לדלג לתוכן

כתאב-י איקאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתאב-י איקאן
كتاب ايقان
עטיפת הספר כתאב-י איקאן, מאת בהאא אללה
עטיפת הספר כתאב-י איקאן, מאת בהאא אללה
מידע כללי
מאת בהאא אללה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור פרסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות בהאית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 15 בינואר 1861 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כתאב-י איקאןעברית: ספר הוודאות; בערבית: كتاب الإيقان; בפרסית: كتاب ايقان; באנגלית: The Book of Certitude) הוא חיבור תאולוגי מאת בהאא אללה, נביאה המייסד של הדת הבהאית. חיבור זה נחשב לחיבור האפולוגטי המרכזי של האמונה הבהאית. בעיני בהאא אללה, מחברו, הטקסט נועד להגן על האמונה החדשה אותה ייסד ולהגן על נכונות נבואותיו של מבשר הדת הבהאית ומייסד הבאביזם, התנועה הדתית שקדמה לזו הבהאית, סיד עלי מוחמד שיראזי. תוך שבהאא אללה נשען ומסתמך על נבואותיו של הבאב לגבי הופעתו של נביא חדש, דמות דתית-משיחית כבירה יותר שתחליפו. הבאב הרבה לאזכר בכתביו את הביטוי הנבואי "זה שאלוהים יגלה (לאנושות)" (מַן יֻטְ'הִרֻהֻ אללה, בערבית: من يظهره الله; באנגלית: He whom God shall make manifest). הבהאים רואים בבהאא אללה את התגשמות נבואות הבאב. החיבור הבאבי הבאיאן הפרסי הוא חיבור שחשיבותו טמונה בעצם היותו החיבור שבו הבאב החל לראשונה לפתח את הבדיע, לוח שנה המבוסס על 19 חודשים, בני 19 ימים (לוח השנה הבהאי תוכנן ומאוזכר על ידי הבאב גם בספר השמות). הבאב הסביר שחיבור זה לא יהיה שלם, עד שהדמות הבאה שתחליפו תשלים אותו. הבהאים מאמינים שנביאם, בהאא אללה, השלים את חיבור הבאיאן הפרסי של קודמו בעצם כתיבת חיבור זה, כתאב-י איקאן.

הסבר והשוואה קצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתאב-י איקאן נחשב בעיני המאמינים הבהאים לחיבור תאולוגי מרכזי אשר אותו חיבר נביאם, בהאא אללה ובהתאם לכך, נתפס כקדוש לאמונתם. כתאב-י איקאן הוא החיבור השני בחשיבותו לחיבור הבהאי אל-כתאב אל-אקדס, ספר הקודש המרכזי והחשוב ביותר לדת הבהאית, אותו חיבר בהאא אללה.[1] לשם השוואה בין שני חיבורים אלו, בחיבור אל-כתאב אל-אקדס, בהאא אללה מתווה לדוגמה את חוקי וכללי המוסר של הדת הבהאית ובנוסף מתווה את הקמת מנגנוני המנהל הבהאי לאחר מותו. באל-כתאב אל-אקדס ישנה גם צוואה מפורשת מצד בהאא אללה למינוי בנו, עבד אל-בהאא', ליורש תפקיד המנהיג הדתי של הקהילות הבהאיות. בהתאם לכך יש לראות את אל-כתאב אל-אקדס כחיבור מורלי ויש אף לראותו כחיבור לגיסלטיבי ומנהלי. את כתאב-י איקאן, לעומת זאת, ניתן לראות כחיבור האפולוגטי הדוקטרינלי המייצג של האמונה הבהאית. בהאא אללה אף העניק לחיבורו זה, כתאב-י איקאן, את הכינוי "אדון כל החיבורים" (בפרסית: سید اکوتوب; תעתיק לעברית: סיד-י כֻּתֻּבּ).[2] כתאב-י איקאן הוא כנראה החיבור הבהאי הראשון שהודפס, כאשר הוא יצא לאור במומבאי, בשנת 1882.[3] החוקר הבהאי כריסטופר באק קבע באחד מספרי המחקר שלו על בהאא אללה שחיבורו כתאב-י איקאן עשוי להיחשב "כפרשנות הקוראן המשפיעה ביותר שנכתבה בפרסית מחוץ לעולם המוסלמי", זאת בשל החשיפה הבינלאומית הניכרת לה זוכה הספר בקהילות הבהאיות ברחבי העולם.[4]

רקע ונסיבות היסטוריות לכתיבת החיבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט של כתאב-י איקאן, חובר על ידי בהאא אללה ב-1861, כאשר חלקו נכתב בפרסית וחלקו נכתב בערבית, בהיותו גולה בבגדאד, שכיום היא עיר בירתה של עיראק ונכון למעמד כתיבת החיבור, הייתה עיר מחוז של האימפריה העות'מאנית. בעוד בהאא אללה טען כי זכה להתגלות כעשר שנים קודם לכן, עוד כשהיה כלוא בסיאה צ'אל, צינוק בטהראן, הוא עדיין לא הכריז בגלוי על שליחותו. התייחסויות לשליחותו שלו, ניתן למצוא רק באופן מרומז וחבוי. כריסטופר באק, מחברו של ספר מחקר עיקרי בנושא כתאב-י איקאן, התייחס לתמה זו המופיעה בחיבור הנ"ל, בתור חיבור המכיל בחובו מעין "סוד משיחי", כמקביל לתמה המופיעה גם ולחלופין, באחת הבשורות של הברית החדשה, הבשורה על-פי מרקוס.[3] כתאב-י איקאן מהווה את העבודה התאולוגית העיקרית של בהאא אללה ומכאן, של האמונה הבהאית. מתייחסים אליו, לעיתים רבות, כאל טקסט המשלים את הבאיאן הפרסי. כאשר הודפס החיבור, בשנת 1882, הוא היה כתב הקודש הבהאי הראשון לצאת לאור.[3] הוא תורגם לראשונה לאנגלית ב-1904, אחת היצירות הראשונות של בהאא אללה, שהופיעו בשפה זו.[5]שוגי אפנדי, שתרגם מחדש את החיבור לאנגלית בשנת 1931, התייחס לחיבור כדלקמן:

החיבור הוא דוגמא לפרוזה פרסית, של סגנון שהוא בעת ובעונה אחת, מקורי, צנוע ונמרץ. סגנון צלול להפליא. החיבור שקול הן בטיעוניו, הן ברהיטותו חסרת המתחרים, שאין לעמוד בפניה. ספר זה, המתאר בקווים כלליים את תכנית הגאולה הגדולה של האל, תופס עמדה בתור ספר שאין להשוות אליו שום חיבור מהיריעה הרחבה של החיבורים הבהאיים האחרים, למעט החיבור אל-כתאב אל-אקדס, ספרו הקדוש ביותר של בהאא אללה.

המקור באנגלית
A model of Persian prose, of a style at once original, chaste and vigorous, and remarkably lucid, both cogent in argument and matchless in its irresistible eloquence, this Book, setting forth in outline the Grand Redemptive Scheme of God, occupies a position unequalled by any work in the entire range of Bahá'í literature, except the Kitáb-i-Aqdas, Bahá'u'lláh's Most Holy Book.

[6]

נסיבות כתיבת החיבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר שדודו של הבאב, ח'אג'י מירזא סיד מוחמד, היה נבוך ואובד עצות כל כך, בשומעו שהאחד המובטח של האסלאם, הוא אחיינו. כאשר נאמר לו שהתנגדות זהה הובעה גם מצד דודו של נביא האסלאם, מוחמד, הוא הזדעזע והחליט לחקור את העניין. בשנת 1861, הוא החליט לנסוע לכרבלא, עיראק, לבקר את אחיו, ח'אג'י מירזא חסן עלי ולאחר מכן החליט לנסוע לבגדאד, כדי לבקר את בהאא אללה. שם הוא הציב בפניו ארבע שאלות לגבי סימני הופעתו של המובטח, כפי שהם מופיעים בכתבי בהאא אללה. 200 הדפים המקוריים של כתאב-י איקאן (נכתבו במקור בפרסית ובערבית כמוזכר לעיל), נכתבו בפרק זמן של שני ימים ושני לילות לכל היותר, בתשובתו של בהאא אללה לח'אג'י מירזא סיד מוחמד, בסביבות ה-15 בינואר 1861.[7][3]

תוכן החיבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מורכב משני חלקים: החלק הראשון עוסק בשיח היסודי שמדבר על כך שכל התגלות אלוהית היא פרוגרסיבית בבסיסה. הדתות קשורות זו בזו, כאשר כל דת מונותאיסטית עיקרית מקבלת את הקודמות לה ולעיתים קרובות, בשפה של מונחים מוסווים, מנבאת את הופעתו של הנביא הבא במחזוריות מתמשכת זו. מאחר שהשואל הוא מוסלמי, בהאא אללה משתמש בפסוקי התנ"ך כדי להראות כיצד נוצרי יכול לפרש את כתבי הקודש שלו במונחים אלגוריים כדי להאמין בהופעת האמונה החדשה הבאה. בהרחבה, אותה שיטת פרשנות יכולה לשמש את המוסלמי כדי להוכיח את תקפות הטענות של הבאב. החלק השני והגדול יותר של הספר, עוסק בשיח המהותי של שליחותו של הבאב. תוך שמובאות בו, הוכחות, הן לוגיות, הן תאולוגיות, של שליחותו זו. אחד הקטעים המוכרים והאהובים ביותר של חלק זה, ידוע בשם "הלוח של המחפש האמיתי" (אנגלית: Tablet of the True Seeker).

שוגי אפנדי הציע את התיאור הארוך המובא פה למטה, של חיבור זה:

במסגרת טקסט של מאתיים עמודים, בהאא אללה מכריז באופן חד משמעי על קיומו ואחדותו של אל אישי, מופשט, בלתי נגיש, מקורה של כל התגלות. האל הוא נצחי, כל יודע, כל נוכח ורב עוצמה; מדגיש את היחסיות של האמת הדתית ואת ההמשכיות של ההתגלות האלוהית; מאשרר את אחדות כל הנביאים; את המסר האוניברסלי שלהם; את זהותן השווה והבסיסית של דרכי ההוראה שלהם; את קדושת כתביהם; ואת אופיו הכפול של הייעוד שלהם. בחיבור, בהאא אללה, מגנה את עיוורונם ועיקשותם של אנשי הדת והרופאים, בכל עידן. הוא מצטט ומבהיר את הקטעים האלגוריים של הברית החדשה; מצטט ומבהיר את פסוקי הקוראן הסתומים להבנה. ובנוסף, מצטט ומבהיר את המסורות הצפונות של האסלאם, אשר עוררו מזה זמן אי-הבנות, ספקות ויחסי איבה. איבה, אשר גרמה לפירוד ולניתוק בין מאמיני הדתות הגדולות של העולם. בהאא אללה, מונה את התנאים המוקדמים, החיוניים, להשגת מטרתו ומושא מסעו של כל מבקש אמיתי; בהאא אללה, מדגים את תקפותה, נשגבותה ומשמעותה של התגלות הבאב. משבח את גבורתם ונבדלותם של שליחי הבאב. חוזה ומנבא את ניצחונה חובק העולם של ההתגלות שהובטחה לאנשי הבאיאן. בהאא אללה, מאשרר את טהרתה ותמימותה של מרים הבתולה; מהלל את האימאמים של אמונת האסלאם; חוגג את מות הקדושים ומשבח את הריבונות הרוחנית של האימאם חוסיין. חושף את משמעותם של מושגים כגון: הביאה השנייה, תחיית המתים, חותם הנביאים ויום הדין. בהאא אללה מתווה ומבחין בין שלושת השלבים של ההתגלות האלוהית; ובנוסף, מרחיב את דיבורו, במושגים מאירים, על פלאיה והדרה של "עיר האלוהים", אשר מתחדשת, במרווחי זמן קבועים, באמצעות הופעתה של כל דת, שמהווה התחלקות של ההשגחה העליונה. למען הדרכתה, תועלתה וישועתה של כלל האנושות. ובכן, יהיה ניתן לומר ולטעון שמכל הספרים שנחשפו על ידי מחבר ההתגלות הבהאית, שספר זה לבדו, על ידי טאטוא המחסומים שכה הפרידו בין הדתות הגדולות של העולם, מכשולים ארוכי-עידן, הניח על כתפיו את הבסיס לפיוס מלא ובר קיימא בין חסידי כל הדתות. פיוס שהוא רחב ובלתי ניתן לערעור.

המקור באנגלית
Within a compass of two hundred pages it proclaims unequivocally the existence and

oneness of a personal God, unknowable, inaccessible, the source of all Revelation, eternal, omniscient, omnipresent and almighty; asserts the relativity of religious truth and the continuity of Divine Revelation; affirms the unity of the Prophets, the universality of their Message, the identity of their fundamental teachings, the sanctity of their scriptures, and the twofold character of their stations; denounces the blindness and perversity of the divines and doctors of every age; cites and elucidates the allegorical passages of the New Testament, the abstruse verses of the Qur’án, and the cryptic Muḥammadan traditions which have bred those age-long misunderstandings, doubts and animosities that have sundered and kept apart the followers of the world’s leading religious systems; enumerates the essential prerequisites for the attainment by every true seeker of the object of his quest; demonstrates the validity, the sublimity and significance of the Báb’s Revelation; acclaims the heroism and detachment of His disciples; foreshadows, and prophesies the world-wide triumph of the Revelation promised to the people of the Bayán; upholds the purity and innocence of the Virgin Mary; glorifies the Imáms of the Faith of Muḥammad; celebrates the martyrdom, and lauds the spiritual sovereignty, of the Imám Ḥusayn; unfolds the meaning of such symbolic terms as “Return,” “Resurrection,” “Seal of the Prophets” and “Day of Judgment”; adumbrates and distinguishes between the three stages of Divine Revelation; and expatiates, in glowing terms, upon the glories and wonders of the “City of God,” renewed, at fixed intervals, by the dispensation of Providence, for the guidance, the benefit and salvation of all mankind. Well may it be claimed that of all the books revealed by the Author of the Bahá’í Revelation, this Book alone, by sweeping away the age-long barriers that have so insurmountably separated the great religions of the world, has laid down a broad and unassailable

foundation for the complete and permanent reconciliation of their followers.

[8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתאב-י איקאן בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט כתאב-י איקאן, באתר ויקיטקסט
    • כתאב-י איקאן - کتاب ايقان, Kitab-i-Iqan (1882 edition), pdf file with text
    • Bahá’í Reference Library, Writings of Bahá’u’lláh, The Kitáb-i-Íqán – The Book of Certitude - התרגום הרשמי לאנגלית של כתאב-י איקאן, מאת שוגי אפנדי, שומר האמונה, כפי שהוא מצוי באתר האינטרנט של ספריית המקורות הבהאים הרשמית, מוגש בקובץ pdf.
    • כתאב-י-איקאן, בערבית, כפי שהוא מצוי באתרו של חביב ריאזטי oceanoflights.org
    • כתאב-י-איקאן, קובץ המכיל את החיבור, בשפה הפרסית, שפת המקור, לצד תרגום מקביל לאנגלית, גם כן מאתרו של חביב ריאזטי
    • Libro de Certeza, Barcelona: Editorial Baháʼí de Espanã, Bahá'í Library Online, תרגום לספרדית של כתאב-י-איקאן, משנת 1995, של הקהילה הבהאית בברצלונה, ספרד

    הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ שוגי אפנדי, 1944, בספרו הנה ה' עובר, עמ' 138 - 139
    2. ^ Christopher Buck, The Kitab-i Iqan: An Introduction to Baha'u'llah's Book of Certitude with Two Digital Reprints of Early Lithographs
    3. ^ 1 2 3 4 Christopher Buck, Symbol and Secret: Qur'an Commentary in Baha'u'llah's Kitab-i-Iqan
    4. ^ Christopher Buck, Beyond the ‘Seal of the Prophets’: Baha’ullah’s Book of Certitude (Ketab-e Iqan). Archived 2011-10-09 at the Wayback Machine Religious Texts in Iranian Languages. Edited by Clause Pedersen & Fereydun Vahman. København (Copenhagen): Det Kongelige Danske Videnskabernes Selskab, 2007. pp. 369–378.
    5. ^ Bahá'u'lláh, The Book of Ighan, trans. Ali Kuli Khan, assisted by Howard MacNutt (New York: George V. Blackburne, Co., 1904).
    6. ^ שוגי אפנדי, בספרו הנה ה' עובר, 1944, עמ' 138 - 139
    7. ^ The questions Ḥájí Mírzá Siyyid Muḥammad posed, and the letter he wrote to his son from Baghdad on January 17, 1861 (which dates the composition of the book) are both published in Ahang Rabbani, "The Conversion of the Great-Uncle of the Báb," World Order, vol. 30, no. 3 (Spring, 1999), pp. 19-38.
    8. ^ שוגי אפנדי, בספרו הנה ה' עובר, 1944, עמ' 139