ורשה

ורשה
**Warszawa**
סמל העיר סמל העיר	דגל ורשה דגל ורשה
מדינה	פולין
פרובינציה	מזוביה
ראש העיר	רפאל צ'אסקובסקי
שפה רשמית	פולנית
תאריך ייסוד	המאה ה-13
שטח	517.24 קמ"ר
גובה	78-116 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,860,281 (31 במרץ 2021)
‑ במטרופולין	2,666,278 (2012)
‑ צפיפות	3,304 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	52°13′48″N 21°00′39″E / 52.23000°N 21.01083°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.um.warszawa.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי ורשה

ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA: ‏[varˈʂava]^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי בצפון ומהרי הקרפטים בדרום. מאז שנת 1596 העיר היא בירת פולין, על גלגוליה השונים (לרבות פולין הקונגרסאית).

נכון לדצמבר 2010 רשומים בעיר 1,720,398 תושבים, ובשטחה המטרופוליטני כ־3,350,000 תושבים. שטח העיר הוא כ־516.9 קמ"ר, ושטח אגד הערים הוא כ־6,100.43 קמ"ר. ורשה היא העיר השמינית בגודלה באיחוד האירופי. ברית ורשה, ועידת ורשה, חוזה ורשה ומרד ורשה נקראו על שמה.

בשנת 1980 הכריז אונסק"ו על המרכז ההיסטורי בעיר כאתר מורשת עולמית.

בעיר התקיימה קהילה יהודית גדולה מן המאה ה-14 ועד שואת יהודי פולין וחיסול גטו ורשה. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה בעיר האוכלוסייה היהודית השנייה בגודלה בעולם אחרי ניו יורק. בראשית המאה ה-21 קיימת בעיר קהילה יהודית קטנה ולא מאורגנת.

היסטוריה

ההיסטוריה של ורשה מקבילה להיסטוריה של פולין.

ורשה נוסדה במאה ה-9, וקיבלה זכויות של עיר במהלך המאה ה-13. במשך מאות שנים התפתחה העיר והתפשטה בתחומי השטח הנקרא כיום "העיר העתיקה של ורשה" (Stare Miasto). במהלך השנים ידעה העיר מגפות רבות, פלישות, שריפות הרסניות והגבלות מנהליות שהעיבו על התפתחותה.

מהאירועים החשובים ביותר: המלחמה הצפונית הגדולה (1702, 1704, 1705), מלחמת הירושה הפולנית (1733–1738), מרד ורשה והקרב על ורשה (1794), מרד נובמבר (1830–1831), מרד ינואר (1863), מלחמת העולם הראשונה (1914–1918), המצור על ורשה (1939), מרד גטו ורשה (1943) ומרד ורשה (1944) אשר במהלכו נהרסה העיר כמעט לחלוטין. לצד האירועים הצבאיים שימשה העיר כמרכז הכתרת מלכי פולין, מקום מפגשו של הפרלמנט הפולני (הסיים), ומוקד הניצחון הפולני על הבולשביקים בוויסלה במהלך קרב ורשה (1920), הידוע כ"נס על הוויסלה".

למרות אירועים אלו, התפתחה העיר לבירה רב־תרבותית אירופית מודרנית, ולמרכז תרבות ומסחר למרכז ומזרח אירופה.

היסטוריה מוקדמת

האזור שידוע כיום כוורשה המודרנית יושב לראשונה לפני כ-1,400 שנים, כאשר כמה ממצאים ארכאולוגיים אף מתארכים את ההתיישבות באזור העיר לתקופת הברונזה (2300–600 לפנה"ס).

במרכז העיר העתיקה ניצב פסלה של בת הים – סמלה של העיר המתבסס על אגדה המסופרת בווריאציות שונות על נסיך שאיבד את דרכו ובת ים הנחתה אותו לבית משפחת דייג עני שהאכילו והלינו אותו למרות שלא ידעו שמדובר בנסיך. לדייג היו שני בנים תאומים: וארס וסאווה. לאות תודה החליט הנסיך לבנות במקום עיר ולקרוא את שמה על שם התאומים^[1].

מקומות היישוב המבוצרים הראשונים בשטחי ורשה המודרנית היו בּרוּדְנוֹ, (שהוקמה במהלך המאה התשיעית או העשירית, ויַאזדוּב (Jazdów) שהוקמה במאה ה-12 או ה-13. לאחר שיַאזדוּב נבזזה ונשרפה על ידי הליטאים, התיישבות דומה הוקמה בשנת 1300 לערך, לצד כפר דייגים קטן הנקרא בשם "וֳארְשׁוֹבָה" (Warszowa) על ידי הנסיך בוֹלֵסְוָב ה-2 של מאזובשה. התיעוד ההיסטורי הראשון לקיומו של מבצר ורשה מתוארך לשנת 1313. בתחילת המאה ה-14 שימשה העיר כאחד ממקומות מושבם של דוכסי מאזובשה ונהפכה לבסוף לבירת מאזובשה בשנת 1413. במהלך המאה ה-14 נשענה כלכלתה של ורשה בעיקר על מסחר. בשנת 1529, בעקבות מצבם הכלכלי הקשה והבדלי המעמדות ערכו אנשי העיר הפיכה. אנשי העיר היו מדוכאים ביותר בשל מצבם הכלכלי הרעוע, שנבע מהבדלי מעמדות – בראש החברה עמדו אצילי העיר, ושאר העם היה במעמד חברתי-כלכלי נמוך מאוד. ורשה נקבעה כמקום מושבו של הפרלמנט הפולני, הסיים, כאשר בשנת 1569 קיבלה החלטה זו מעמד של קבע. בשנת 1573 הוקם איחוד ורשה (אשר נקרא על השם העיר), אשר ביסס חופש דת באיחוד הפולני-ליטאי.

המאה ה-16 עד המאה ה-18

ממרד אזרחי וכיבושים לצמיחה כלכלית ותרבותית

ההבדלים ההולכים וגדלים בין המעמדות, גרמו בסופו של דבר למרד אזרחי בשנת 1525 כנגד עשירי העיר והרשויות. כתוצאה ממרד זה הוקם גוף עירוני חדש, אשר חלק את הכוח עם גופים שנוצרו על ידי האצילים: מועצת העיר ויועצי העיר. הסיפור של מרד זה שפרץ בשל הרצון לשוויון זכויות חברתי מתוארך מההפגנה הראשונה בשנת 1525.

בשל מיקומה המרכזי בין בירות האיחוד הפולני-ליטאי – קרקוב (פולין) ווילנה (ליטא), נהפכה ורשה לבירת האיחוד, ובאותו הזמן גם לבירת מלכי פולין, כאשר המלך זיגמונד ה-3 החליף את עיר הבירה מקרקוב לוורשה בשנת 1596. במהלך העברת סמכויות עיר הבירה מקרקוב לוורשה, מנתה ורשה כ-14,000 תושבים, כאשר בעיר העתיקה היו 169 בתים, בעיר החדשה היו 204 בתים, ובפרווריה של העיר היו כ-320 בתים. במרוצת השנים העיר התרחבה לעבר הפרוורים – הוקמו כמה רבעים עצמאיים, שהיו רכושם של האצילים ובני המעמד הגבוה, ויושבו בהם אנשי מלאכה וסוחרים.

שלוש פעמים בין השנים 1655–1658 הייתה העיר נתונה תחת מצור, ושלוש פעמים היא נכבשה ונבזזה על ידי השוודים, הברנדרבורגים והטראניסלבים. הארכיטקטורה של אמצע המאה ה-17 של העיר העתיקה והחדשה של ורשה שכללה בנייה בסגנון הרנסאנס המאוחר עם רצפות גותיות, אשר ניצלו מהשרפה בשנת 1607, שרדה למרות כל הפלישות עד לכיבוש הנאצים אשר הרסו כליל את העיר. בשנת 1700 פרצה המלחמה הצפונית הגדולה והעיר כותרה מספר פעמים. בשנת 1702 נכבשה ורשה על ידי הכוחות השוודים תחת הנהגתו של קרל השנים עשר, מלך שוודיה. במהלך כיבוש זה סבלה העיר קשות מהשלטון השוודי ופעמים רבות במהלך המלחמה נאלצה לשלם מיסים כבדים לכובש.

ב-1 בספטמבר 1704 נכבשה ורשה שוב על ידי הצבא הסקסוני בהנהגתו של אוגוסט השני לאחר חמישה ימים של הפגזות ארטילריות כבדות. באותה השנה, לאחר בריחתו של אוגוסט השני, המליכו השוודים את סטניסלאב לשצ'ינסקי כמלך הפולני. מהלך זה אילץ את אוגוסט השני להכניס את פולין למלחמה לצד רוסיה (הברית נחתמה בעיר נרבה שבאסטוניה בקיץ 1704). ב-21 באוקטובר 1705 הטיל הצבא הרוסי-סקסוני מצור על העיר. ב-1707, כתוצאה מהסכם שלום בין אוגוסט השני מסקסוניה והמלך קרל ה-12 משוודיה, נכנסו הכוחות הרוסים אל העיר שעזבו אותה לאחר כחודשיים.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19 החל שלב חדש בהתפתחותה של העיר. ורשה נהפכה לעיר קפיטליסטית, צמחה בה פעילות פוליטית, רעיונות מתקדמים התפתחו וחלו שינויים כלכליים ופוליטיים. כל אלו השפיעו על מבנה העיר. התקדמותה והתפתחותה של העיר השתקף גם בארכיטקטורה שיקפה את התקדמותה של העיר. מפעלים התפתחו, מספר הפועלים גדל, מעמד הסוחרים עלה, ומספר התעשיינים ומומחי כספים צמח. התקיים תהליך עיור שהתבטא בהגירה גדולה של איכרים לעיר מהאזורים הכפריים.

ב-1792, ורשה מנתה כ-115,000 תושבים, בהשוואה ל-24,000 בשנת 1754. יתר על כן, המעמד הגבוה התרחב, המעמד הבינוני התחזק והחל לבנות את בתיו, כך שיתאימו למעמדם החברתי החדש. אזורי מגורים חדשים התפתחו, וסיפקו את הצרכים והטעם של הבורגנים החדשים.

המאה ה-19 עד המאה ה-20

מאיחוד עם רוסיה לעצמאות

ורשה נשארה בירת האיחוד הפולני-ליטאי עד לשנת 1795, כאשר סופחה לממלכת פרוסיה והפכה לבירת דרום פרוסיה. העיר שוחררה על ידי צבאו של נפוליאון ב-1806, וורשה הייתה שנית לבירתה של דוכסות ורשה.

בעקבות קונגרס וינה בשנת 1815, הפכה ורשה לבירת פולין הקונגרסאית, מלוכה חוקתית בשליטתה של האימפריה הרוסית. האוטונומיה הפולנית תחת שליטה רוסית לא עברה תמיד על מי מנוחות. בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של החוקה הפולנית על ידי הרוסים, פרץ מרד בנובמבר 1830. למרות זאת, המלחמה הפולנית רוסית בשנת 1831 נגמרה בתבוסת המורדים הפולנים, והקטנת שטחה של האוטונומיה הפולנית. ב-27 בפברואר 1861, המון ורשאי שהפגין כנגד השליטה הרוסית בעיר נורה על ידי הכוחות הרוסים, והביא למותם של 5 בני אדם.

ורשה שגשגה במהלך המאה ה-19 תחת ראש העיר סוֹקרטס סטַארְנֶקיֵוִויץ' (Sokrates Starynkiewicz), שעמד בראשות העיר בין השנים 1875–1892. סוקרטס היה גנרל רוסי, שמונה על ידי הצאר אלכסנדר השלישי. בימי כהונתו התפתחה ורשה רבות, ונבנו בה מערכות מים וביוב שתוכננו ונבנו על ידי מהנדס אנגלי בשם ויליאם לינדלי (William Lindley), ובנו ויליאם הארלין לינדלי (William Heerlein Lindley). בעיר ניכרו ביטויים נוספים לתהליך המודרניזציה כדוגמת: החשמלית, תאורת רחוב, ומפעלי גז לתעשייה.

פולין שבה להיות עצמאית בתום מלחמת העולם הראשונה. ורשה נהפכה לבירתה של פולין העצמאית בשנת 1918 וכבר בשנת 1920 הייתה מעורבת בעוד מלחמה, המלחמה הפולנית-סובייטית, אשר הקרב העיקרי בה, קרב ורשה, נערך בפרווריה המזרחיים של העיר. הכוחות הפולנים הצליחו לבסוף לעצור את הצבא הסובייטי, ולמנוע הפיכה סובייטית במדינה.

מלחמת העולם השנייה

ב-1 בספטמבר 1939 החלה גרמניה בהפצצות כבדות ביותר של ערי פולין בכלל, וורשה בפרט. הפצצות אלו היוו את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. במהלך הימים בהם התנהלה המערכה נספו בוורשה כ־8,000 יהודים^[2]. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מרכז פולין, כולל ורשה, תחת שלטון גנרלגוברנמן, אשר היה אזור שלטון גרמני.

כל מוסדות החינוך הגבוהים נסגרו מיידית, וכל האוכלוסייה היהודית, כ-300,000 בני אדם, אשר היוו 30% מכלל תושבי העיר, הועברו אל גטו ורשה. כאשר הגיעה ההוראה "לחסל" את הגטו בשנת 1943 כחלק מתוכנית הפתרון הסופי של אדולף היטלר, מרדו לוחמים יהודים כנגד הנאצים, מרד שידוע כמרד גטו ורשה. למרות היות היהודים נחותים הן מספרית והן מבחינת כמות כלי הנשק, המרד ארך כמעט חודש. כאשר תמה הלחימה, כמעט כל המורדים נרצחו ומעטים בלבד הצליחו להימלט מהגטו.

ככל יהודי פולין, נרצחו בשואה גם רוב יהודי העיר ורשה. כ-685,000 מתושבי ורשה נספו במשך המלחמה, בהם 370,000 יהודים. רק כמה מאות מיהודי ורשה שרדו.

האוכלוסייה הפולנית סבלה קשות בימי שלטון הכיבוש הנאצי. על אף כישלון מרד גטו ורשה גברו הקולות בעיר שקראו למרד גלוי ורחב היקף של כלל האוכלוסייה נגד השלטון הנאצי. ביולי 1944, התקדם הצבא האדום במהירות לעבר ורשה, לאחר ששחרר שטחים נרחבים מפולין. בידיעה שסטלין היה עוין לרעיון של פולין עצמאית, נתנה הממשלה הפולנית הגולה בלונדון הוראה למחתרת הפולנית לנסות להשתלט על ורשה מידי הגרמנים לפני כניסת הצבא האדום. ב-1 באוגוסט 1944, החל מרד ורשה. המאבק המזוין תוכנן להמשך כ-48 שעות, אבל בסופו של דבר נמשך 63 ימים.

לאחר 63 ימי לחימה הוכרעו הלוחמים, והנהגת המרד נכנעה לנאצים. בזמן דיכוי המרד נהרגו 150,000 אזרחים. 15,000 מן הלוחמים שנותרו נפלו בשבי (אך על פי הסכם הכניעה קיבלו מעמד של שבויי מלחמה, בעוד שקודם להסכם הם נורו במקום בו נמצאו), ושארית האוכלוסייה האזרחית של ורשה, כ-180,000 איש, גורשה.

היטלר, אשר התעלם לחלוטין מהתנאים המוסכמים של הכניעה, הורה להרוס את ורשה לחלוטין, ואת מוצגי המוזיאונים והספריות – לקחת לגרמניה או לשרוף. אנדרטאות ובנייני ממשל פוצצו על ידי כוח גרמני מיוחד שמונה לכך. כ-85% מהעיר נהרס, כולל העיר העתיקה והטירה המלכותית. העיר ורשה הפכה לעיר חרבה ברוב שטחה.

במהלך המרידה היה הצבא האדום במרחק של 30 קילומטר מוורשה, אך לא טרח להשלים את המרחק ולסייע למורדים. הרוסים סירבו לאפשר למטוסים בריטיים ואמריקאיים גישה לשדות התעופה שלהם, וכך נמנע סיוע אווירי שהיה יכול לסייע למורדים.

ב-17 בינואר 1945, לאחר תחילת המתקפה של הצבא האדום על הנאצים, נכנסו כוחות סובייטים להריסות העיר ושחררו את פרווריה מהכיבוש הגרמני. העיר כולה שוחררה במהרה על ידי הצבא האדום, אשר התקדם במהרה אל עבר לודז', כאשר הכוחות הגרמנים נערכים מחדש בנקודות מערביות יותר.

לזכר כ-20 אלף חיילים סובייטים שנהרגו בקרבות סביב העיר הוקמה אנדרטה בשנת 1950.

זמנים מודרניים

הניצולים חזרו לעיר כמעט מיידית לאחר שחרורה והחלו לבנות אותה מחדש. חלקים נרחבים של העיר העתיקה שוחזרו באופן מדויק. בחלקים אחרים החלה תנופת בנייה של שדרות ושיכונים חדשים.

את שליטת הסובייטים על העיר ניתן היה לראות בבנייתו של ארמון התרבות והמדע בשנת 1955 (שבמקור היה על שמו של יוסיף סטלין). כיום משמש הבניין כבית תרבות ובו מספר תיאטראות, אולמות קולנוע ואולמות כנסים.

שנות השמונים הביאו לתמורות בעיר. ב-13 בדצמבר 1981 השליטים הקומוניסטים בפולין הכריזו על משטר צבאי, להגנה בפני תנועת סולידריות בראשות לך ואלנסה. אבל הכלכלה הקורסת והשינויים שהתרחשו בברית המועצות גרמו לבסוף לקומוניסטים להכריז על בחירות חופשיות בשנת 1989, אשר תוצאותיהן היו תבוסה מוחלטת למפלגה הקומוניסטית. הממשלה החדשה מיד החלה ברפורמות דמוקרטיות וכלכליות רבות, ובשביל ורשה, ה"בום הכלכלי הגדול" החל^{[דרושה הבהרה]}.

גאוגרפיה

מיקום

ורשה שוכנת על שתי גדותיו של נהר הוויסלה לאורך גדותיו (כ-30 קילומטרים צפונית-דרומית וכ-28 קילומטרים לעבר המזרח) במרכזו של מחוז מאזובשה, במרחק של כ-350 קילומטרים מהרי הקרפטים ומהים הבלטי. הגובה הממוצע שלה הוא 100 מטר מעל גובה פני הים, אף על פי שיש כמה גבעות (רובן מלאכותיות) הממוקמות ליד העיר. הנקודה הנמוכה ביותר בוורשה היא לאורך גדת נהר הוויסלה (75 מטר מעל גובה פני הים), והנקודה הגבוהה ביותר היא גבעה מלאכותית בגובה 144 מטר מעל גובה פני הים.

אקלים

אקלים העיר יבשתי ומתאפיין בהבדלים גדולים בין העונות. בחורף קר ומושלג ואילו בקיץ חמים. משקעים יורדים בכל עונות השנה. מזג האוויר בפולין מושפע מן האקלים היבשתי במזרח והאקלים הימי במערב ולכן התוצאה היא שינויים רבים, מיום ליום ומשנה לשנה. בשנה אחת עשוי החורף להיות נטול שלג ואילו בשנה לאחר מכן ישתקו שלגים כבדים את התחבורה במדינה למספר ימים. החודש החם ביותר הוא יולי (24 מעלות צלזיוס בממוצע) והחודשים הקרים ביותר הם ינואר ופברואר (6- מעלות צלזיוס בממוצע), החודש עם כמות המשקעים הגדולה ביותר הוא יולי (96 מ"מ). לפעמים הטמפרטורות בקיץ יכולות לזנק למעל 30 המעלות, דבר המעיק מאוד על אורח החיים בשל אי התאמתה של המדינה למזג אוויר חם שכזה. להלן נתוני הטמפרטורות והמשקעים הממוצעים בעיר:

אקלים בוורשה
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	0	0	6	12	20	23	24	23	19	13	6	2	12
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-6	-6	-2	3	9	12	15	14	10	5	1	-3	4
משקעים ממוצעים (מ"מ)	27	32	27	37	46	69	96	65	43	38	31	44	555
מקור: BBC Weather

דמוגרפיה

מבחינה היסטורית, ורשה הייתה יעד להגירה פנימית וחיצונית, בעיקר ממרכז ומזרח אירופה. לאורך השנים הייתה ורשה עיר מגוונת יחסית מבחינת אתנית. המיעוט הגדול ביותר בוורשה של לפני מלחמת העולם השנייה היה היהודים (אוכלוסיית היהודים בוורשה לפני המלחמה מנתה יותר מ-350,000 איש, אשר היוו כ-30% מכלל תושבי העיר), לצד מיעוטים גרמנים, רוסים ואחרים. עד ליום זה יש פחות גיוון אתני בעיר מאשר לפני 300 שנים. מרבית גידול האוכלוסין בעיר הוא כתוצאה מהגירה פנימית לוורשה כחלק מתהליך העיור.

בשנת 1907 נמנו בוורשה 761,050 תושבים, מהם 446,031 קתולים, 261,562 יהודים, 61,160 אוונגלים ו-32,708 פרבוסלבים^[3].

כיום, אוכלוסיות ורשה מונה כ-12% של תושבים שאינם פולנים. המיעוטים העיקריים בעיר הם אוקראינים, בלארוסים ווייטנאמים.

האוכלוסייה בוורשה בין השנים 1700–2007 (באלפים):

פוליטיקה

כעיר הבירה של פולין, ורשה מהווה את המרכז הפוליטי של המדינה. מתוקף זה משטרת ורשה פועלת כגוף משטרתי נפרד מהמשטרה הלאומית בשם "פיקוד משטרת הבירה".

כל משרדי הממשלה ממוקמים שם, כולל הפרלמנט הפולני, המשרד הנשיאותי ובית המשפט העליון. בפרלמנט הפולני, ורשה מיוצגת על ידי 31 נציגים (מתוך 460).

שגרירות ארצות הברית ממוקמת בעיר.

רשות מוניציפלית

הפרלמנט בוורשה הוא חד-ביתי במועצת העיר, והוא כולל 60 חברים.

חברי המועצה נבחרים ישירות לתקופה של ארבע שנים, כמו מרבית הגופים המחוקקים, מועצת העיר מחולקת לוועדות אשר כל אחת מהן עוסקת בתחום בממשל העיר. הצעות חוק שמועלות במועצה עוברות לאישורו הסופי של ראש העיר ("נשיא ורשה"), אשר יכול להכלילם בחוק. כאשר ראש העיר מגיש הצעת חוק, למועצה יש 30 יום לבטל את הווטו, ברוב של שני שלישים מסך חברי המועצה.

לכל אחד מ-18 רובעי העיר ישנה מועצה משלו. תפקידם הוא להתמקד בענייני הרובע, ובכלל זה פיקוח על חברות מוניציפליות ועל רכוש העירייה ובתי הספר, ובכך לעזור לנשיא ולמועצת העיר הכללית. ראש כל אחד מהמועצת הללו נקרא "ראש העיר" (Burmistrz) והוא נבחר על ידי המועצה המקומית, מקרב המועמדים שמוצעים על ידי ראש עיריית ורשה.

ראש עיריית ורשה מאז 2018 הוא רפאל צ'אסקובסקי, סגן ראש מפלגת "הפלטפורמה האזרחית" (PO).

רובעי העיר

ורשה הייתה החל משנת 1945, כמו לפני מלחמת העולם השנייה, עיר מחולקת לרבעים, והחל משנות ה-60 של המאה ה-20 חולקה ל-7 רבעים.

למרות רפורמה מנהלית בשנת 1975 הושארה בוורשה החלוקה לרבעים, כמו בערים קרקוב, לודז', פוזנן וורוצלב. אחרי מאורעות יוני 1976 בוורשה, צירפו לרובע אוֹחוֹטָה (Ochota) את אוּרסוּס (Ursus). מאפריל 1990, שבעת הרבעים הקיימים בוורשה קיבלו סטטוס של רבעים עצמאיים. גבולותיה של ורשה התרחבו עד לרובע שהיה לפני כן חלק נפרד מהעיר (וֵסוֹוָה-Wesoła), שביחד עמו ורשה מנתה 18 רבעים. משנת 2002 לוורשה יש רשות מנהלית אחת, כאשר לרבעים יש סטטוס של שכונות בעלות סמכויות מוגבלות בלבד.

הרובע הצפוף ביותר (נכון ל-2006) הוא אוֹחוֹטָה (9,448 נפש לקמ"ר) והכי פחות צפוף הוא רובע וִילַנוֹב (414 נפש לקמ"ר). צפיפות האוכלוסין הממוצעת בוורשה היא 3,291 נפש לקמ"ר. לוורשה שני רבעים היסטוריים, "העיר העתיקה" (Stare Miasto) ו"העיר החדשה" (Nowe Miasto).

מפת רובעי ורשה
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

שם בעברית	שם בפולנית	מספר תושבים
מוֹקוֹטוּב	Mokotów	226,911
פראגה דרום	Praga Południe	185,077
אוּרְסינוּב	Ursynów	143,935
ווֹלָה	Wola	142,025
בִילאני	Bielany	135,307
שרודמיישצ'ה	Warszawa-Śródmieście	134,306
טארגוּוְאֵק	Targówek	122,872
בֵמּוֹוו	Bemowo	107,197
אוֹחוֹטָה	Ochota	91,643
בִּיאַוֹוְּמְקָה	Białołęka	76,999
פראגה-צפון	Praga Północ	73,207
וַאוֵור	Wawer	66,094
ז'וֹליבוֹז'	Żoliborz	49,275
אוּרֳסוּס	Ursus	47,285
ולוכי	Włochy	39,778
רֵמְבֵּרְטוּב	Rembertów	22,688
וֵסוֹוָה	Wesoła	20,749
וִילַנוֹב	Wilanów	15,188
סך הכול	-	1,700,536

תרבות

תיאטראות

משנת 1833 עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, רובע התיאטראות היה המקום המרכזי והחשוב ביותר למגוון רחב של תיאטראות.

כיום ורשה היא בית ליותר מ-30 תיאטראות גדולים אשר פזורים ברחבי העיר, כולל את התיאטרון הלאומי אשר נוסד בשנת 1765 וה"תיאטרון הגדול" בוורשה שנוסד בשנת 1778.

ורשה מושכת תושבים רבים אשר עוסקים בתחום האומנות, המוסיפים למגוון התרבותי של העיר. הפקותיהם מוצגות לרוב בתיאטראות קטנים ובתי תרבות, לרוב מחוץ למרכז העיר. כמו כן, ורשה מארחת וועידות בינלאומיות בענייני תיאטרון.

מוזיקה

הודות למגוון התרבותי הגדול של העיר, כולל את "תיאטרון וְילְקי" (Teatr Wielki), האופרה הפולנית, חדר האופרה, בניין הפילהרמונית והמוזיאון הלאומי, כמו גם את התיאטראות הרומאיים ואולמי הקונגרסים בתוך ארמון התרבות והמדע, ורשה מארחת הרבה אירועים ופסטיבלים.

בין שלל האירועים ניתן למצוא את: התחרות הבינלאומית לפסנתר על שם פרדריק שופן, הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה מודרנית, פסטיבל הג'אז, פסטיבל הג'אז של ימי הקיץ, פסטיבל הסתיו של ורשה, פסטיבל מוצרט, והפסטיבל למוזיקה עתיקה.

מוזיאונים

בוורשה גלריות ומוזיאונים רבים. בין המפורסמים והגדולים שבהם ניתן למנות את:

המוזיאון הלאומי
המרכז לאמנות עכשווית
המוזיאון לאמנות מודרנית
מוזיאון הצבא הפולני
הארמון המלכותי
המוזיאון לזכר מרד ורשה
מוזיאון פרדריק שופן
המוזיאון ההיסטורי של ורשה
מוזיאון העצמאות
המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין
מוזיאון יאנוש קורצ'ק
המוזיאון לספורט ותיירות
מוזיאון הקומוניזם

סרטים

עם סיום מלחמת העולם השנייה הפכה ורשה למרכז השני בחשיבותו בהפקת סרטים בפולין, כאשר במהלך השנים הופקו בעיר מספר רב של סרטים.

אחד הסרטים המפורסמים ביותר שצולמו בוורשה ובפולין בכלל, הוא הסרט "הפסנתרן" בבימויו רומן פולנסקי. הסרט צולם רובו בוורשה, ומגולל את סיפורו של ולדיסלב שפילמן – פסנתרן מחונן ששרד את השואה בגטו ורשה.

סרט שעלילתו מתרחשת בוורשה בימיי מלחמת העולם השנייה, הוא "אשתו של שומר גן החיות" (The Zookeeper's Wife"). הסרט מתאר החבאת והצלת יהודים, על-ידיי מנהל גן החיות ואשתו, בוילה בה התגוררו בגן החיות.

כלכלה

בשנת 2008 דורגה ורשה במקום ה-35 בדירוג הערים היקרות ביותר. היא סווגה כעיר עולם על ידי "ארגון הגלובליזציה וערי העולם" ונמצאת במרחק קטן מערים כמו רומא ובייג'ינג.

עסקים ומסחר

ורשה, ובייחוד מרכז העיר (רובע שרודמיישצ'ה), היא המרכז לא של החברות הלאומיות והממשלתיות הפולניות בנוסף לחברות מקומיות ובינלאומיות. בשנת 2006 נרשמו בשטחה של העיר 304,016 חברות. משקיעים כלכליים בינלאומיים השקיעו לפי ההערכות בשנת 2002 יותר מ-650 מיליון אירו בעסקים ותעשייה בעיר. כתוצאה מכך, שיעורי האבטלה בעיר הוא מהנמוכים ביותר בפולין, אשר לפי גורמים רשמיים לא עולה על יותר מ-3%.

ורשה מייצרת כ-12% מסך התוצרת הלאומית של פולין, אשר בהתאם למספר האנשים, מוערך בסביבות 290% מעל מהממוצע הכלל-פולני. התוצר הגולמי לנפש בוורשה עומד על כ-38,000$ נכון לשנת 2005. כמו כן, כלכלת העיר היא אחת מהכלכלות שמתפתחות במהרה, עם תוצר גולמי של 6.5%. העיר עצמה מרוויחה מדי שנה בסביבות 8,740,882,000 זלוטי רק ממיסים.

ורשה, ביחד עם פרנקפורט, לונדון, פריז, מוסקבה, בריסל ורוטרדם היא אחת מהערים עם הבניינים הגבוהים ביותר באירופה. 11 מגורדי השחקים הגבוהים ביותר בפולין, אשר מהם 9 בנייני ממשל, ממוקמים בוורשה. המבנה הגבוה ביותר בעיר הוא ארמון התרבות והמדע, הבניין השביעי בגובהו באיחוד האירופאי.

הבורסה לניירות ערך

הבורסה לניירות ערך בוורשה נוסדה בשנת 1817 והמשיכה לסחור במניות עד למלחמת העולם השנייה. היא הוקמה מחדש רק באפריל 1991, בעקבות הפסקת שליטת הקומוניסטים על כלכלת המדינה ועל איסור קיום מדיניות של שוק חופשי.

כיום, הבורסה לניירות ערך בוורשה (או בקיצור WSE), לדעת מומחים רבים, היא הבורסה הגדולה ביותר באזור. היא כעת הבורסה לניירות ערך הגדולה ביותר בפולין, עם יותר מ-300 חברות שסוחרות בה. משנת 1991 עד שנת 2000, הבורסה לניירות ערך מוקמה, למרבה האירוניה, בבנין של המפלגה הקומוניסטית לשעבר בעיר.

בשנת 2007 חישוב רווחי הבורסה הראה רווח של 440.92 מיליארד דולר, דבר שהפך את העיר לאחד מיעדי העסקים האטרקטיביים ביותר באירופה.

תעשייה

במהלך הבנייה מחדש של ורשה לאחר מלחמת העולם השנייה, הרשויות הקומוניסטיות החליטו שהעיר תהפוך למרכז תעשייתי גדול. הרבה מאוד מפעלים גדולים נבנו בעיר או קרוב אליה. ככל שכוחה של המפלגה הקומוניסטית התערער בפולין, כך גם המפעלים שהוקמו, נסגרו לבסוף בשל פשיטת רגל לאחר 1989.

מספר המפעלים ברשות המדינה עדיין נמצא בירידה, בעוד מספר המפעלים שעובדים עם חברות בינלאומית גדל בהתמדה. כמו כן, לוורשה יש את הריכוז הגדול ביותר של מפעלים לייצור דברי אלקטרוניקה ותעשיות היי-טק בפולין.

תחבורה

ורשה נפגעה קשות בזמן מלחמת העולם השנייה. שיקומה בשנות החמישים הביא לכדי הרחבתם של רחובות רבים, ולפקקי תנועה נלווים. במאמץ להתגבר על בעיות התנועה, הוקמה מערכת תחבורה יעילה בכל חלקי עיר וכוללת אוטובוסים, חשמליות ורכבת תחתית.

כבישים וכבישים מהירים

המחסור בכבישים עוקפים לעיר גורם לכך שמרבית כלי הרכב עוברים ישירות דרך מרכז העיר. כתוצאה מכך הוחלט על בניית שני כבישים עוקפים. הראשון, נקרא OEW (קיצור בפולנית ל"טבעת ורשה") שתוכנן לעבור כ-10 קילומטרים ממרכז העיר. הכביש השני, מתוכנן להיות חלק מכביש A-2 הפולני (כביש אשר חוצה את פולין לרוחבה, מרחק של 610 ק"מ בסך הכול), וכל זאת חלק מהמיזם התחבורתי של האיחוד האירופאי "דרך E30" (כביש אשר יחצה את אירופה מהעיר קורק שבאירלנד עד לעיר אומסק שבסיביר רוסיה).

נמלי תעופה

לוורשה נמל תעופה בינלאומי אחד אשר נקרא אוקנציה (בשמו המלא: Port lotniczy im. Fryderyka Chopina Warszawa-Okęcie), "נמל התעופה ורשה פרדריק שופן על שם פרדריק שופן-אוקנציה", ממוקם 10 קילומטר ממרכז העיר. עם מעל 70 טיסות מקומיות ובינלאומיות ביום ומעל 12 מיליון נוסעים בשנה (2015) זהו שדה התעופה הגדול בפולין. בכל יום יוצאות מספר טיסות ישירות בין ורשה ותל אביב.

בשנת 2013 נפתח נמל תעופה נוסף בשם "ורשה-מודלין" אשר ממוקם כ-35 קילומטרים צפונית למרכז העיר. נכון ל-2016 השדה משרת רק חברת טיסות מוזלות, ליותר מ-30 יעדים במערב ודרום אירופה.

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית בוורשה כוללת, אוטובוסים, חשמלית, מטרו, רכבת קלה, המנוהלים על ידי ה-ZTM (רשות התחבורה של ורשה).

כמו כן, ישנם 3 סוגי קווי תחבורה מיוחדים לתיירים אשר מסומנים באות T. הראשונה היא חשמלית מיוחדת אשר פועלת בין החודשים יולי ואוגוסט. השני הוא אוטובוס בקו 100 אשר הוא אוטובוס הקומתיים היחיד בעיר, הפועל רק בסופי שבוע. השלישי הוא קו אוטובוס נוסף, קו 180, אשר פועל מדי יום ונוסע ב"מסלול המלכותי", מבית הקברות הצבאי בצפון, ליד העיר העתיקה, ודרך הרחובות היפים והמפורסמים ביותר בעיר.

אוטובוסים

שירות האוטובוסים נוסע בכל רחבי העיר, גם לרבעים מרוחקים ממרכז העיר. ישנם סוגים שונים של אוטובוסים. אוטובוסים מיוחדים מזוהים על ידי מספר הקו שלהם:

קווי האוטובוס 500–599 הם קווים מהירים, ורק עוצרים בתחנות מרכזיות וחשובות.
אוטובוסים ישירים מסומנים באות E לצד קו האוטובוס.
ישנם אוטובוסים, אשר נוסעים לכל האתרים החשובים של העיר, הם אינם מהירים, וכוללים הסברים על האתרים המפורסמים לאורך הדרך. אין מחיר מיוחד לסוג האוטובוס הזה, מכיוון שהוא עובד גם כאוטובוס רגיל לכל דבר. אוטובוסים אלה ממוספרים בקווים 100 או 180.
האוטובוס היחיד שנוסע ישירות ממרכז העיר לשדה התעופה הוא קו 175.

קווי לילה

מרבית התחבורה הציבורית הרגילה עובדת עד השעה 23:30. במקום התחבורה הציבורית הרגילה, מציעה העירייה קווי לילה של אוטובוסים, ניתן לזהות אותם על ידי האות N אשר נמצאת ליד קו האוטובוס. אוטובוסים אלה נוסעים כל חצי שעה לכל רחבי העיר, ומתחילים מהתחנה המרכזית.

חשמלית

החשמלית הראשונה בוורשה החלה לפעול ב-11 בדצמבר 1866 ועד ל-26 במרץ 1908 היא נסעה בעזרת סוסים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, תשתית החשמליות בעיר נהרסה באופן משמעותי. לאחר הפלישה הגרמנית בספטמבר 1939, השירות נעצר בשל הנזק שנגרם, אך חזר לפעילות בשנת 1940. ב-1941 נקבעו הצבעים הקבועים של קרונות החשמלית, אשר עדיין בשימוש (צבעי צהוב ואדום כדגלה של ורשה).

לאחר מרד ורשה הייתה תשתית החשמליות הרוסה לחלוטין, אך השירות חזר לפעילות כבר ביוני 1945, חודש מסוף המלחמה. תשתית החשמליות בעיר התפתחה במהרה, וחשמליות הגיעו לכל רחבי העיר. בשנות ה-60, בעקבות מדיניות רשמית של הסובייטים שקידמו שימוש בדלק רוסי, שירות האוטובוסים קיבל עדיפות על גבי החשמליות, שמספר קוויהן צומצם.

לאחר נפילת הקומוניזם בשנת 1989, מערכת החשמליות בעיר קיבלה חיזוק תקציבי משמעותי. מאז 2008 הושקו בעיר מאות קרונות חדשים שכוללים מיזוג אוויר.

רכבת

קו הרכבת בעיר נחנך בשנת 1845 (קו ורשה-וינה). במחצית השנייה של המאה ה-19 יושם גם קו רכבות ישיר לסנט-פטרבורג ובהמשך גם לברלין, פריס, פראג וערים מרכזיות נוספות. כיום ורשה מהווה צומת דרכים מרכזי של קווי רכבת לכל רחבי פולין ואירופה.

התחנה המרכזית בוורשה ורשאבה צנטראלנה (Warszawa Centralna, ורשה מרכז) מהווה מרכז של קווי הרכבת בוורשה, וממנה ניתן לנסוע כמעט לכל עיר מרכזית בפולין ואל מדינות אחרות, בעיקר לגרמניה, צ'כיה וחבר המדינות.

קו הרקיע של העיר

בוורשה מגוון סגנונות אדריכליים. במהלך מלחמת העולם השנייה, ורשה נהרסה כמעט לחלוטין, בין אם על ידי הפצצות מהאוויר, או על ידי הרס מכוון של הנאצים במרד גטו ורשה ובמרד ורשה. 85 אחוז מהבניינים בעיר נהרסו.

לאחר השחרור מהכיבוש הנאצי, החלה בנייה מחדש של העיר. רוב הבניינים ההיסטוריים שוחזרו ביסודיות. כמו כן, הוקמו בנייני דיירים עצומים (בלוקונים), עם עיצוב מינימלי בסגנון שהיה אופייני למדינות הגוש המזרחי. תנופת בנייה מחודשת החלה עם נפילת המשטר הקומוניסטי במדינה. מרחבים ציבוריים מושכים השקעות גדולות מצד משקיעים, לכן בעיר נבנו רבעים חדשים, פארקים רחבים ואנדרטאות. קו הרקיע הנוכחי של מרכז ורשה הוא דוגמה מצוינת לאדריכלות מודרנית.

אתרי תיירות

אף על פי שוורשה היא עיר חדשה יחסית, יש בה אתרי תיירות רבים, ובפרט העיר העתיקה ששוחזרה לאחר מלחמת העולם השנייה שהאתרים המפורסמים בה הם הטירה המלכותית, עמוד המלך זיגמונט והמבצר. דרומה יותר נמצאים ארמונות קלאסיים, הארמון הנשיאותי, ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה, הרחוב המפורסם בעיר, אוניברסיטת ורשה ורחוב נובי שוויאט, שחוצה את אחד מרחובותיה המרכזיים של העיר – שדרות ירושלים (Aleje Jerozolimskie). אחד המבנים הבולטים בוורשה הוא ארמון התרבות והמדע, מבנה גבוה שבראשו שעון וצריחים גבוהים ומחודדים. המבנה משמש כמרכז תרבות והוא אחד מסמליה המובהקים של ורשה.

הפארק העתיק ביותר בוורשה, הוא הפארק הסקסוני (Ogród Saski), אשר ממוקם כ-10 דקות הליכה מהעיר העתיקה. הפארק הגדול ביותר, ויש האומרים גם היפה ביותר בוורשה, הוא פארק "מרחצאות המלוכה" (Łazienki Park). פארק זה הוא גם עתיק מאוד- הוא הוקם במאה ה-17, ועוצב בצורתו העכשווית בסוף המאה ה-18, הוא ממוקם יותר דרומה, על ה"שביל המלכותי", כ-3 קילומטרים מהעיר העתיקה. בית הקברות הצבאי בעיר, הוא אחד מבתי הקברות העתיקים באירופה. בתוך בית הקברות ישנם הרבה מאוד פסלים, חלקם נוצרו על ידי האומנים הפולנים הגדולים ביותר של המאה ה-19 והמאה ה-20. מפני שהוא משרת את כל הקהילות הדתיות בוורשה, בין אם אלו קתולים, יהודים, מוסלמים או פרוטסטנטים, לעיתים הוא מכונה כנקרופוליס.

לא רחוק משם, נמצא בית הקברות היהודי אוקופובה, שהוא אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים ביותר באירופה. בית הקברות הוקם בשנת 1806 וגודלו היה 330 דונם, ובשטחו נמצאים יותר מ-200,000 קברים מסומנים, כמו גם קבר אחים של קורבנות גטו ורשה. רבים מהקברים הללו מכוסים בצמחים ונזנחו לאחר הפלישה הנאצית ובעקבותיה גם השואה. בית הקברות נסגר במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר סיומה הוא נפתח מחדש וחלק ממנו עדיין נשאר פעיל ומשרת כיום את הקהילה היהודית בוורשה.

צפונית למרכז העיר נמצא המקום בו שכן גטו ורשה. הגטו כמעט ונהרס לחלוטין לאחר מרד גטו ורשה, אך למרות זאת מספר בניינים ורחובות שרדו, בעיקר בגטו הקטן, אשר נסגר קודם למרד והקרבות לא נערכו בו. הבניינים ברחוב פרוזנה הם הבניינים המקוריים אשר פעם אכלסו יהודים בגטו, ורובם נותרו ריקים לאחר המלחמה. כמוהם גם הרחוב אשר מתמלא כל שנה רק בפסטיבל היהודי בעיר. בסמוך שוכן בית הכנסת נוז'יק, אשר שרד את המלחמה מכיוון ששימש כאורוות לוורמאכט הגרמני. בית הכנסת שוחזר ושב לפעילות. השריד האחרון לחומת הגטו נמצא ברחוב זלוטה 62.

הרובע זוֹליבוּז' מפורסם בזכות הארכיטקטורה משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. בין הרובע ונהר הוויסלה ניצב המבצר של ורשה שנבנה במאה ה-19 בארכיטקטורה צבאית. ארמון וילאנוב, משכנו לשעבר של מלך פולין יאן סובייסקי, מיוחד בשל ארכיטקטורת הבארוק והגנים המרהיבים שבו.

בוורשה יש הרבה מאוד כנסיות, והמפורסמות שביניהן הן הכנסייה הכרמליטית של ורשה, קתדרלת יוחנן הקדוש וכנסיית סנט אנה.

גני "מרחצאות המלוכה"
העיר העתיקה
ארמון הנשיא
כיכר הטירה המלכותית
ארמון התרבות והמדע במרכז עיר
מצבות בבית הקברות היהודי "אוקופבה"
בית הכנסת נוז'יק

דירוגי העיר

הערים הגדולות ביותר באיחוד האירופאי – מקום 8.
מדד הערים היקרות ביותר בעולם – מקום 35 מתוך 144.
מדד ערים לפי רמת חיים – מקום 86 מתוך 100.
מדד ערים לפי רמת תברואה ובריאות – מקום 100 מתוך 215.

ערים תאומות

קזחסטן אסטנה, קזחסטן (מ־2002)
גרמניה ברלין, גרמניה (מ־1991)
הונגריה בודפשט, הונגריה (מ־2005)
ארצות הברית שיקגו, ארצות הברית (מ־1960)
גרמניה דיסלדורף, גרמניה (מ־1989)
רוסיה גרוזני, רוסיה (מ־1997)
הולנד האג, הולנד (מ־1991)

רוסיה מוסקבה, רוסיה (מ־1993)
נורווגיה אוסלו, נורווגיה (מ־2006)
ברזיל ריו דה ז'ניירו, ברזיל (מ־1997)
לטביה ריגה, לטביה (מ־2002)
צרפת סנט אטיין, צרפת (מ־1995)
קוריאה הדרומית סיאול, קוריאה הדרומית (מ־1996)

רוסיה סנקט פטרבורג, רוסיה (מ־1997)
טאיוון טאיפיי, טאיוון (מ־1995)
ישראל תל אביב, ישראל (מ־1992)
קנדה טורונטו, קנדה (מ־1990)
אוסטריה וינה, אוסטריה (מ־2001)
ליטא וילנה, ליטא (מ־1998)

גלריה

חייל גרמני מכוח המשימה המיוחד שורף בתים בוורשה לאחר מרד ורשה
בניית חומת גטו ורשה באוגוסט 1940
מקום המלכתם של מלכי פולין בוורשה בין השנים 1575–1764
שטחה של ורשה בשנת 1939 (בחום כהה) וכיום (חום בהיר)
מרד ורשה (1944)
רובע שרודמיישצ'ה במהלך מרד ורשה (1944)
השריד האחרון לחומת גטו ורשה
רחוב שדרות ירושלים בוורשה (2017)

ראו גם

לקריאה נוספת

ישראל גוטמן, יהודי ורשה, 1939–1943, גטו, מחתרת, מרד, ירושלים: הוצאת יד ושם, הוצאה מחודשת ומורחבת 2011
בני מר, סמוצ'ה, ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה, הוצאת מאגנס, 2018

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ורשה (בפולנית ובאנגלית)

ורשה, ברשת החברתית פייסבוק
ורשה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ורשה, ברשת החברתית אינסטגרם
סיור בעיר ורשה ובאתריה המרכזיים
אנטוני פולונסקי, ורשה, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
ורשה (Warsaw), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
משה צינוביץ, רבנות ווארשה בתקופה האחרונה, הצופה, 7 במאי 1948
פתיחת שגרירות ישראל בוורשה, 1948
עמרי גלפרין, פארק וואז'ינקי: ריאה ירוקה בלב וורשה, באתר nrg‏, 26 במאי 2008
נעם גיל, ורשה: כבר לא יושבת לבד בחושך, באתר ynet, 17 ביוני 2013
ענת ציגלמן, ורשה שלא הכרתם: המלצות לחובבי האדריכלות והעיצוב בעיר של ניגודים, באתר Xnet‏, 14 ביוני 2015
אמנון דירקטור, ‏ורשה היא הברלין הבאה, באתר ‏מאקו‏, 12 באפריל 2016
מיכאל יעקובסון, ורשה של עבר ועתיד: מארמון קומוניסטי עד קניון קפיטליסטי, באתר Xnet‏, 19 באוקטובר 2016
נטלי כץ ואלכסנדרה לוקש, MUST: המקומות שחובה לראות בוורשה, באתר ynet, 25 במאי 2017
מיכאל יעקובסון, מבוך פולני: מוזיאון ורשה הוא לא מה שחשבתם, ולא רק כי אין בו שואה, באתר Xnet‏, 24 ביוני 2017
כריסטיאן דיוויס, הגרדיאן, במקום להיות עוף חול שנולד מהעפר, ורשה שוקעת בעבר, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2017
איתן לשם, המדריך למתבליין בוורשה: נווה מדבר לקלאברים בין ברלין לתל אביב, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2018
אלי כהן, ורשה: טיול בין עבר להווה, באתר הארץ, 28 במרץ 2019
ליבי שפרלינג, כיצד הפכה ורשה ליעד קולינרי לוהט?, באתר הארץ, 5 במאי 2019
זיו ריינשטיין‏, מפזר קור לישראלים: העיר שגילתה את הקיץ, באתר וואלה, 13 ביוני 2019
ורשה מופצצת על ידי הגרמנים, ספטמבר 1939, ארכיון הסרטונים של AP
הצבא האדום משחרר את ורשה, בפיקוד המרשלים ז'וקוב, רוקוסובסקי וקונייב, 17 בינואר 1945, ארכיון הסרטונים של AP
ורשה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ורשה (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
רותם בר כהן, סיור בורשה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2023

הערות שוליים

^ סיפור בת הים של ורשה, באתר polish 4 kids
^ ל. ביין, פליטי ישראל ברחבי עולם, הצופה, 29 באוקטובר 1943
^ כללית, הקול קול יעקב, 28 במרץ 1907

הערים הגדולות של פולין אומדן רשמי מתאריך 31 במרץ 2021^{[אוכלוסין 1]}
^ POLAND: Major Cities
	דירוג	שם	פרובינציה	אוכלוסייה	דירוג	שם	פרובינציה	אוכלוסייה
ורשה קרקוב
	1	ורשה	מזוביה	1,860,281	11	קטוביץ	שלזיה	285,711	לודז' ורוצלב
	2	קרקוב	פולין קטן	800,653	12	גדיניה	פומרניה	245,222
	3	לודז'	לודז'	672,929	13	צ'נסטוחובה	שלזיה	213,107
	4	ורוצלב	שלזיה תחתית	670,642	14	ראדום	מזוביה	201,601
	5	פוזנן	פולין גדול	546,859	15	טורון	קויאוויה-פומרניה	198,273
	6	גדנסק	פומרניה	486,022	16	ז'שוב	פודקרפצקיה	195,871
	7	שצ'צ'ין	פומרניה המערבית	396,168	17	סוסנוביץ	שלזיה	193,660
	8	בידגושץ'	קויאוויה-פומרניה	337,666	18	קיילצה	שוויינטוקז'יסקיה	186,894
	9	לובלין	לובלין	334,681	19	גליביצה	שלזיה	174,016
	10	ביאליסטוק	פודלסיה	294,242	20	זאבז'ה	שלזיה	170,225

[1] סיפור בת הים של ורשה, באתר polish 4 kids

[2] ל. ביין, פליטי ישראל ברחבי עולם, הצופה, 29 באוקטובר 1943

[3] כללית, הקול קול יעקב, 28 במרץ 1907

[4] POLAND: Major Cities

[1]

[2]

[3]

[אוכלוסין 1]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ורשה
מדריך למטייל בוויקימסע: ורשה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ורשה