אליהו לואנץ
 | |
| לידה | פרנקפורט |
|---|---|
| פטירה |
1636 (בגיל 81 בערך) כ"א בתמוז ה'שצ"ו וורמייזא  |
| כינוי | רבי אליהו בעל שם |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בוורמס |
| מקום פעילות | פולדא הנאו, פרידברג, וורמייזא |
| תקופת הפעילות |
?–1636 |
| רבותיו | רבי עקיבא פרנקפורטר, רבי יעקב גינצבורג מפרידברג, מהר"ל מפראג |
| תלמידיו | יוזפא שמש |
| בני דורו | מהר"ם שיף, רבי משה בירגל |
  | |
רבי אליהו[1] בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד[2] מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי. אשתו בזוו"ר בלומלין בת רבי רפאל ובזוו"ש ייטלה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפרנקפורט. אבי אביו היה השתדלן יוסף לואנץ, הנודע בכינויו "רבי יוזלמן", מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של רבי עקיבא פרנקפורטר (אנ'), אב"ד פרנקפורט, ואצל רבי יעקב גינצבורג מפרידברג, וכן בישיבת המהר"ל מפראג.[3] נדד לעיר קראקא שבמדינת פולין, שעליה כתב: "עיר גדולה של חכמים וסופרים, יודעי התורה ולומדיה", והצטרף לישיבה של רב העיר, הרב מנחם מנדל אביגדורש, שלימדו גם קבלה.
בהיותו בקרקוב, הגיה רבי אליהו את כתב היד של הספר "דרכי משה" מאת הרמ"א והדפיסו. כהוקרה לכך העניק לו אחיו של הרמ"א, רבי אליעזר איסרליש, כתב יד נוסף של הרמ"א על ספר הזוהר. את כתב היד שילב רבי אליהו בספרו "אדרת אליהו" על הזוהר.[4]
בערך בשנת ה'שנ"ד (1594) שב לגרמניה. תחילה התיישב בפרנקפורט ואחר כך נדד בין ערים שונות. בשנים ה'ש"ס–ה'שס"ד נשא משרת דרשן בוורמייזא. אחר כך כיהן כמרא דאתרא ואב"ד בפולדה, הנאו ופרידברג. בשנת ה'שפ"ג בערך חזר לוורמייזא והתמנה כראש הישיבה. אחרי פטירת הרב הקודם שימש ממלא מקום אב"ד, וסמוך לפטירתו התמנה רשמית כאב"ד וורמייזא.
נודע בשל עיסוקו בקבלה ובכתיבת קמעות, והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם". כתב גם פיוטים, בהם "ויכוח יין עם המים" (הנקרא גם בשם "אליכם אישים אקרא"). בשל ידיעותיו הרבות בחכמות חול היה נפגש לשיחות עם מלומדים נוצרים שהיו היבראיסטים וחוקרי יהדות, בהם יוהאן בוקסטורף וריצ'רד ברוטון (אנ').[5]
רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס בכ"א בתמוז שצ"ו, ובה נקבר. לא הרחק מימין למצבת המהרי"ל[6].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו רבי יוסף יהודה (ייזלין) היה שליח ציבור במגנצא[7].
- י"א בתו הינדלין אשת רבי אורי שרגא פייבוש רוזנבוים, וי"א שהיא נכדתו[8]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליהו לואנץ חיבר ספרים רבים אשר רק חלקם ידועים ומיעוטם יצאו לאור, כמו כן ההדיר והוציא לאור כת"י ממחברים שונים.
ספריו הידועים לנו:
- רנת דודים על שיר השירים.
- מכלול יופי על קהלת. (נדפס לראשונה בתנ"ח .62 שנים לאחר מותו)
- אדרת אליהו על הזוהר.
עדיין לא נדפסו:
- פירוש על מדרש בראשית רבה.
- מעגלי צדק על פירוש רבי בחיי בן אשר על התורה.
- פירוש על ספר חובות הלבבות.
- צפנת פענח על תיקוני זוהר.
כתבי יד שההדיר והוציא לאור:
- דרכי משה לרמ"א.
- פירוש לזוהר לרמ"א. (נדפס בספר אדרת אליהו)
- מכונת שלמה למהרש"ל. (פירוש לספר שערי דורא)
- תחינות בכל יום לרבי עקיבא פרנקפורט.[9][10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם עפשטיין, מאמר על ר' אליה לואנץ בעל שם, בסוף קונטרס על משפחת לוריא, וינה תרס"א, באתר היברובוקס
- חיים נתן דעמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' קכ, קראקא תרנ"ג, באתר היברובוקס
- לודוויג לוויזון, נפשות צדיקים, פרנקפורט 1855, עמ' 59, באתר היברובוקס (בגרמנית)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אליהו לואנץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 164-165, באתר היברובוקס
- הספר מכלול יופי באתר ספרים עבריים
- ספר מעשה נסים, מהדורת אמסטרדם, לר' יוזפא שמש - באות ב' מזכיר את רבי אליהו בעל שם, באתר ארכיון האינטרנט
- "לואנץ, אליה בן משה אשכנזי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מבוא לספרו אדרת אליהו, עמ' 9 ואילך, באתר "אוצר החכמה"
אליהו בן משה לואנץ (1565-1636), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נהג לכתוב את שמו הפרטי "אליא", על מנת לא לחתום באותיות י-ה, שהן אחד משמותיו של הקב"ה.
- ^ יש הסוברים כי נולד בה'שט"ו או בה'שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.
- ^ Loanz, Elijah ben Moses | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ^ שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ', ערך מהר"ם איסרלס.
- ^ ספר die monatstage des Kalenberjahres, עמ' 41, בגרמנית; הובא באנציקלופדיות שונות בעברית, למשל ברבי יוסף איש רוסהיים, עמ' 152.
- ^ ראו לודוויג לויזון, נפשות צדיקים, פרנקפורט 1855, מס' 32, באתר היברובוקס.
- ^ נזכר על ידי ר' יאיר חיים בכרך בספרו כתב יד 'יאיר נתיב', עמ' קכג ע"ב, וז"ל: קונטרסים כ"י הגאון מוהר"ר אלי' בעל שם, על הזוהר, מספרו אדרת אליהו והקדמתו. ולפי הנשמע כל הספר ביד יוצאי חלציו, והיה בנו ר' ייזלין במענץ.
- ^ הרב שמואל חיים יעקב גרובער, שלשלת היוחסין, ספר שיו"ל לרגל חתונה בבית האדמו"ר מאליכסנדר וקאפישניץ ד' תמוז תשפ"ד, תשפ"ד 2024, עמ' תסג
- ^ בספר מובאות תחינות, זמירות, ושירים לשבת מר' עקיבא פרנקפורט ומקצתם שחיבר המוציא לאור עצמו, במהדורת באזיל שנ"ט צורף הפיוט "ויכוח היין עם המים".
- ^ עמודי עבודה, ברלין: אליעזר ליזר לאנדסהוטה, תרי"ז 1857, עמ' 16