בית חיים ויצמן
 | |
| מבט על החזית המערבית ועל המבנה הגלילי של חדר המדרגות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון, בית מגורים למשפחה אחת  |
| על שם |
חיים ויצמן |
| כתובת |
מכון ויצמן, רחובות |
| מיקום |
רחובות |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
חיים ויצמן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1937 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1937 |
| אדריכל |
אריך מנדלסון |
| סגנון אדריכלי |
הסגנון הבין-לאומי |
| קואורדינטות | 31°54′23″N 34°49′07″E / 31.906453°N 34.818564°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית חיים ויצמן  מצפון וממזרח: __ מועצה אזורית גזר מדרום: __ קריית עקרון, __ מועצה אזורית ברנר ממערב: __ מועצה אזורית גן רווה ממערב ומצפון: __ נס ציונה | |
  | |
בית חיים ויצמן (ידוע גם כווילה ויצמן או אחוזת ויצמן[1] ולעיתים אף "ארמון הנשיא") היה ביתו הפרטי של נשיא מדינת ישראל הראשון, ד"ר חיים ויצמן, ורעייתו ד"ר ורה ויצמן. הבית שוכן על גבעה ברחובות, שהיא כיום חלק מקמפוס מכון ויצמן למדע. המבנה ידוע כיצירת מופת אדריכלית של האדריכל היהודי אריך מנדלסון. האתר הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1934 פנה ויצמן, שגר אז באנגליה, אל האדריכל היהודי-גרמני אריך מנדלסון בבקשה שיתכנן את ביתו בארץ ישראל, לאחר ששמע על תכנונו לבית זלמן שוקן בירושלים. תכנון הבניין היה תהליך ארוך, שבמהלכו נוצרה מערכת יחסים מורכבת בין ויצמן ומנדלסון. דרישתו של ויצמן הייתה לבית צנוע, וכך גם המחיר שהיה מוכן להשקיע בו; התכנון של מנדלסון נאמד על ידו בסכום עתק של כ-20,000 לירה שטרלינג, כמעט כפול מהסכום אותו היה מוכן ויצמן להשקיע. במשך מספר חודשים של התכתבויות ניסה מנדלסון לשכנעו כי בניית הבית על פי תכנון זה היא הצעד הנכון, וכי אין מדובר במותרות אלא בבית שיענה באופן מדויק לצרכיו האישיים והרשמיים של ויצמן. הוויכוח נמשך עד אוגוסט 1935, שבסופו הצליחו להסכים השניים על שינויים בתוכנית, ולאחר משא ומתן ארוך גם בנוגע למחיר. הבנייה נמשכה כשנה, והזוג ויצמן נכנס לגור בבית רק בינואר 1937. גם לאחר גמר הבנייה נמשך העימות, כאשר ויצמן התלונן בפני מנדלסון על ליקויים רבים בבנייה ורטיבות בחורף. עם זאת, המבנה זכה לתשבחות רבות מצד אישים רבים בכל השנים שלאחר מכן. משנת 1949 ועד מותו של ויצמן שלוש שנים לאחר מכן, שנים בהן כיהן כנשיא מדינת ישראל, שימש המבנה כמעונו הרשמי של הנשיא ואירח מדינאים ואישים רבים נוספים.
המבנה (הפרטי) הוענק על פי הוראתו של הנשיא הראשון לתועלתו של הציבור הישראלי, באמצעות יד חיים ויצמן (הפועלת מתוך הקמפוס של מכון ויצמן למדע). הוא משמש כיום כמוזיאון "יד ויצמן", להנצחת מורשתו של הנשיא הראשון. כל חפצי הבית השונים, הספרים, התמונות ואף כלי המטבח הושארו במצבם כפי שהיו ביום פטירתו של ויצמן, בבית עצמו. ורה וחיים ויצמן קבורים בסמוך לבית.
בשנת 1999 עבר המבנה שיפוץ ושימור שהתבצע על ידי האדריכל הלל שוקן, בן משפחת שוקן שהייתה לקוחה נאמנה של אריך מנדלסון בישראל ובאירופה. בשנת 2003 נבנה לצד הבית גם ביתן מתכת קטן בו מוצגת מכונית האספנות לינקולן קוסמופוליטן שהייתה שייכת לויצמן.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבית יושב במרכזה של גבעה החולשת על כל האזור, וניתן להשקיף ממנו על כל שפלת החוף. עובדה זו הייתה שיקול מרכזי בתכנון הבית, הן בצורתו הכללית ויחסו עם החוץ והן בפרטי תכנון שונים.
המבנה תוכנן בסגנון הבינלאומי אך מתאפיין באלמנטים רבים אשר מבדילים את מנדלסון, כמו ברבים מבנייניו, מהצורות המקובלות של הסגנון. המבנה בנוי באופן סימטרי, תכונה חריגה בסגנון זה, ושואב חלק מהשראתו מווילה קפרה של אנדראה פלדיו. צורת המבנה פשוטה וצנועה וניחנה בסדר מופתי ופרופורציות מדויקות, המודגשות על ידי שימוש בצורות נקיות. המבנה מאורגן סביב חדר מדרגות עגול דמוי רוטונדה, הפונה בחציו אל החצר הפנימית של הבית ואל הבריכה שבמרכזה. החצר מוקפת אמנם מכל צדדיה בבינוי, אך החזית הקדמית של הבית הפונה אליה פתוחה ומטשטשת את הגבול בין פנים הבית, החצר וסביבתו הטבעית באמצעות קירוי חלקי וחלל פתוח.
פנים הבית כולל טרקלין גדול המאפשר קבלת אורחים וחדר אוכל ארוך שנסגר על ידי שורה ארוכה של דלתות הזזה מעץ המאפשרות את הרחבת החלל בהתאם לצרכים משתנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
אתר האינטרנט הרשמי של בית חיים ויצמן- בית חיים ויצמן, אתר יד חיים ויצמן
בית חיים ויצמן, ברשת החברתית פייסבוק
בית חיים ויצמן, ברשת החברתית אינסטגרם- בית מקסימלי במחיר מינימלי, מתוך מגזין מכון ויצמן
- בית ויצמן(הקישור אינו פעיל), באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- הבלוג של בית חיים ויצמן
- איטה היינצה-גרינברג, 'הבלתי-אפשרי מצריך יותר זמן' – תכנונו של בית וייצמן ברחובות, קתדרה 72, יוני 1994, עמ' 112-94
- אריאלה הירש, ארמון הנשיאות ברחובות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 בנובמבר 2011
- מיכאל יעקובסון, בן גוריון, ויצמן וביאליק: כך הם חיו, בבתים שהזמן עצר בהם מלכת, באתר Xnet, 29 בדצמבר 2015
- מיכאל יעקובסון, וילה ויצמן, יצירת המופת האדריכלית של אריך מנדלסון, נפתחת מחדש לציבור, באתר Xnet, 5 ביולי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://taleyal.com/he/אחוזת-ויצמן/
- ^ הקוד המזהה של האתר בתחרות "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" הוא 9-8400-101
| חיים ויצמן | ||
|---|---|---|
| משפחתו | משה ויצמן (אח) • אנה ויצמן (אחות) • חיה ויצמן-ליכטנשטיין • טוביה דוניה (גיס) • יחיאל ויצמן (אח) • מינה ויצמן (אחות) • אשר זליג ויצמן (גיס) • גיטה דוניה-ויצמן (אחות) • ורה ויצמן (רעיה) • עזר ויצמן (אחיין) • סופיה גצובה (ארוסה) | _-_President_Chaim_Weizmann.jpg)
|
| הנצחה | מכון ויצמן למדע • יד חיים ויצמן • גן חיים • כפר הנשיא • אשל הנשיא • פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים • רחוב ויצמן (כפר סבא) • כיכר ויצמן | |
| שונות | Clostridium acetobutylicum • בית חיים ויצמן • הסכם ויצמן-פייסל | |