הקהילה הבהאית באוזבקיסטן

סמל המזוהה עם הדת הבהאית עם קליגרפיה "הוד המפואר ביותר"

הקהילה הבהאית באוזבקיסטן היא חלק מן הדת הבהאית, וכוללת את מאמיני הדת במדינה. בשנת 1885 הגיע מאמין בהאי ראשון, מירזא מחמד אל-פצ'ל גולפאיגאני, לסמרקנד במטרה להפיץ את הדת הבהאית כחלק ממסעו ברחבי העולם. הוא התחיל בהקמת קהילה בהאית בסמרקנד וכתב ספר בשם "פסל אל-חטאב" שעוסק בהוכחת קיומם של ישות אלוהית ונביאי אמת. עבודתו של גולפאיגאני הפכה את סמרקנד למקום חשוב עבור התרבות והספרות הבהאית.

היסטוריה

בתחילת המאה העשרים היו בטשקנט, בירת אוזבקיסטן, כ-1,900 בהאים. תחת השלטון הסובייטי חוותה הקהילה הבהאית בסמרקנד התנכלויות רבות ועל כן חברי הקהילה נאלצו להסתיר את דתם ואת אמונתם. בעקבות כך, הקהילה הבהאית באוזבקיסטן התכווצה משמעותית ובשנות השישים נותרו רק מעט חסידים. בשנות התשעים של המאה ה-20 ולאחר התפרקה ברית המועצות, והקהילה הבהאית בסמרקנד התאחדה מחדש. אנשי הקהילה התחילו לקיים שוב את אמונתם בגלוי ולחזק את הקהילה.

בשנת 1992 הוקמה אספה רוחנית לאומית אזורית למרכז אסיה שמושבה באשגבאט, טורקמניסטן. בשנת 1994 נבחרה האספה הרוחנית הלאומית של אוזבקיסטן. נכון לשנת 2008, היו שמונה אסיפות רוחניות מקומיות של בהאים או קבוצות קטנות יותר הרשומות בממשלת אוזבקיסטן, אם כי מספר הבהאים בפועל במדינה ככל הנראה היה גבוה יותר.

כיום, הקהילה הבהאית באוזבקיסטן מונה כ-1,000 חברים, עם קהילות בטשקנט, אחנגארן, סמרקנד, דז'יזק, בוכרה ונבוי. הקהילה פועלת כדי לחנך אנשים למגוון דתי ולשמור על יחס סובלני כלפי דתות שונות.

פעילותה של הקהילה

בתקופה הסובייטית נרדפו חסידי האמונה הבהאית יחד עם נציגי דתות אחרות. הקהילה הפסיקה את פעילותה הציבורית לשנים הבאות. ב-1991, בעקבות חקיקת חוק חופש הדת וארגוני דת וריבונות, התקבלה האמונה הבהאית באופן רשמי.

בשנת 2018 הוקמה ועדה לאמונה בוועדה לענייני דת באוזבקיסטן, הכוללת נציגים של הקהילה הבהאית יחד עם כ-16 קבוצות דתיות רשומות נוספות. לדברי חברי הקהילה, הפעילות המשותפת שלהם עוזרת להם לשמור על יחס סובלני זה כלפי זה ולחנך אנשים על מגוון הדתות באוזבקיסטן.

הקהילות הבהאיות ממומנות על ידי תרומות אך רק חברי קהילה רשאים לתרום כספים, מי שאינו מאמין באמונה הבהאית אינו רשאי לתרום. התרומות עוזרות לשמור על עצמאות האמונה. כל נציג של האמונה הבהאית משוכנע שככל שהם תורמים יותר לקהילה, כך הם מקבלים יותר מאלוהים. התכלית היא לשמור על חיסיון הסכום שנתרם, אף אחד לא מתעניין בכמה אדם תורם, אם בכלל.

בשנת 1992 שטחה של אוזבקיסטן פוצל עקב עליית אומות עצמאיות מרפובליקות סובייטיות. הוקמה אספה רוחנית אזורית למרכז אסיה אשר כללה את אוזבקיסטן עם ארבע מדינות נוספות ממרכז אסיה. אספה לאומית נפרדת נבחרה לאוזבקיסטן בשנת 1994 עם רוחיה ח'אנום, אשתו של שוגי אפנדי, שייצגה את בית הצדק האוניברסלי.

היחס בין הקהילה הבהאית להנהגה

הדת הבהאית התמודדה עם רדיפות והגבלות באוזבקיסטן, בדומה למדינות אחרות באזור. דו"חות משרד החוץ של ארצות הברית לשנת 2020 ו-2022 על חופש דת בינלאומי באוזבקיסטן מצביעים על כך שבעוד שהחוקה קובעת חופש דת, הממשלה הציבה מגבלות על הקהילה הבהאית.

ראשית, באוזבקיסטן, הבהאים היו נתונים לפשיטות וגירושים בעבר. שנית, הממשלה המשיכה להגביל את הגישה לספרות ופרסומים בהאים, ורק אפשרה לקבוצות דתיות מסוימות שאושרו לפרסם ולהפיץ חומרים דתיים. בנוסף, בעוד שהממשלה רשמה קהילה בהאית, היא לא אפשרה לבהאים את אותן זכויות כמו קבוצות דתיות רשומות אחרות.

הדיווחים מצביעים על כך שממשלת אוזבקית שומרת על שליטה הדוקה על פעילויות ומוסדות דתיים, ומעדיפה צורות מסורתיות של אסלאם על פני אמונות מיעוט כמו האמונה הבהאית. נראה שהממשלה רואה בתורה הבהאית כלא עולה בקנה אחד עם האמונות האסלאמיות המסורתיות ונקטה צעדים להגבלת הנוכחות והפעילויות של הקהילה הבהאית במדינה. מערכת היחסים בין הדת הבהאית להנהגת הממשלה האוזבקית היא של הגבלה ורדיפה, כאשר הממשלה מבקשת להגביל את ההשפעה והפעילות של הקהילה הבהאית באוזבקיסטן.

ההשפעה התרבותית והחברתית של הקהילה

הקהילה הבהאית באוזבקיסטן שמה דגש על חינוך והרמוניה בין-דתית. כמו כן, פעילות הקהילה תומכת בסובלנות כלפי דתות אחרות ומחנכת למגוון דתי. בתחילת המאה העשרים הוקם בסמרקנד בית ספר בהאי בו נהגו להיפגש אנשי הקהילה. מעבר לחינוך, הקהילה הבהאית באוזבקיסטן מעורבת בפרויקטים שונים של שירותים חברתיים והומניטריים. מחויבות זו לשרת את הקהילה, במיוחד לנוער, היא חלק מרכזי באמונה הבהאית.