קיום אל-אסמאא
 | |
| טקסט הפתיח מכתב היד קיום אל-אסמאא, מאת עלי מוחמד שיראזי, הבאב, כפי שהוחזק בידי ראשון מאמיניו והראשון שנמנה עם אותיות הח"י, מולא חוסיין בושרואי, 1844 ואשר מוחזק כיום בידי ספריית אפנאן, הממלכה המאוחדת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | עלי מוחמד שיראזי, הבאב |
| שפת המקור | ערבית |
| תורגם לשפות | אנגלית, פרסית |
| סוגה |
תפסיר  |
| הוצאה | |
| הוצאה | פרטית |
| תאריך הוצאה |
1844 |
| תאריך הופעה ראשונה | 22 במאי 1844 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | לא תורגם לעברית |
  | |
קיום אל-אסמאא (בערבית: قيوم الاسماء) הוא חיבורו הארוך הראשון של עלי מוחמד שיראזי, הבאב,[1] המוכר גם בשם תפסיר סורת יוסף. החיבור נכתב כפרשנות לסורת יוסף, ודומה במבנהו לקוראן עצמו: הוא מכיל 111 פרקים (סורות), אשר בכל אחד מהם 42 משפטים.
שם החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתעתיק המקובל לאנגלית, שם החיבור הוא: "Qayyūm al-asmāʾ". כאשר הפרשנות המילולית באנגלית לשמו זה של החיבור, הוא The Self-Subsisting [Reality of] the Divine Names ומשמעותו בערבית היא "האלוהים המקיים את השמות". הכוונה כאן בשמות היא ל-99 שמות האל באסלאם. "קיום" (قيّوم) הוא השם מספר 63. החיבור נקרא לעיתים תפסיר סורת יוסף (פרשנות הסורה של יוסף), או אחסן אל-קיסס (ערבית: أحسن القصص), כלומר הסיפור היפה ביותר מבין הסיפורים. אחסן אל-קיסס הוא שם מוכר לסורת יוסף ואינו קשור לפירוש של הבאב באופן מיוחד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיום אל-אסמאא נחשב לספר הארוך הראשון אשר כתב הבאב לאחר 22 במאי 1844. ב-22 במאי 1844 הבאב הכריז על עצמו כבעל התגלות ושליחות אלוהית, וכבאב של המהדי, האימאם המשיח שהשיעים מחכים שיחזור באחרית הימים למען ימלא את הארץ צדק לאחר שנתמלאה עושק ובכך יסמן את העידן האסכוטולוגי ואת קץ ההיסטוריה האנושית.[2] בכתאב-י איקאן (בפרסית: کتاب ایقان), בהאא אללה, מייסד הדת הבהאאית אשר התפתחה עקב הדוקטרינות הבאביות, כותב על קיום אל-אסמאא שהוא: "[זהו] ראשון הספרים, [הספר] הנפלא ביותר והגדול ביותר מבין כלל הספרים".[3] לפי עדויות, הסורה הראשונה של החיבור, שנקראת סורת אל-מֻלוכּ (בערבית: سورة الملوك) (סורת המלכים) נכתבה בנוכחותו של מולא חוסיין בושרואי בערב 22 במאי 1844.[4]
לפי טענותיהם של מאמינים באביים, כתיבת הספר הייתה קצרה יחסית. מתואר ברישומים של המאמינים כי הבאב כתב את כל הספר ב-40 ימים, תוך מעין אקסטזה של השראה אלוהית. המקורות האקדמיים חלוקים לגבי אורך התקופה בה נתחבר הספר. יש הסבורים כי המספר ארבעים הוא טיפולוגי בלבד ולא בהכרח מצביע על תקופה של ארבעים ימים ממש.[5] משערים שכתיבתו ארכה כמספר חודשים. קיום אל-אסמאא היה לספר המרכזי של הכת הבאבית בשנתה הראשונה. המטיפים לאמונה הבאבית, כמו מולא חוסיין בושרואי לקחו איתם עותקים של החיבור והפיצוהו מחוץ לשיראז.[6]
מבנה ותוכן החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיבור מורכב מ-111 סורות, בדומה למספר הפסוקים בסורת יוסף הקוראנית. בראש כל סורה מופיעה הבסמלה: (בערבית: البسملة) כלומר האימרה המוסלמית "בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים" (بسم الله الرحمٰن الرحيم) שמופיעה בראש כל סורה בקוראן למעט הסורה התשיעית. ההופעה של פורמולה זו, אשר ייחודית למבנה הקוראן, מוסיפה על הדמיון ששאף המחבר ליצור בין קיום אל-אסמאא לקוראן. נוסף על פורמולה זו, ניתן להבחין במאפיין קוראני נוסף בקיום אל-אסמאא - בראשיתן של סורות מופיעות 'אותיות נפרדות' מסתוריות, בדומה לכאלו שבקוראן.
חיבור זה הוא שונה מכל פרשנות רגילה לסורת יוסף: חלק ניכר מן הספר פורש את משנותיו הדתיות והמשיחיות של הבאב, עם קשר קלוש מעט לסורה. אין בחיבור כמעט אלמנטים אשר מזכירים פרשנות קוראן טיפוסית, אלא שזהו מעין חיבור חדש העומד כשלעצמו. בפעמים המעטות שהבאב כותב בהם פרשנות על פסוק כלשהו, פרשנות זו היא במתכונת פרשנות אלגורית ואזוטרית - תאויל (בערבית: تأويل) ולא תפסיר (בערבית: تفسير).[7]
כאמור, שיטת הפרשנות בחיבור היא אלגורית-אזוטרית ומיסטית (تأويل). זוהי פרשנות שהיא למעשה התגלות. בחיבור זה הופכת פרשנות הקוראן להתגלות אלוהית וההתגלות משמשת ככלי לפרשנות. החיבור כולו כתוב בהשראת המודל של הסגנון הקוראני, ובו גודש טרמינולוגי קוראני ניכר. למשל, בסורה 4 פסוק 13 בקיום אל-אסמאא, כותב הבאב: "אנו [האימאם הנעלם] הורדנו את ספר זה על עבדנו ומשרתנו [הבאב] [מתוקף] היתר אלוהי [בנוסח אשר] דומה לו [לקוראן]".[8] בסורה הראשונה של החיבור, האימאם הנעלם אומר: "אנו גילינו לכם [לבאב] את כל אשר אלוהים גילה לנו [האימאמים]".[9] כאן מצטייר הבאב כמתווך בין האימאם הנעלם, לבין האנושות.
לצד אמירות 'מתונות' אלו, ניתן למצוא בספר אמירות 'נועזות' אשר מתארות את ספר זה כהתגלות חדשה מאלוהים, כלומר כקוראן החדש. אמירות אלו מקרבות את מעמדו של הבאב למעמד של נביא. במקומות אחרים בספר ניתן למצוא פסוקים שמצהירים על הבאב כהתגלות אלוהית בעצמו, כלומר כמניפיסטציה של האל על פני אדמות: "אכן! אנכי הוא אלוהים, ואין אלוה זולתי", (קיום אל-אסמאא, סורה 22 פס' 21).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- H. M. Balyuzi, The Bab: the Herald of the Day of Days. George Ronald: Oxford, 1973.
- Habib Taherzadeh, Selections from the Writings or the Bab. Bahai World Centre: Haifa, 1978.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Qayyúm al-Asmá (Ahsan al-Qisas), The first work of the Bab after His Declaration in 1844. This manuscript is stated on the first page to have been ordered by Mullá Husayn Bushrú’í for “Jináb-i Amír”. 241 pp. of ms. (247 pp. of PDF), Afnan Library Trust
- Translations of Surahs of the Qayyūm al-asmā', of the Sayyid `Alī Muhammad, the Bāb (1819-1850), by Stephen N. Lambden
- THE SŪRAH TITLES WITHIN THE QAYYŪM Al-ASMĀ'
- .The Qayyūm al-asmā' of the Bab (I-CXI) - Introductory Notes
- The Isolated Letters of the Qayyūm al-asmā
- The Sūrat al-mulk of the Qayyum al-asma', Some introductory Notes
- The Qayyum al-Asma' of the Bab, Part I - Sūrat al-mulk, The Surah of the Dominion, سورة الملك
- The figure of Joseph in the Qayyūm al-asmā'.
- The eschatological "coat of many colors" in Islamo-biblical literatures and in the Qayyūm al-asmā'. כְּתֹנֵת פַּסִּים
- The claims of the Bāb in the Qayyūm al-asmā'.
- The Qur'an Commentary of Sayyid 'Alí Muhammad, the Báb: Doctoral dissertation, by Todd Lawson
- Qayyúm-al-'Asmá: Notes on Joseph, by Brent Poirier and Stephen Lambden
- Qayyum al-Asma' Sura 93: Chapter of the Bees: A commentary on the Sura of Joseph, "The Best of Stories", by The Báb, translated by Todd Lawson. originally written as "Qayyum al-Asma 93: Surat al-nahl".
- Coincidentia Oppositorum in the Qayyum al-Asma: The terms "Point" (nuqta), "Pole" (qutb), "Center" (markaz) and the Khutbat al-tatanjiya, by Todd Lawson
- Gnostic Apocalypse and Islam: Qur’an, Exegesis, Messianism, and the Literary Origins of the Babi Religion, Review by Christopher Buck
- Interpretation as Revelation: The Qur’án Commentary of the Báb, by Todd Lawson
- Joycean Modernism in a Nineteenth-Century Qur’an Commentary? - A Comparison of the Bab’s Qayyūm al asmā’ with Joyce’s Ulysses, by Todd Lawson
- The Baha'i Tradition - The Return of Joseph and the Peaceable Imagination, by Todd Lawson, courtesy of Wilmette Institute
- الآيات الشيرازية النصوص المقدسة لمؤسس الحركة البابية قاسم محمد عباس - מבחר כתבים מתומצתים של הבאב ובראשם הטקסט המלא של קיום אל-אסמאא, בערבית נהירה ולא מחוברת, מאת קאסם מוחמד עבאס, הוצאת דאר אל מאדה, סוריה
- هذه كتـاب قيـوم السماء السمى بأحسن القصص وشرح سـورة يوسـف, ספר זה נקרא קיום אל-אסמאא וידוע גם בשמות הסיפור הנפלא ביותר מבין הסיפורים וכן פרשנות על סורת יוסף
- oceanoflights website تفسير سورة يوسف, (قيوم األسماء)
- Renewal of covenant, Concidentia oppositorum and the primal point, chapter 3, taken from Todd Lawson's book, entitled Gnostic Apocalypse and Islam
קטעי וידאו רלוונטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Baha’i Reception of the Qur’an - Todd Lawson, PhD
- Part 1: The Báb’s Artistry in His Commentary on the Súrih of Joseph | Todd Lawson
- Part 3: The Báb’s Great Announcement to Mulla Husayn: Chapter 1 of the Qayyúmu’l-Asmá’ | Todd Lawson
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ BĀB, ʿAli Moḥammad Širāzi. Encyclopedia Iranical online
- ^ Denis MacEOIN, The Sources of Early Babi Doctrine and History: A Survey. Pages 42-43., Leiden: Brill, 1992
- ^ کتاب ایقان، حضرت بهاءالله. صفحة 80، فقرة 2., لجنه ملّي نشر آثار بهائى زبان فارسى وعربى - آلمان, 1998
- ^ Denis MacEOIN, The Sources of Early Babi Doctrine and History: A Survey. Page 55., Brill: Leiden, 1992
- ^ Tod Lawson and Omid Ghaemmaghami. A Most Noble Pattern: Collected Essays on the Writings of the Báb,`Alí Muhammad Shirazi (1819-1850). p. 7, George Ronald Bahai Studies Series
- ^ Denis MacEOIN, The Sources of Early Babi Doctrine and History: A Survey. Page 56, Leiden: Brill, 1992
- ^ Exegesis In Aḵbārī and Post-Safavid Esoteric Shiʿism. Encyclopedia Iranica online
- ^ حضرة الباب، قيوم الاسماء: تفسير سورة يوسف. 4:13, تحقيق وطبع: سيفي النعيمي, 2008
- ^ حضرة الباب، قيوم الاسماء: تفسير سورة يوسف. 1:28, تحقيق وطبع: سيفي النعيمي, 2008
| כתבים בהאיים | ||
|---|---|---|
| מחיבורי בהאא אללה | אל-כתאב אל-אקדס • כתאב-י איקאן • המילים הנסתרות • שבעת העמקים • ארבעת העמקים • איגרות אל המלכים והשליטים • האיגרת אל בן הזאב • ג'ואהר אל-אסראר |  |
| מחיבורי עבד אל-בהאא' | שיחות פריז • תשובות לכמה שאלות • צוואתו של עבד אל-בהאא | |
| מחיבורי שוגי אפנדי | הנה ה' עובר • היום המובטח הגיע | |
| מחיבורי הבאב | קיום אל-אסמאא • באיאן • כתאב אל-אסמא • שבע ההוכחות | |
| חיבורים שונים | מפציעי השחר | |