בית שטרן
בית שטרן הוא בניין משומר ומשוחזר ברובע ממילא בירושלים, בין הבודדים שלא נהרסו כליל במסגרת התוכניות לפיתוח המתחם. הבית ניצל מהריסה לאחר שעמד במרכזו של ויכוח על שימור מול הריסה, הודות לעובדה שבמשך ארבעה ימים בשנת 1898 אירח את חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל, בעת ביקורו ההיסטורי בעיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית שטרן נבנה בשנת 1874 עבור משפחת שטרן, משפחת תעשיינים שעלתה מגרמניה. המגורים בירושלים שבין חומות העיר העתיקה היו צפופים מדי למשפחה האמידה, והיות והיו אלה ימי היציאה מן החומות רכש יהודה שטרן מן הכנסייה היוונית אורתודוקסית שטח אדמה באזור ממילא המתהווה ממערב לעיר, ועליו הקים בית מרווח ומפואר בסטנדרט אירופאי. דורות אחדים של בני משפחת שטרן התגוררו בבית על פני שנות קיומו.
באוקטובר 1898[1] הגיע קיסר האימפריה הגרמנית וילהלם השני לביקור היסטורי בעיר. הקיסר היה מעוניין באותה עת בחיזוק השפעתה של גרמניה בירושלים, והיה מעורב בשורה של מפעלי בנייה בעיר, בעיקר כאלה בעלי אופי דתי. פמלייתו של הקיסר מנתה כ-200 איש, שמילאו לחלוטין את מעט בתי המלון שהיו באותו זמן בעיר. לירושלים הגיע באותה עת גם בנימין זאב הרצל[2], במיוחד כדי לפגוש את הקיסר ולהציג בפניו את תוכניתו הציונית, אך התאכזב לגלות שהחדר שהוזמן עבורו במלון קאמיניץ הועבר לשימוש פמליית הקיסר. מיכאל שטרן, בנו של יהודה שטרן, שהיה סוחר טקסטיל, קיבל על עצמו לארח את המנהיג הציוני בביתו המרווח, אשר הפך בסיס לאותו ביקור של הרצל בעיר, שבמהלכו נפגש עם הקיסר לפגישה קצרה ומאכזבת מבחינת תרומתה לרעיון הציוני. ארבעה לילות לן הרצל בבית שטרן.
מאוחר יותר הפכה משפחת שטרן בניצוחו של מכס מרדכי שטרן, בנו של מיכאל שטרן, את החדר בביתם שבו לן הרצל למוזיאון קטן, המתעד את אותו ביקור בירושלים. מוזיאון "חדר הרצל" פעל בבניין משך שארית שנות קיומה של שכונת ממילא ההיסטורית, עד שבשנות ה-70 נתקבלה ההחלטה על פיתוח הרובע תוך הריסתו ותכנונו מחדש על פי תוכניתו של האדריכל משה ספדיה.
שימור המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית שטרן היה מן המבנים שיועדו להריסה על פי תוכניתו של ספדיה, שתכננה מחדש את האזור מבלי לשמר כמעט דבר מן הרובע המקורי. התנגדות עזה מצד משפחת שטרן, מלווה בתמיכה ציבורית של תושבים ושל המועצה לשימור אתרים, הצליחה לסכל את תוכנית ההריסה של בניין זה, ונקבע כי הבית ישומר וישולב בין המבנים החדשים שנועדו להיבנות במקום. עם זאת, כדי שלא יפריע לעבודות הפיתוח, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את פירוקו של הבניין והקמתו מחדש עם השלמת הפרויקט, חרף התנגדויות רבות, ובכללן עתירה לבג"ץ שהגישו החברה להגנת הטבע ואחרים, שדרשו שימור מלא בעודו עומד על תילו. בג"ץ קיבל את עמדת הוועדה המחוזית לתכון ובנייה, כי "שימור מלא" ניתן לעשות גם כאשר מפרקים בניין ומרכיבים אותו מחדש[3]. הבניין פורק בעקבות פסיקת הבג"ץ ואבניו מוספרו, סומנו והועברו לאחסון בצד הפרויקט המוקם.
הבינוי בפרויקט ממילא נקלע לסכסוכים משפטיים והתעכב משך שנים ארוכות, וחלקים ממנו, כולל השטחים המסחריים עליהם עתיד היה לקום מחדש בית שטרן, הוקפאו. רק בתחילת שנת 2006, עם סיום ההתדיינות המשפטית ארוכת השנים (שנגעה בין היתר למלחמות השבת בירושלים, והמאבק על צביונו של המיזם) והגעה לפשרה כספית, חודשו העבודות בחלקו המוקפא של מיזם ממילא. עם חידוש העבודות ניגשו היזמים להקמתו מחדש של בית שטרן על פי התוכנית, דבר שנתברר כקשה מהצפוי עקב הזמן הרב שחלף מאז הפירוק, אובדן רישומים וחוסר התאמה בין התוכניות לבין האבנים שפורקו.
ביצוע עבודת השחזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודות שחזור מעטפת האבן החיצונית של בית שטרן בוצעו החל מחודש אפריל 2006, על ידי מומחי שחזור של חברת גני ירושלים והסתיימו בנובמבר 2007. הבניין המשוחזר רחוק מלהיות זהה למבנה המקורי וזאת בעיקר בגלל שילובו בתכנון האדריכלי של רחוב ממילא המחודש. החלק הדרום מערבי של המבנה, שהיה מטוייח במקורו, הפך להיות מחופה אבן ואילו החזית הצפונית של הבניין עברה שינוי מבני כדי להתאים את עצמה לרחוב ממילא, שהפך ממשופע למישורי. בחזית הפונה לרחוב קריב נבנתה מרפסת אבן חדשה, שבה מתוכננת הצבת פסל בדמותו של הרצל על המרפסת בבזל.
ייעודו החדש של בית שטרן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניין המשוחזר משולב בין מבני המיזם החדש, בלב מדרחוב הקניות של "רובע אלרוב ממילא", כפי שמכונה עתה חלק זה של המתחם. הבניין מאכלס את חנות הדגל של רשת חנויות הספרים סטימצקי. לבקשת המועצה להנצחת מורשת הרצל והמועצה לשימור אתרים הסכימה הנהלת רשת סטימצקי להקדיש חלק ממבנה החנות למיצג על הרצל ותולדות המבנה, וכן לכלול בחנות אגף מיוחד לספרים על הרצל והציונות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איציק שוויקי, שימור בית משפחת שטרן - בית הרצל, אתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- דוד קרויאנקר, בשנה הבאה, בממילא הבנויה, באתר הארץ, 22 במרץ 2006
- אסתר זנדברג, איך כל זה קרה, באתר הארץ, 30 במאי 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 52 שנה לביקור הרצל בירושלים, באתר ישראל היום
- ^ יחד עם דוד וולפסון, הרופא ד"ר משה שנירר, המהנדס יוסף זיידנר והיועץ המשפטי מקס בודנהיימר.
- ^ בג"ץ 1892/90 החברה להגנת הטבע ואח' נ. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים ואח'