עמיר
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 76 מטר |
| תאריך ייסוד | 1939 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | ליטא, פולין |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 682 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 676 תושבי ישראל |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   עמיר  באדום - עמיר בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
-ZKlugerPhotos-00132ft-09071706851215a0.jpg)
_-_Working_in_the_Hule_Swamps.jpg)
עָמִיר הוא קיבוץ באצבע הגליל בצפון עמק החולה, מזרחית לעיר קריית שמונה. הוא שייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר שהיא חלק מהתנועה הקיבוצית ונמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ החל את דרכו כקיבוץ שיתופי וכיום הוא קיבוץ מופרט.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היווסדות הקבוצה והקמת הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של קיבוץ עמיר הוא בהתלכדותן של שתי חבורות עולים חדשים מליטא ופולין בין השנים 1932-1934, כקבוצה שיתופית ללא יישוב קבע, אשר השתייכו לארגון השומר הצעיר.[4][5][6]
בשנת 1932, התיישבה במגרש הקיבוצים בנתניה קבוצה ראשונה של עולים מליטא. השם שבחרו לקבוצתם היה "קיבוץ השומר הצעיר הליטאי המקביל ב", אך לאחר זמן לא רב שם הקבוצה שונה ל"משמר הואדי" על שם ואדי סמוך.[7][5]
בשנת 1934 קבוצה זו התאחדה עם קבוצה של עולים מפולין אשר התגוררו לפני כן בעין שמר והגיעו בשלב מאוחר יותר גם כן למגרש הקיבוצים.[7]
ב-29 באוקטובר 1939 הוקם הקיבוץ כיישוב האחרון במתכונת יישובי חומה ומגדל, על שטח הכפר הערבי ח'יאם אל-וליד (כיום קיבוץ להבות הבשן) אשר נקנה מהאמיר פאעור, ראש שבט אל-פאדל. בתחילה, רק הגברים עבדו וגרו במשק ואילו הנשים והילדים שהו בכפר גלעדי.[7] בשנת העלייה מנה הקיבוץ 158 חברים ו־13 ילדים.[6] בתקופה זו נבחר שם הקבוצה החדש, "עמיר" אשר משמעותו היא אלומת שיבולים. תושבי הכפרים הערביים הסמוכים חשבו בשוגג שהשם הנבחר הוא לכבודו של האמיר ממנו נרכשו האדמות. חברי הקיבוץ נהגו לכנות את היישוב "חיאמ'ל", כקיצור של שם הכפר.
ביום עליית הקבוצה על הקרקע, פרסמו חברי הקבוצה הכרזה המשקפת את תפיסת עולמם ואת הסיבה בה בחרו להתיישב באזור:
"קמנו ועלינו לפרוץ שערים לתשוקת החיים להיאחז בקרקע, לייבש הביצות הממאירות, לזרוע גרעיני חיים בישימון הנצח, בניין כפר פועלים קיבוצי על גבול שיממון העולם"[8]
מיקומו של הקיבוץ על שפת ביצות החולה, גרם להתפשטות מחלת המלריה בקרב כמעט כל חברי המשק ולשטפונות תכופים.[7] בשנת 1941, כ-40 חברי קיבוץ שהו בקיבוץ עצמו ולא בכפר גלעדי.[6]
בשנת 1942 הקיבוץ הועבר למיקומו הנוכחי על אדמות שנקנו גם כן מהאמיר פעאור, במיקום בו שכן הכפר הערבי א-דווארה. רק לאחר המעבר למיקומו החדש, התאחדו קבוצת הגברים וקבוצת הנשים והילדים ששהתה בכפר גלעדי. בשנים שלאחר המעבר חברי הקיבוץ התמודדו עם קשיים רבים בשל המלריה, הצפות בשל הקרבה לנהר הירדן, המצב הביטחוני המאיים וריחוק יחסי מאדמותיו של הקיבוץ (שכן לאחר המעבר עתה שכנו מספר קילומטרים מריכוז היישוב).[7]
בשנת 1944 נבנה בקיבוץ סליק.[6]
מלחמת העצמאות והשנים הראשונות למדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המלחמה, הקיבוץ נחשב ליישוב ספר אך לא ליישוב "בקו הראשון". ערב המלחמה ופלישת צבאות ערב, נותקה הגישה הראשית לקיבוץ וחבר קיבוץ נפל בהגנת היישוב.[7]
חברי הקיבוץ לחמו במסגרת ההגנה ולאחר מכן במסגרת צה"ל וכן סייעו אזרחית ליישובים הסמוכים אשר שכנו על קו הגבול. מספר חברי משק נפלו בשבי הסורי במהלך הקרב על משמר הירדן ומספר חברים נוספים נפלו בקרבות הגנה והתקפה באזור.[7]
במהלך תקופת הלחימה הנשים והילדים פונו לחדרה ולקריית חיים.[7]
בשנות ה-50 חווה הקיבוץ תקופת פריחה וצמיחה. האדמות החדשות שניתנו לקיבוץ לאחר המלחמה אפשרה הגדלת והרחבת פעילויות חקלאיות קיימות, יוזמות חדשות, הקמת מפעלי תעשייה והגדלת ההון האנושי במשק.[7]
מיקומו של הקיבוץ על גשת נהר הירדן גרם להצפות תכופות של הקיבוץ אשר גרמו לנזק רב. בחורף 1963 חווה הקיבוץ שיטפון עז אשר גרם להצפה ברוב שטחי הקיבוץ. בשל ההצפה ניזוקו מספר רב של בתי מגורים וענפים וכמו כן למשק החי של הקיבוץ. בשל נזקי השיטפון, מספר רב של מוסדות מדינה (כוחות הביטחון, משרדי ממשלה ומע"צ) התגייסו לעזרה וחילוץ חברי הקיבוץ והילדים. כחלק מניסיונות לניקוז מי הגשמים והירדן הופעלו משאבות אשר ניקזו במשך מספר שבועות את המים מהקיבוץ אל הירדן. במהלך השיטפון, חברי הקיבוץ וילדיהם שהו ברובם בקיבוצים שמיר, נאות מרדכי ולהבות הבשן.[9][10]
השנים האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2023 הסתיימה בניית שכונת "דולב", אשר מהווה חלק מתוכנית ההתחדשות של הקיבוץ. השכונה הוקמה במרכז הקיבוץ, בשונה משכונות הרחבה אחרות.[11]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, הקיבוץ ותושביו לא פונו.[12][13] במהלך המלחמה דווח על מספר נפילות בשטח הקיבוץ.[14][15]
.jpg)
אתרים ונקודות עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמפיתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעמיר קיים אמפיתיאטרון חרב, אשר נבנה בשנת 1952 ושמו היה "אמפיתיאטרון עמק החולה". המבנה אשר כיום חרב לחלוטין, קרוי עד היום בפי תושבי המקום "האמפי".[16] המתחם בנוי ממבנה גדול המשמש כבמה ואחורי הקלעים ומצדו השני בשורות מושבי הצופים. עת פתיחתו, הכיל המתחם כ-1700 מקומות ישיבה אך בהמשך הורחב כך שיכיל 3000 מקומות.[17]
המתחם הוקם על מנת לשרת את תושבי הסביבה ולקדם את הפעילות התרבותית בעמק החולה. טקס הפתיחה והופעת הבכורה, אשר בוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית התקיים ב-7 באוגוסט 1952. בטקס זה נכחו כ-2500 צופים.[18][17]
תושבי הסביבה נהגו להגיע לקיבוץ רכובים על סוסים וטרקטורים על מנת לצפות במופעים. בשל חשיבותו, המועצה האזורית השקיעה משאבים רבים בפיתוח סביבת המבנה ובהקטנת הרעש ממפעלים סמוכים.[16] בשנת 1969 האמפי נסגר לשימוש. בשנת 1979 בוצעו עבודות שיקום באמפי על מנת להכשיר את שימושו, על ידי תלמידי בית הספר עינות ירדן.[19]
בית הספר עינות ירדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו "עינות ירדן"
שביל עמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו "שביל עמי"
גשר יוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו "גשר יוסף"
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדי הקיבוץ בגילאי היסודי לומדים בבית הספר "לב העמק" בקיבוץ נאות מרדכי.[20]
בשנים האחרונות נוסד בית ספר יסודי חינוכי-דמוקרטי בשם "עינת הגליל" בקיבוץ. בבית הספר לומדים כ-120 תלמידים בכיתות א'-ו'.[21][22]
בקיבוץ נמצא בית הספר התיכון האזורי "עינות ירדן" המשרת תלמידים מקיבוצי המועצה האזורית הגליל העליון ומתנהל ברוח דמוקרטית.
בעמיר נמצאת "היחידה לקידום נוער גליל עליון" אשר מהווה מסגרת חלופית במתכונת אקסטרנית לבית ספר תיכון עבור כ-30 נערים.[23]
החל משנת 2023, פועלת המכינה הקדם צבאית מכינת גליל עליון בקיבוץ.
כלכלת הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ החל בתהליך הפרטה החל משנת 2000 וכיום הוא קיבוץ מתחדש המתנהל בצורה מופרטת.[3]
כלכלת הקיבוץ מתבססת הן על ענפי החקלאות והתעשייה המסורתיים והן על ידי השכרת נדל"ן למגורים ומסחר.
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי עסק בקיבוץ כגון מכוני פילאטיס וכושר, מסעדות, בתי קפה וברים.[24]
בין ענפי הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענפים חקלאיים: רפת, לול, גידולי שדה, מטעים, מדגה
תעשייה: מפעל מוצרי נייר בבעלות פרטית (בעבר טפנוקים), מפעל הדפסות משי בבעלות הקיבוץ
השכרת נדל"ן הן למגורים והן למסחר
אישים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קיבוץ עמיר, מבט אווירי לכיוון דרום מערב -
נהר הירדן הזורם בסמוך לקיבוץ. ניתן לראות מספר רב של מבלים המשיטים קיאקים בנהר. -
עמיר, נהר הירדן ובמרכז גשר יוסף. ניתן לראות את האמפי מעט משמאל לגשר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית הספר הדמוקרטי עינות ירדן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עמיר- עמיר, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית על חדר האוכל בקיבוץ באתר 'חלון אחורי', 14 ביוני 2015
עמיר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 אסתי אהרונוביץ, קיבוץ פיצוץ וקיבוץ רצוץ, באתר הארץ, 30 במרץ 2005
- ^ הארץ, 11 ינואר 1951 - קיבוץ "עמיר" בעמק ההולה
- ^ 1 2 כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980 עמ' 377
- ^ 1 2 3 4 Einhashofet, מאוצרות ארכיון עין השופט: פנינים מחגיגות ה-70 לקיבוץ עמיר, באתר מאוצרות ארכיון עין השופט, יום שלישי, 30 באוקטובר 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 הארץ, 11 ינואר 1951 - קיבוץ "עמיר" בעמק ההולה
- ^ האומה (תל אביב), 1 אוגוסט 2024 - יעל זרובבל
- ^ הארץ, 28 ינואר 1963 - קיבוץ עמיר עדיין מוצף כאי בים
- ^ על המשמר, 1 פברואר 1963 - קיבוץ עמיר מודה למוסדות ולידידים
- ^ קיבוץ עמיר - שכונת דולב, באתר א.ב. רימונים
- ^ אזעקות, פיצוצים ופחד מנפילות: שגרת החיים בקיבוץ עמיר שלא פונה, באתר mynetafula, 2024-05-19
- ^ שרון כידון, שגרת מלחמה במפעל ליד גבול לבנון: "עובדים עם משפחות בת"א גם מגיעים", באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ אביהו שפירא, איתן גליקמן, המטח לאצבע הגליל: נפילה ליד מפעל בקיבוץ עמיר, באתר ynet, 20 ביולי 2024
- ^ אלי אשכנזי, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר, אחרי תקיפת צה"ל בדרום לבנון - מטחים כבדים לעבר הגולן והגליל: נפילה בקיבוץ עמיר, באתר וואלה, 20 ביולי 2024
- ^ 1 2 מרכז תקשורת תל חי מראיין רמי רודן ז"ל, 1954 - אמפיתאטרון אזורי הקמה בקיבוץ עמיר
- ^ 1 2 על המשמר, 11 אוגוסט 1952 - חונך האמיפתיאטרון האזורי בחולה
- ^ הארץ, 7 אוגוסט 1952 - אמפיתיאטרון של משקי עמק החולה
- ^ מעריב, 21 ספטמבר 1979 - האמפיתיאטרון שליד עמיר ייפתח מחר
- ^ קיבוץ עמיר, גליל עליון, באתר www.homee.co.il
- ^ בית ספר עיינת הגליל עמיר, באתר אולסקול
- ^ magazineKesem, "יציאת מצרים" של 'עינת הגליל', באתר בגליל העליון והסביבה, 2019-05-25
- ^ מנהלת מספר אחת, באתר www.galil-elion.org.il
- ^ חיליק גורפינקל, סוביניון בלאן בגליל: "אנשים שותים גם תחת מופע אורקולי של יירוטי כיפת ברזל", באתר כלכליסט, 1 בספטמבר 2024
| ||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|