לדלג לתוכן

כביש 918

כביש 918
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
עמק החולה ממצפור נפתלי. כביש 918 עובר לאורך שדרת עצי האקליפטוס המרוחקת לרגלי הגולן, אשר נטעה כדי לגונן על העוברים בכביש מפני אש סורית
עמק החולה ממצפור נפתלי. כביש 918 עובר לאורך שדרת עצי האקליפטוס המרוחקת לרגלי הגולן, אשר נטעה כדי לגונן על העוברים בכביש מפני אש סורית
עמק החולה ממצפור נפתלי. כביש 918 עובר לאורך שדרת עצי האקליפטוס המרוחקת לרגלי הגולן, אשר נטעה כדי לגונן על העוברים בכביש מפני אש סורית
מידע כללי
כינוי כביש מע"ץ
סיווג כביש אזורי
ציר כביש אורך
אורך 27 ק"מ
מיקום
ערים ראשיות רמת הגולן עריכת הנתון בוויקינתונים
נקודת התחלה צומת גדות
נקודת סיום צומת חורשת טל
קואורדינטות 33°07′06″N 35°38′52″E / 33.118444444444°N 35.647722222222°E / 33.118444444444; 35.647722222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סלילת הכביש ליד גונן על ידי מע"צ, 1958
תל אנפה. כביש 918 עובר בצמוד לו ומאחוריו
גשר הפקק
הירדן מגשר הפקק

כביש 918 הוא כביש אורך אזורי בעמק החולה, העובר לאורך הגבול שבין העמק למדרונות רמת הגולן, ומוביל מקיבוץ גדות בדרום עד חורשת טל בצפון.

קטעו הדרומי של הכביש, מגדות עד להבות הבשן, נפרץ על ידי עובדי מע"ץ בשנת 1958. בנובמבר 1958, נחנך הכביש עד קיבוץ שמיר וכפר סולד[1].

העבודות התנהלו תוך כדי תקריות אש שיזמו הסורים ואשר גרמו לנפגעים בקרב העובדים. בשל כך הוענק לכביש הכינוי "כביש מע"ץ"[2]. עד שנת 1967 עבר הכביש לאורך קו הגבול בין ישראל וסוריה, וכונה בפי תושבי האזור "כביש הביטחון". כדי להסתיר מעיני הסורים את תנועת כלי הרכב העוברים בכביש, ניטעו לאורכו עצי אקליפטוס משני צדדיו, ובמרוצת השנים הרימו שורשיהם את הכביש ושיבשו אותו[3].

הכביש חוצה בדרכו את נהר הירדן ממערב למזרח על גבי גשר הפקק, המכונה באופן רשמי "גשר ש"ן" (ראשי תיבות של "שביתת נשק"). לפני הקמת הגשר שכן במקום סכר בזלת שחסם את מי האגם במוצאו הדרומי. בסיום ייבוש החולה פוצץ הסכר ("הפקק") וחיל ההנדסה הקים במקום גשר ביילי, המכונה גשר הפקק בשל הסכר שקדם לו.

בעשרות שנותיו הראשונות הגיע כביש 918 בצפון עד למפגש עם כביש 9779 המקשר בין קריית שמונה לשמיר. רק בשנות ה-90 נסלל קטע הכביש בין תל אנפה לבין כביש הגישה מחורשת טל לכפר סאלד (לשעבר כביש 9892). בכך הושלם מהלך הכביש מדרום עמק החולה לצפונו, והוא הפך למרכזי וחיוני יותר ברשת הכבישים של העמק.

בחודש דצמבר 2007 נסגר גשר הפקק לתנועה בשל ליקויי בטיחות, דבר שגרם לקטיעתו של כביש 918 לשני חלקים. מע"ץ וצה"ל התחייבו להקים גשר חליפי במקום תוך חודשיים, אולם בפועל נבנה הגשר מחדש ונפתח לתנועה רק ביולי 2008.

מהלך הכביש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ק"מ שם סוג מיקום דרכים מצטלבות
כביש 918 מדרום לצפון
0 צומת גדות גדות כביש 91
10 צומת ללא שם עין נוטרה כניסה לעין נוטרה
13 צומת גונן גונן כביש 959
14 צומת ללא שם גונן כניסה לגונן
15 צומת ללא שם להבות הבשן כניסה ללהבות הבשן
16 צומת להבות הבשן להבות הבשן כביש 977
18 צומת ללא שם שמיר כניסה לשמיר
20 צומת ללא שם תל אנפה כביש 9779
23 צומת ללא שם כפר סאלד כניסה לכפר סאלד
26 צומת ללא שם גשר על נחל חרמון כניסה לשאר ישוב
27 צומת חורשת טל חורשת טל כביש 99

מוקדי עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 918 חוצה את נהר הירדן בדרומו, ושניים ממקורות הירדן - נחל חרמון ונחל דן - בצפונו. תוואי הכביש עובר ליד ערוצי הנחלים היורדים מהגולן לעמק החולה, בהם נחל גילבון, נחל שוח, נחל חמדל, נחל עורבים ונחל ירדינון. לאורך המדרון נובעים מעיינות רבים, חלקם מוגדרים כשמורות טבע - שמורת אל-פג'ר (בערוץ נחל שוח), עין נוטרה, עינות דיבשה, שמורת עין גונן, שמורת עין אלה ואחו גונן, ושמורת שמיר - נחל רחום. לאורך הכביש ניטעו כמה חורשות, בהן יער גדות, יער כפר סאלד וגבעת האם. בקצהו הצפוני נמצא הגן הלאומי חורשת טל.

לאורכו של הכביש מספר אתרים היסטוריים, בהם שרידי המושבה משמר הירדן, ואתריהן של היאחזויות הנח"ל נוטרה ואשמורה (דרדרה), אשר הוקמו בשנות ה-50 ופורקו בשנות ה-60. תל אנפה כולל שרידי יישובים מהתקופה הכלכוליתית, תקופת הברונזה, התקופה הפרסית וההלניסטית. בשטח שבינו לבין קיבוץ שמיר נמצאים כ-400 דולמנים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]