המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
 סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בו מופיע איור של מבנה הגימנסיה הרצליה שההד הציבורי של הריסתו הוביל בסופו של דבר להקמת המועצה. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| משרד אחראי | משרד המורשת |
| תאריך הקמה | 1984 |
|
shimur | |
  | |
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, כפי שנקראה בתחילת הדרך, הוקמה בשנת 1984 על ידי החברה להגנת הטבע בהתאם להחלטת ועדת החינוך של הכנסת. העילה להקמת המועצה הייתה הרס של מבנים ואתרים היסטוריים, מאחר שחוק העתיקות דאז חל רק על כאלה שנבנו לפני שנת 1700. ההתעוררות ציבורית כנגד הרס מבנים היסטוריים החלה בשנות ה-60 של המאה ה-20 עם הרס גימנסיה הרצליה בתל אביב והקמת מגדל שלום – המגדל הראשון בתל אביב – ברחוב הרצל. אולם מחאה זו דעכה עד אשר הוקמה המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות בשנת 1984. המועצה קבעה את חזית גימנסיה הרצליה כסמלה ופעלה תחת חסות החברה להגנת הטבע עד שנת 2008 . מאז ה-1.1.2008 המועצה פועלת כעמותה עצמאית בשם “מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל”. משרדי העמותה שוכנים בבית הספר החקלאי מקווה ישראל.
הקמת המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1959 נהרס המבנה של גימנסיה הרצליה, בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם, על מנת לבנות את מגדל שלום (גורד השחקים הראשון בישראל שהיה אז המגדל הגבוה באסיה). בנוסף נהרסו מבנים נוספים בעלי חשיבות היסטורית. ההרס המתמשך של מבנים בעלי חשיבות הוביל להתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים אלה. בשנת 1978 חוקקה הכנסת את חוק העתיקות, שהיה המשך לחוק המנדטורי על שמירת העתיקות בארץ ישראל. אך החוק היה תקף לעתיקות ואתרים היסטוריים שנבנו עד לשנת 1700 בלבד, מבנים ואתרים שנבנו לאחר מכן לא זכו להגנה חוקתית בהם שנות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
מפגשה הראשון של המועצה לשימור נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שחיבר אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו סוגי האתרים בהם תעסוק המועצה, ביניהם: מקומות בהן התרחשו פעולות חשובות בין 1700 ל-1948, בתים בהם התקיים טקס היסטורי חשוב או התגוררה אישיות חשובה, בתים בעלי ייחוד אדריכלי, שרידים של טכנולוגיה וסביבות בעלות מרקם ייחודי כבתי ספר וחוות.
עם הקמתה, בחרה לעצמה המועצה את חזית הגימנסיה העברית הרצליה לסמל שלה, כזכר לטעות המרה שבהריסת המבנה בעל החשיבות הרבה.
פעילות המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מניעת הרס ושימור מתחמים ומבנים היסטוריים; תוכניות שימור ושיקום פיזי; העלאת המודעות לחשיבות השימור בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע; חקיקה; חינוך; קשר עם גורמי שימור בארץ ובחו”ל; אתרי הביקור והמוזיאונים לתולדות היישוב – כ-200 אתרים הממוקמים רובם במבנים היסטוריים, ששומרו בהם תצוגות ומוצגים המספרים סיפור של מקום ותקופה בעזרת צוותי הדרכה ובאמצעות תוכניות חינוכיות. המועצה שיקמה ומפעילה עשרה אתרי ביקור: בית ילין במוצא, מכון איילון ברחובות, אתר הפרדסנות ע”ש מינקוב ברחובות, מרכז מבקרים בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, מחנה המעפילים עתלית, מרכז מבקרים תחנת רכבת העמק כפר יהושע, משטרת נהלל ההיסטורית, חצר כנרת ומוזיאון הרעות במצודת כ”ח.
שימור מבנים ואתרים היסטוריים בא להבטיח את שרידי העבר, המבטאים הישגים של תרבויות וטכנולוגיות קודמות. המבנים השמורים מצביעים על המשכיות מבנית ובין דורית ועל יחס של כבוד לבונים, ומקנים הרגשה של יציבות והמשכיות היסטורית כדברי יגאל אלון ז”ל, “עם שאינו מכבד את עברו ההווה בו חי דל ועתידו לוט בערפל”. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פונה אל הציבור שעברה של הארץ ומורשתה יקרים לו – להצטרף אל נאמני המועצה, לגלות רגישות וערנות לשימור הערכים החשובים בתולדות הארץ, ולקחת חלק בפעילות הציבורית לשמירת אתרים, מבנים ומתחמים היסטוריים בארץ ישראל.
נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היה שלמה הלל, יו"ר הכנסת לשעבר. משנת הקמתה ועד שנת 2010 כהן כמנכ"ל המועצה יוסי פלדמן, אז החליפו בתפקיד עמרי שלמון. יהודה דקל, שהיה בין מייסדי המועצה, שימש כיושב ראש הוועד המנהל שלה עד מותו בינואר 2008. יושב ראש המועצה הוא אלוף במיל אורי אור[1].
סיסמת המועצה היא "לגעת בעבר ולשמרו למחר".
המועצה זכתה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי בשנת תשע"א.
מבנים חשובים ששומרו או שוחזרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גבעת הקיבוצים-מכון איילון
- בית ליברמן
- בית הרב קוק
- אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב
- בית ויצמן
- מוזיאון ההגנה
- מוזיאון הפלמ"ח
- תחנת הניסיונות של ניל"י בעתלית
- מחנה המעפילים בעתלית ע"ש משה סנה
- תל עמל - מוזיאון חומה ומגדל
- בית שטרן
- בית ילין (מוצא)
- בית קדימה
- ניצנים הישנה, יד לאישה הלוחמת
- חצר כנרת
- מצודת כ"ח
- מצפה רביבים
- בית המאירי
- מצפה גבולות
- מפעל המלח בסדום - מחנה העובדים (בתהליך שימור)
- תחנת רכבת העמק בכפר יהושע
- היכל התפילה של מיס קרי לבני שלוש הדתות, הר אורה
- חדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק
- בית הכנסת במקווה ישראל
- המוזיאונים לתולדות עיירות הפיתוח
- מתחם רשות השידור בתל אביב
- בית שאמי
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי נאור ועופר רגב, מאה מקומות שמורים - מסע באתרי השימור של ישראל - (לזכרו של יהודה דקל), הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2010.
- עופר רגב (1993), ארבעים שנות פריחה.
- אמנון בר אור, זמן שימור, הוצאת בבל, 2013
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל- שימור מבנים- הלכה למעשה, אדריכלות ובניה בישראל
- דוד חרמץ, המאבק על הבית הישן, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2004
- אלי אלון, שימור אתרים במגזר הערבי - עלוב למדי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באפריל 2012
- רנית נחום-הלוי, אופס, המבנה התמוטט: אם יזם הרס מבנה היסטורי זמן קצר אח"כ הוא יכול לעבור את הליכי התכנון ולבנות, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2008
- המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראיון של יו"ר המועצה לשימור אתרים אורי אור בתאר המועצה לשימור, 6 בדצמבר 2018
,_Israel_03.jpg)
| בקרת זהויות |
|
|---|