרו הקבלי הנוסף של רמח"ל קל"ח פתחי חכמה עולמות האין סוף וההיכלות (על אף שאין קשר ישיר בינם לבין האדרא רבא). אך בתוך הספר ניתן גם למצוא סגנון העוסק בעבודת השם בדומה לסגנונו בספר מסילת ישרים.

הספר עוסק בסודות קבליים רבים, בהם: סוד תיבת נח, סוד הברית הקשת, סוד הנבואה ורוח הקודש, סוד קשרי התפילין, סוד גן עדן, מאמר יחוד הגן ועוד.

מהדורות הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מאיר בניהו, כתבי הקבלה של רמח"ל, פרק שלש עשרה.
  2. ^ ראה פתח דבר למהדורת ירושלים ה'תשנ"ה. פתח דבר למהדורת הרב מקובר (ה'תש"פ).
  3. ^ הגר"י מאלצאן בהקדמה לספר דרך ה', ירושלים, ה'תרע"ד.