אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב

אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב

מידע כללי
סוג	היסטוריה
כתובת	בקצה פארק המדע, רח' מנחם בגין, רחובות
מיקום	רחובות
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1904
תאריך פתיחה רשמי	1904
קואורדינטות	31°54′41″N 34°48′52″E
www.shimur.org/Minkov/
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב (למפת גוש דן רגילה)   אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב הוא שחזור של פרדס ברחובות שמדגים את אופי והווי הפרדסנות העברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. האתר הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

היסטוריה

בית האריזה המשוחזר בפרדס מינקוב - מבט מבחוץ

בית הבאר

חנוכת פרדס מינקוב - התמונה צולמה ליד שער הכניסה לחצר הפרדס

בית האריזה לפני שחזורו

שחזור בית האריזה

המושבה רחובות הוקמה בשנת 1890 לאחר שיהושע חנקין רכש 10,624 דונם בח'ירבת דוראן ואגודה פרטית בשם "מנוחה ונחלה" התיישבה במקום. בתחילה גידלו במושבה שקדים וגפנים. אך לאחר שמזיק פגע בשקדים גידולם הופסק. כיוון שהמושבה הייתה עצמאית ולא חלק ממושבות הברון רוטשילד קשה היה לשווק את היין. איכרי רחובות החליפו שני גידולים אלה באחרים. הם התמקדו בגידול פרי הדר וקראו ליישובם "עיר ההדרים".

הפרדס בעת פעילותו

משפחת מינקוב נמנתה על המשפחות הראשונות במושבה רחובות. זלמן מינקוב, אשר היה חובב תיאטרון ונשוי לרבקה לבית זקושינסקי, מוזיקאית משווייץ החליט, לאחר שנואש מגידול גפנים, לעבור לגידול פירות הדר. בשנת 1904 הוא רכש שטח קרקע של 100 דונמים במרחק של כ-2 ק"מ מצפון לרחובות, וסמוך לדרך רמלה שהובילה מיבנה לרמלה (כחלק מדרך הים העתיקה).

פעולתו הראשונה של מינקוב בפרדס הייתה חציבת באר. מכיוון שעומק מי התהום בשטח הפרדס היה רב, נזקק מינקוב לחפור באר בעומק של 23 מטרים, אשר קוטרה למעלה משישה מטרים, ואשר דפנותיה חוזקו בלבנים. שאיבת המים מהבאר נעשתה באמצעות משאבה מונעת בקיטור. המים מהבאר הועברו לברכת אגירה ומשם בתעלות אל העצים בפרדס.

מינקוב בנה בפרדס חצר מוקפת חומה, ובה שער הפונה לדרך רמלה, ושער הפונה לנטיעות. החצר כללה את הבאר, בית אריזה, מחסנים, אורווה, חדר אוכל ושירותים, בית לשומר ומשרד למנהל הפרדס. עם הזמן נבנו בפרדס מסילות שעליהם נסעה 'טרזינה' אשר שימשה להעברת התפוזים הקטופים אל בית האריזה. בבית האריזה מוינו התפוזים לפי גדלים וסוגים ונארזו בארגזי עץ אשר נבנו על ידי נגרים. מבית האריזה הועברו ארגזי התפוזים בשיירות של גמלים לנמל יפו.

מינקוב העסיק רק פועלים יהודים כיוון שדגל ב"עבודה עברית". ברבות השנים נודע פרדס מינקוב בזכות אנשי העלייה השנייה המפורסמים שעבדו בו וכללו את יוסף אהרונוביץ' (עורך הפועל הצעיר), בן ציון ישראלי, נח נפתולסקי, מאיר רוטברג, י.ח. ברנר, א.ד. גורדון ורחל המשוררת.

מינקוב לא זכה ליהנות מפרי עמלו שנים רבות. שבע שנים לאחר נטיעת הפרדס, בגיל 34 בלבד, הוא נפטר והשאיר אחריו את רבקה אשתו וילדיו יובל וזלמה (נקראה ע"ש אביה, כיוון שנולדה ביום בו נפטר - 22 בנובמבר 1911). רבקה לא הצליחה למלא את מקומו, מכרה את הפרדס ושבה לשווייץ.

הפרדס נרכש על ידי שתי משפחות יהלומנים מבלגיה - טולקובסקי ופישר. בשנת 1924 רכשה משפחת גוטהילף את חלקה של משפחת טולקובסקי ועיבדה אותו כעשר שנים. משנת 1934 השטח עבר לבעלות בלעדית של משפחת פישר ומשפחת גוטהילף המשיכה לעבד את הפרדס בשכר.

החורבן והשיקום

משאבת הקיטור ששימשה לשאיבת המים מהבאר (מבט מלמעלה)

מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, הופסקה בפרדס העבודה החקלאית, עקב כניסתם של אמצעים מודרניים בפרדסים סמוכים כגון בתחום השקיה והאריזה. לא הייתה עוד הצדקה כלכלית להמשיך ולעבד פרדס זה. הקרקע נמכרה לאיש נדל"ן והמקום הפך לעיי חורבות.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלה ישראלה קומפטון, מנהלת סניף החברה להגנת הטבע ברחובות, לפעול לשיקום הפרדס ההרוס. היא רתמה למאבקה את סניף החברה להגנת הטבע בעיר ואת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות. בעזרת תרומתו של פרנסיס מינקוב, נכדו של אחיו של זלמן מינקוב המתגורר בשווייץ, הושג ההון לתחילת עבודות השימור.

הפרדס, "בייארת אל מינקוב", הפך למוזיאון אשר מציג את תולדות ענף הפרדסנות העברית בארץ ישראל. זהו המוזיאון היחיד בישראל שמסקר את תולדות ענף הפרדסנות. המקום מכוון בעיקר לקבוצות מאורגנות, אשר מגיעות לסיורים מודרכים בשעות הבוקר או הלילה (לסיור עששיות). יחד עם זאת, במועדים קצובים בשנה, כדוגמת חול המועד, המקום פתוח לקהל הרחב, וכולל סדנאות שונות ופסטיבלים.

לקריאה נוספת

• ישראלה קומפטון, פרדס מינקוב - הפרדס הראשון ב"עיר ההדרים", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988, עמ' 228–230
• 'ריח הדרים בפרדס מינקוב', ארץ וטבע (המגזין הגאוגרפי הישראלי) 93 (2004), 26–28.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב
• אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
• איך תפוז נולד? ביקור בפרדס מינקוב ברחובות באתר mapah.co.il
• ארטפורטל - הפורטל הישראלי לאמנויות
• פרדס מינקוב - ביקור במוזיאון הפרדסנות ברחובות באתר mapah.co.il
• עופר רגב, שימור אתרים / רחובות: מורשת הפרדס, מסע אחר 155
• דוד הכהן, בית אריזה בלב ההיי-טק: ליד מכון וייצמן ברחובות שוקם הפרדס הראשון שניטע במושבה, "פרדס מינקוב", ובו בית אריזה משוחזר, באתר ynet, 19 באפריל 2001
• שחזור של בית אריזה בפרדס מינקוב, באתר וואלה
• פינקלשטיין אלעזר קורות חייו של אחד הפועלים אשר עבד בין היתר בפרדס מינקוב מתוך האתר מצבות מדברות.