חורבת ירדה
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל, פלשתינה (א"י)  |
| מיקום | רמת כורזים |
| קואורדינטות | 33°00′27″N 35°35′38″E / 33.0076°N 35.594°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   חורבת ירדה | |
  | |
חורבת יַרְדָּה היא אתר ארכאולוגי ואתר הנצחה על שלוחה של רמת כורזים, סמוך למושב משמר הירדן.
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום היה בית אחוזה שנבנה בסוף המאה ה-19, ונחשפו בו ממצאים ארכאולוגיים בצורת חרסים ומטבעות שזמנם החל מהתקופה הרומית המאוחרת בארץ ישראל ועד התקופה הממלוכית והתקופה הערבית הקדומה. האחוזה ואדמותיה נרכשו על ידי קק"ל בשנת 1936.
המבנה הוא בצורת חאן רבוע, הסוגר על חצר פנימית ובה בור מים מכוסה. בצד המערבי והמזרחי נמצאים שערים. בשלושת אגפי המבנה נמצאים 4-3 חדרים בכל אגף. בקיר המזרחי נראים סימני פגיעות קליעים ממלחמת העצמאות.
מאתר חורבת ירדה יש תצפית רחבה לנוף עמק החולה וההרים המקיפים אותו ולמושב משמר הירדן. לרגלי השלוחה נובע המעיין עין ירדה, באפיק נחל מחניים.
מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע ברוש
במלחמת העצמאות, סמוך לאחר קבלת החלטת עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947, הותקפה חורבת ירדה על ידי יחידות של "צבא ההצלה" של קאוקג'י. כוחות של חטיבות עודד וכרמלי הגנו על המקום כנגד יחידות אלה ובהמשך גם כנגד הצבא הסורי. האחרון, אשר פרץ לארץ ישראל ביוני 1948 דרך הכביש העולה מגשר בנות יעקב, כבש את משמר הירדן, ליד קיבוץ גדות של ימינו והתקדם מערבה, אך נעצר בשערי חורבת ירדה לפני תחילת ההפוגה הראשונה. לאחר תום ההפוגה התנהלו במקום קרבות קשים וב-16 ביולי 1948 אף הצליחו הסורים לכבשו, אולם בסופו של דבר, עוד באותו לילה שבין ה-16 ל-17 ביולי 1948 חטיבת כרמלי ופלוגה מגדוד 13 של חטיבת גולני כבשו את המקום חזרה ומנעו בכך את המשך התקדמותו של הצבא הסורי לעבר הגליל.
מול ירדה, על כביש מחניים - משמר הירדן, החלו שיחות שביתת הנשק בין ישראל וסוריה.
שימור והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום היה מוזנח ומרוחק מהכביש. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלו העבודות לשימור חורבת ירדה. העבודות התנהלו ביוזמת עמותות הלוחמים ובסיוע קק"ל, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, המועצה האזורית מבואות חרמון והקיבוץ מחניים ומושב משמר הירדן. עבודות השחזור תוכננו ופוקחו על ידי פרופ' חיים תיבון, שלחם ב 48 בגדוד 22, גדוד הטכניון של חטיבת כרמלי. עבודות השחזור בוצעו על ידי הפסל יגאל מירון, מאיילת השחר. ב-2007 הושלם שיקום החאן באופן חלקי וממזרח לחורבה הוקם במקום אתר זיכרון ובו מונצחים שמותיהם של 103 חיילים מחטיבות כרמלי, גולני, עודד, תותחנים, הגמ"ר ועוד, שנפלו בקרבות חורבת ירדה ובסביבה. נסללה למקום דרך משולטת מכביש 91 והוא הפך אתר תיירות ומורשת קרבות, ממנו נשקפת תצפית מרהיבה על עמק החולה ועל הגולן.
עמותת ותיקי חטיבת כרמלי פועלת להקמת אתר זיכרון חטיבתי בחורבת ירדה, שם נשאו גדודי החטיבה (22, 23, 24) את עיקר נטל הלחימה. ליוזמה זו חברו קרן קיימת לישראל, מועצה אזורית מבואות החרמון, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, רשות ניקוז כנרת, משרד הביטחון והטכניון. תלמידי המגמה לאדריכלות נוף ערכו בקיץ 2016 תחרות מתכננים לאתר, בסופה נבחר מודל עקרוני להקמתו.[1] ב 20.09.22 הונחה אבן הפינה להקמת האתר ברשות יו"ר ומנכ"לי הצדדים השותפים לפרויקט בנוכחות משפחות שכולות לוחמי הגדוד מ 48 ועד היום.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי אילן: אתרי טיול בארץ ישראל-הצפון, הוצאת עם עובד, עמ' 43-47, 1982
- חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות: הוצאת מערכות, 1973
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "עין ירדה וחורבת ירדה", באתר קק"ל
- קרבות משמר הירדן וחירבת ירדה - 1948 באתר גדוד 22
- דובי זכאי, שלום לבדידות: טיול בחירבת יארדה, באתר nrg, 20 בינואר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר ההנצחה של חטיבת כרמלי יתוכנן על ידי סטודנטית מהטכניון, באתר הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, 16 באפריל 2018.
- ^ לזכרם של לוחמי חטיבת כרמלי - Technion - Israel Institute of Technology, באתר Technion - Israel Institute of Technology -, 2022-09-21