גדות
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 115 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 480 תושבים |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   גדות  באדום - גדות בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| אתר היישוב | |
גָּדוֹת הוא קיבוץ אשר נוסד בשנת 1949. הקיבוץ ממוקם על רמת כורזים בצמוד לגבולה הצפוני עם חלקו הדרומי של עמק החולה. היישוב נקרא כך משום מיקומו סמוך לגדת הירדן הזורם ממזרח. הוא נמצא סמוך לחורבות המושבה משמר הירדן ולצומת גדות, הקושר בין כביש 91 לרמת הגולן וכביש 918 לגונן.
הקיבוץ משתייך מונציפלית למועצה אזורית הגליל העליון. הוא נמנה עם קיבוצי התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם), ולפני התאחדותה היה חלק מהקיבוץ המאוחד. ענפי המשק: גידולי שדה, אבוקדו, פרדס, לול פיטום, מחלבה לגבינות ("גבינות גדות הירדן"), חדרי אירוח ("תורגד") ומפעל פלסטיק למוצרי אריזה ("פלסגד").
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו המקורי היה "הגוברים"[3] והשם שונה באופן רשמי ל-"גדות" בשנת 1955[4] בעקבות נאומו של אבא אבן בפני מועצת הביטחון בשנת 1954 בו טען שגם הגדה המזרחית של הירדן שייכת לישראל[5][6]. בעקבות נאום זה נקרא בטאון הגוברים בשם "על גדות"[7][8] ובהמשך הוחלט לשנות את שם הקיבוץ. לכן בכמה רשומות רשמיות שנת ההקמה של היישוב היא 1954.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם בשנת 1949 במובלעת משמר הירדן שעל פי החלטת החלוקה נועדה להיות בגבולות המדינה היהודית אך נכבשה על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות. בעקבות הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה נסוג הצבא הסורי מהמובלעת, אך נקבע בהסכם שהמקום ייחשב שטח מפורז[9]. על פי סימן 5 של ההסכם, מטרת ההסכם הייתה להביא לשיבה הדרגתית לחיים אזרחיים נורמליים במובלעת וליו"ר ועדת שביתת הנשק ישראל–סוריה הייתה סמכות לאשר חזרת אזרחים לכפרים ויישובים במובלעת. לפי הפרשנות הסורית, שטח המובלעת היה שטח הפקר בו היה מותר להתגורר רק לאזרחים שהתגוררו במקום לפני המלחמה. לעומת זאת, לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת גדות (כמו גם משמר הירדן הסמוך)[דרוש מקור].
הקיבוץ הוקם בידי גרעין נח"ל מתנועת הנוער הנוער העובד ועולים פליטי שואה מאירופה. הוא הוקם על אדמות המושבה ההרוסה משמר הירדן.
בשנת 1953, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, הצטרפה אליו קבוצת יוצאי פלמ"ח, אשר התפלגו מקיבוץ יפתח.
הקיבוץ מאוכלס בבני נוער שהיו בני 17 בעת מלחמת העצמאות[10]. הם היו בעיקר בוגרי גרעיני נח"ל מתנועות הנוער - מ"הצופים" ובעיקר מ"המחנות העולים", וכן מבני קיבוצים ותיקים אשר באו לסיוע והשתקעו במקום. קיימת גם קבוצה של חברים ילידי צפון אירופה וארצות הברית.
בשנות ה-50 וה-60 סבל הקיבוץ מהתנכלויות קשות של הצבא הסורי ונפגע מספר פעמים בהפגזות כבדות.
ב-7 באפריל 1967, בתקרית בה הופלו 6 מטוסי מיג סוריים, ספג הקיבוץ הפגזה כבדה בה נפגעו כמעט כל בתי היישוב.
חודשיים לאחר מכן, בימים הראשונים של מלחמת ששת הימים, טרם פעל צה"ל כנגד הצבא הסורי, הפגיזו הסורים קשות את יישובי עמק החולה. רוב המבנים בגדות נפגעו או נהרסו כליל. מצב הקיבוץ בזמן ההפגזות על הקיבוץ והשינוי שהביא איתו הניצחון במלחמה, מונצחים בשירם של יובב כץ ודוד קריבושי "בתי את בוכה או צוחקת".
במלחמת יום הכיפורים נפגע הקיבוץ פעם נוספת מהפגזה.
בשנת 2009 הפך הקיבוץ להיות "קיבוץ מתחדש" המשלם שכר על עבודת החברים.
אתרי טיולים בקרבת מקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר ההנצחה והאנדרטה של המושבה הישנה משמר הירדן.
- גשר בנות יעקב - שני גשרי ביילי הממוקמים באתר גשר קדום, אחד המעברים החשובים ששמשו במשך אלפי שנים מעבר בין מצרים, ארץ ישראל וסוריה.
- מצד עתרת - שסטלה - (כ-2 קילומטרים דרומית מזרחית לקיבוץ), נבנה על ידי הצלבנים ממסדר הטמפלרים ונהרס על ידי המצביא הכורדי-ערבי סלאח א-דין.
- מצפה גדות (כ-5 קילומטרים מזרחית לקיבוץ על כביש 91 לגולן)- מצפה ואנדרטה בתוך מוצב סורי נטוש, שנכבש במלחמת ששת הימים.
- גשר הפקק, "כביש הביטחון" (כביש 918) ועין נוטרה (עין א-תינה).
- שמורת החולה.
- חורבת ירדה - חאן עתיק מהתקופה העות'מאנית, סמוך למושב משמר הירדן, משלט חשוב בימי מלחמת העצמאות.
- שמורת גילבון נמצאת כ-4 ק"מ צפונית מזרחית מקיבוץ גדות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי לבוביץ - חבר הקיבוץ, שקיבל את אות המופת ונפל במלחמת ששת הימים.
-
פסל בכניסה לחדר האוכל בגדות -
אולם חדר האוכל ריק -
אולם חדר האוכל מלא -
בית התרבות -
חזית חדר האוכל במבט מהמדשאה המרכזית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלסגד מפעל פלסטיק למוצרי אריזה
- סיפור מקומי קיבוץ גדות - ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן
- גדות באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים גדות, שמרת ואדמית, באתר 'חלון אחורי', 23 בספטמבר 2017
- גדות, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- שלמה מן, ואין בתים עוד במשק, באתר "נעמוש", 10 באפריל 2019
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: בתי את בוכה או צוחקת, גלי צה"ל, 3.9.24
גדות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- 70 לקיבוץ גדות, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ "הגוברים" מתחילים מחדש במשמר־הירדן ההרוסה, הארץ, 13 במרץ 1950
- ^ שמות חדשים ליישובים, חרות, 24 באוגוסט 1955
- ^ הסורים ירו על משק גדות, הַבֹּקֶר, 21 ביולי 1955
- ^ אהרן דולב, שתי גדול לירדן, מעריב, 28 באוקטובר 1955
- ^ חינוכו של החבר החדש, על המשמר, 4 בפברואר 1954
- ^ שבוע שכולו טוב, על המשמר, 2 בספטמבר 1954
- ^ ISRAELI-SYRIAN GENERAL ARMISTICE AGREEMENT ANNEX I
- ^ משמר הירדן - הגוברים, הארץ, 5 באפריל 1951
| ||||||||
